שינויים

בספר [[המדינה התעשייתית החדשה (ספר)|המדינה התעשייתית החדשה]] שיצא לאור בשנת 1967 מתאר [[חקר הכלכלה|הכלכלן]] [[ג'ון קנת גלבריית]] את השינוי שעבר על מדינות מתועשות וכיצד פירמות גדולות שעוסקות בתעשייה, מתסמכות על תכנון ארוך טווח (במקרה זה - מספר שנים קדימה) כדי לתכנן קווי ייצור מסובכים. אי הוודאות הכרוכה בכך מעודדת חברות להשפיע על התנהלות של מדינות, ושני הדברים יחד גורמים לכך שהתאור של [[שוק משוכלל] לא יהיה בכרח רלוונטי בשווקים אלה. בסרט [[המאה של העצמי]] הבמאי [[אדם קרטיס]] מתייחס לנושא גם הוא - לטענתו עד סוף שנות ה-60 החברות הגדולות היו תלויית במכירת כמות גדולה של מוצרים אחידים שיוצרו על ידי פסי ייצור מאסיביים, לעומת זאת מהפכת המחשוב של שנות -80 והבנה טובה יותר של מחקרי שוק ושל שיווק אפשרו לפירמות לעבור לסדרות ייצור קטנות וגמישות יותר שדרשו פחות תכנון קדימה.

בספר [[המדינה התעשייתית החדשה (ספר)|המדינה התעשייתית החדשה]] שיצא לאור בשנת 1967 מתאר [[חקר הכלכלה|הכלכלן]] [[ג'ון קנת גלבריית]] את השינוי שעבר על מדינות מתועשות וכיצד פירמות גדולות שעוסקות בתעשייה, מתסמכות על תכנון ארוך טווח (במקרה זה - מספר שנים קדימה) כדי לתכנן קווי ייצור מסובכים. אי הוודאות הכרוכה בכך מעודדת חברות להשפיע על התנהלות של מדינות, ושני הדברים יחד גורמים לכך שהתאור של [[שוק משוכלל] לא יהיה בכרח רלוונטי בשווקים אלה. בסרט [[המאה של העצמי]] הבמאי [[אדם קרטיס]] מתייחס לנושא גם הוא - לטענתו עד סוף שנות ה-60 החברות הגדולות היו תלויית במכירת כמות גדולה של מוצרים אחידים שיוצרו על ידי פסי ייצור מאסיביים, לעומת זאת מהפכת המחשוב של שנות -80 והבנה טובה יותר של מחקרי שוק ושל שיווק אפשרו לפירמות לעבור לסדרות ייצור קטנות וגמישות יותר שדרשו פחות תכנון קדימה.

==התנגדות לתכנון ארוך טווח==

==ביקורת על תכנון ארוך טווח והתנגדות לו==

בתחום הכלכלי יש גם התנגדות לנושא תכנון ארוך טווח על רקע "הביקורת של לוקאס" שטען שאם נדע את העתיד היום, נשפיע עליו כבר היום ולכן נשנה אותו כבר היום. לדוגמה אם נדע שמחיר הזהב צפוי לעלות בעוד חודש, נקנה את הזהב היום כדי להנות מעליית המחירים, כאשר אנשים רבים יבצעו זאת היום הדבר יגרור התייקרות של הזהב היום ולא בעוד חודש.  

[[חקר הכלכלה|בתחום הכלכלי]] יש גם התנגדות לנושא תכנון ארוך טווח. חלק מהביקורת על רקע "הביקורת של לוקאס" שטען שאם נדע את העתיד היום, נשפיע עליו כבר היום ולכן נשנה אותו כבר היום. לדוגמה אם נדע שמחיר הזהב צפוי לעלות בעוד חודש, נקנה את הזהב היום כדי להנות מעליית המחירים, כאשר אנשים רבים יבצעו זאת היום הדבר יגרור התייקרות של הזהב היום ולא בעוד חודש. מענה חלקי לביקורת של לוקאס היא כי יש נושאים שהם מחוץ לשליטתנו אם בגלל [[השהייה]] או בגלל פעילות שמבוצעת על ידי הטבע ולא האדם, או בגלל שידע של חלק מהציבור אינו בהכרח [[ידע מלא]] וגם עם ידע יש לפעמים צורך בשינוי של מוסדות כדי לאפשר שינוי ב[[מוצרים ציבוריים]]. לדוגמה גם אם אנחנו יודעים ש[[התחממות עולמית]] עלולה לפגוע [[השפעות חקלאיות של התחממות עולמית|חקלאות]] הדבר לא בהכרח מאפשר לנו לעשות הרבה בנושא. [[מוצר פרטי|במוצרים פרטיים]] כמו עניבות אנחנו יכולים לקנות עניבות היום אם אנחנו יודעים שמחר עניבות יהיו במחסור - ובכך לגרום להתייקרות העניבות כיום. לעומת זאת ב"[[מוצר ציבורי]] כמו [[שלום כמוצר ציבורי|שלום]], [[אמון]] או [[זיהום אוויר]] אנחנו כצרכנים לא בהכרח יכולים להשפיע על התוצאה אלא הדבר דורש השפעה פוליטית שלנו כדי לאפשר או להגן על "מוצר קבוצתי". חוסר יכולת להשפיע על העתיד למרות חיזוי מדוייק שלו, בעיקר בהקשר של איום עתידי נקרא [[קללת קסנדרה]]. זה שאנחנו מפחדים ממלחמה לא אומר שבידנו למנוע אותה או ליזום תגובת נגד. היבט נוסף הוא שייתכנו הבדלים בהערכות לגבי העתיד - קבוצה מסויימת תדע את המצב העתידי בהסתברות טובה, אבל קבוצות אחרות לא ידעו, או יחשבו בצורה הפוכה ואולי השפעתם תהיה גדולה עוד יותר על השוק.  

התנגדות נוספת לנושא התכנון היא הנטייה של [[כלכלה נאו קלאסית]] ושל [[ליברליזם]] ו[[ליברטרים]]  לסמוך על [[שוק משוכלל|השוק המשוכלל]], להעדיף [[שוק חופשי]] מהתערבות ממשלתית, ולגלות חשדנות כלפי [[מתכנן מרכזי]].  

התנגדות נוספת לנושא התכנון היא הנטייה של [[כלכלה נאו קלאסית]] ושל [[ליברליזם]] ו[[ליברטרים]]  לסמוך על [[שוק משוכלל|השוק המשוכלל]], להעדיף [[שוק חופשי]] מהתערבות ממשלתית, ולגלות חשדנות כלפי [[מתכנן מרכזי]].  

רקע נוסף של התנגדות לתכנון הוא [[אופטימיזם טכנולוגי]] שטוען שאם תהיה בעתיד בעיה בגלל פעולות שנעשות היום, הטכנולוגיה וכוחות היצע וביקוש יפתרו אותה. לדוגמה בתחום [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי בישראל]] והוויכוח על שאלת [[ייצוא גז מישראל|ייצוא הגז מישראל]] היו שטענו (לדוגמה שר האוצר דאז יאיר לפיד) שאי אפשר לחזות את העתיד וייתכן שבעתיד גז יהיה מיותר או שנשתמש בטכנולוגיה אחרת.  

רקע נוסף של התנגדות לתכנון הוא [[אופטימיזם טכנולוגי]] שטוען שאם תהיה בעתיד בעיה בגלל פעולות שנעשות היום, הטכנולוגיה וכוחות היצע וביקוש יפתרו אותה. לדוגמה בתחום [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי בישראל]] והוויכוח על שאלת [[ייצוא גז מישראל|ייצוא הגז מישראל]] היו שטענו (לדוגמה שר האוצר דאז יאיר לפיד) שאי אפשר לחזות את העתיד וייתכן שבעתיד גז יהיה מיותר או שנשתמש בטכנולוגיה אחרת.

==ראו גם ==

==ראו גם ==