שינויים

מבקרים נוספים, שבאים מתוך המסורת הפסיכו-אנליטית והפסיכולוגיה, מבקרים על המודל של האדם הכלכלי על שהוא מתעלם מהלבטים הפנימיים שמאפיינים פרטים בעולם האמיתי, כמו לבטים בין מטרות קצרות וארוכות טווח (לדוגמה בין אכילת עוגת שוקולד ובין רצון לשמור על גזרה אתלטית) או במתח בין מטרות אישיות לבין [[ערכים חברתיים]]. קונפליקטים כאלה עשויים להביא להתנהגות "בלתי רציונלית" שכרוכה באי-עקביות, שיתוק פסיכולוגי, נוירוזות, כאב פסיכי ועוד. עוד התנהגויות בלתי רציונליות של אנשים יכולות לנבוע מתוך הרגל, עצלנות, חיקוי וצייתנות.  

מבקרים נוספים, שבאים מתוך המסורת הפסיכו-אנליטית והפסיכולוגיה, מבקרים על המודל של האדם הכלכלי על שהוא מתעלם מהלבטים הפנימיים שמאפיינים פרטים בעולם האמיתי, כמו לבטים בין מטרות קצרות וארוכות טווח (לדוגמה בין אכילת עוגת שוקולד ובין רצון לשמור על גזרה אתלטית) או במתח בין מטרות אישיות לבין [[ערכים חברתיים]]. קונפליקטים כאלה עשויים להביא להתנהגות "בלתי רציונלית" שכרוכה באי-עקביות, שיתוק פסיכולוגי, נוירוזות, כאב פסיכי ועוד. עוד התנהגויות בלתי רציונליות של אנשים יכולות לנבוע מתוך הרגל, עצלנות, חיקוי וצייתנות.  

[[כלכלה ניסויית|בניסויים שערכו מספר כלכלנים]], כמו [[אמנון רובינשטיין]], נמצא כי סטודנטים לכלכלה, ואנשי עסקים, נהגו להתנהג באופן דומה יותר לאדם הכלכלי יחסית לסטודנטים מתחומים אחרים ומאנשים שאין להם רקע במסחר (בהתאמה). כמו כן נמצא, שאופי הצגת הבעיה השפיעה על בחירות האנשים. ככל שהבעיה תוארה באופן קר ומתמטי יותר, כך היתה התאמה קרובה יותר למודל אדם הכלכלי, וכאשר היא הוצגה באופן חברתי וחם יותר, תוך תיאור ברור יותר של ההשלכות שונות, כן הבחירה הייתה רחוקה יותר מהחיזוי שאמור לבצע האדם הכלכלי.

[[כלכלה ניסויית|בניסויים שערכו מספר כלכלנים]], כמו [[אריאל רובינשטיין]], נמצא כי סטודנטים לכלכלה, ואנשי עסקים, נהגו להתנהג באופן דומה יותר לאדם הכלכלי יחסית לסטודנטים מתחומים אחרים ומאנשים שאין להם רקע במסחר (בהתאמה). כמו כן נמצא, שאופי הצגת הבעיה השפיעה על בחירות האנשים, דבר המכונה [[בעיית המסגרת]]. ככל שהבעיה תוארה באופן קר ומתמטי יותר, כך היתה התאמה קרובה יותר למודל אדם הכלכלי, וכאשר היא הוצגה באופן חברתי וחם יותר, תוך תיאור ברור יותר של ההשלכות שונות, כן הבחירה הייתה רחוקה יותר מהחיזוי שאמור לבצע האדם הכלכלי. הרחבה על היבט זה ניתן לראות בספרו של [[דן אריאלי]], [[האמת על באמת]]- כאשר השלכות שליליות של התנהגות שעלולה להיות לא מוסרית מוצגות בצורה ברורה יותר (כמו לקחת כסף במקום לקחת פחית קולה) אנשים נוטים לבחור בהתנהגות מוסרית בצורה חזקה יותר.  

הכלכלן האוסטרלי [[סטיב קין]] תוקף את המודל של האדם הכלכלי בגלל הסיבוך החישובי שכרוך בהחלטות כלכליות אמיתיות. כאשר משווים בין 2 מוצרים ניתן להשוות בצורה אמיתית בין הסלים הנוצרים כתוצאה ממוצרים אלה (לפחות 4 סלי-מוצרים). כל סל מכיל כמות של 0 או 1 של מוצרים. אבל מספר הסלים האפשרי עולה ביחס שהוא לפחות 2 בחזקת מספר המוצרים, כלומר ב-10 מוצרים עלינו להשוות מעל ל-1000 סלים אפשריים, ובהשוואה בין 1000 מוצרים שונים (כמות שדומה למה שיש בחנות קטנה וקטנה בהרבה ממה שיש בסופרמרקט) מגיעים לזמני חישוב שדורשים מיליארדי שנים. גם אם מניחים שהאדם הוא רציונלי ובעל מידע מלא, מדובר לפי קין ב"מודל צעצוע" שמספק אשליה של מודל כל עוד מקפידים לשמור על מספר נמוך של מוצרים ולהניח שניתן להגדיל את הסקאלה של הבעיה באופן שסיבוכיות הבעיה לא תגדל בצורה משמעותית.

הכלכלן האוסטרלי [[סטיב קין]] תוקף את המודל של האדם הכלכלי בגלל הסיבוך החישובי שכרוך בהחלטות כלכליות אמיתיות. כאשר משווים בין 2 מוצרים ניתן להשוות בצורה אמיתית בין הסלים הנוצרים כתוצאה ממוצרים אלה (לפחות 4 סלי-מוצרים). כל סל מכיל כמות של 0 או 1 של מוצרים. אבל מספר הסלים האפשרי עולה ביחס שהוא לפחות 2 בחזקת מספר המוצרים, כלומר ב-10 מוצרים עלינו להשוות מעל ל-1000 סלים אפשריים, ובהשוואה בין 1000 מוצרים שונים (כמות שדומה למה שיש בחנות קטנה וקטנה בהרבה ממה שיש בסופרמרקט) מגיעים לזמני חישוב שדורשים מיליארדי שנים. גם אם מניחים שהאדם הוא רציונלי ובעל מידע מלא, מדובר לפי קין ב"מודל צעצוע" שמספק אשליה של מודל כל עוד מקפידים לשמור על מספר נמוך של מוצרים ולהניח שניתן להגדיל את הסקאלה של הבעיה באופן שסיבוכיות הבעיה לא תגדל בצורה משמעותית.