שינויים

יש טענות מפי מספר פסיכולוגים, סוציולוגים ואנשי תקשורת שתרבות הצריכה פועלת כ"אנטי תראפיה" ומעודדת אנשים להרגיש כל הזמן בלתי מרוצים ובספק לגבי עצמם. טענות על ההשפעה שלנו את עצמנו בעקבות פרסומות ותרבות העבודה מופיעות בספרים של [[אווה אילוז]], [[ג'ולייט שחור]] ו[[קאלה לאסן]]. מבחינה עובדתית, ארגון הבריאות העולמי מודאג מפני התפשטות של [[דיכאון]] בחברה המערבית.  

יש טענות מפי מספר פסיכולוגים, סוציולוגים ואנשי תקשורת שתרבות הצריכה פועלת כ"אנטי תראפיה" ומעודדת אנשים להרגיש כל הזמן בלתי מרוצים ובספק לגבי עצמם. טענות על ההשפעה שלנו את עצמנו בעקבות פרסומות ותרבות העבודה מופיעות בספרים של [[אווה אילוז]], [[ג'ולייט שחור]] ו[[קאלה לאסן]]. מבחינה עובדתית, ארגון הבריאות העולמי מודאג מפני התפשטות של [[דיכאון]] בחברה המערבית.  

הרופא ריצ'ארד  סוונסון (richard swenson), טוען בסרט [[מחלת השפע (סרט|מחלת השפע]] שבמדינות שבהן התוצר הכלכלי הוא הכי גבוה, יש גם את אחוז [[דחק]] (stress) בעולם. לטענתו חלק מהכאבים שיש לאנשים נגרם מ"עומס יתר של חפצים" (possession overload). תסמינים פיזיים כוללים כאבי ראש, כאבי גב, Palpitation (אי סדירות של הלב), זה  יכול לבוא לידי ביטוי בבעיות נפשיות כמו [[דיכאון]], [[מתח נפשי]], בעיות שינה. לפי הטענה -  "אנחנו דואגים לדברים במקום לאנשים" וזה מייצר את המתח והבעיות הכרוכות בו. <ref>[http://affluenza10topics.edublogs.org/2011/10/27/2-possession-overload/ Possession Overload], the review of Affluenza, 2011 </ref>  

הרופא ריצ'ארד  סוונסון (richard swenson), טוען בסרט [[מחלת השפע (סרט)|מחלת השפע]] שבמדינות שבהן התוצר הכלכלי הוא הכי גבוה, יש גם את אחוז [[דחק]] (Stress) בעולם. לטענתו חלק מהכאבים שיש לאנשים נגרם מ"עומס יתר של חפצים" (Possession overload). תסמינים פיזיים כוללים כאבי ראש, כאבי גב, Palpitation (אי סדירות של הלב), זה  יכול לבוא לידי ביטוי בבעיות נפשיות כמו [[דיכאון]], [[מתח נפשי]], בעיות שינה. לפי הטענה -  "אנחנו דואגים לדברים במקום לאנשים" וזה מייצר את המתח והבעיות הכרוכות בו. <ref>[http://affluenza10topics.edublogs.org/2011/10/27/2-possession-overload/ Possession Overload], the review of Affluenza, 2011 </ref>  

גורמים אחרים למתח-נפשי כוללים מאפיינים נוספים של תרבות הצריכה: שעות עבודה ארוכות, מתח עקב עומס או מתח בעבודה, נסיעות ארוכות ב[[פקקי תנועה]] ונסיעות ארוכות בכלל, הקטנת ההזדמנויות לבצע [[פעילות גופנית]] (עקב [[אורח חיים יושבני]] או מחסור בשעות פנאי או שעות רבות של שימוש במכוניות). מתח נפשי עלול להוביל ל[[דיכאון]]. בנוסף למתח נפשי יש השלכות בריאותיות כמו הגברת עישון, אכילת יתר, פגיעה בשינה, פגיעה במערכת החיסונית ועוד.  

גורמים אחרים למתח-נפשי כוללים מאפיינים נוספים של תרבות הצריכה: שעות עבודה ארוכות, מתח עקב עומס או מתח בעבודה, נסיעות ארוכות ב[[פקקי תנועה]] ונסיעות ארוכות בכלל, הקטנת ההזדמנויות לבצע [[פעילות גופנית]] (עקב [[אורח חיים יושבני]] או מחסור בשעות פנאי או שעות רבות של שימוש במכוניות). מתח נפשי עלול להוביל ל[[דיכאון]]. בנוסף למתח נפשי יש השלכות בריאותיות כמו הגברת עישון, אכילת יתר, פגיעה בשינה, פגיעה במערכת החיסונית ועוד.  

משפחות רבות מבעבר הן גרושות או חד הוריות - ודבר זה מטיל עול כלכלי גדול יותר על ההורים - כשהתוצאה היא שוב שהורים רואים הרבה פחות זמן את ילדיהם, משום שעליהם לדאוג לפרנסת הבית.  

משפחות רבות מבעבר הן גרושות או חד הוריות - ודבר זה מטיל עול כלכלי גדול יותר על ההורים - כשהתוצאה היא שוב שהורים רואים הרבה פחות זמן את ילדיהם, משום שעליהם לדאוג לפרנסת הבית.  

בעבודות רבות העבודה "רודפת" אחרי ההורים הביתה. כך שגם הנתון לגבי ירידת שעות העבודה לגברים הוא לא מדוייק. בנוסף לזה, אפשרויות התקשורת הגדולות יותר, פירושן שכלל בני המשפחה מבלים פחות זמן זה עם זה גם כשהם נמצאים יחד בבית - לדוגמה האבא גולש באינטרנט, האמא מדברת בטלפון והילד רואה טלוויזיה.  

בעבודות רבות העבודה "רודפת" אחרי ההורים הביתה. כך שגם הנתון לגבי ירידת שעות העבודה לגברים הוא לא מדויק. בנוסף לזה, אפשרויות התקשורת הגדולות יותר, פירושן שכלל בני המשפחה מבלים פחות זמן זה עם זה גם כשהם נמצאים יחד בבית - לדוגמה האבא גולש באינטרנט, האמא מדברת בטלפון והילד רואה טלוויזיה.  

להקטנה זו בקשר בין הורים וילדים יש מספר השפעות:

להקטנה זו בקשר בין הורים וילדים יש מספר השפעות: