שינויים

כמות המים הכוללת הנצרכת על ידי חיטה היא [[טביעת הרגל המימית]] שלה - המים המשמשים להשקיית החיטה וכן [[זיהום מים]] שנגרם בשל תהליכים הקשורים בגידול חיטה. באופן כללי, טביעת הרגל המימית (מעל 90%) של [[בני אדם]] נגרמת על ידי צריכה של מוצרי [[חקלאות]], טביעת הרגל הזו היא גבוה בהרבה יחסית לצריכת המים הישירה של בני אדם (לצורכי שתייה, בישול, מקלחות, הדחת אסלות וכו'). אתר להערכת טביעת רגל מימית של אוניברסיטת Twente בשיתוף עם המוסד לחינוך מים של UNESCO-IHE, מציג הערכות עולמיות של טביעת הרגל המימית של מספר מוצרי מזון. לפי הערכת המכון באופן ממוצע ייצור 1 טונה של חיטה דורש 1,300 קוב (מטר מעוקב או 1000 ליטר) של מים. נתון זה גדול יותר מכמות המים הנדרשת לגידול תפוזים (500) או תפוחי עץ וכן יותר מ[[תירס]] או תפוחי אדמה (900) ונמוך יותר מסויה (1,800) וכן מבשר עוף (3,900) או בשר בקר (15,500).[http://www.waterfootprint.org/?page=files/productgallery]  ג'ון רובינס, בספרו [[מהפכת המזון (ספר)|מהפכת המזון]] (The Food Revolution), מביא נתונים מאוניברסיטת קליפורניה לגבי כמות המים הנדרשת לייצור מוצרים בקליפורניה, לטענתו גידול טונה חיטה צורך רק 202 קוב מים. נתון דומה לתפוחי אדמה (200) ונמוך יותר מתפוחי עץ (408) או בשר עוף (6,787). <ref>John Robbins, The Food Revolution: How Your Diet Can Help Save Your Life and Our World, (Berkeley, CA: Conari Press, 2001), pp. 235-40.</ref>

כמות המים הכוללת הנצרכת על ידי חיטה היא [[טביעת הרגל המימית]] שלה - המים המשמשים להשקיית החיטה וכן [[זיהום מים]] שנגרם בשל תהליכים הקשורים בגידול חיטה. באופן כללי, טביעת הרגל המימית (מעל 90%) של [[בני אדם]] נגרמת על ידי צריכה של מוצרי [[חקלאות]], טביעת הרגל הזו היא גבוה בהרבה יחסית לצריכת המים הישירה של בני אדם (לצורכי שתייה, בישול, מקלחות, הדחת אסלות וכו'). אתר להערכת טביעת רגל מימית של אוניברסיטת Twente בשיתוף עם המוסד לחינוך מים של UNESCO-IHE, מציג הערכות עולמיות של טביעת הרגל המימית של מספר מוצרי מזון. לפי הערכת המכון באופן ממוצע ייצור 1 טונה של חיטה דורש 1,300 קוב (מטר מעוקב או 1000 ליטר) של מים. נתון זה גדול יותר מכמות המים הנדרשת לגידול תפוזים (500) או תפוחי עץ וכן יותר מ[[תירס]] או תפוחי אדמה (900) ונמוך יותר מסויה (1,800) וכן מבשר עוף (3,900) או בשר בקר (15,500).[http://www.waterfootprint.org/?page=files/productgallery]  ג'ון רובינס, בספרו [[מהפכת המזון (ספר)|מהפכת המזון]] (The Food Revolution), מביא נתונים מאוניברסיטת קליפורניה לגבי כמות המים הנדרשת לייצור מוצרים בקליפורניה, לטענתו גידול טונה חיטה צורך רק 202 קוב מים. נתון דומה לתפוחי אדמה (200) ונמוך יותר מתפוחי עץ (408) או בשר עוף (6,787). <ref>John Robbins, The Food Revolution: How Your Diet Can Help Save Your Life and Our World, (Berkeley, CA: Conari Press, 2001), pp. 235-40.</ref>

כמות האנרגיה הכוללת הנדרשת להפקת כמות נתונה של מוצר מכונה [[אנרגיה גלומה]]. לפי מחקר במימון האיחוד האירופי משנת 2012, טונה אחת של חיטה במדינות האיחוד דורשת השקעת אנרגיה של 2.08-4.29 ג'יגה ג'אול. השקעת האנרגיה היא גבוה יותר דווקא במדינות החמות יותר יוון ופורטוגל. נתון זה גבוה יותר לעומת תפוחי אדמה (0.6-1 ג'יגה ג'אול  לטונה) מתוך כמות זו הצריכה של אנרגיה לגידול חיטה מהווה 30% (במדינות הצפוניות) עד 50% (מדינות דרומיות) והיתר היא אנרגיה למיכון חקלאי, הכנת דשן וייבוש החיטה. 44% עד 65% מצריכת האנרגיה הכוללת של חיטה הולכים לייצור [[דשן כימי]]. במדינות צפוניות כמו פינלנד וגרמניה ייבוש חיטה דורש 12-18% מצריכת האנרגיה הכוללת לחיטה. [http://www.agree.aua.gr/files/agree_state.pdf]  

כמות האנרגיה הכוללת הנדרשת להפקת כמות נתונה של מוצר מכונה [[אנרגיה גלומה]]. לפי מחקר במימון האיחוד האירופי משנת 2012, טונה אחת של חיטה במדינות האיחוד דורשת השקעת אנרגיה של 2.08-4.29 ג'יגה ג'אול. השקעת האנרגיה היא גבוה יותר דווקא במדינות החמות יותר יוון ופורטוגל. נתון זה גבוה יותר לעומת תפוחי אדמה (0.6-1 ג'יגה ג'אול  לטונה) מתוך כמות זו הצריכה של אנרגיה לגידול חיטה מהווה 30% (במדינות הצפוניות) עד 50% (מדינות דרומיות) והיתר היא אנרגיה למיכון חקלאי, הכנת דשן וייבוש החיטה. 44% עד 65% מצריכת האנרגיה הכוללת של חיטה הולכים לייצור [[דשן כימי]]. במדינות צפוניות כמו פינלנד וגרמניה ייבוש חיטה דורש 12%-18% מצריכת האנרגיה הכוללת לחיטה. [http://www.agree.aua.gr/files/agree_state.pdf]  

מאה גרם חיטה מכילים כ-340 קלוריות.[http://calorielab.com/foods/wheat/26][http://www.livestrong.com/article/443552-nutritional-value-of-wheat-vs-corn/] המרת הנתון לטונות וג'יגה ג'אול כי טונה אחת של זרעי חיטה מכיל 14.183 ג'יגה ג'אול - רובה של אנרגיה זו הגיעה [[אנרגיה סולארית|מהשמש]]. לפי ניתוח זה [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] באירופה עומד על 6.8 עד 3.3. מחקר מפקיסטן מצא כי ההחזר האנרגטי של גידול חיטה שם הוא כ-2.9 ונמצא במגמת ירידה.<ref>[http://www.mdpi.com/2071-1050/3/12/2358 An Edible Energy Return on Investment (EEROI) Analysis of Wheat and Rice in Pakistan], Ali S. Pracha, Timothy A. Volk, Sustainability 2011, 3(12) </ref>  

מאה גרם חיטה מכילים כ-340 קלוריות.[http://calorielab.com/foods/wheat/26][http://www.livestrong.com/article/443552-nutritional-value-of-wheat-vs-corn/] המרת הנתון לטונות וג'יגה ג'אול כי טונה אחת של זרעי חיטה מכיל 14.183 ג'יגה ג'אול - רובה של אנרגיה זו הגיעה [[אנרגיה סולארית|מהשמש]]. לפי ניתוח זה [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] באירופה עומד על 6.8 עד 3.3. מחקר מפקיסטן מצא כי ההחזר האנרגטי של גידול חיטה שם הוא כ-2.9 ונמצא במגמת ירידה.<ref>[http://www.mdpi.com/2071-1050/3/12/2358 An Edible Energy Return on Investment (EEROI) Analysis of Wheat and Rice in Pakistan], Ali S. Pracha, Timothy A. Volk, Sustainability 2011, 3(12) </ref>  

==השפעות האקלים על גידול החיטה==

==השפעות האקלים על גידול החיטה==

במאה ה-14 התרחשו באירופה מספר אירועים של רעב המוני, כאשר הגדול מביניהם הוא הרעב הגדול של 1315-1317. בשיטות מודרניות זרע אחד מניב כ-30 זרעים, ואילו בתקופה זו זרע אחד הניב בין 7 זרעים ל-2 זרעים - במקרה זה היה צורך לזרוע אחד מהם ואת השני לאכול. בין 1310 ל-1330 מזג האוויר בצפון אירופה התאפיין בחורף קר במיוחד ובקיץ גשום. באביב 1315 החל לרדת גשם בחלקים גדולים של אירופה וגשם זה נמשך במשך הקיץ, דבר שגרם לקריסת יבולים כללית. בנוסף לא ניתן היה לייבש קש לשימוש בהמות. המשבר נמשך גם בשנת 1316 ובשל העוני ומחסור באמצעי אגירה לא היו רזרבות מספיקות. נסיונות התמודדות עם הרעב כללו שחיטת בהמות, צריכת זרעים שנועדו לזריעה, נטישת ילדים וקרובי משפחה, ועוד. התקופה התאפיינה ברמות גבוהות של פשיעה, מחלות ותמותה.   

במאה ה-14 התרחשו באירופה מספר אירועים של רעב המוני, כאשר הגדול מביניהם הוא הרעב הגדול של 1315-1317. בשיטות מודרניות זרע אחד מניב כ-30 זרעים, ואילו בתקופה זו זרע אחד הניב בין 7 זרעים ל-2 זרעים - במקרה זה היה צורך לזרוע אחד מהם ואת השני לאכול. בין 1310 ל-1330 מזג האוויר בצפון אירופה התאפיין בחורף קר במיוחד ובקיץ גשום. באביב 1315 החל לרדת גשם בחלקים גדולים של אירופה וגשם זה נמשך במשך הקיץ, דבר שגרם לקריסת יבולים כללית. בנוסף לא ניתן היה לייבש קש לשימוש בהמות. המשבר נמשך גם בשנת 1316 ובשל העוני ומחסור באמצעי אגירה לא היו רזרבות מספיקות. ניסיונות התמודדות עם הרעב כללו שחיטת בהמות, צריכת זרעים שנועדו לזריעה, נטישת ילדים וקרובי משפחה, ועוד. התקופה התאפיינה ברמות גבוהות של פשיעה, מחלות ותמותה.   

במאה ה-21, בצורת ממושכת יחד עם בעיית [[מדבור]], וניהול בעייתי של משק המים, הובילו לכשל יבול מתמשך וקשה בסוריה, דבר שהיווה את [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה|אחד הגורמים החשובים בפרוץ מלחמת האזרחים בסוריה]].

במאה ה-21, בצורת ממושכת יחד עם בעיית [[מדבור]], וניהול בעייתי של משק המים, הובילו לכשל יבול מתמשך וקשה בסוריה, דבר שהיווה את [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה|אחד הגורמים החשובים בפרוץ מלחמת האזרחים בסוריה]].

בנוסף גם [[צמיחה כלכלית]] משפיעה שכן יש ביקוש לתזונה בשרית יותר מצד מיליארדי אנשים שחיים בעולם השלישי, וגידול בהמות ועופות על בסיס גידולי גרעינים, הוא אינטנסיבי יותר (דורש יותר גרעינים לנפש) יחסית לגידול מזון צמחי.

בנוסף גם [[צמיחה כלכלית]] משפיעה שכן יש ביקוש לתזונה בשרית יותר מצד מיליארדי אנשים שחיים בעולם השלישי, וגידול בהמות ועופות על בסיס גידולי גרעינים, הוא אינטנסיבי יותר (דורש יותר גרעינים לנפש) יחסית לגידול מזון צמחי.

קיים חשש ש[[שינויי אקלים]] עקב [[התחממות עולמית]], עלולים להוביל להשפעות חקלאיות שליליות על החיטה כגון בצורות, סופות וגשמים שיתרחשו לא בזמן הנכון ולא במקומות הנכונים ויגרמו להרס ייבולים.

קיים חשש ש[[שינויי אקלים]] עקב [[התחממות עולמית]], עלולים להוביל להשפעות חקלאיות שליליות על החיטה כגון בצורות, סופות וגשמים שיתרחשו לא בזמן הנכון ולא במקומות הנכונים ויגרמו להרס יבולים.

==ראו גם==

==ראו גם==