שינויים

[[קובץ:Wheat harvest.jpg|ממוזער|350px|שדה חיטה ענק בארצות הברית, מדגים [[מונוקולטורה]] (גידול מין יחיד של צמחים בשטח גדול). החיטה הפכה לאחד ממיני הצמחים הנפוצים בעולם, והיא מטופחת בהתמדה על ידי בני האדם. מצד שני הקוד הגנטי שלה [[הנדסה גנטית|מוכתב]] על ידי אינטרסים אנושיים, וגורלה תלוי במידה רבה בגורל [[בני אדם|האדם]]]]

[[קובץ:Wheat harvest.jpg|ממוזער|350px|שדה חיטה ענק בארצות הברית, מדגים [[מונוקולטורה]] (גידול מין יחיד של צמחים בשטח גדול). החיטה הפכה לאחד ממיני הצמחים הנפוצים בעולם, והיא מטופחת בהתמדה על ידי בני האדם. מצד שני הקוד הגנטי שלה [[הנדסה גנטית|מוכתב]] על ידי אינטרסים אנושיים, וגורלה תלוי במידה רבה בגורל [[בני אדם|האדם]]]]

'''חיטה''' (Wheat) היא סוג של [[דגנים|דגן]], והיא אחד הצמחים הנפוצים המהווים את עיקר [[שוק המזון העולמי|התזונה האנושית]]. החיטה מהווה מקור תזונה ישיר למוצרי קמח כמו [[לחם]], פסטה ועוגות, וגם למוצרי חלב ובשר שכן כיום משתמשים בה כחלק מתזונתן של חיות בתעשיית המזון מהחי.  

'''חיטה''' (באנגלית: '''Wheat''') היא סוג של [[דגנים|דגן]], והיא אחד הצמחים הנפוצים המהווים את עיקר [[שוק המזון העולמי|התזונה האנושית]]. החיטה מהווה מקור תזונה ישיר למוצרי קמח כמו [[לחם]], פסטה ועוגות, וגם למוצרי חלב ובשר שכן כיום משתמשים בה כחלק מתזונתן של חיות בתעשיית המזון מהחי.  

החיטה, ה[[תירס]] וה[[אורז]] מהווים יחד את "3 הגדולים"- הם מהווים מעל 80% מכלל [[דגנים|הדגנים]], ומספקים מעל 40% מסך הצריכה הקלוריות של האנושות (כאשר השאר מקורם בכל שאר הגידולים הצמחיים לרבות שורשים, פירות, דגנים אחרים, אגוזים, קטניות וממזון מהחי).  

החיטה, ה[[תירס]] וה[[אורז]] מהווים יחד את "3 הגדולים"- הם מהווים מעל 80% מכלל [[דגנים|הדגנים]], ומספקים מעל 40% מסך הצריכה הקלוריות של האנושות (כאשר השאר מקורם בכל שאר הגידולים הצמחיים לרבות שורשים, פירות, דגנים אחרים, אגוזים, קטניות וממזון מהחי).  

מנתוני [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] (ביחידות של ק"ג חיטה להקטר) ניתן לחשב את כמות ה[[קרקע]] הנדרשת להכנת טונה אחת של חיטה. יש לשים לב שמדובר בשטחי הקרקע הישירים לשם גידול התבואה. [[חקלאות בת קיימא]] דורשת שטחי קרקע נוספים -בעיקר שטחי [[יערות]] כדי למנוע [[סחף קרקע]] ולספק [[שירותים אקולוגיים]] נוספים (ראו [[טביעת רגל אקולוגית]]. בממוצע עולמי נדרשים 3.3 דונם של שטחי חקלאות לגידול טונה אחד של חיטה. להלן הנתונים על כמות הקרקע הישירה במדינות העיקריות המגדלות חיטה נכון לשנת 2013: בצרפת ובגרמניה יש צורך להשתמש ב-1.4 דונם (0.14 הקטאר) של שטח ישיר כדי לגדל טונה חיטה, בסין יש צורך ב-2 דונם, בקנדה, ארצות הברית והודו נדרשים לשם כך 3.3 דונם ובאוסטרליה ורוסיה 5 דונם.  [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor]

מנתוני [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] (ביחידות של ק"ג חיטה להקטר) ניתן לחשב את כמות ה[[קרקע]] הנדרשת להכנת טונה אחת של חיטה. יש לשים לב שמדובר בשטחי הקרקע הישירים לשם גידול התבואה. [[חקלאות בת קיימא]] דורשת שטחי קרקע נוספים -בעיקר שטחי [[יערות]] כדי למנוע [[סחף קרקע]] ולספק [[שירותים אקולוגיים]] נוספים (ראו [[טביעת רגל אקולוגית]]. בממוצע עולמי נדרשים 3.3 דונם של שטחי חקלאות לגידול טונה אחד של חיטה. להלן הנתונים על כמות הקרקע הישירה במדינות העיקריות המגדלות חיטה נכון לשנת 2013: בצרפת ובגרמניה יש צורך להשתמש ב-1.4 דונם (0.14 הקטאר) של שטח ישיר כדי לגדל טונה חיטה, בסין יש צורך ב-2 דונם, בקנדה, ארצות הברית והודו נדרשים לשם כך 3.3 דונם ובאוסטרליה ורוסיה 5 דונם.  [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor]

כמות המים הכוללת הנצרכת על ידי חיטה היא [[טביעת הרגל המימית]] שלה - המים המשמשים להשקיית החיטה וכן [[זיהום מים]] שנגרם בשל תהליכים הקשורים בגידול חיטה. באופן כללי, טביעת הרגל המימית (מעל 90%) של [[בני אדם]] נגרמת על ידי צריכה של מוצרי [[חקלאות]], טביעת הרגל הזו היא גבוה בהרבה יחסית לצריכת המים הישירה של בני אדם (לצורכי שתייה, בישול, מקלחות, הדחת אסלות וכו'). אתר להערכת טביעת רגל מימית של אוניברסיטת Twente בשיתוף עם המוסד לחינוך מים של UNESCO-IHE, מציג הערכות עולמיות של טביעת הרגל המימית של מספר מוצרי מזון. לפי הערכת המכון באופן ממוצע ייצור 1 טונה של חיטה דורש 1,300 קוב (מטר מעוקב או 1000 ליטר) של מים. נתון זה גדול יותר מכמות המים הנדרשת לגידול תפוזים (500) או תפוחי עץ וכן יותר מ[[תירס]] או תפוחי אדמה (900) ונמוך יותר מסויה (1,800) וכן מבשר עוף (3,900) או בשר בקר (15,500).[http://www.waterfootprint.org/?page=files/productgallery]  ג'ון רובינס, בספרו [[מהפכת המזון (ספר)|מהפכת המזון]] (The Food Revolution), מביא נתונים מאוניברסיטת קליפורניה לגבי כמות המים הנדרשת לייצור מוצרים בקליפורניה, לטענתו גידול טונה חיטה צורך רק 202 קוב מים. נתון דומה לתפוחי אדמה (200) ונמוך יותר מתפוחי עץ (408) או בשר עוף (6,787). <ref>John Robbins, The Food Revolution: How Your Diet Can Help Save Your Life and Our World, (Berkeley, CA: Conari Press, 2001), pp. 235-40.</ref>

כמות המים הכוללת הנצרכת על ידי חיטה היא [[טביעת הרגל המימית]] שלה - המים המשמשים להשקיית החיטה וכן [[זיהום מים]] שנגרם בשל תהליכים הקשורים בגידול חיטה. באופן כללי, טביעת הרגל המימית (מעל 90%) של [[בני אדם]] נגרמת על ידי צריכה של מוצרי [[חקלאות]], טביעת הרגל הזו היא גבוהה בהרבה יחסית לצריכת המים הישירה של בני אדם (לצורכי שתייה, בישול, מקלחות, הדחת אסלות וכו'). אתר להערכת טביעת רגל מימית של אוניברסיטת Twente בשיתוף עם המוסד לחינוך מים של UNESCO-IHE, מציג הערכות עולמיות של טביעת הרגל המימית של מספר מוצרי מזון. לפי הערכת המכון באופן ממוצע ייצור 1 טונה של חיטה דורש 1,300 קוב (מטר מעוקב או 1000 ליטר) של מים. נתון זה גדול יותר מכמות המים הנדרשת לגידול תפוזים (500) או תפוחי עץ וכן יותר מ[[תירס]] או תפוחי אדמה (900) ונמוך יותר מסויה (1,800) וכן מבשר עוף (3,900) או בשר בקר (15,500).[http://www.waterfootprint.org/?page=files/productgallery]  ג'ון רובינס, בספרו [[מהפכת המזון (ספר)|מהפכת המזון]] (The Food Revolution), מביא נתונים מאוניברסיטת קליפורניה לגבי כמות המים הנדרשת לייצור מוצרים בקליפורניה, לטענתו גידול טונה חיטה צורך רק 202 קוב מים. נתון דומה לתפוחי אדמה (200) ונמוך יותר מתפוחי עץ (408) או בשר עוף (6,787). <ref>John Robbins, The Food Revolution: How Your Diet Can Help Save Your Life and Our World, (Berkeley, CA: Conari Press, 2001), pp. 235-40.</ref>

כמות האנרגיה הכוללת הנדרשת להפקת כמות נתונה של מוצר מכונה [[אנרגיה גלומה]]. לפי מחקר במימון האיחוד האירופי משנת 2012, טונה אחת של חיטה במדינות האיחוד דורשת השקעת אנרגיה של 2.08-4.29 ג'יגה ג'אול. השקעת האנרגיה היא גבוה יותר דווקא במדינות החמות יותר יוון ופורטוגל. נתון זה גבוה יותר לעומת תפוחי אדמה (0.6-1 ג'יגה ג'אול  לטונה) מתוך כמות זו הצריכה של אנרגיה לגידול חיטה מהווה 30% (במדינות הצפוניות) עד 50% (מדינות דרומיות) והיתר היא אנרגיה למיכון חקלאי, הכנת דשן וייבוש החיטה. 44% עד 65% מצריכת האנרגיה הכוללת של חיטה הולכים לייצור [[דשן כימי]]. במדינות צפוניות כמו פינלנד וגרמניה ייבוש חיטה דורש 12%-18% מצריכת האנרגיה הכוללת לחיטה. [http://www.agree.aua.gr/files/agree_state.pdf]  

כמות האנרגיה הכוללת הנדרשת להפקת כמות נתונה של מוצר מכונה [[אנרגיה גלומה]]. לפי מחקר במימון האיחוד האירופי משנת 2012, טונה אחת של חיטה במדינות האיחוד דורשת השקעת אנרגיה של 2.08-4.29 ג'יגה ג'אול. השקעת האנרגיה היא גבוהה יותר דווקא במדינות החמות יותר יוון ופורטוגל. נתון זה גבוה יותר לעומת תפוחי אדמה (0.6-1 ג'יגה ג'אול  לטונה) מתוך כמות זו הצריכה של אנרגיה לגידול חיטה מהווה 30% (במדינות הצפוניות) עד 50% (מדינות דרומיות) והיתר היא אנרגיה למיכון חקלאי, הכנת דשן וייבוש החיטה. 44% עד 65% מצריכת האנרגיה הכוללת של חיטה הולכים לייצור [[דשן כימי]]. במדינות צפוניות כמו פינלנד וגרמניה ייבוש חיטה דורש 12%-18% מצריכת האנרגיה הכוללת לחיטה. [http://www.agree.aua.gr/files/agree_state.pdf]  

מאה גרם חיטה מכילים כ-340 קלוריות.[http://calorielab.com/foods/wheat/26][http://www.livestrong.com/article/443552-nutritional-value-of-wheat-vs-corn/] המרת הנתון לטונות וג'יגה ג'אול כי טונה אחת של זרעי חיטה מכיל 14.183 ג'יגה ג'אול - רובה של אנרגיה זו הגיעה [[אנרגיה סולארית|מהשמש]]. לפי ניתוח זה [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] באירופה עומד על 6.8 עד 3.3. מחקר מפקיסטן מצא כי ההחזר האנרגטי של גידול חיטה שם הוא כ-2.9 ונמצא במגמת ירידה.<ref>[http://www.mdpi.com/2071-1050/3/12/2358 An Edible Energy Return on Investment (EEROI) Analysis of Wheat and Rice in Pakistan], Ali S. Pracha, Timothy A. Volk, Sustainability 2011, 3(12) </ref>  

מאה גרם חיטה מכילים כ-340 קלוריות.[http://calorielab.com/foods/wheat/26][http://www.livestrong.com/article/443552-nutritional-value-of-wheat-vs-corn/] המרת הנתון לטונות וג'יגה ג'אול כי טונה אחת של זרעי חיטה מכיל 14.183 ג'יגה ג'אול - רובה של אנרגיה זו הגיעה [[אנרגיה סולארית|מהשמש]]. לפי ניתוח זה [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] באירופה עומד על 6.8 עד 3.3. מחקר מפקיסטן מצא כי ההחזר האנרגטי של גידול חיטה שם הוא כ-2.9 ונמצא במגמת ירידה.<ref>[http://www.mdpi.com/2071-1050/3/12/2358 An Edible Energy Return on Investment (EEROI) Analysis of Wheat and Rice in Pakistan], Ali S. Pracha, Timothy A. Volk, Sustainability 2011, 3(12) </ref>  

* [http://www.nationmaster.com/graph/lab_lab_for_by_occ_agr-labor-force-by-occupation-agriculture אחוז האוכלוסייה שעוסקת בחקלאות במדינות שונות בעולם]

* [http://www.nationmaster.com/graph/lab_lab_for_by_occ_agr-labor-force-by-occupation-agriculture אחוז האוכלוסייה שעוסקת בחקלאות במדינות שונות בעולם]

* [http://www.mdpi.com/2071-1050/3/12/2358 An Edible Energy Return on Investment (EEROI) Analysis of Wheat and Rice in Pakistan], Ali S. Pracha, Timothy A. Volk, Sustainability 2011, 3(12)

* [http://www.mdpi.com/2071-1050/3/12/2358 An Edible Energy Return on Investment (EEROI) Analysis of Wheat and Rice in Pakistan], Ali S. Pracha, Timothy A. Volk, Sustainability 2011, 3(12)

*[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3441899,00.html מחירי החיטה שוברים שיאים] ynet 26.08.07

*[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3441899,00.html מחירי החיטה שוברים שיאים] ynet 26.08.2007

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==