שינויים

'''תועלתנות''' (Utilitarianism) הוא רעיון ואידאולוגיה לפיהם הערך המוסרי היחיד של פעולה נקבע על ידי התועלת שלה בהספקת עונג או אושר ובהמנעות מכאב וסבל. הדבר יכול להתייחס לאדם בודד כנסיון להסביר את התנהגותו, או כדרך לתאור הפעילות של חברה שלמה. התורם המרכזי לרעיון התועלתנות היו ג'רמי בנת'הם ו[[ג'ון סטיוארט מיל]].  

'''תועלתנות''' (Utilitarianism) הוא רעיון ואידאולוגיה לפיהם הערך המוסרי היחיד של פעולה נקבע על ידי התועלת שלה בהספקת עונג או אושר ובהמנעות מכאב וסבל. הדבר יכול להתייחס לאדם בודד כניסיון להסביר את התנהגותו, או כדרך לתיאור הפעילות של חברה שלמה. התורם המרכזי לרעיון התועלתנות היו [[ג'רמי בנת'הם]] ו[[ג'ון סטיוארט מיל]].  

תועלתנות מתוארת לאיטים קרובות בביטוי "הדבר הטוב ביותר למספר הגדול ביותר של האנשים". תועלת, ה"טוב" שלפי התאוריה יש להביא אותו למקסימום, הוגדרה על ידי הוגים שונים כאושר או כעונג (לעומת סבל או כאב), ויש זרמים בתועלתנות המגדירים זאת כסיפוק של העדפות. לפי הגדרה זו שמחה או עונג הם הערך החברתי החשוב ביותר.  

תועלתנות מתוארת לעיתים קרובות בביטוי "הדבר הטוב ביותר למספר הגדול ביותר של האנשים". תועלת, ה"טוב" שלפי התאוריה יש להביא אותו למקסימום, הוגדרה על ידי הוגים שונים כאושר או כעונג (לעומת סבל או כאב), ויש זרמים בתועלתנות המגדירים זאת כסיפוק של העדפות. לפי הגדרה זו שמחה או עונג הם הערך החברתי החשוב ביותר.  

ניתן להסתכל על תועלתנות כאל גישה כמותנית ורדוקציוניסטית לאתיקה. לעיתים קרובות מעמידים אותה בניגוד לאתיקה הדאונטולוגית (שאינה מסתכלת על התוצאות של פעולה כאל משתנה חשוב בחשיבות המוסרית שלו) ולאתיקה של המעלות (virtue ethics שמתמקדת בתכונות היחיד) ולאתיקות נוצריות ומסורתיות של פעולות מוסריות מול -אי מוסריות על פי סולם ערכים כלשהו של החברה.  

ניתן להסתכל על תועלתנות כאל גישה כמותנית ורדוקציוניסטית לאתיקה. לעיתים קרובות מעמידים אותה בניגוד לאתיקה הדאונטולוגית (שאינה מסתכלת על התוצאות של פעולה כאל משתנה חשוב בחשיבות המוסרית שלו) ולאתיקה של המעלות (virtue ethics שמתמקדת בתכונות היחיד) ולאתיקות נוצריות ומסורתיות של פעולות מוסריות מול -אי מוסריות על פי סולם ערכים כלשהו של החברה.  

בעיה אחרת נוגעת לשאלה של [[פיצוץ אוכלוסין]]. האם יש להעדיף תועלת נמוכה ל-10 מיליארד אנשים, על פני תועלת גבוה למיליארד אנשים?  

בעיה אחרת נוגעת לשאלה של [[פיצוץ אוכלוסין]]. האם יש להעדיף תועלת נמוכה ל-10 מיליארד אנשים, על פני תועלת גבוה למיליארד אנשים?  

רוב ההוגים שעסקו בנושא של תועלת, לא התייחסו לקשר בין גודל האוכלוסייה, [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] התומכות בה וכמות האושר של האוכלוסייה. [[ג'ון סטיוארט מיל]] כתב על הנושא כבר במאה ה-19 (עוד לפני הפיתוח של הרעיון של מערכת אקולוגית): "אם כדור הארץ חייב להפסיד חלק גדול זה של הנעימות שלו, שהוא חייב לדברים שהגידול הבלתי מוגבל של עושר ו/אוכלוסייה יעקרו ממנו, אך ורק לשם המטרה לאפשר לו לתמוך באוכלוסייה גדולה יותר, אבל לא טובה או מאושרת יותר, אני מאוד מקווה, למען הדורות הבאים, כי הם יהיו שבאי רצון להיות במצב יציב, הרבה לפני שהצורך בכך יאלץ אותם להגיע לכך."  

רוב ההוגים שעסקו בנושא של תועלת, לא התייחסו לקשר בין גודל האוכלוסייה, [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] התומכות בה וכמות האושר של האוכלוסייה. [[ג'ון סטיוארט מיל]] כתב על הנושא כבר במאה ה-19 (עוד לפני הפיתוח של הרעיון של מערכת אקולוגית): "אם כדור הארץ חייב להפסיד חלק גדול זה של הנעימות שלו, שהוא חייב לדברים שהגידול הבלתי מוגבל של עושר ואוכלוסייה יעקרו ממנו, אך ורק לשם המטרה לאפשר לו לתמוך באוכלוסייה גדולה יותר, אבל לא טובה או מאושרת יותר, אני מאוד מקווה, למען הדורות הבאים, כי הם יהיו שבאי רצון להיות במצב יציב, הרבה לפני שהצורך בכך יאלץ אותם להגיע לכך."  

הוגים מאוחרים יותר בזרם הליברלי לא הלכו בעקבות מיל - חלקם הכחישו כי יש מגבלות כלשהן על גודל האוכלוסייה וחלקם התעלמו מקשר אפשרי בין גודל האוכלוסייה לבין [[שירותי המערכת האקולוגית]] או משאבי טבע, או בין שירותים אלה לבין הרווחה האנושית.

הוגים מאוחרים יותר בזרם הליברלי לא הלכו בעקבות מיל - חלקם הכחישו כי יש מגבלות כלשהן על גודל האוכלוסייה וחלקם התעלמו מקשר אפשרי בין גודל האוכלוסייה לבין [[שירותי המערכת האקולוגית]] או משאבי טבע, או בין שירותים אלה לבין הרווחה האנושית.

[[קטגוריה:פילוסופיה]]

[[קטגוריה:פילוסופיה]]

[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]

[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]

[[קטגוריה:תועלת ו/אושר]]

[[קטגוריה:תועלת ואושר]]

[[קטגוריה:זרמי מחשבה]]

[[קטגוריה:זרמי מחשבה]]

[[קטגוריה:כלכלה נאו קלאסית]]

[[קטגוריה:כלכלה נאו קלאסית]]