47,332
עריכות
שינויים
←נאו-מלתוסיאנים
ישנם [[נאו-מלתוסיאנים]] אשר טוענים כי למרות ההתקדמות הטכנולוגית יש עדיין [[רעב]] גדול בעולם, במיוחד בארצות המתפתחות. מספר הרעבים בעולם עומד בעשורים האחרונים על כ-800-900 מיליון בני אדם. מספר זה נגרם לא עקב מחסור במזון אלא בגלל חלוקת מזון לא שווה עקב [[אי שוויון כלכלי]] והיבטים אחרים, וגם עקב קשיי חלוקת המזון עקב מלחמות, אסונות טבע ועוד. ניתן לראות זאת ברבות ממדינות אפריקה הנמצאות על סף רעב, או בהתפרצויות רעב ידועות באתיופיה, צ'אד ועוד.
ישנם [[נאו-מלתוסיאנים]] אשר טוענים כי למרות ההתקדמות הטכנולוגית יש עדיין [[רעב]] גדול בעולם, במיוחד בארצות המתפתחות. מספר הרעבים בעולם עומד בעשורים האחרונים על כ-800-900 מיליון בני אדם. מספר זה נגרם לא עקב מחסור במזון אלא בגלל חלוקת מזון לא שווה עקב [[אי שוויון כלכלי]] והיבטים אחרים, וגם עקב קשיי חלוקת המזון עקב מלחמות, אסונות טבע ועוד. ניתן לראות זאת ברבות ממדינות אפריקה הנמצאות על סף רעב, או בהתפרצויות רעב ידועות באתיופיה, צ'אד ועוד.
הכלכלן [[ג'פרי זאקס]] טען בשנת 2008, כי לא ברור שמלתוס טעה. זאקס ציין לדוגמה כי היכולת שלנו לגדל עוד מזון לא נובע רק מהיכולת שלנו "לעשות יותר עם פחות" - כלומר להגדיל את [[פריון חקלאי|הפריון של כל יחידת קרקע]], אלא הוא נשען על [[דלקים מחצביים]] ועל הגדלת הכרייה של [[משאבים מתכלים]] ולפיכך הוא מייצג "לעשות יותר עם יותר".[http://www.scientificamerican.com/article.cfm?id=are-malthus-predicted-1798-food-shortages].
הכלכלן [[ג'פרי זאקס]] טען בשנת 2008, כי לא ברור שמלתוס טעה. זאקס ציין לדוגמה כי היכולת שלנו לגדל עוד מזון לא נובע רק מהיכולת שלנו "לעשות יותר עם פחות" - כלומר להגדיל את [[פריון חקלאי|הפריון של כל יחידת קרקע]], אלא הוא נשען על [[דלקים מחצביים]] ועל הגדלת הכרייה של [[משאבים מתכלים]] ולפיכך הוא מייצג "לעשות יותר עם יותר".[http://www.scientificamerican.com/article.cfm?id=are-malthus-predicted-1798-food-shortages].
ביולוגים וחוקרים ממדעי הטבע מצביעים על כך ש[[גידול מעריכי]] מתמיד באוכלוסיה אינו אפשרי מבחינה פיזית לאורך זמן (וכי למרבה המזל האוכלוסיה אינה גדלה בצורה זו אלא ככל הנראה גדלה בצורת עקומת פעמון). אם מניחים כי האוכלוסיה אכן תגדל ביחס גידול קבוע (נניח של 1% בשנה) הדבר מוביל לגידול מעריכי של הגודל הכולל של האכולוסיה (הכפלה של האוכלוסיה כל כך וכך שנים). דבר זה יוצר מתנגש עם מגבלות שונות שיותר ויותר קשה לראות איך פותרים אותם באמצעות טכנולוגיה:
* בעוד שניתן לדמיין שטח חקלאי קבוע בעל פריון גדל והולך, השטח החקלאי הוא בסך הכל מאגר, יש צורך בתשומות של זרמים כדי להגדיל את התפוקה לדונם - מים, אור שמש, דשן, אנרגיה וכו'. יש מגבלות לדוגמה על כמות אור השמש שניתן לספק לכל מטר רבוע ודבר זה מגביל את כמות [[ייצור ראשוני|הפוטוסינתזה]] שצמחים צריכים.
* החקלאות צורכת [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים של המערכת האקולוגית]] כגון החדרת מי גשמים למי התהום או [[מחזור הזרחן]] ומצד שני משפיעה על זרמים אלה. אפשר להגדיל את החקלאות אבל אי אפשר להגדיל את המערכת האקולוגית. למעשה חקלאות איטנסיבית יותר פרושה לרוב השפעה גדולה יותר על הסביבה ובעקבותיה מערכת אקולוגית קטנה וחולה יותר, עם יותר השפעות לא צפויות על החלקאות - דוגמה עכשווית לנושא זה היא [[שינוי אקלים]] עקב [[התחממות עולמית]].
* גודל האוכלוסיה משפיע בצורות אחרות על [[הביוספרה]] ומקטין את היכולת שלה לספק שירותים לכלכלה האנושית ולחקלאות. לדוגמה [[זיהום תעשייתי]] או תפיסת שטחים על ידי ערים, כבישים וכו' משפיעים על כמות ואיכות השטחים החקלאיים. [[בירוא יערות]] לשם חקלאות ולשם צרכים אחרים (כמו דלק או עץ לבנייה ולרהיטים) מקטין את שטח היערות.
* מעל גודל אוכלוסיה מסויימת מגיעים לגדלי צפיפות שקשה לתפוס אותם. ג'ארד דיימונד בספרו התמוטטות טוען כי אם קצב גידול האוכלוסייה של שנת 2004 ישאר ללא שינוי (גידול מעריכי), בעוד 800 שנה יהיו 10 אנשים למטר רבוע בכדור הארץ כולל כל שטחי האוקיינוס. בצפיפות כזו קשה לראות איך מבוצעים דיור, חקלאות ואקולוגיה.
* דרך אחת להתמודד עם דבר זה היא כמות גדולה מאד של אנרגיה לנפש - זו תאפשר לדגומה לבצע תאורה מלאכותית לצמחים בקנה מידה גדול או לבנות ערים צפופות מאד עם מגדלים גבוהים או מתחת לאדמה. אבל הפקה של אנרגיה בכמות כזו אינה דבר וודאי. בכל מקרה כמות כזו של אנרגיה פרושה גם ניהול אינטסיבי של הסביבה האקולוגית של כדור הארץ או לחלופין קיום מערכת אקולוגית נפרדת עבור המערכת החקלאית.
* דרך נוספת להתמודד עם הטיעון של אוכלוסיה גדלה היא [[מושבות בחלל]] אלא שגם דבר זה כרוך בהגירה המונית, הארצה של מושבות אחרות והיבטים אחרים שכרוכים בהקשעה גבוה של אנרגיה. בכל מקרה בהמשך של גידול מעריכי, אפילו יישוב של כל מאדים בבני אדם יגרום למילוי כוכב הלכת הנוסף בתוך כמה עשורים.
* בהמשך מגיעים לגבולות עוד יותר מסובכים לפתרון - קצב גידול אוכלוסיית העולם בשנת 2011, עמד על 1.1% בשנה. בקצב זה, האוכלוסייה מכפילה את עצמה כל 66 שנה. אם מתחילים מאוכלוסייה של 7 מיליארד אנשים, ומניחים שקצב הגידול נשאר ללא שינוי, מגיעים לכך שמסת האנושות שווה למסת כדור הארץ תוך 3,250 שנה, למסת השמש תוך 4,000 שנה ולמסת היקום כולו בתוך 10,530 שנה.
כלכלנים אקולוגיים מצביעים על כך שההתקדמות בטכנולוגיה ובמדע בעשורים האחרונים לא רק הגדילו את טווח היכולות שלנו אלא גם באו עם ידע מדעי לגבי המגבלות של חוקי המדע על ההתקדמות הטכנולוגית הזו. לדוגמה גם אם נניח שיש לנו אנרגיה משאבים ידע וטכנולוגיה ליישב כוכבי לכת אחרים, חוקי תורת היחסות של איינשטיין טוענים שלא ניתן לבצע מסע זה במהירות גבוה ממהירות האור ודבר זה מגביל את יכולת ההתפשטות האנושית. חוקים אחרים לדוגמה [[החוק השני של התרמודינמיקה]] קובעים כי לא ניתן להגדיל את הפריון החקלאי ליחדית שטח עוד ועוד בלי להגדיל את כמות האנרגיה הנכנסת לאותו יחידת שטח. עוד קובע החוק כי כמות משמעותית מהאנרגיה הנכנסת חייבת להתבזבז החוצה בצורה של חום.
==אסון מלתוסיאני בחברות עתיקות==
==אסון מלתוסיאני בחברות עתיקות==