שינויים

==שימוש בפחם בישראל==

==שימוש בפחם בישראל==

ב[[משק האנרגיה בישראל|מדינת ישראל]] מופעלות רוב תחנות הכח על ידי פחם. הפחם מיובא מ[[ארצות הברית]], [[דרום אפריקה]], פולין ומדינות [[ברית המועצות]] לשעבר. דבר זה מהווה חלק ניכר מצריכת האנרגיה הכוללת של המדינה שכוללת גם ייבוא [[נפט]] ותזקיקי נפט לשם תחבורה ותעשייה. עם הגילוי של [[גז טבעי בישראל]] החלה הסבת תחנות כוח של מזוט או סולר לתחנות הפועלות על [[גז טבעי]]. גז טבעי מקומי הוא זול יותר יחסית לדלקים כמו סולר ומחירו דומה לזה של מחיר הפחם. עם זאת ייבוא של גז הוא אופרציה מורכבת ובישראל פרוש הדבר ייבוא של [[גז נוזלי]] שהוא יקר בהרבה מגז מקומי. קשה להחליף בין גז לפחם שכן מדובר בתחנות כוח שונות. משיקולים של הבטחת אספקה ויתרות לא מעבירים את כל משק החשמל בישראל לגז טבעי אם כי הוא חוסך ב[[זיהום אוויר]] ובפליטות של [[גזי חממה]].

ב[[משק האנרגיה בישראל|מדינת ישראל]] רוב הפקת החשמל במדינה התבססה עד לעשור הראשון של המאה ה-21 על פחם. הפחם מיובא מ[[ארצות הברית]], [[דרום אפריקה]], פולין ומדינות [[ברית המועצות]] לשעבר. דבר זה מהווה חלק ניכר מצריכת האנרגיה הכוללת של המדינה שכוללת גם ייבוא [[נפט]] ותזקיקי נפט לשם תחבורה ותעשייה. עם הגילוי של [[גז טבעי בישראל]] החלה הסבת תחנות כוח של מזוט או סולר לתחנות הפועלות על [[גז טבעי]]. גז טבעי מקומי הוא זול יותר יחסית לדלקים כמו סולר ומחירו דומה לזה של מחיר הפחם. עם זאת ייבוא של גז הוא אופרציה מורכבת ובישראל פרוש הדבר ייבוא של [[גז נוזלי]] שהוא יקר בהרבה מגז מקומי. קשה להחליף בין גז לפחם שכן מדובר בתחנות כוח שונות הדורשות טורבינות שונות ודוודים שונים. משיקולים של הבטחת אספקה ויתרות לא מעבירים את כל משק החשמל בישראל לגז טבעי אם כי הוא חוסך ב[[זיהום אוויר]] ובפליטות של [[גזי חממה]]. נכון לשנת 2016 נותרו בישראל שתי תחנות פחמיות גדולות - תחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה ותחנת הכוח "גוטנברג" באשקלון.

 

 

==ראו גם==

==ראו גם==