30,778
עריכות
שינויים
משורה 34:
שורה 34: − +
החלפת טקסט – "ייי" ב־"יי"
;קצב הצריכה כמדד לאיכות חיים:
;קצב הצריכה כמדד לאיכות חיים:
בחללית המטרה איננה לקיים זרם מהיר ככל האפשר של חומרים שיהפכו לאשפה, אלא לצרוך באופן זהיר ואיטי את המלאים, ולמחזר במידת האפשר את מה שניתן. בשל ההשפעה ההדדית, אף איש חלל לא יחשוב על צריכה בלתי הכרחית, אלא אם נענו [[צרכים בסיסייים|הצרכים הבסיסיים]] של כל חברי הצוות וקיים מלאי גדול של אספקה לעתיד.
בחללית המטרה איננה לקיים זרם מהיר ככל האפשר של חומרים שיהפכו לאשפה, אלא לצרוך באופן זהיר ואיטי את המלאים, ולמחזר במידת האפשר את מה שניתן. בשל ההשפעה ההדדית, אף איש חלל לא יחשוב על צריכה בלתי הכרחית, אלא אם נענו [[צרכים בסיסיים|הצרכים הבסיסיים]] של כל חברי הצוות וקיים מלאי גדול של אספקה לעתיד.
בולדינג (ב-1949) ו[[הרמן דיילי]] בעקבותיו (בספרו [[מעבר לצמיחה]]) פיתחו היבטים אלה כאשר קבעו כי רווחה היא תוצר של צבירת מלאי הון (כולל [[הון טבעי]]), במיוחד בכלכלות מפותחות. בולדינג התנגד לרעיון ש[[צריכה]] מהווה מדד לבריאות כלכלית או [[רווחה חברתית]]. לפי בולדינג צריכה היא ביטוי להרס של ה[[הון]], והייצור הוא התוצר של נסיון להחליף הון זה.
בולדינג (ב-1949) ו[[הרמן דיילי]] בעקבותיו (בספרו [[מעבר לצמיחה]]) פיתחו היבטים אלה כאשר קבעו כי רווחה היא תוצר של צבירת מלאי הון (כולל [[הון טבעי]]), במיוחד בכלכלות מפותחות. בולדינג התנגד לרעיון ש[[צריכה]] מהווה מדד לבריאות כלכלית או [[רווחה חברתית]]. לפי בולדינג צריכה היא ביטוי להרס של ה[[הון]], והייצור הוא התוצר של נסיון להחליף הון זה.