שינויים

:א. טכנולוגיות סביבתיות – באוגוסט 2008 התפרסם דו"ח הועדה הבין משרדית לעניין תוכנית לאומית לקידום טכנולוגיות סביבה בישראל. בעקבות המלצות ועדה זו, החליט המשרד להגנת הסביבה כי יש לתמוך בתעשייה בתחום טכנולוגיות הסביבה, ולקדם תעשיה זו באופנים כגון תמיכה בהקמת יישום תעשייתי ראשון או הקמת מתקן הדגמה, אשר עניינם טכנולוגיות סביבה ישראליות. הקמת יישום תעשייתי ראשון או מתקן הדגמה הינם מחויבי המציאות לשם הדגמת ישימות הטכנולוגיה בפועל, ולשם קידום התעשייה העוסקת בטכנולוגיית סביבה.

:א. טכנולוגיות סביבתיות – באוגוסט 2008 התפרסם דו"ח הועדה הבין משרדית לעניין תוכנית לאומית לקידום טכנולוגיות סביבה בישראל. בעקבות המלצות ועדה זו, החליט המשרד להגנת הסביבה כי יש לתמוך בתעשייה בתחום טכנולוגיות הסביבה, ולקדם תעשיה זו באופנים כגון תמיכה בהקמת יישום תעשייתי ראשון או הקמת מתקן הדגמה, אשר עניינם טכנולוגיות סביבה ישראליות. הקמת יישום תעשייתי ראשון או מתקן הדגמה הינם מחויבי המציאות לשם הדגמת ישימות הטכנולוגיה בפועל, ולשם קידום התעשייה העוסקת בטכנולוגיית סביבה.

:ב. שיקום אתרי פסולת – ברחבי הארץ פזורים כ100 אתרי פסולת שנסגרו, רובם חסרי תשתיות להגנה על הסביבה מפני זיהום. אתרים אלה מהווים פוטנציאל למפגעים סביבתיים כגון; זיהום אוויר מפליטת גזי חממה ובעירות, זיהום מים כתוצאה מחדירת תשטיפים אל הקרקע ואל מי התהום, מפגעים בטיחותיים כתוצאה מסכנת פיצוצים, שריפות וקריסת מדרונות לא יציביים ומפגעים נופיים-חזותיים. מלבד התועלות הסביבתיות שיופקו משיקום האתרים, ניתן להפיק משיקומם גם תועלות כלכליות בניצול השטחים המשוקמים למטרות פיתוח נדל"ן, תיירות, שטחים ציבוריים, ו/או הפקת אנרגייה מאיסוף ביוגז. הוקמה ועדת עבודה בינשמרדית שתפקידה להכין תכנית לאומית לשיקום אתרי פסולת, שתכלול קביעת מדיניות וסדר עדיפות לשיקום האתרים, והערכת עלויות השיקום. הועדה צפויה לסיים עבודתה במהלך שנת 2009. על כן מוצע לאפשר מימון של תוכנית הלאומית לשיקום אתרים מכספי היטל ההטמנה.

:ב. שיקום אתרי פסולת – ברחבי הארץ פזורים כ100 אתרי פסולת שנסגרו, רובם חסרי תשתיות להגנה על הסביבה מפני זיהום. אתרים אלה מהווים פוטנציאל למפגעים סביבתיים כגון; זיהום אוויר מפליטת גזי חממה ובעירות, זיהום מים כתוצאה מחדירת תשטיפים אל הקרקע ואל מי התהום, מפגעים בטיחותיים כתוצאה מסכנת פיצוצים, שריפות וקריסת מדרונות לא יציביים ומפגעים נופיים-חזותיים. מלבד התועלות הסביבתיות שיופקו משיקום האתרים, ניתן להפיק משיקומם גם תועלות כלכליות בניצול השטחים המשוקמים למטרות פיתוח נדל"ן, תיירות, שטחים ציבוריים, ו/או הפקת אנרגייה מאיסוף ביוגז. הוקמה ועדת עבודה בינשמרדית שתפקידה להכין תכנית לאומית לשיקום אתרי פסולת, שתכלול קביעת מדיניות וסדר עדיפות לשיקום האתרים, והערכת עלויות השיקום. הועדה צפויה לסיים עבודתה במהלך שנת 2009. על כן מוצע לאפשר מימון של תוכנית הלאומית לשיקום אתרים מכספי היטל ההטמנה.

:ג. טיפול במפגעי פסולת מסוכנת – בישראל קיימים מפגעי פסולת רבים כגון, המצאות אסבסט פריך בקרקעות בגליל המערבי, שפכים תעשייתיים ומשקעים של בוצה תעשייתית בנחלים אשר מצריכים טיפול מיוחד אשר כרוך בהוצאת משאבים רבים. על מנת לקדם את הטיפול במפגעים כאמור מוצע לאפשר לממן פעילויות טיפול במפגעים אלה מכספי היטל ההטמנה.

:ג. טיפול במפגעי פסולת מסוכנת – בישראל קיימים מפגעי פסולת רבים כגון, המצאות אזבסט פריך בקרקעות בגליל המערבי, שפכים תעשייתיים ומשקעים של בוצה תעשייתית בנחלים אשר מצריכים טיפול מיוחד אשר כרוך בהוצאת משאבים רבים. על מנת לקדם את הטיפול במפגעים כאמור מוצע לאפשר לממן פעילויות טיפול במפגעים אלה מכספי היטל ההטמנה.

:ד. חינוך והסברה – מעבר לנושא המוגדר כיום של עידוד השימוש באמצעים חלופיים להטמנה, לנושא הרחב יותר של חינוך לשמירה על איכות נאותה של הסביבה. החינוך הסביבתי והגברת המודעות בקרב הציבור לשמירה על הסביבה, הם הבסיס לשינוי התנהגות הציבור ומעבר לצרכנות סביבתית והתנהגות על-פי עקרונות פיתוח בר קיימא. שינוי עמוק ומהותי זה יביא, בין היתר, גם לעידוד מטרות היטל ההטמנה של הפחתת כמויות הפסולת המועברת להטמנה.

:ד. חינוך והסברה – מעבר לנושא המוגדר כיום של עידוד השימוש באמצעים חלופיים להטמנה, לנושא הרחב יותר של חינוך לשמירה על איכות נאותה של הסביבה. החינוך הסביבתי והגברת המודעות בקרב הציבור לשמירה על הסביבה, הם הבסיס לשינוי התנהגות הציבור ומעבר לצרכנות סביבתית והתנהגות על-פי עקרונות פיתוח בר קיימא. שינוי עמוק ומהותי זה יביא, בין היתר, גם לעידוד מטרות היטל ההטמנה של הפחתת כמויות הפסולת המועברת להטמנה.

חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984 (להלן – חוק שמירת הניקיון), כנוסחו לאחר תיקונו בחוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 9), התשס"ז-2007, קובע היטל על הטמנת פסולת באתרים לסילוק פסולת.

חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984 (להלן – חוק שמירת הניקיון), כנוסחו לאחר תיקונו בחוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 9), התשס"ז-2007, קובע היטל על הטמנת פסולת באתרים לסילוק פסולת.

סעיף 11ג לחוק שמירת הניקיון קובע כי כספי ההיטל יתנהלו בחשבון נפרד בקרן לשמירת הניקיון וישמשו לפיתוח, להקמה ולייעול אמצעים חלופיים להטמנת פסולת שפגיעתם בסביבה פחותה מזו של ההטמנה ולעידוד השימוש בהם. כדי לאפשר ניצול מרבי של כספי ההיטל וכן לסייע לפעילויות סביבתיות נוספות, תחת מגבלות התקציב, מוצע לתקן את סעיף 11ג לחוק שמירת הניקיון ולהרחיב את אפשרויות התמיכה מכספי היטל ההטמנה לנושאים של שיקום אתרים לסילוק פסולת, טיפול במפגעי אסבסט ופעולות חינוך והסברה לשמירה על איכות נאותה של הסביבה.

סעיף 11ג לחוק שמירת הניקיון קובע כי כספי ההיטל יתנהלו בחשבון נפרד בקרן לשמירת הניקיון וישמשו לפיתוח, להקמה ולייעול אמצעים חלופיים להטמנת פסולת שפגיעתם בסביבה פחותה מזו של ההטמנה ולעידוד השימוש בהם. כדי לאפשר ניצול מרבי של כספי ההיטל וכן לסייע לפעילויות סביבתיות נוספות, תחת מגבלות התקציב, מוצע לתקן את סעיף 11ג לחוק שמירת הניקיון ולהרחיב את אפשרויות התמיכה מכספי היטל ההטמנה לנושאים של שיקום אתרים לסילוק פסולת, טיפול במפגעי אזבסט ופעולות חינוך והסברה לשמירה על איכות נאותה של הסביבה.

{{חוק ההסדרים 2009|כספי קרן שמירת הניקיון}}

{{חוק ההסדרים 2009|כספי קרן שמירת הניקיון}}