שינויים

בשנת 2003, תירס, אורז וחיטה היוו 87% מכל תפוקת הגרעינים בעולם, ו סיפקו 43% מכל הקלוריות. (מקורות אחרים כוללים [[דגים]], עשב למאכל בהמות, פירות וגרעינים אחרים כמו [[קטניות]]). בעוד התנובה של דגנים אחרים כמו דוחן או שיבולת שועל ירדה בצורה דראסטית מאז שנות ה-60, התנובה של -3 הגידולים הגדולים צמחה באופן דראסטית. סך תנובת הדגנים הגיעה בשנת 1960 ל-0.8 מיליארד טונות, התנובה הכפילה עצמה ל- 1.6 מיליארדי טונות כעבור 25 שנה בשנת 1985. עד 2011 הדגנים הגיעו ל-2.3 מיליארד טונות כלומר גידול של פי 3 בתוך 50 שנה. [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor]  

בשנת 2003, תירס, אורז וחיטה היוו 87% מכל תפוקת הגרעינים בעולם, ו סיפקו 43% מכל הקלוריות. (מקורות אחרים כוללים [[דגים]], עשב למאכל בהמות, פירות וגרעינים אחרים כמו [[קטניות]]). בעוד התנובה של דגנים אחרים כמו דוחן או שיבולת שועל ירדה בצורה דראסטית מאז שנות ה-60, התנובה של -3 הגידולים הגדולים צמחה באופן דראסטית. סך תנובת הדגנים הגיעה בשנת 1960 ל-0.8 מיליארד טונות, התנובה הכפילה עצמה ל- 1.6 מיליארדי טונות כעבור 25 שנה בשנת 1985. עד 2011 הדגנים הגיעו ל-2.3 מיליארד טונות כלומר גידול של פי 3 בתוך 50 שנה. [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor]  

היחס בין כמות הדגנים לבין [[אוכלוסיית העולם|כמות האנשים]] עלה משנת 1961 ל1971 מ 260 ליטר לאדם ל-310 ליטר לאדם ונשאר ברמה דומה עד היום למרות [[גידול אוכלוסין|גידול באוכלוסיית העולם]] בשנת 2011 יחס זה עמד על 338 ליטר לאדם. למרות זאת גדל [[רעב עולמי|הרעב העולמי]] שכן [[אי שוויון בינלאומי|המזון בעולם אינו מתחלק באופן שווה]] ובחלק מהמדינות העניות שורר [[רעב]] ו[[עוני]]. מצד שני אנשים רבים במדינות העשירות אוכלים מזון עשיר מדי, בעיקר בסוכרים ושומנים שמקורם בעיקר מדגנים ומזון מהחי, וכתוצאה מכך מפתחים מחלות תזונה אחרות כמו [[השמנת יתר]], [[מחלות לב]], [[סוכרת]] ואף [[סרטן]].  

היחס בין כמות הדגנים לבין [[אוכלוסיית העולם|כמות האנשים]] עלה משנת 1961 ל1971 מ 260 ליטר לאדם ל-310 ליטר לאדם ונשאר ברמה דומה עד היום למרות [[גידול אוכלוסין|גידול באוכלוסיית העולם]]. בשנת 2011 יחס זה עמד על 338 ליטר לאדם. למרות זאת הדבר לא תמיד סייע להקטנת [[רעב עולמי|הרעב העולמי]] שכן [[אי שוויון בינלאומי|המזון בעולם אינו מתחלק באופן שווה]] ובחלק מהמדינות העניות שורר [[רעב]] ו[[עוני]]. מצד שני אנשים רבים במדינות העשירות אוכלים מזון עשיר מדי, בעיקר בסוכרים ושומנים שמקורם בעיקר מדגנים ומזון מהחי, וכתוצאה מכך מפתחים מחלות תזונה אחרות כמו [[השמנת יתר]], [[מחלות לב]], [[סוכרת]] ואף [[סרטן]].  

עיקר השינוי היה עקב שיפור ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] של גידולים אלה ולא מהגדלת [[שימושי קרקע|שטחי החקלאות]]. שיפורים בפריון נבעו קודם כל מהתפשטות [[המהפכה הירוקה]] אל מדינות העולם העניות ושכלולים ב[[חקלאות תעשייתית]] במדינות העשירות יותר. יחד עם זאת הגידול בפריון גרר הגדלת הסתמכות של האנושות על גידולים אלה, וכולל בעיות אקולוגיות רבות כולל [[סחף קרקע]], בעיות [[מים]], השפעה על [[מחזור החנקן]] ו[[מחזור הזרחן]], תלות של החקלאות ב[[משאבים מתכלים]] כמו [[אשלג]], [[פוספט]], [[גז טבעי]] (להפקת אמוניה), ו[[נפט]] (לחומרי הדברה וציוד חקלאי), זיהום עקב [[חומרי הדברה]] ו[[חקלאות כרות והבער]].  

עיקר השינוי היה עקב שיפור ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] של גידולים אלה ולא מהגדלת [[שימושי קרקע|שטחי החקלאות]]. שיפורים בפריון נבעו קודם כל מהתפשטות [[המהפכה הירוקה]] אל מדינות העולם העניות ושכלולים ב[[חקלאות תעשייתית]] במדינות העשירות יותר. יחד עם זאת הגידול בפריון גרר הגדלת הסתמכות של האנושות על גידולים אלה, וכולל בעיות אקולוגיות רבות כולל [[סחף קרקע]], בעיות [[מים]], השפעה על [[מחזור החנקן]] ו[[מחזור הזרחן]], תלות של החקלאות ב[[משאבים מתכלים]] כמו [[אשלג]], [[פוספט]], [[גז טבעי]] (להפקת אמוניה), ו[[נפט]] (לחומרי הדברה וציוד חקלאי), זיהום עקב [[חומרי הדברה]] ו[[חקלאות כרות והבער]].