47,332
עריכות
שינויים
←סיבות לדיכאון
==סיבות לדיכאון==
==סיבות לדיכאון==
לדיכאון סיבות שונות, אשר אינן מובנות במלואן, ביניהן נטייה משפחתית [[תורשה|תורשתית]], משברים אישיים, גורמים חברתיים-כלכליים כגון [[עוני]], שימוש ב[[סמים]], מבנה ה[[אישיות]], [[תזונה|חוסרים תזונתיים]], תופעות לוואי של תרופות ועוד.
לדיכאון סיבות שונות, אשר אינן מובנות במלואן, ביניהן: נטייה משפחתית [[תורשה|תורשתית]], [[מתח נפשי]] ומשברים אישיים, גורמים חברתיים-כלכליים כגון [[עוני]], שימוש ב[[סמים]], מבנה ה[[אישיות]], [[תזונה|חוסרים תזונתיים]], תחלואה, תופעות לוואי של תרופות ועוד.
לעיתים קרובות יש שילוב בין מספר גורמים. לדוגמה [[מתח נפשי]] הנובע מהאירועים מלחיצים או לחץ כרוני עלול לעודד התפתחות דיכאון בקרב אנשים רגישים לכך. האנשים הרגישים יכולים להיות אנשים בעלי נטיה גנטית , מי שסובלים כאבים מתמשכים או מי שבעבר חוו דיכאון. אותו אירוע עבור אנשים אחרים לא יגרור דיכאון.
===גנטיקה ומין===
===גנטיקה ומין===
===התרחשויות פיסכולוגיות וחברתיות===
===התרחשויות פיסכולוגיות וחברתיות===
התפתחות דיכאון קשורה לא פעם בסיבות פסיכוסוציאליות כמו אירועי [[דחק]] או התעללות בילדות, אירועים טראומטיים חריפים או אובדן של אדם קרוב. מחקרים חדשים מצביעים על קשר בין נטייה גנטית לבין אירועי דחק, כלומר: הסיכון להתפתחות של דיכאון בעקבות אירועי החיים תלוי גם בנטייה הגנטית. אנשים הסובלים מ[[הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות|הפרעת קשב]], או מהפרעות אישיות כמו [[הפרעת אישיות גבולית]], [[הפרעה טורדנית-כפייתית]] או [[תסמונת בתר חבלתית]] סובלים מדיכאון בשכיחות גבוהה יותר. מספר תאוריות [[פסיכואנליזה|פסיכואנליטיות]] להסבר הדיכאון הוצעו על ידי [[זיגמונד פרויד|פרויד]], [[קרל אברהמס|אברהמס]], [[מלאני קליין|קליין]] ואחרים.
התפתחות דיכאון קשורה לא פעם בסיבות פסיכוסוציאליות כמו אירועי [[דחק]] או התעללות בילדות, אירועים טראומטיים חריפים או אובדן של אדם קרוב. מחקרים חדשים מצביעים על קשר בין נטייה גנטית לבין אירועי דחק, כלומר: הסיכון להתפתחות של דיכאון בעקבות אירועי החיים תלוי גם בנטייה הגנטית. אנשים הסובלים מ[[הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות|הפרעת קשב]], או מהפרעות אישיות כמו [[הפרעת אישיות גבולית]], [[הפרעה טורדנית-כפייתית]] או [[תסמונת בתר חבלתית]] סובלים מדיכאון בשכיחות גבוהה יותר. מספר תאוריות [[פסיכואנליזה|פסיכואנליטיות]] להסבר הדיכאון הוצעו על ידי [[זיגמונד פרויד|פרויד]], [[קרל אברהמס|אברהמס]], [[מלאני קליין|קליין]] ואחרים.
[[מתח נפשי]] הוא סיבה חשובה ל[[דיכאון]]. [http://www.discoverymedicine.com/Frans-Pouwer/2010/02/11/does-emotional-stress-cause-type-2-diabetes-mellitus-a-review-from-the-european-depression-in-diabetes-edid-research-consortium/] הדבר נכון הן לגבי מתח כרוני והן לגבי מתח כרוני.<ref name="webmed"/>
'''מתח כרוני''' מתרחש עקב גירוי מתמשך (לרוב גירוי בינוני או נמוך) - לדוגמה עקב דאגה להורה שיש לו [[אלצהיימר]], '''מתח אקוטי''' הוא מתח עקב אירוע חריג חד פעמי -לדוגמה עקב מוות של אדם קרוב, או [[אבטלה|אובדן מקום עובדה]]. שני סוגי המתח יכולים לגורר הפעלת יתר של מנגנון "ברח או הילחם" בגוף, ודבר זה יכול להוביל להגברת הסיכון לדיכאון אצל אנשים רגישים לכך. <ref name="webmed">[http://www.webmd.com/depression/features/stress-depression Stress and Depression], Karen Bruno, WebMD.com. Reviewed by Laura J. Martin, MD</ref>
מתח נפשי, בעיקר מתח נפשי כרוני מוביל להפרשת הורמוני מתח כגון קורטיזול, ומקטין את ההפרשה של הורמונים המשמשים כמוליכים עצביים במוח כגון סרטונין ודופמין, דבר שמקושר לדיכאון. כאשר מערכות כימיות-עצביות אלה עובדות בצורה תקינה הם משפיעות על הרגולציה של [[תהליך|תהליכים]] ביולוגיים כמו שינה, תאבון, דחף מיני ומאפשרים ביטוי של רגשות ומצבי רוח נורמליים. כאשר תגובות מתח יתר מתמשכות יתר על המידה ולא נסגרות לאחר התרחשות של מצב בעייתי, זה יכול להוביל לדיכאון עבור אנשים הרגישים לכך. שינוייים רבים במוח המתרחשים במהלך איפזודות של דיכאון הם דומים לשינויים המתרחשים בזמן מתח-יתר ממושך וחזק.<ref name="webmed"/>
אובדן של אדם קרוב יכול להוביל לתקופת אבל ודבר זה הוא נורמלי. אבל התמשכות של תקופה כזו עלולה להתדרדר לדיכאון. <ref name="webmed"/>
הקשר בין מתח נפשי לבין דיכאון הוא מסובך ומעגלי. אנשים לחוצים בדרך כלל מזניחים הרגלי חיים המגבירים בריאות. הם עלולים לעשן, לשתות יותר מידי אלכוהול, ולהזניח [[פעילות גופנית]]. לפי ד"ר Bruce McEwen, המתח יכול להוביל לדפוסי התנהגות שבתורם מגדילים את הסיכוי למתח-יתר כרוני ואת הסיכוי לדיכאון מג'ורי.<ref name="webmed"/>
[[אבטלה|אובדן של עבודה]] יכול להוביל למתח ולדיכאון - הדבר נובע ממגוון סיבות - עקב דאגות כלכליות לעתיד, עקב פגיעה בדימוי העצמי, פגיעה ביחסים עם קרובים ומתחים במשפחה וכן פגיעה בקשרים חברתיים שיכולים להיות מעין כרית אוויר נגד דיכאון.<ref name="webmed"/>
דיכאון עלול להוביל להשלכות בריאותיות נוספות היות והוא מגדיל את ההסתברות לתחלואה במחלות לב ולנסיונות התאבדות. דיכאון הוא גם גורם מרכזי בגרימת [[נכות]] ולקויות.
אנשים שנאבקים מול דיכאון כרוני מתמשך, עלולים להיות רגישים יותר להשפעה שלילית של לחץ נפשי. אירוע כמו אובדן מקום עבודה או מוות של אדם קרוב עלול להוביל לאיפזודה ראשונה או שנייה של דיכאון קליני. לאחר מכן ייתכנו מספר אפיזודות של דיכאון באופן ספונטני. לא ברור מדוע מתח מוביל לדיכאון בצורה כזו. קיימות תאורה המכונה "kindling effect" או "kindling-sensitization hypothesis." לפי התאוריה אירועי דיכאון קודמים עלולים לגורר שינויים בכימיה של המוח ובמערכת הלימבית, דבר שהופך אותם לרגישים יותר לאפיזודות של דיכאון. דבר זה דומה לשימוש בעצי הצתה כדי לגורר התלקחות של מדורה. אירועים קטנים ומוקדמים של דיכאון עלולים לגורר דיכאון קליני גם בעקבות אירועי לחץ קטנים. <ref name="allaboutdepression">[http://www.allaboutdepression.com/gen_05.html Stress and Depression] Dr. Prentiss Price-Evans, AllAboutDepression.com </ref>
===תחלואה וסיבות פיזיולוגיות===
===תחלואה וסיבות פיזיולוגיות===