שינויים

שורה 21: שורה 21:  
באופן דומה עובדת הטכנולוגיה. היא יכולה להשפיע לרעה על הגנים, אפילו הגנים שהביאו לקיומה. אבל טכנולוגיה שמשפיעה לרעה על רביית הגנים תסבול בעצמה מאותן תופעות שמשפיעות לרעה על פנוטיפים שנוהגים כך - הסיכוי שלה להמשיך ולשרוד הוא יותר נמוך.  
 
באופן דומה עובדת הטכנולוגיה. היא יכולה להשפיע לרעה על הגנים, אפילו הגנים שהביאו לקיומה. אבל טכנולוגיה שמשפיעה לרעה על רביית הגנים תסבול בעצמה מאותן תופעות שמשפיעות לרעה על פנוטיפים שנוהגים כך - הסיכוי שלה להמשיך ולשרוד הוא יותר נמוך.  
   −
לדבר זה יש יוצאים מהכלל. סמים, אלכוהול, סיגריות וטכנולוגיות אחרות אינם מאריכי חיים או משפרים את הסיכוי של המשתמשים בהם לשרוד. אבל זו הסתכלות צרה מידי הן על הטכנולוגיה והן על האבולוציה הגנטית. מחלות מדבקות אינן מסייעות לשרידה של מי שחולה בהן, אלא לחיידקים שמעבירים אותם. באופן דומה מסתבר בשנים האחרונות שחיידקים, טפילים ומינים אחרים, כמו גם יצורים אחרים מאותו המין, משפיעים השפעה רבה על ההתנהגות וסיכויי השרידה של הגנים של כל אחד מאיתנו. התנהגות הפנוטיפ שלנו אינה מושפעת רק מהגנים שלנו, אלא ממכלול היחסים של גנים אלה עם פנוטיפים של גנים אחרים. לדוגמה נמצא כי חיידקים של זבובים גורמים להם להעדיף בנות זוג אחרות על פי סוג האוכל של בנות הזוג האלה. העדפה כזו מקלה על החיידקים לעבור מזבוב לזבוב וכן להבטיח "מערכת אקולוגית" פנימית מתאימה ונוחה יותר עבור החיידקים. באופן דומה ג'ארד דיימונד מתאר בספרו [[רובים חיידקים ופלדה]] כיצד מחלות מדבקות עוברות בין חברות עירוניות גדולות מספיק כדי לתמוך בהן. בחברה מבודדת וקטנה החיידקים מחוללי המלחה היו גורמים למגיפה שלאחריה כל בני השבט היו מפתחים עמידות או מתים. בחברות גדולות מספיק, המגפה פורצת, גורמת לתחלואה רחבה ובכך מדביקה ערים שכנות ומדינות שונות. כעבור זמן מה, חשיבות העמידות למחלה יורדת וכשהיא חוזרת היא שוב מוצאת קרקע פוריה מספיק כדי לגרום למחלה נוספת.  
+
===פתולוגיה טכנולוגית===
 +
לדבר זה יש יוצאים מהכלל. סמים, אלכוהול, סיגריות וטכנולוגיות אחרות אינם מאריכי חיים או משפרים את הסיכוי של המשתמשים בהם לשרוד.  
 +
 
 +
אבל זו הסתכלות צרה מידי הן על הטכנולוגיה והן על האבולוציה הגנטית. מחלות מדבקות אינן מסייעות לשרידה של מי שחולה בהן, אלא לחיידקים שמעבירים אותם. באופן דומה מסתבר בשנים האחרונות שחיידקים, טפילים ומינים אחרים, כמו גם יצורים אחרים מאותו המין, משפיעים השפעה רבה על ההתנהגות וסיכויי השרידה של הגנים של כל אחד מאיתנו. התנהגות הפנוטיפ אינה מושפעת רק מהגנים שלו, אלא ממכלול היחסים של גנים אלה עם פנוטיפים של גנים אחרים. לדוגמה הפנוטיפ (והגנים) של הארנבת מושפעים לא רק מהגנוטיפ של הוריה, אלא גם מהפנוטיפים של הזאבים והשועלים, כמו גם של אנרבים
 +
 
 +
לדוגמה נמצא כי חיידקים של זבובים גורמים להם להעדיף בנות זוג אחרות על פי סוג האוכל של בנות הזוג האלה. העדפה כזו מקלה על החיידקים לעבור מזבוב לזבוב וכן להבטיח "מערכת אקולוגית" פנימית מתאימה ונוחה יותר עבור החיידקים. באופן דומה ג'ארד דיימונד מתאר בספרו [[רובים חיידקים ופלדה]] כיצד מחלות מדבקות עוברות בין חברות עירוניות גדולות מספיק כדי לתמוך בהן. בחברה מבודדת וקטנה החיידקים מחוללי המלחה היו גורמים למגיפה שלאחריה כל בני השבט היו מפתחים עמידות או מתים. בחברות גדולות מספיק, המגפה פורצת, גורמת לתחלואה רחבה ובכך מדביקה ערים שכנות ומדינות שונות. כעבור זמן מה, חשיבות העמידות למחלה יורדת וכשהיא חוזרת היא שוב מוצאת קרקע פוריה מספיק כדי לגרום למחלה נוספת.  
    
דיימונד מדגים גם כיצד מחלה, שבאופן כללי מרעה את הסיכוים לשרוד, יכולה להיות סוג של יתרון אבולוציני עבור הקבוצה שנושאת אותה. העמים שפיתחו עמידות כלפי מחלות שונות, הביאו את החיידקים של מחלות אלה על עמים אחרים וכך גרמו, שלא במודע לתחלואה רחבה שהחלישה את הפלישה שלהם.  
 
דיימונד מדגים גם כיצד מחלה, שבאופן כללי מרעה את הסיכוים לשרוד, יכולה להיות סוג של יתרון אבולוציני עבור הקבוצה שנושאת אותה. העמים שפיתחו עמידות כלפי מחלות שונות, הביאו את החיידקים של מחלות אלה על עמים אחרים וכך גרמו, שלא במודע לתחלואה רחבה שהחלישה את הפלישה שלהם.  
   −
המקרים של "פתולוגיה טכנולוגית" - מצבים בהם טכנולוגיה גורמת להרעה המצב האבולציוני של מי שמתשמש בה יכולים להיות מוסברים במספר אופנים. ראשית, מי שמתמשש בטכנולוגיה הוא רק חלק מהסיפור. עבור יצרני הסמים ואלכוהול אלו הם מוצרים שמסייעים לפרנסתם ולכן מהווים יתרון אבולוציוני, הסבר אחר הוא שהסמים ואלכוהול מנצלים "פרצות" בפנוטיפ ובדומה לטפילים ביולוגים, הם מנצלים פרצות אלה כשהם מחכים מנגנון אבולוציוני שנועד במקור לשפר את השרידה. הסבר שלישי שנראה לי שהוא הפחות משמעותי מבין הדברים האלה הוא שסמים ואלכוהול יכולים אמנם להשפיע לרעה על הסיכוים לשרידה באופן כללי, אבל למטרות של מציאת בן או בת זוג, במיוחד בחברות מסויימות ובנסיבות מסויימות, הם יכולים להביא תועלת למשתמשים בהם במידה מתונה.  
+
המקרים של "פתולוגיה טכנולוגית" - מצבים בהם טכנולוגיה גורמת להרעה במצב האבולציוני של מי שמתשמש בה יכולים להיות מוסברים במספר אופנים. ראשית, מי שמתמשש בטכנולוגיה הוא רק חלק מהסיפור. עבור יצרני הסמים ואלכוהול אלו הם מוצרים שמסייעים לפרנסתם ולכן מהווים יתרון אבולוציוני, לכאורה דבר זה אינו מסביר דבר, אם נניח שאנשים משתמשים בטכנולוגיה אך ורק מרצונם החופשי, שכן זה שליצרנים יש איטנרס בקידום הטכנולוגיה לא אומר שיהיה מי שיקנה אותה. בפועל הן סמים והן אלכוהול וסיגריות משווקים בצורה אינטסיבית, במקרים של סמים הדבר נקרא בגלוי "פושרים" כלומר דוחפים סמים ללקוחות שלהם. אולם הסבר זה הוא חלקי. בקרב יצרני מוצרים אחרים ה"דחיפה" של מוצרים שלהם היא נמוכה יותר. חלק מכך נובע מכך שהנזק של מוצרים אלה פחות גלוי או שהוא פחות משמעותי, ובחלק מכך נובע מהטבע הממכר של מוצרים כמו סיגריות, סמים ואלכוהול.
   
+
 
 +
הסבר משלים לנושא זה הוא שסמים ואלכוהול מנצלים "פרצות" בפנוטיפ ובדומה לטפילים ביולוגים, הם מנצלים פרצות אלה כשהם מחכים מנגנון אבולוציוני שנועד במקור לשפר את השרידה. הסבר שלישי שנראה לי שהוא הפחות משמעותי מבין הדברים האלה הוא שסמים ואלכוהול יכולים אמנם להשפיע לרעה על הסיכוים לשרידה באופן כללי, אבל בחברות מסויימות ובנסיבות מסויימות, הם יכולים להביא תועלת למשתמשים בהם במידה מתונה, או תועלת קצרת טווח. לדוגמה הצריכה שלהם יכולה להקל לפעמים על מציאת בן או בת זוג ולסייע בשחרור רגשי שיכול לסייע לתחזוקה של קשרים חברתיים, הם יכולים להיות קשורים בטקסים חברתיים שגם להם חשיבות בשמירה על מעגל חברתי ועל יתרון לחברי הקבוצה כולה, הם יכולים גם לסייע להתעלם מכאב או ממועקה רגשית ובכך לאפשר המשך של שרידה במשך תקופה קשה מבחינה גופנית או נפשית.
 +
 
 +
לבסוף אפשר לשים לב כי חברות רבות מתייחסות בחשדנות או בעויינות כלפי מוצרים אלה, מנסות להגביל אותן עם אל ידי טאבו, חוקים או הגבלות בייצור ובצריכה. היבטים דומים מתייחסים אם כי במידה מופחתת אל כלי נשק, מזון לא בריא וצורות אחרות של טכנולוגיה מסוכנת (כמו חשמל, אש ועוד). חברות משקיעות מאמץ כדי לנסות להפוך טכנלוגיות אלה לבטוחות יותר ולבקר את צריכתן.
 +
 
 +
==שינוי אבולציוני ורווחת הפרט==
 +
בעוד ששינוי אבולוציני בפנוטיפ - לדוגמה להיות מסוגלים לעוף באמצעות כנפיים -  עשוי לשפר את החיים של פרט בודד, הרי האינטרסים של הגנים הם לא לשפר את איכות החיים של הפרט, אלא להפיץ את עצמם ככל האפשר, גם במחיר גרימת סבל לפרט.
 +
 
 +
ה"אינטרסים" של הגנים, גוברים על האינטרסים של הפרט הבודד. גם אם נניח שהמטרה של הפרט היא להגדיל את הרווחה שלו, הרי האינטרסים של הגנים בטווח האורך הם בעלי משמעות גדולה יותר. לכן, אם נניח שקיים קונפליקט בין הסבל של הפרט לבין האינטרסים של הגנים, הפרט יסבול והגנים יעברו. בטווח ארוך יותר, ובאופן ממוצע הגנים "יהנדסו" פרטים שעבורם הסבל הנ"ל נתפס מחדש כדבר נעים או לפחות נסבל (כך שיש סיכוי טוב יותר שהוא יצליח להתגבר על סבל זה).
 +
 
 +
אם נניח שפרט מסויים, מחליט "למרוד" נגד הגנים שלו ולהחליט למקסם את התועלת שלו על אפם וחמתם, הדבר אפשרי בהחלט. אולם אם נניח שקיים מגוון גנטי, ובסביבתו יש יצורים אחרים שמוכנים לסבול קצת ובכל זאת להעביר את הגנים הלאה, הרי שגנים אלה ישרדו. הסיכוי ל"מרד", כל כמה שהוא תלוי בגנים עצמם, ואם הוא בעל משמעות אבולציונית שאינה אנקדוטית, ילך ויפחת.
 +
 
 +
ההנחה של כלכלה נאו קלאסית היא שהעדפות הפרטים הן נתונות מראש למודל. הצרכנים מעדיפים משום מה לאכול בננות, ולהתכסות בשמיכה במקום להפך - לאכול שמיכות ולהתכסות בבננות. הנחה נוספת היא שהפרט פועל למקסום התועלת שלנו. התרומה שלי לנושא זה היא שהעדפות הפרטים אינן מקריות - הן נובעות בראשיתן מצרכים אבולוציונים ובהמשכן מפרשנויות אבוצליוניות מסובכות יותר לצרכים אלה.
 +
 
 +
בעוד שצריכת בננות היא דבר חשוב שמספק מזון, ולכן מספקת את הצורך של הספקת אנרגיה, פחות ברור הקשר בין מוצרים אחרים כמו בגדים, ובמיוחד בגדים רבים להקשר האבולוציוני.  ב"פרשנויות אבולציוניות" כוונתי היא לכך - גם צריכה של בגד יפה, יכולה, בחברה מסויימת לספק איתות חברתי. איתות כזה יכול לעזור לשרידה (מציאת עבודה, התקדמות בעבודה וכו') והוא יכול גם לסייע במציאה ובהחזקה של בן או בת זוג. שם אחר יכול לדבר זה יכול להיות "פרשנות תרבותית" על שם ההסבר של [[מפרד מקס ניף]] של תאוריית הצרכים האנושית שלו.
 +
 
 +
איני מתכוון לתת כאן הסבר מלא לקשרים בין אבולוציה לבין העדפות שלנו , משום שדבר זה הוא מסובך והוא לא המוקד של הפרק הזה. כרגע די לנו בכך שברור שלפחות חלק מהעדפות שלנו בחיים (הן בשוק והן בהיבטים אחרים בחיים) מתבסס על צרכים אבולוציונים או על רצונות שנובעים מפרשנות תרבותית לצרכים כאלה.
 +
 
 +
מכאן עולה המסקנה הלא נוחה הבאה - למרות שבטווח הקצר הפרטים מנסים לשפר את הרווחה שלהם, בטווח הארוך יותר ובאופן ממוצע, הרווחה של הפרטים תקבע על ידי הצרכים האבולציונים שלהם, גם אם פרוש הדבר סבל עבורם.
 +
 
 +
אפשר לצפות גם שהגנים של היצורים ישתנה בצורה שתקטין את הסבל הזה, כך שיהיה דמיון בין מה שגורם ל"רווחת" הגנים לבין מה שגורם לרווחת הפרטים. ואכן זה המצב באופן כללי - אנחנו נהנים לאכול, לשתות, ולקיים פעילות מינית (עם בני זוג שנתפסים ככאלה שיכולים לסייע לנו לגדל את הצאצאים ואו שיניבו צאצים מוצלחים), לבצע פעילות גופנית מתונה, ללמוד דברים חדשים ומפתיעים (במגבלות קיבולת והקשר) - כולם פעילויות שמסייעות לשרידה ולהתרבות שלנו ושל הגנים שלנו. בהיות האדם חיה חברתית (להבדיל מחתול לדוגמה) בני אדם נהנים גם מאינטראקציה נעימה עם בני אדם אחרים.  
 +
 
 +
אבל האינטרס של הגנים אינה תמיד זהה לרווחה של היצורים החיים. במיוחד הדבר נכון כאשר אם תנאי הסביבה משתנים בצורה מהירה בהרבה ממה שמסוגלים הגנים להשתנות. במצבים אלה, תהיה העדפה סלקטיבית לפרטים שמסוגלים לסבול ולעמיד צאצאים, על פני פרטים שיבחרו להנות ולמות או להותיר פחות צאצאים.
 +
 
 +
 
 +
==שינוי טכנולוגי ומילוי הנישה האבולציונית==
    +
בעוד שטכנולוגיה עשויה להקל על החיים של פרט בודד, או של קבוצה מצומצמת של פרטים לאורך תקופה מסויימת, הרי שאין זו המטרה העיקרית שלה. בסופו של דבר ובאופן ממוצע,
    
==המחקר הכלכלי ולבבות==
 
==המחקר הכלכלי ולבבות==