שינויים

פעולות אנושיות שגורמות להפרעה סביבתית ולהחלשת החוסן של המערכת האקולוגית כוללות פגיעה במגוון המינים, ניצול יתר של משאבי טבע, [[זיהום]], שימושי קרקע לא מקיימים (כמו [[חקלאות כרות והבער]]), ו[[שינויי אקלים]] מעשה ידי אדם. הדבר גורם לשינוי מתמשך של [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ולשחיקת היכולת שלהן להתמודד עם משברים תקופתיים כמו בצורת, סופה, פלישה של מין זר ועוד.  

פעולות אנושיות שגורמות להפרעה סביבתית ולהחלשת החוסן של המערכת האקולוגית כוללות פגיעה במגוון המינים, ניצול יתר של משאבי טבע, [[זיהום]], שימושי קרקע לא מקיימים (כמו [[חקלאות כרות והבער]]), ו[[שינויי אקלים]] מעשה ידי אדם. הדבר גורם לשינוי מתמשך של [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ולשחיקת היכולת שלהן להתמודד עם משברים תקופתיים כמו בצורת, סופה, פלישה של מין זר ועוד.  

דיון אינטרדספלנרי על כושר התאוששות כולל את האינטרקציות בין המערכות הכלכליות-חברתיות והמערכות הסביבתית, וצורך לעבור מפרדיגמה של תפוקה בת קיימא מקסימלית (maximum sustainable yield) לניהול סביבתי (environmental management) ששואף לקיים חוסן אקולוגי על ידי ניתוח חוסן סביבתי, ניהול משאבים אדפטיבי, ומדיניות אדפטיבית.  

דיון אינטרדספלנרי על כושר התאוששות כולל את האינטרקציות בין המערכות הכלכליות-חברתיות והמערכות הסביבתית, וצורך לעבור מפרדיגמה של תפוקה בת קיימא מקסימלית (maximum sustainable yield) לניהול סביבתי (environmental management) ששואף לקיים חוסן אקולוגי על ידי ניתוח חוסן סביבתי, ניהול משאבים אדפטיבי, ומדיניות אדפטיבית.

 

 

 

בהקשר של [[קיימות]], קיימת מגמה הקוראת לזנוח את המטרה החברתית של הגדלת ה[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] ולעבור למטרה של הגדלת החוסן האקולוגי והחברתי של החברה כולה או של מדינה ספיצפית.

==ראו גם==

==ראו גם==