שינויים

הוסרו 30 בתים ,  09:54, 21 בספטמבר 2023
אין תקציר עריכה
שורה 28: שורה 28:     
בעיה אפשרית בהבאת דבר לפי אומרו היא שעלולה להווצר סימטריה כוזבת. לדוגמה הדעה של בעל חברת טבק על סכנות הטבק עלולות להצטייר כשוות ערך לאלו של מדען שחקר את הנושא או הדעה של רופא. [[חברות הטבק]] ניצלו בעבר גישה זו. בכלי התקשורת בארצות הברית היה נוהג לפיו אם יש סוגיה ציבורית מזמינים אליה אנשים "משני הצדדים" כך מחקר של מדעים מתחום [[בריאות הציבור]] שבדק נזקים אפשריים של טבק, הוזמן לאולפן ולצידו איש יחסי ציבור או אפילו מדען שקיבל כסף מ[[מכון הטבק]] כאשר הדעה והאינטרס שלו היא חלק מקמפיין של [[הכחשת נזקי העישון]]. דרך נוספת להביא זאת היא שדעתו של חוקר שואה על השואה אינה שווה לדעתו של נאו-נאצי על השואה. באופן עקרוני או בחברות עם חופש ביטוי, ניתן לנסות להתמודד עם בעיה זאת עם פרסום מאמרים עם דעה נגדית אשר גם בהם דבר מובא בשם אומרו.
 
בעיה אפשרית בהבאת דבר לפי אומרו היא שעלולה להווצר סימטריה כוזבת. לדוגמה הדעה של בעל חברת טבק על סכנות הטבק עלולות להצטייר כשוות ערך לאלו של מדען שחקר את הנושא או הדעה של רופא. [[חברות הטבק]] ניצלו בעבר גישה זו. בכלי התקשורת בארצות הברית היה נוהג לפיו אם יש סוגיה ציבורית מזמינים אליה אנשים "משני הצדדים" כך מחקר של מדעים מתחום [[בריאות הציבור]] שבדק נזקים אפשריים של טבק, הוזמן לאולפן ולצידו איש יחסי ציבור או אפילו מדען שקיבל כסף מ[[מכון הטבק]] כאשר הדעה והאינטרס שלו היא חלק מקמפיין של [[הכחשת נזקי העישון]]. דרך נוספת להביא זאת היא שדעתו של חוקר שואה על השואה אינה שווה לדעתו של נאו-נאצי על השואה. באופן עקרוני או בחברות עם חופש ביטוי, ניתן לנסות להתמודד עם בעיה זאת עם פרסום מאמרים עם דעה נגדית אשר גם בהם דבר מובא בשם אומרו.
  −
====פרשנות שגויה או הסתמכות על כלי (אינסטרומנט מטעה)====
  −
בעיה רחבה בהגדרת "אובייקטיביות" כסובייקטיביות אישית או קבוצתית היא הבאת דברי אדם או קבוצה המבוססים על פרשנות שגויה או כלי (אינסטרומנט) בעייתי. לדוגמה אם כל האנשים לא יודעים שיש חיידקים הם עלולים להגיע למסקנה כי מחלות מדבקות נובעות מכך שיש מזל רע או שדים או כוח על טבעי כלשהו שגורם למחלות. בעבר התקיים קונזצוס רחב על חוקי הפיזיקה של אריסטו לפיהן הנטיה של כל דבר היא לעצור במקום (לפני התאוריה של ניוטון). כדור הארץ נמצא במרכז היקום והשמש ויתר כוכבי הלכת סובבים אותו. מבחינה נורמטיבית במשך אלפי שנים אנשים בתרבויות שונות הביאו [[צידוקים לעבדות]] - והיה תמריץ כלכלי לשימור כלכלת העבדים כמו גם תמריץ חברתי , פוליטי ותרבותי להצדיק את קיום העבדות כדי להסביר שהסדר החברתי בו התקיימה היה בעצם מוסרי, הוגן, טבעי ואף בלתי נמנע ונובע מרצון האל. 
      
===אוביייקטיביות כ"מוסכמה טוטאלית"===
 
===אוביייקטיביות כ"מוסכמה טוטאלית"===
שורה 36: שורה 33:  
* למשל, כל היצורים החיים מסכימים, בשפתם שלהם, שמציאות כל שהיא קיימת.
 
* למשל, כל היצורים החיים מסכימים, בשפתם שלהם, שמציאות כל שהיא קיימת.
   −
יש הנוקטים בגישה דומה על דרך קיצור, כמו לדוגמה [[קונצנזוס מדעי]] הוא עמדה שקיימת בקרב רוב המדענים בתחום מסויים, והיא בדרך כלל גם מוסכמת על ידי מדענים מתחומים אחרים. לעיתים קרובות מדענים מתחום "גבוה" יותר נסמכים גם על עמדות הקונצנוס המדעי. אנשים אחרים מפתחים לעיתים קרובות טכנולוגיות על בסיס התאוריות המדעיות המקובלות. במקום לשהיג "רוב הגאולוגים הקיימים כיום חושבים כי כדור הארץ נוצר לפני כ4.5 מיליארד שנה" נוקטים לעיתים דרך קיצור ומניחים שהציבור הרחב גם מקבל את הקונצנוס המדעי. יש אנשים דתיים שאינם מקבלים עמדה זו - דרך אובייקטיבית לכאורה היא להציג את כל העמדות של כל הזרמים בכל הדתות הקיימות וההיסטוריות לגבי מהו גילו של כדור הארץ (בהנחה שהם מקבלים את זה שיש בכלל כדור ולא נניח ארץ שטוחה).  
+
===אובייקטיביות כקונצנזוס מדעי===
 +
[[קונצנזוס מדעי]] הוא עמדה שקיימת בקרב רוב המדענים בתחום מסויים, והיא בדרך כלל גם מוסכמת על ידי מדענים מתחומים אחרים{{מקור}}. לעיתים קרובות מדענים מתחום "גבוה" יותר נסמכים גם על עמדות הקונצנוס המדעי. אנשים אחרים מפתחים לעיתים קרובות טכנולוגיות על בסיס התאוריות המדעיות המקובלות. במקום לשהיג "רוב הגאולוגים הקיימים כיום חושבים כי כדור הארץ נוצר לפני כ4.5 מיליארד שנה" נוקטים לעיתים דרך קיצור ומניחים שהציבור הרחב גם מקבל את הקונצנוס המדעי. יש אנשים דתיים שאינם מקבלים עמדה זו - דרך אובייקטיבית לכאורה היא להציג את כל העמדות של כל הזרמים בכל הדתות הקיימות וההיסטוריות לגבי מהו גילו של כדור הארץ (בהנחה שהם מקבלים את זה שיש בכלל כדור ולא נניח ארץ שטוחה).  
   −
ב-500 השנים האחרונות דעתם של מדענים על נושאים רבים, במיוחד בתחומים הקשורים לתחום המחקר שלהם, קיבלה יותר ויותר חשיבות. הדברים הובילו למאבקים בין [[מדע ודת]] וכן למאבקים בין מדענים לבין ממשלות ושליטים (במיוחד שליטים דיקטטורים) או עימותים בין מדענים לבין חברות מסחריות או תאגידים. מתחים אלה מתוארים בערכים כמו [[האנציקלופדיה הגדולה]], [[הכחשת מדע]] או [[הטיית מחקרים על ידי חברות]]. היות והמדע התחזק מאד יש נטיה של אנשים לתת דגש לדעתם של מדענים בתחום הרלוונטי כדי לנסות להתקרב לאמת שנמצאת ב[[קונצנזוס]].   
+
ב-500 השנים האחרונות דעתם של מדענים על נושאים רבים, במיוחד בתחומים הקשורים לתחום המחקר שלהם, קיבלה יותר ויותר חשיבות. לפעמים דברים אלה הובילו למאבקים בין [[מדע ודת]] וכן למאבקים בין מדענים לבין ממשלות ושליטים (במיוחד שליטים דיקטטורים) או עימותים בין מדענים לבין חברות מסחריות או תאגידים. מתחים אלה מתוארים בערכים כמו [[האנציקלופדיה הגדולה]], [[הכחשת מדע]] או [[הטיית מחקרים על ידי חברות]]. היות והמדע התחזק מאד יש נטיה של אנשים לתת דגש לדעתם של מדענים בתחום הרלוונטי כדי לנסות להתקרב לאמת שנמצאת ב[[קונצנזוס]].   
    
השיטה המדעית הגיעה לקונצנוס רחב למדי בתחומים רבים. אחד המאפיינים של המדע הוא [[הוליזם]] ו[[כוח ניבוי]]. ההוליזם בא לידי ביטוי בכך שתחומים שונים הגיעו לאותה מסקנה דרך שיטות מחשבה, ניסויים ונימוקים שונים למדי. לדוגמה גם פיזקיאים וגם אסטרנומים חישבו בשיטות שונות את מהירות האור (דרך אור המחוזר דרך מראה וחורים בגלגל, ודרך חישובי זמן המופע של היריחים של צדק) והגיעו לתוצאה דומה. מקרים רבים אחרים התרחשו הן בין תחומים שונים במדע (ביסוס הכימיה על הפיזיקה ועל מבנה האטום, ביסוס חלקים בביולוגיה על כימיה, ביסוס מדעי המוח על ביולוגיה) והן בתוך תחומי המדע על ידי סינתזות שונות - לדוגמה הסינתזה בין התאוריה של מנדל על תורשה לבין התאוריה של דארווין על הברירה הטבעית ולאחר מכן ביסוס נוסף של שתי התאוריות דרך מנגוננים פיזיים עם גילוי ה-DNA ו-RNA.
 
השיטה המדעית הגיעה לקונצנוס רחב למדי בתחומים רבים. אחד המאפיינים של המדע הוא [[הוליזם]] ו[[כוח ניבוי]]. ההוליזם בא לידי ביטוי בכך שתחומים שונים הגיעו לאותה מסקנה דרך שיטות מחשבה, ניסויים ונימוקים שונים למדי. לדוגמה גם פיזקיאים וגם אסטרנומים חישבו בשיטות שונות את מהירות האור (דרך אור המחוזר דרך מראה וחורים בגלגל, ודרך חישובי זמן המופע של היריחים של צדק) והגיעו לתוצאה דומה. מקרים רבים אחרים התרחשו הן בין תחומים שונים במדע (ביסוס הכימיה על הפיזיקה ועל מבנה האטום, ביסוס חלקים בביולוגיה על כימיה, ביסוס מדעי המוח על ביולוגיה) והן בתוך תחומי המדע על ידי סינתזות שונות - לדוגמה הסינתזה בין התאוריה של מנדל על תורשה לבין התאוריה של דארווין על הברירה הטבעית ולאחר מכן ביסוס נוסף של שתי התאוריות דרך מנגוננים פיזיים עם גילוי ה-DNA ו-RNA.
 +
 +
====בעיית קונצנזוס כוזב====
 +
בעיה עם גישה זו היא הסתמכות על קונצנזוס שגוי המבוסס על פרשנות שגויה לממצאים בשטח או הסתמכות מועטה על הקשר (context) או עבודה עם כלי מדידה שלא נותן מידע מלא.
 +
 +
לדוגמה אם כל האנשים לא יודעים שיש חיידקים הם עלולים להגיע למסקנה כי מחלות מדבקות נובעות מכך שיש מזל רע או שדים או כוח על טבעי כלשהו שגורם למחלות. בעבר התקיים קונזצוס רחב על חוקי הפיזיקה של אריסטו לפיהן הנטיה של כל דבר היא לעצור במקום (לפני התאוריה של ניוטון). כדור הארץ נמצא במרכז היקום והשמש ויתר כוכבי הלכת סובבים אותו. מבחינה נורמטיבית במשך אלפי שנים אנשים בתרבויות שונות הביאו [[צידוקים לעבדות]] - והיה תמריץ כלכלי לשימור כלכלת העבדים כמו גם תמריץ חברתי , פוליטי ותרבותי להצדיק את קיום העבדות כדי להסביר שהסדר החברתי בו התקיימה היה בעצם מוסרי, הוגן, טבעי ואף בלתי נמנע ונובע מרצון האל. 
    
===אובייקטיביות כ"אינסטרומנטליות"===
 
===אובייקטיביות כ"אינסטרומנטליות"===
6,923

עריכות