שינויים

===נסיונות להפחתת כוחן של הרשויות המקומיות===

===נסיונות להפחתת כוחן של הרשויות המקומיות===

רשויות מקומית הן נחשבות דרך נוספת לשם [[הפרדת ראשיות]]  שכן הן מהוות "הפרדת רשויות אופקית",  של חלוקת הסמכות בין השלטון הארצי לרשויות שלטון מקומיות (שעומדות בסטטוס נמוך מהשלטון הארצי). רשויות מקומיות מנהלות היבטים בתחומים כמו תחבורה, חינוך, תרבות ויש להן השפעה על מדיניות שיטור ואכיפה על ידי פקחים. באופן זה קבוצות מיעוט שנמצאות במתח מול השלטון המרכזי זוכות באוטונמיה מסויימת ביחס לממשל המרכזי. בנוסף אנשים וגופים ברשות המקומית, בעיקר ראשי ערים מרכזיות, עשויים לקרוא תיגר על הממשלה. כך לדוגמה קיים מאבק בין ויקטור אורבן לבין ראשי ערים כמו בודפסט כאשר אלו תוקפים את הממשלה והוא מצידו שולל מהם תקציבים ומנסה להחליף אותם בגורמים נאמנים לו.{{הערה|[https://www.themarker.com/wallstreet/2023-04-20/ty-article/.premium/00000187-9d9b-d50b-a78f-fd9b0cb70000]}} מתח דומה התקיים בארה"ב בין טרמפ לבין מושלי מדינות.  

רשויות מקומית הן נחשבות דרך נוספת לשם [[הפרדת ראשיות]]  שכן הן מהוות "הפרדת רשויות אופקית",  של חלוקת הסמכות בין השלטון הארצי לרשויות שלטון מקומיות (שעומדות בסטטוס נמוך מהשלטון הארצי). רשויות מקומיות מנהלות היבטים בתחומים כמו תחבורה, חינוך, תרבות ויש להן השפעה על מדיניות שיטור ואכיפה על ידי פקחים. באופן זה קבוצות מיעוט שנמצאות במתח מול השלטון המרכזי זוכות באוטונמיה מסויימת ביחס לממשל המרכזי. בנוסף אנשים וגופים ברשות המקומית, בעיקר ראשי ערים מרכזיות, עשויים לקרוא תיגר על הממשלה. כך לדוגמה קיים מאבק בין ויקטור אורבן לבין ראשי ערים כמו בודפסט כאשר אלו תוקפים את הממשלה והוא מצידו שולל מהם תקציבים ומנסה להחליף אותם בגורמים נאמנים לו.{{הערה|[https://www.themarker.com/wallstreet/2023-04-20/ty-article/.premium/00000187-9d9b-d50b-a78f-fd9b0cb70000 בודפשט מאשימה את ממשלת אורבן בכך שהגיעה לסף פשיטת רגל], דהמרקר}} מתח דומה התקיים בארה"ב בין טרמפ לבין מושלי מדינות.  

* במרץ 2023 הודידו ראשי 15 הערים העצמאיות מבחינה תקציבית (פורום ה-15) כי הן  צפויות להשבית את  פעילות ועדות התכנון והבנייה על רקע חוק ההסדרים המתגבש. לפי הראשויות החוק כולל  סעיפים "דורסניים" המאיימים לפגוע בעצמאות הרשויות בתחומי התשתיות, התכנון והבנייה. איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15 טען כי "לוקחים את יכולת התכנון מהערים המשמשות 85% מהאזרחים". התאחדות האדריכלים והתאחדות אדריכלי הנוף הצטרפו למאבק בטענה כי  חוק ההסדרים, מקודם בצורה דורסנית וכי כולל פרק בנושא תכנון ובנייה פוגע קשות בסמכויות הרשויות המקומיות בפעילות ועדות התכנון והבנייה. התאחדות האדריכלים טוענת כי החוק מתעלמים לחלוטין מהמלצות אנשי המקצוע מתחומי התכנון, וכי חקיקת הקואלציה היא ללא שום התייחסות להערות מצד השלטון המקומי ומצד גורמים מקצועיים, לרבות פקידות מקצועית ממשלתית.{{הערה|[https://www.ynet.co.il/economy/article/hk3kamqxn]}}

* במרץ 2023 הודידו ראשי 15 הערים העצמאיות מבחינה תקציבית (פורום ה-15) כי הן  צפויות להשבית את  פעילות ועדות התכנון והבנייה על רקע חוק ההסדרים המתגבש. לפי הראשויות החוק כולל  סעיפים "דורסניים" המאיימים לפגוע בעצמאות הרשויות בתחומי התשתיות, התכנון והבנייה. איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15 טען כי "לוקחים את יכולת התכנון מהערים המשמשות 85% מהאזרחים". התאחדות האדריכלים והתאחדות אדריכלי הנוף הצטרפו למאבק בטענה כי  חוק ההסדרים, מקודם בצורה דורסנית וכי כולל פרק בנושא תכנון ובנייה פוגע קשות בסמכויות הרשויות המקומיות בפעילות ועדות התכנון והבנייה. התאחדות האדריכלים טוענת כי החוק מתעלמים לחלוטין מהמלצות אנשי המקצוע מתחומי התכנון, וכי חקיקת הקואלציה היא ללא שום התייחסות להערות מצד השלטון המקומי ומצד גורמים מקצועיים, לרבות פקידות מקצועית ממשלתית.{{הערה|[https://www.ynet.co.il/economy/article/hk3kamqxn מבטלים את היכולת של הרשויות המקומיות לנהל ולתכנן את הערים], Ynet}}

* במרץ 2023 על רקע המחאה הנרחבת מול רפורמת לוין בהקשר של "עילת הסבירות" הכוונה לפטר את שר הבטחון גאלנט, כמה עשרות ראשי רשויות הקימו אוהל מחאה בירושלים והכריזו על שביתת רעב. הנהלת מרכז השלטון המקומי והאזורי הודיעו על הצטרפות לשביתה שעליה הכריזה ההסתדרות במחאה על המשך קידום החוקים להחלשת מערכת המשפט. יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש העיר מודיעין חיים ביבס, בכיר בליכוד, אמר: "על ראש הממשלה לחשב מסלול מחדש ולהגיע להידברות מיידית בין הצדדים שתביא להסכמה רחבה".{{הערה|[https://www.ynet.co.il/news/article/byxbw1y112]}} מחאה זו בולטה לאחר הודעת נתניהו על קיום שיחות על עילת הסבירות ועצירת החקיקה שלה.  

* במרץ 2023 על רקע המחאה הנרחבת מול רפורמת לוין בהקשר של "עילת הסבירות" הכוונה לפטר את שר הבטחון גאלנט, כמה עשרות ראשי רשויות הקימו אוהל מחאה בירושלים והכריזו על שביתת רעב. הנהלת מרכז השלטון המקומי והאזורי הודיעו על הצטרפות לשביתה שעליה הכריזה ההסתדרות במחאה על המשך קידום החוקים להחלשת מערכת המשפט. יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש העיר מודיעין חיים ביבס, בכיר בליכוד, אמר: "על ראש הממשלה לחשב מסלול מחדש ולהגיע להידברות מיידית בין הצדדים שתביא להסכמה רחבה".{{הערה|[https://www.ynet.co.il/news/article/byxbw1y112 ראשי רשויות מקומיות שובתים רעב מול משרד רה"מ: "הקרע מפורר את ישראל"], Ynet}} מחאה זו בולטה לאחר הודעת נתניהו על קיום שיחות על עילת הסבירות ועצירת החקיקה שלה.  

* במאי 2023 הממשלה קידמה חקיקת [[קרן הארנונה]], כך שהרשויות העשירות יפרישו יותר כספים לקרן שנועדה לקבוע חלוקה חדשה של רווחי הערים מארנונה לעסקים. ראשי הערים הגדולות התנגדו לחקיקה, והודיעו באמצע מאי על השבתת כלל השירותים המוניציפליים.{{הערה|[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001446321]}} לטענתם הצעד הוא "הכנסת היד לכיס" מצד הממשלה, ועל צמצום הסמכות והכוח של השלטון המקומי, תוך הגדלת כוחו של השלטון המרכזי.{{הערה|[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001446324]{{ש}}[https://www.ynet.co.il/economy/article/r1emdbann]}} ב-24 במאי 2023 אושרה במליאת הכנסת הקמת קרן הארנונה.

* במאי 2023 הממשלה קידמה חקיקת [[קרן הארנונה]], כך שהרשויות העשירות יפרישו יותר כספים לקרן שנועדה לקבוע חלוקה חדשה של רווחי הערים מארנונה לעסקים. ראשי הערים הגדולות התנגדו לחקיקה, והודיעו באמצע מאי על השבתת כלל השירותים המוניציפליים.{{הערה|[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001446321 המחאה נגד קרן הארנונה: השלטון המקומי הכריז על שביתה], גלובס}} לטענתם הצעד הוא "הכנסת היד לכיס" מצד הממשלה, ועל צמצום הסמכות והכוח של השלטון המקומי, תוך הגדלת כוחו של השלטון המרכזי.{{הערה|[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001446324 הדיון שהוביל לפיצוץ: מה המטרה של קרן הארנונה ומדוע ראשי הערים כועסים?], גלובס{{ש}}[https://www.ynet.co.il/economy/article/r1emdbann ראשי רשויות נגד קרן הארנונה: "התושבים יסרבו לשלם"], Ynet}} ב-24 במאי 2023 אושרה במליאת הכנסת הקמת קרן הארנונה.

* ביולי 2023 העבירה הקואליציה את "חוק הרשויות המקומיות" (או חוק "בועז יוסף"). החוק יאפשר ליו"ר ועדה ממונה להתמודד בבחירות המקומיות, ללא תקופת צינון משמעותית. הערכות הן כי החוק נועד לאפשר לבועז יוסף, יו"ר הוועדה הממונה בטבריה, מקורב ליו"ר ש"ס אריה דרעי, יוכל להתמודד בבחירות באוקטובר 2023 לראשות העיר.{{הערה|[https://news.walla.co.il/item/3591699]}}  זאת למרות שמינויו היה מקצועי מטעם משרד הפנים ונאסר על פי החוק עד כה. הטענה היא כי מצב זה יתן לו יתרון לא הוגן מול שאר המתמודדים וכי מדובר בחקיקה פרסונלית. נטען גם כי החוק מושחת והוא קשור לדחיית הבחירות ברבנות שקשור לדיל פוליטי של דרעי.{{הערה|[https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-1020256]}} התנועה לטוהר המידות, המועמדת לראשות עיריית טבריה עוה"ד שני אילוז ,תנועה ישראלית והתנועה לאיכות השלטון עתרו לבג"ץ כנגד החוק.{{הערה|[https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-1020256]}} העיתונאי אבי בר-אלי טען כי אף שמדובר בחוק פרסונלי, מעתה הממשלה תוכל למנות ראשי ערים ובכך להשפיע במידה רבה על זהות ראשי ערים שיבחרו בבחירות המונציפליות.{{הערה|אבי בר-אלי, [https://www.themarker.com/news/politics/2023-07-06/ty-article/.premium/00000189-25fb-df82-a78f-65fb489e0000 המזימה מאחורי חוק טבריה: הממשלה תוכל למנות ראשי ערים], דהמרקר, 06 ביולי 2023}}

* ביולי 2023 העבירה הקואליציה את "חוק הרשויות המקומיות" (או חוק "בועז יוסף"). החוק יאפשר ליו"ר ועדה ממונה להתמודד בבחירות המקומיות, ללא תקופת צינון משמעותית. הערכות הן כי החוק נועד לאפשר לבועז יוסף, יו"ר הוועדה הממונה בטבריה, מקורב ליו"ר ש"ס אריה דרעי, יוכל להתמודד בבחירות באוקטובר 2023 לראשות העיר.{{הערה|[https://news.walla.co.il/item/3591699 אושר החוק שיכשיר מקורב של דרעי למועמדות לראשות טבריה], וואלה!}}  זאת למרות שמינויו היה מקצועי מטעם משרד הפנים ונאסר על פי החוק עד כה. הטענה היא כי מצב זה יתן לו יתרון לא הוגן מול שאר המתמודדים וכי מדובר בחקיקה פרסונלית. נטען גם כי החוק מושחת והוא קשור לדחיית הבחירות ברבנות שקשור לדיל פוליטי של דרעי.{{הערה|שם=ואטורי|[https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-1020256 "לפעמים האמת יוצאת לי": ואטורי חשף את המטרה האמיתית של "חוק טבריה"?], מעריב}} התנועה לטוהר המידות, המועמדת לראשות עיריית טבריה עוה"ד שני אילוז , תנועה ישראלית והתנועה לאיכות השלטון עתרו לבג"ץ כנגד החוק.{{הערה|שם=ואטורי}} העיתונאי אבי בר-אלי טען כי אף שמדובר בחוק פרסונלי, מעתה הממשלה תוכל למנות ראשי ערים ובכך להשפיע במידה רבה על זהות ראשי ערים שיבחרו בבחירות המונציפליות.{{הערה|אבי בר-אלי, [https://www.themarker.com/news/politics/2023-07-06/ty-article/.premium/00000189-25fb-df82-a78f-65fb489e0000 המזימה מאחורי חוק טבריה: הממשלה תוכל למנות ראשי ערים], דהמרקר, 06 ביולי 2023}}

=== השפעת הממשלה על התקשורת===

=== השפעת הממשלה על התקשורת===

* נסיונות פגיעה בתאגיד השידור הציבורי. ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה לסגור את התאגיד פעמיים – בסוף 2016 ובתחילת 2017, זמן קצר לפני שהתאגיד החל לפעול, ולשקם את רשות השידור. את הקריאות לסגור את התאגיד ליווה הנימוק כי סגירתו תחסוך כספים למשלם המיסים, ובטענה כי רשות השידור התייעלה וניתן למנוע את סגירתה. ב-15 באוקטובר 2017 העלה השר אריה דרעי הצעה לסגירת תאגיד השידור הישראלי, בטענה כי סגירת התאגיד בין היתר תממן את העלאת קצבאות הנכות. רבים התייחסו לאמירתה של השרה מירי רגב משנת 2106 על התאגיד ""מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?{{הערה|[https://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3694416,00.html]}} כאיתות לכך שהממשלה רוצה לשלוט בתקשורת בדומה למשטרים דיקטטורים.  שלמה קרעי, שר התקשורת הודיעי כי הוא מתכוון לסגור את תאגיד השידור הציבורי "כאן", לבצע בו קיצוץ המסיבי בתקציבו וכל זאת "למען הציבור". הטענה של קרעי היתה כי מדובר למען קידום של "שוק חופשי" ותחרות בתחום התקשורת וכי השידור הציבורי לא מגדיל את המגוון בתכנים. לעומת זאת טענו עיתונים כי בחמש שנות פעילותו הניב "כאן" עושר של תכנים איכותיים ופופולריים, והמחיש לציבור כיצד נראה שידור ציבורי שלא נתון לשליטה פוליטית. וכי הסיבה שבגללה הממשלה רוצה לסגור את התאגיד היא רצונה בתקשורת שהיא כלי הסברה שהשלטון שולט בה ומכפיף אותה לצרכיו{{הערה|חיים זיסוביץ, [https://www.israelhayom.co.il/opinions/article/13642830 על חורבות רוממה], ישראל היום, 30/1/2023}}{{הערה|[https://www.themarker.com/magazine/2023-02-02/ty-article-magazine/.premium/00000186-01ea-dd94-a5df-fdef7d6f0000]}} על רקע מחאות נגד התוכנית פורסם בפברואר כי התוכנית להסגירת התאגיד הוקפאה הוקפאה, בהחלטת ראשי הקואליציה.{{הערה|[https://www.themarker.com/magazine/2023-02-02/ty-article-magazine/.premium/00000186-01ea-dd94-a5df-fdef7d6f0000]}}

* נסיונות פגיעה בתאגיד השידור הציבורי. ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה לסגור את התאגיד פעמיים – בסוף 2016 ובתחילת 2017, זמן קצר לפני שהתאגיד החל לפעול, ולשקם את רשות השידור. את הקריאות לסגור את התאגיד ליווה הנימוק כי סגירתו תחסוך כספים למשלם המיסים, ובטענה כי רשות השידור התייעלה וניתן למנוע את סגירתה. ב-15 באוקטובר 2017 העלה השר אריה דרעי הצעה לסגירת תאגיד השידור הישראלי, בטענה כי סגירת התאגיד בין היתר תממן את העלאת קצבאות הנכות. רבים התייחסו לאמירתה של השרה מירי רגב משנת 2106 על התאגיד ""מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?{{הערה|[https://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3694416,00.html מירי רגב: "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?"], כלכליסט}} כאיתות לכך שהממשלה רוצה לשלוט בתקשורת בדומה למשטרים דיקטטוריים.  שלמה קרעי, שר התקשורת הודיע כי הוא מתכוון לסגור את תאגיד השידור הציבורי "כאן", לבצע קיצוץ מסיבי בתקציבו, וכל זאת "למען הציבור". טענת קרעי הייתה כי מדובר בקידום "שוק חופשי" ותחרות בתחום התקשורת, וכי השידור הציבורי לא מגדיל את מגוון התכנים. לעומת זאת טענו עיתונים כי בחמש שנות פעילותו הניב "כאן" עושר של תכנים איכותיים ופופולריים, והמחיש לציבור כיצד נראה שידור ציבורי שאינו נתון לשליטה פוליטית. העיתונים טענו כי הסיבה שבגללה הממשלה רוצה לסגור את התאגיד היא רצונה בתקשורת שהיא כלי הסברה שהשלטון שולט בה ומכפיף אותה לצרכיו{{הערה|חיים זיסוביץ, [https://www.israelhayom.co.il/opinions/article/13642830 על חורבות רוממה], ישראל היום, 30/1/2023}}{{הערה|[https://www.themarker.com/magazine/2023-02-02/ty-article-magazine/.premium/00000186-01ea-dd94-a5df-fdef7d6f0000]}} על רקע מחאות נגד התוכנית פורסם בפברואר כי התוכנית להסגירת התאגיד הוקפאה הוקפאה, בהחלטת ראשי הקואליציה.{{הערה|[https://www.themarker.com/magazine/2023-02-02/ty-article-magazine/.premium/00000186-01ea-dd94-a5df-fdef7d6f0000]}}

* קידום ערוץ 14 כערוץ תעמולה – עיתונים פעילים ומפלגות טוענים כי ערוץ 14 משמש כערוץ תעמולה למען הממשלה. זאת בניגוד לכללי אתיקה עיתונאית.{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/opinions/2022-10-03/ty-article-opinion/.highlight/00000183-9955-deb9-a5c7-fbf560aa0000]}} כמו כן נטען כי הממשלה מקדמת את הערוץ על ידי העדפות שונות בהחזרי הוצאות שלו ובהעלמת עין מהפרת תנאי השידור שלו.{{הערה|[https://timeout.co.il/%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%A5-14-%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F/]}}{{הערה|[https://www.themarker.com/advertising/2022-10-03/ty-article/.premium/00000183-9d8c-d425-abef-ddec28ef0000]}}{{הערה|[https://www.the7eye.org.il/481299]{{הערה|[https://www.the7eye.org.il/489878]}} במרץ העלה הערוץ תשדיר שתואר כהסתה נגד המפגינים למען הדמוקרטיה. הרשות השניה טענה כי היא פותחת בחקירה בנושא.  {{הערה|[https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bkg8llwg3]}} עיתון הארץ אסר ביוני 2023 על עיתונאים מטעמו להתאריין בערוץ בטענה שמודבר בערוץ תעמולה ביביסטי. {{הערה|דוד ורטהיים, [https://b.walla.co.il/item/3586159 הארץ מחרים את 14: "אנחנו כותבים שזה ערוץ תעמולה ביביסטי, ואנחנו מאמינים למה שאנחנו כותבים"], וואלה!, 13/06/2023}}

* קידום ערוץ 14 כערוץ תעמולה – עיתונים פעילים ומפלגות טוענים כי ערוץ 14 משמש כערוץ תעמולה למען הממשלה. זאת בניגוד לכללי אתיקה עיתונאית.{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/opinions/2022-10-03/ty-article-opinion/.highlight/00000183-9955-deb9-a5c7-fbf560aa0000]}} כמו כן נטען כי הממשלה מקדמת את הערוץ על ידי העדפות שונות בהחזרי הוצאות שלו ובהעלמת עין מהפרת תנאי השידור שלו.{{הערה|[https://timeout.co.il/%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%A5-14-%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F/]}}{{הערה|[https://www.themarker.com/advertising/2022-10-03/ty-article/.premium/00000183-9d8c-d425-abef-ddec28ef0000]}}{{הערה|[https://www.the7eye.org.il/481299]{{הערה|[https://www.the7eye.org.il/489878]}} במרץ העלה הערוץ תשדיר שתואר כהסתה נגד המפגינים למען הדמוקרטיה. הרשות השניה טענה כי היא פותחת בחקירה בנושא.  {{הערה|[https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bkg8llwg3]}} עיתון הארץ אסר ביוני 2023 על עיתונאים מטעמו להתאריין בערוץ בטענה שמודבר בערוץ תעמולה ביביסטי. {{הערה|דוד ורטהיים, [https://b.walla.co.il/item/3586159 הארץ מחרים את 14: "אנחנו כותבים שזה ערוץ תעמולה ביביסטי, ואנחנו מאמינים למה שאנחנו כותבים"], וואלה!, 13/06/2023}}