47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
[[תעשיית המזון]] כוללת את:
[[תעשיית המזון]] כוללת את:
* ייצור מזון - [[חקלאות|חקלאים]] המגדלים צמחים ומזון מהחי, חוואים ובוקרים, חקלאות ימית.
* ייצור מזון - [[חקלאות|חקלאים]] המגדלים צמחים ו[[מזון מהחי]], חוואים ובוקרים, דייגים וחקלאות ימית.
* עיבוד מזון - הכנת מזון מתוך חומרי גלם אל השוק כמו: מאפיות, מפעלי מזון, משחטות,
* עיבוד מזון - הכנת מזון מתוך [[חומרי גלם]] אל השוק כמו: מאפיות, מפעלי מזון, משחטות. אחוז גדל והולך מתוך הציבור צורך כיום [[מזון מעובד]], ולדבר זה השלכות כלכליות ובריאותיות רבות. [[חברות מזון]] גדולות ממוקדות בעיבוד הפצה ושיווק של מזון מעובד. לפי הערכות כ-75% מההוצאות של משפחה מערבית על מזון הולכת על מזון מעובד והיתר הולך על קניית גרעינים או על ירקות ופירות טריים.
* שירותים לחקלאות - [[חברות זרעים]], הפקת [[דשן כימי]], ו[[קומפוסט]], [[חומרי הדברה]] חברות [[ציוד חקלאי]], בנייה חקלאית ואחסון מזון ([[ממגורה|ממגורות]]).
* שירותים לחקלאות - [[חברות זרעים]], הפקת [[דשן כימי]], ו[[קומפוסט]], [[חומרי הדברה]] חברות [[ציוד חקלאי]], ייעוץ לחקלאים, פיתוח זנים חדשים (כולל [[הנדסה גנטית]]), בנייה חקלאית ואחסון מזון ([[ממגורה|ממגורות]]).
* שיווק קמעונאי וסיטונאי של המזון - הובלה שלו בעולם והפצתו את הצרכנים בשווקים, מכולות, סופרים וכו'.
* שיווק קמעונאי וסיטונאי של המזון - הובלה שלו בעולם בעיקר באוניות וגן במטוסים, והפצתו את הצרכנים בשווקים, מכולות, סופרים וכו'.
* הכנת מזון לחיות - בעיקר מזון להאבסת תרנגולות, פרות, חזירים וכבשים.
* הכנת מזון לחיות - בעיקר מזון להאבסת תרנגולות, פרות, חזירים וכבשים.
* שיווק מזון - קידום של מוצרים גנריים (כמו מוצרי חלב) הפקת מוצרים חדשים, פרסום, אריזה.
* שיווק מזון - קידום של מוצרים גנריים (כמו מוצרי חלב) הפקת מוצרים חדשים, פרסום, אריזה.
* רגולציה על מזון - רגולציה עולמית, מדינתית ומקומית, המוטלת על הפקת המזון והמכירה שלו.
* רגולציה על מזון - [[רגולציה]] רגולציה עולמית, מדינתית ומקומית, המוטלת על גידול מזון, עיבוד מזוון, שיווק המכירה שלו. תחום המזון היה כמעט ללא רגולציה במהלך המאה ה-19. מגוון בעיות בחלקאות ובתחום הבריאות והסביבה, כמו גם חדירה של טכנולוגיות נוספות לתחום גרמו להגברת הרגולציה בתחום. דוגמה לכך היא שורה של [[הרעלות מזון]]. דוגמה אחרת היא שימוש ב[[חומרי הדברה]] שפגעו לפעמים בפועלים חקלאיים. דוגמה נוספת היא צעדים של [[התנועה הפרוגרסיבית]] להגברת השקיפות והפיקוח בתחום המזון בעקבות הספר [[הג'ונגל (ספר)]] על תעשיית הבשר בארצות הברית. לדוגמה חובה של היצרנים לציין מה המרכיבים שנכנסים למזון שלהם.
* השכלה הנוגעת למזון - השכלה אקדמית, ידע בתעשייה, בישול ביתי, וידע לגבי [[תזונה]] של הצרכנים.
* השכלה הנוגעת למזון - השכלה אקדמית, ידע בתעשייה, בישול ביתי, וידע לגבי [[תזונה]] של הצרכנים.
* מחקר ופיתוח - טכנולוגיית מזון.
* מחקר ופיתוח - טכנולוגיית מזון. כולל ברירת זנים, הכלאות, שימור זרעי מורשת, [[הנדסה גנטית]] ועוד. חלק מהמחקר נעשה בידי תאגידי זרעים והדברה כמו [[מונסנטו]] במטרה להגביר את מכירת המוצרים שלהם ואת נתח השוק - לדוגמה ייצור זרעים שעמידים לקרקע עם חומרי הדברה רבים.
* שירותים פיננסים - כולל ביטוח חקלאי ואשראי לחקלאים.
* שירותים פיננסים לחקלאים - כולל ביטוח חקלאי ואשראי לחקלאים מצד בנקים ומצד [[קואופרטיבים]].
* חברות וסוכוניות ממשלתיות לקידום [[חקלאות בת קיימא]] ושירותים כמו מלחמה במזיקים חקלאיים או בתופעות של נזק ל[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] הנוגעים לחקלאות כמו [[סחף קרקע]] או [[שינוי אקלים]],
בעוד ששוק המזון העולמי הוא קטן יחסית בהיקפו הפיננסי לשווקים אחרים, הצרכנים שלו הם כמעט 7 מיליארד בני אדם. כמו כן הוא מאכיל מיליארדי עופות ומאות מיליוני פרות, חזירים, כבשים ועוד. זהו השוק בעל מספר הצרכנים הגדול ביותר והוא בעל [[גמישות ביקוש|גמישות הביקוש]] הקשיחה ביותר מכל השווקים - עליה במחירי המזון לא מובילה לירידה גדולה בביקוש למזון אלא לירידה בביקושים למוצרים אחרים.
בעוד ששוק המזון העולמי הוא קטן יחסית בהיקפו הפיננסי לשווקים אחרים, הצרכנים שלו הם כמעט 7 מיליארד בני אדם. כמו כן הוא מאכיל מיליארדי עופות ומאות מיליוני פרות, חזירים, כבשים ועוד. זהו השוק בעל מספר הצרכנים הגדול ביותר והוא בעל [[גמישות ביקוש|גמישות הביקוש]] הקשיחה ביותר מכל השווקים - עליה במחירי המזון לא מובילה לירידה גדולה בביקוש למזון אלא לירידה בביקושים למוצרים אחרים.
בדומה לשווקים אחרים, רוב הרווחים בענף מתקבלים אצל מי שקרובים ללקוחות הקצה ופחות ופחות כסף משולם ככל שמתקדמים אל החקלאים שמגדלים את המזון. מספר חברות ענק כמו [[נסטלה]], [[יוניליוור]] ו[[קוקה קולה]] חולשות על השוק ומכתיבות חלק נכבד מההתנהלות שלו. לצידן פועלות [[מזון מהיר|חברות מזון מהיר]] כמו [[מקדונלד'ס]] או [[פיצה האט]] שתורמות להקניית הרגלי אכילה של הצרכנים, כחלק מ[[תרבות הצריכה]].
בדומה לשווקים אחרים, רוב הרווחים בענף מתקבלים אצל מי שקרובים ללקוחות הקצה ופחות ופחות כסף משולם ככל שמתקדמים אל החקלאים שמגדלים את המזון. מספר חברות ענק כמו [[נסטלה]], [[יוניליוור]] ו[[קוקה קולה]] חולשות על השוק ומכתיבות חלק נכבד מההתנהלות שלו. לצידן פועלות [[מזון מהיר|חברות מזון מהיר]] כמו [[מקדונלד'ס]] או [[פיצה האט]] שתורמות להקניית הרגלי אכילה של הצרכנים, כחלק מ[[תרבות הצריכה]]. בחלק אחר של שוק המזון, חברות ענק כמו [[מונסנטו]] מכתיבות היבטים רבים הנוגעים לחלקאות.
למרות תהליך איטי של [[עיור]] ו[[תיעוש]], ולמרות שבמערב רוב האוכלוסייה אינו עוסק בחקלאות, עדיין חלק עצום מאוכלוסיית העולם, בעיקר במדינות העניות, עוסק בגידול מזון לקיום עצמי ולשם מכירה לשוק המזון המקומי ולשם גידול ייצוא.
למרות תהליך איטי של [[עיור]] ו[[תיעוש]], ולמרות שבמערב רוב האוכלוסייה אינו עוסק בחקלאות, עדיין חלק עצום מאוכלוסיית העולם, בעיקר במדינות העניות, עוסק בגידול מזון לקיום עצמי ולשם מכירה לשוק המזון המקומי ולשם גידול ייצוא.
קיים [[תהליך חברתי]] שנמשך כבר מעל 200 שנה שבו יש [[יתרון לגודל]] בתחום החקלאי, כך שחוות חקלאיות קטנית יותר ננטשות או מתמזגות לחוות גדולות יותר וכן יש תהליך של [[חקלאות תעשייתית|תעוש החקלאות]] - שימוש רב יותר במשך הזמן בדשנים כימיים, מכונות חקלאיות, חומרי הדברה ועוד.
==גודל כלכלי==
==גודל כלכלי==
בשנת 2012 הוציאו הצרכנים בארצות הברית כ-1.8 טריליון דולר בשנה על מזון. <ref>[http://www.plunkettresearch.com/Industries/FoodBeverageTobacco/FoodBeverageTobaccoStatistics/tabid/248/Default.aspx Food Industry Overview], Plunkett Research. Retrieved 17 February 2006.</ref> שהם כ-10% מסך ה[[תוצר המקומי הגולמי]] של המדינה. מעל 16.5 מיליון אנשים מועסקים בתעשיית המזון.
בשנת 2012 הוציאו הצרכנים בארצות הברית כ-1.8 טריליון דולר בשנה על מזון. <ref>[http://www.plunkettresearch.com/Industries/FoodBeverageTobacco/FoodBeverageTobaccoStatistics/tabid/248/Default.aspx Food Industry Overview], Plunkett Research. Retrieved 17 February 2006.</ref> שהם כ-10% מסך ה[[תוצר המקומי הגולמי]] של המדינה. מעל 16.5 מיליון אנשים מועסקים בתעשיית המזון.
נכון לשנת 2016, [[חקלאות|התוצר החקלאי העולמי]] מהווה רק 6% מהתוצר העולמי הגולמי (מצרף סך [[תוצר לאומי גולמי|התוצרים הלאומים הגולמיים]]) היות וסכום זה עומד על 75.73 טריליון דולר, מדובר על תוצרת חקלאית בשווי של 4.54 טריליון דולר בשנה. {{הערה|שם=CIA|[https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/xx.html ספר העובדות של ה-CIA - ניתוח על כלל העולם]}} רוב התוצרת החקלאית מיועדת למזון (עבור בני אדם או עבור בעלי חיים בשירות המזון מהחי). כך שזה קרוב טוב לגודל התוצר של מזון לא מעובד. במדינות מתועשות עיקר ההוצאה על מזון היא לא על מזון כזה אלא על [[מזון מעובד]] לסוגיו - מוצרי חלב, מאפים, [[בשר מעובד]], סלטים מוכנים, [[משקה ממותק|משקאות ממותקים]], מרקים, [[מזון מהיר]] ועוד. לפי [[לסטר בראון]], 85% מתוך ההוצאה של אדם מערבי על מזון יוצא על עיבוד המזון בצורות שונות ולא על גידול המזון. {{הערה|[[לסטר בראון]], [[עולם מלא, צלחות ריקות]]}}
נכון לשנת 2016, [[חקלאות|התוצר החקלאי העולמי]] מהווה רק 6% מהתוצר העולמי הגולמי (מצרף סך [[תוצר לאומי גולמי|התוצרים הלאומים הגולמיים]]) היות וסכום זה עומד על 75.73 טריליון דולר, מדובר על תוצרת חקלאית בשווי של 4.54 טריליון דולר בשנה. {{הערה|שם=CIA|[https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/xx.html ספר העובדות של ה-CIA - ניתוח על כלל העולם]}} רוב התוצרת החקלאית מיועדת ל[[מזון]] (עבור בני אדם או עבור בעלי חיים בשירות המזון מהחי). כך שזה קרוב טוב לגודל התוצר של מזון לא מעובד. במדינות מתועשות עיקר ההוצאה על מזון היא לא על מזון כזה אלא על [[מזון מעובד]] לסוגיו - מוצרי חלב, מאפים, [[בשר מעובד]], סלטים מוכנים, [[משקה ממותק|משקאות ממותקים]], מרקים, [[מזון מהיר]] ועוד. לפי [[לסטר בראון]], 85% מתוך ההוצאה של אדם מערבי על מזון יוצא על עיבוד המזון בצורות שונות ולא על גידול המזון. {{הערה|[[לסטר בראון]], [[עולם מלא, צלחות ריקות]]}}
בישראל לדוגמה, כ-16% מסך ההוצאות של משק בית ממוצע בישראל מוקדשות לקניית מזון. 3% יוצאים לקניית פירות וירקות (כולל ירקות משומרים, פירות יבשים וכו'), 2.5% לבשר ועופות, 2.1% לחלב ומוצרי חלב, 2.2% למוצרי מאפה. דגים, סוכר ומוצרי מתיקה, ומשקאות קלים צורכים כל אחד 0.5%. ארוחות מחוץ לבית צורכות 2.7% מסך ההוצאות המשפחתיות הממוצעות. ההוצאה על סוגי המזונות השונים לא השתנתה באופן מהותי בשנים 2007-2016. הוצאה זו נמוכה מההוצאות על הדיור (24%), והיא גדולה מסך ההוצאות על תחבורה (12%), ההוצאות על מזון גבוהות פי 3 ביחס להוצאות על החינוך (5.6%).{{הערה|שם=lamas5.26|1=[http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st05_26&CYear=2016 הרכב הוצאות לתצרוכת של משקי בית, לפי קבוצות משניות], למ"ס, השנתון הסטטיסטי לישראל 2016, לוח 5.26}}
נכון לשנת 2016, [[מזון בישראל|קניית המזון בישראל]],מהווה כ-16% מסך ההוצאות של [[כלכלת ישראל|משק בית ממוצע בישראל]]. סכום זה מתחלק לכ- 3% שיוצאים לקניית פירות וירקות (כולל ירקות משומרים, פירות יבשים וכו'), 2.5% לבשר ועופות, 2.1% לחלב ומוצרי חלב, 2.2% למוצרי מאפה. דגים, סוכר ומוצרי מתיקה, ומשקאות קלים צורכים כל אחד 0.5%. ארוחות מחוץ לבית צורכות 2.7% מסך ההוצאות המשפחתיות הממוצעות. ההוצאה על סוגי המזונות השונים לא השתנתה באופן מהותי בשנים 2007-2016. הוצאה זו נמוכה מההוצאות על הדיור (24%), והיא גדולה מסך ההוצאות על תחבורה (12%), ההוצאות על מזון גבוהות פי 3 ביחס להוצאות על החינוך (5.6%).{{הערה|שם=lamas5.26|1=[http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st05_26&CYear=2016 הרכב הוצאות לתצרוכת של משקי בית, לפי קבוצות משניות], למ"ס, השנתון הסטטיסטי לישראל 2016, לוח 5.26}}
שילוב של [[פשטות מרצון]] ומעבר ל[[מזון איטי]] ו[[מזון נא]] יחד עם [[צמחונות]] או [[טבעונות]] יכולים לחסוך חלק ניכר מהוצאות המזון של אדם בישראל (או אדם מערבי בכלל) - במקום הוצאה של 16% מסך התקציב המשפחתי, אם מסתכלים על תקציב של פירות וירקות (3.1%), מוצרי מאפה (2.2%), שמנים מהצומח (0.3%) מוצרי סוכר (0.5%), ומוצרים שונים אחרים (1.4%) ומוותרים על אלכוהול, משקאות ממותקים, ארוחות בחוץ, מוצרי חלב, בשר ודגים נותרים עם הוצאה תקציבית של 7.5% אחוז מסך התקציב המשפחתי. גם אם מניחים עלייה מסויימת במוצרים אחרים עקב ויתור על מוצרים אלה מדובר בחסכון כספי ניכר של כ-50% מסך ההוצאות על המזון.
שילוב של [[פשטות מרצון]] ומעבר ל[[מזון איטי]] ו[[מזון נא]] יחד עם [[צמחונות]] או [[טבעונות]] יכולים לחסוך חלק ניכר מהוצאות המזון של אדם בישראל (או אדם מערבי בכלל) - במקום הוצאה של 16% מסך התקציב המשפחתי, אם מסתכלים על תקציב של פירות וירקות (3.1%), מוצרי מאפה (2.2%), שמנים מהצומח (0.3%) מוצרי סוכר (0.5%), ומוצרים שונים אחרים (1.4%) ומוותרים על [[אלכוהול]], [[משקאות ממותקים]], ארוחות בחוץ, מוצרי חלב, בשר ודגים נותרים עם הוצאה תקציבית של 7.5% אחוז מסך התקציב המשפחתי. גם אם מניחים עלייה מסויימת במוצרים אחרים עקב ויתור על מוצרים אלה מדובר בחסכון כספי ניכר של כ-50% מסך ההוצאות על המזון.
בבריטניה תעשיית המזון מעסיקה מעל 500 אלף בני אדם. זהו המגזר היצרני הגדול ביותר בבריטניה ומהווה כ-15% מהמגזר היצרני של בריטניה, כ-13% מהעובדים שעובדים בייצור עובדים בתעשיות של מזון ומשקאות. {{הערה|
בבריטניה תעשיית המזון מעסיקה מעל 500 אלף בני אדם. זהו המגזר היצרני הגדול ביותר בבריטניה ומהווה כ-15% מהמגזר היצרני של בריטניה, כ-13% מהעובדים שעובדים בייצור עובדים בתעשיות של מזון ומשקאות. {{הערה|