שינויים

בשנות ה-70 יוצא גם הספר '''[[גבולות לצמיחה]]''' שמזהיר מפני גידול מתמיד של האוכלוסייה ושל הצמיחה הכלכלית. חלק מהחשש הזה קיבל מענה על ידי עליה ב[[פריון חקלאי]] על ידי [[המהפכה הירוקה]]. הדבר הזה פתר את משבר המזון של שנות ה-70 אבל גם בהמשך יצר בעיות אחרות - כמו תאגידי חקלאות ענקיים ("או שתגדלו או שתעלמו" - ארל באץ, שר החקלאות בארה"ב) ובהמשך בעיות של עודף [[תירס]] ודחיפה שלו למזונות זבל ובעיות של [[עמידות לאנטיביוטיקה]], סירופ תירס וסבסוד של דלק אתנול.  

בשנות ה-70 יוצא גם הספר '''[[גבולות לצמיחה]]''' שמזהיר מפני גידול מתמיד של האוכלוסייה ושל הצמיחה הכלכלית. חלק מהחשש הזה קיבל מענה על ידי עליה ב[[פריון חקלאי]] על ידי [[המהפכה הירוקה]]. הדבר הזה פתר את משבר המזון של שנות ה-70 אבל גם בהמשך יצר בעיות אחרות - כמו תאגידי חקלאות ענקיים ("או שתגדלו או שתעלמו" - ארל באץ, שר החקלאות בארה"ב) ובהמשך בעיות של עודף [[תירס]] ודחיפה שלו למזונות זבל ובעיות של [[עמידות לאנטיביוטיקה]], סירופ תירס וסבסוד של דלק אתנול.  

בין 1965 לבין 1975 היתה "עליית המיסים הגדולה" - הממשל בארה"ב גבה יותר ויותר מיסים - מס הכנסה פדרלי ממשפחה חציונית עלה מ-12 אחוז ל-20 אחוז. הממשלה גבתה פחות ופחות כסף מעסקים גדולים בין היתר בגלל חוקי מס מסובכים יותר. שהביאו ליצירת פרצות מס. כלכלני הזרם המרכזי לא התמודדו עם הנושא הזה. כללנים כמו גלבריית ורובינסון עוד השפיעו אבל היו בנסיגה בגלל עליית ה[[לסה פר]] מסוג חדש - ה[[נאו-ליברלים]].  

בין 1965 לבין 1975 הייתה "עליית המיסים הגדולה" - הממשל בארה"ב גבה יותר ויותר מיסים - מס הכנסה פדרלי ממשפחה חציונית עלה מ-12 אחוז ל-20 אחוז. הממשלה גבתה פחות ופחות כסף מעסקים גדולים בין היתר בגלל חוקי מס מסובכים יותר. שהביאו ליצירת פרצות מס. כלכלני הזרם המרכזי לא התמודדו עם הנושא הזה. כללנים כמו גלבריית ורובינסון עוד השפיעו אבל היו בנסיגה בגלל עליית ה[[לסה פר]] מסוג חדש - ה[[נאו-ליברלים]].  

גודווין מתאר כמה הוגים משפיעים של הנאו-ליברלים כמו מיזס והייק. הוא מתאר את התאוריות של [[פרידריק הייק]] ושל מילטון פרידמן על חשיבות התחרות החופשית. הייק היה הוגה דעות פורץ-דרך, הוא לא יצא מתוך הנחה שהשוק פועל הוא בדק איך הוא פועל. איך פעילות גומלין בין היחידות הקטנות (בני אדם) יוצרת בינה מורכבת (השוק) - זהו בצעם תיאור של [[הגחה]] או [[סדר ספונטני]] - הבינה המורכבת הזו מגיבה על מחסורים, על שינוי העדפות של הצרכנים ועל שינויים בטכנולוגיות - הרבה יותר טוב מאשר כל מתכנן אנושי יחיד (או אפילו בברית המועצות יחידות מחשוב) - גודווין אומר שניתן לכנות זאת "המוח הנעלם" במקום "היד הנעלמה". זו הביקורת של הייאק על המדינות הקומוניסטיות מצד שני גודווין מעיר כי במשוך עשרות שנים המדינות הדמוקרטיות כן הצליחו לנהל את הכלכלה שלהן בלי מחנות כפייה. האייק היה אלמוני במשך עשרות שנים הוא הגיע לאוניברסיטת שיאקגו ושם התחזק הזרם של "[[אסכולת שיקאגו]]" בכלכלה תחת ניצחו של '''[[מילטון פרידמן]]'''.  

גודווין מתאר כמה הוגים משפיעים של הנאו-ליברלים כמו מיזס והייק. הוא מתאר את התאוריות של [[פרידריק הייק]] ושל מילטון פרידמן על חשיבות התחרות החופשית. הייק היה הוגה דעות פורץ-דרך, הוא לא יצא מתוך הנחה שהשוק פועל הוא בדק איך הוא פועל. איך פעילות גומלין בין היחידות הקטנות (בני אדם) יוצרת בינה מורכבת (השוק) - זהו בעצם תיאור של [[הגחה]] או [[סדר ספונטני]] - הבינה המורכבת הזו מגיבה על מחסורים, על שינוי העדפות של הצרכנים ועל שינויים בטכנולוגיות - הרבה יותר טוב מאשר כל מתכנן אנושי יחיד (או אפילו בברית המועצות יחידות מחשוב) - גודווין אומר שניתן לכנות זאת "המוח הנעלם" במקום "היד הנעלמה". זו הביקורת של הייאק על המדינות הקומוניסטיות מצד שני גודווין מעיר כי במשוך עשרות שנים המדינות הדמוקרטיות כן הצליחו לנהל את הכלכלה שלהן בלי מחנות כפייה. האייק היה אלמוני במשך עשרות שנים הוא הגיע לאוניברסיטת שיאקגו ושם התחזק הזרם של "[[אסכולת שיקאגו]]" בכלכלה תחת ניצחו של '''[[מילטון פרידמן]]'''.  

פרידמן תמך במדיניות של [[לסה פר]] בספרים מפורסים כמו [[קפיטליזם וחירות]] ו[[החופש לבחור]]. הוא כן הכיר בתרומה אחת קטנה של [[ג'ון מיינרד קיינס|קיינס]], והיא שהממשלה צריכה לנהל את הביקוש המצרפי, אבל במקום לעשות זאת כמו שקיינס הציע - על ידי שינוי מיסוי והוצאה, פרידמן הציע [[מוניטריזם]] - הגדלת היצע הכסף בכ-3% בשנה. כמו הייק פרידמן הגיד שריכוז עוצמה במקום אחד הוא איום על החופש אבל התעלם מכך שהכוח עלול להתרכז גם בידי תאגידים גדולים ולא רק בידי ממשלות. במקום זאת פרידמן השווה את הממשלות של העולם במציאות עם מודל תאורטי נוסף של שוק חופשי. המודלים מאוד יפים וברורים אבל הם לא תמיד פועלים, לכן לפי גודווין המוניטריזם פעל רק במודלים כלכליים מצומצמים. בעולם המציאותי הוא נכשל שוב ושוב במדינות רבות.  

פרידמן תמך במדיניות של [[לסה פר]] בספרים מפורסים כמו [[קפיטליזם וחירות]] ו[[החופש לבחור]]. הוא כן הכיר בתרומה אחת קטנה של [[ג'ון מיינרד קיינס|קיינס]], והיא שהממשלה צריכה לנהל את הביקוש המצרפי, אבל במקום לעשות זאת כמו שקיינס הציע - על ידי שינוי מיסוי והוצאה, פרידמן הציע [[מוניטריזם]] - הגדלת היצע הכסף בכ-3% בשנה. כמו הייק פרידמן הגיד שריכוז עוצמה במקום אחד הוא איום על החופש אבל התעלם מכך שהכוח עלול להתרכז גם בידי תאגידים גדולים ולא רק בידי ממשלות. במקום זאת פרידמן השווה את הממשלות של העולם במציאות עם מודל תאורטי נוסף של שוק חופשי. המודלים מאוד יפים וברורים אבל הם לא תמיד פועלים, לכן לפי גודווין המוניטריזם פעל רק במודלים כלכליים מצומצמים. בעולם המציאותי הוא נכשל שוב ושוב במדינות רבות.