שורה 17: |
שורה 17: |
| * המאה ה-6 לפני הספירה - הופעת '''[[האסכולה המילטית]]''' - זרם פילוסופי שמיוצג על ידי שלושה פילוסופים מהעיר היוונית מילטוס בים האיגאי - תאלס, אנכסימנדרוס ואנאקסימנס. זו הפילוסופיה אשר הניחה את היסודות לשיטה המדעית לחלק ניכר מהפילוסופיה וכן לתרבות החילונית - אלו היו ההוגים הראשונים שהסבירו את העולם ללא שימוש באלים, מיתולוגיה או מיתוסים על כוח על-טבעי כלשהו. זו גם הפילוסופית המוקדמת ביותר בפילוסופיה הקדם סוקרטית. '''תאלס''' נתן הסבר להיווצרות היבשה. למרות שההסבר שלו מוטעה, הוא היה האדם הראשון עליו אנחנו יודעים. שהסביר את התנהגות העולם באמצעות חוקים פנימיים משל עצמו ולא באמצעות התערבות של אלים כל יכולים מבחוץ. לראשונה מוסברים חוקים ללא אלים, שדים ורוחות וכו'. | | * המאה ה-6 לפני הספירה - הופעת '''[[האסכולה המילטית]]''' - זרם פילוסופי שמיוצג על ידי שלושה פילוסופים מהעיר היוונית מילטוס בים האיגאי - תאלס, אנכסימנדרוס ואנאקסימנס. זו הפילוסופיה אשר הניחה את היסודות לשיטה המדעית לחלק ניכר מהפילוסופיה וכן לתרבות החילונית - אלו היו ההוגים הראשונים שהסבירו את העולם ללא שימוש באלים, מיתולוגיה או מיתוסים על כוח על-טבעי כלשהו. זו גם הפילוסופית המוקדמת ביותר בפילוסופיה הקדם סוקרטית. '''תאלס''' נתן הסבר להיווצרות היבשה. למרות שההסבר שלו מוטעה, הוא היה האדם הראשון עליו אנחנו יודעים. שהסביר את התנהגות העולם באמצעות חוקים פנימיים משל עצמו ולא באמצעות התערבות של אלים כל יכולים מבחוץ. לראשונה מוסברים חוקים ללא אלים, שדים ורוחות וכו'. |
| * 563 לפני הספירה - נולד סִידְּהַארְתָּה גַאוּטַמָה שָׁאקְיַמוּנִי הידוע כבודהה - אשר מפתח את ה'''[[בודהיזם]]'''- פילוסופיה רוחנית ודת שמנסה לסייע לאנשים להשתחרר מסִבלם על ידי לימוד הדהרמה ([[הדרך המתומנת הנאצלת]]). הרעיון המרכזי הוא שחרור מסבל שאינו קשור לתפילה לאלוהים, או כוחות חיצוניים על-טבעיים כלשהם, אלא ליכולת פנימית של האדם, על ידי שילוב של הבנה מעמיקה ותרגול. עיקרו של הבודהיזם היא היקשים לוגיים והתבוננות ולא ניסים והבטחות לחיי אושר על ידי קיום טקסי סגידה. | | * 563 לפני הספירה - נולד סִידְּהַארְתָּה גַאוּטַמָה שָׁאקְיַמוּנִי הידוע כבודהה - אשר מפתח את ה'''[[בודהיזם]]'''- פילוסופיה רוחנית ודת שמנסה לסייע לאנשים להשתחרר מסִבלם על ידי לימוד הדהרמה ([[הדרך המתומנת הנאצלת]]). הרעיון המרכזי הוא שחרור מסבל שאינו קשור לתפילה לאלוהים, או כוחות חיצוניים על-טבעיים כלשהם, אלא ליכולת פנימית של האדם, על ידי שילוב של הבנה מעמיקה ותרגול. עיקרו של הבודהיזם היא היקשים לוגיים והתבוננות ולא ניסים והבטחות לחיי אושר על ידי קיום טקסי סגידה. |
− | * המאה ה-6 עד למאה ה-4 לפני הספירה - גילוי ההדרגתי של טבעם האמיתי של הכוכבים והייקום על ידי '''[[הפילוסופים הפרה-אפלטונים]]''' מהמסורת האיונית בתקופה זו. חלק מהפילוסופים שגרו באיי יוון העתיקה ( תָאלֵס איש מילֵטוֹס, אנכסימנדרוס, תאודורוס מסמאמוס, אמפדוקלס, [[דמוקריטוס]], אריסטרכוס מסאמוס), רדפו באופן חופשי אחר ידע מדעי. לטענת [[קרל סייגן]] הם רצו להנחיל אותו להמונים. {{הערה|1=ראו [[קוסמוס (סדרת טלוויזיה)]][https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3353] }} מלבד האסכולה המילטית הדבר כלל את האסכולה האלאטית, והאסכולה האטומיסטית. שהיו אסכולות חילוניות. בנוסף היתה האסכולה הפיתגוראית שהייתה אסכולה מיסטית - היא הצליחה לפתח את המתמטיקה אבל גם החדירה לתוך החקירות האלה טענות מיסטיות שעיכבו חלקים מהחשיבה המדעית במשך מאות שנים. | + | * המאה ה-6 עד למאה ה-4 לפני הספירה - גילוי ההדרגתי של טבעם האמיתי של הכוכבים והייקום על ידי '''[[הפילוסופים הפרה-אפלטונים]]''' מהמסורת האיונית בתקופה זו. חלק מהפילוסופים שגרו באיי יוון העתיקה ( תָאלֵס איש מילֵטוֹס, אנכסימנדרוס, תאודורוס מסמאמוס, אמפדוקלס, [[דמוקריטוס]], אריסטרכוס מסאמוס), רדפו באופן חופשי אחר ידע מדעי. לטענת [[קרל סייגן]] הם רצו להנחיל אותו להמונים. {{הערה|1=ראו [[קוסמוס (סדרת טלוויזיה)]][https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3353] }} מלבד האסכולה המילטית הדבר כלל את האסכולה האלאטית, והאסכולה האטומיסטית. שהיו אסכולות חילוניות. בנוסף הייתה האסכולה הפיתגוראית שהייתה אסכולה מיסטית - היא הצליחה לפתח את המתמטיקה אבל גם החדירה לתוך החקירות האלה טענות מיסטיות שעיכבו חלקים מהחשיבה המדעית במשך מאות שנים. |
| * 470 לפני הספירה - הולדתו של '''סוקרטס''', בדיאלוג 'מנון' סוקרטס מעלה את החשיבות של '''[[נכונות להודות בבורות]]''' כתנאי חיוני התקדמות וחיפוש שאלות כדי לפתור את הלא ידוע (לדוגמה כיצד להכפיל פי שתיים את שטחו של מרובע). זהו אחד המרכיבים החיוניים של [[תרבות מבוססת מדע|תרבות מדעית]]. נכונות זו היא היכולת להודות בכך שאינך יודע את התשובה לשאלה מסוימת וכי אתה נכון לחפש תשובות לשאלה זו. זאת בניגוד ל[[שמרנות]] ולזרמים רבים בדת שמצהירים כי כל התשובות, במיוחד לשאלות החשובות - כבר ידועות לנו. | | * 470 לפני הספירה - הולדתו של '''סוקרטס''', בדיאלוג 'מנון' סוקרטס מעלה את החשיבות של '''[[נכונות להודות בבורות]]''' כתנאי חיוני התקדמות וחיפוש שאלות כדי לפתור את הלא ידוע (לדוגמה כיצד להכפיל פי שתיים את שטחו של מרובע). זהו אחד המרכיבים החיוניים של [[תרבות מבוססת מדע|תרבות מדעית]]. נכונות זו היא היכולת להודות בכך שאינך יודע את התשובה לשאלה מסוימת וכי אתה נכון לחפש תשובות לשאלה זו. זאת בניגוד ל[[שמרנות]] ולזרמים רבים בדת שמצהירים כי כל התשובות, במיוחד לשאלות החשובות - כבר ידועות לנו. |
− | * 370 לפני הספירה - '''[[דמוקריטוס]]''' מנסח פילוסופיה לפיה העולם בנוי מאטומים, מה שהתגבש לימי לידי התאוריה האטומית השלטת כיום בפיזיקה ובכימיה. הפילוסופיה האטומית נדחתה על ידי פילוסופים מאוחרים יותר כמו אריסטו. ההסבר האטומי נשאר כפילוסופיה עד תחילת המאה ה-19 שבה פיתח ג'ון דלטון את התאוריה האטומית שלו. דמוקריטוס היה גם בין הראשונים, שהציעו שהיקום כולל עולמות רבים, חלקם מיושבים. תאוריה זו נשכחה והוצעה מחדש רק כעבור כ-2,000 שנה על ידי ג'ורדנו ברונו, אסטרונום איטלקי בתקופת הרנסאנס. היות והתאוריה סתרה את אמונת הכנסייה הקתולית באותה תקופה הדבר הוביל להוצאתו להורג של ברונו בשנת 1600. התייחסותו של דמוקריטוס לרווחת האדם ולאושר שלו מזכירה את הגישה הבודהיסטית של שליטה בתשוקות, [[פשטות מרצון]] והבנת הבעיות הטמונות בהצמדות לתשוקה. ביסוס התנהגות מתחשבת באחרים על ידי רצון להמנע מסבל מיותר. | + | * 370 לפני הספירה - '''[[דמוקריטוס]]''' מנסח פילוסופיה לפיה העולם בנוי מאטומים, מה שהתגבש לימי לידי התאוריה האטומית השלטת כיום בפיזיקה ובכימיה. הפילוסופיה האטומית נדחתה על ידי פילוסופים מאוחרים יותר כמו אריסטו. ההסבר האטומי נשאר כפילוסופיה עד תחילת המאה ה-19 שבה פיתח ג'ון דלטון את התאוריה האטומית שלו. דמוקריטוס היה גם בין הראשונים, שהציעו שהיקום כולל עולמות רבים, חלקם מיושבים. תאוריה זו נשכחה והוצעה מחדש רק כעבור כ-2,000 שנה על ידי ג'ורדנו ברונו, אסטרונום איטלקי בתקופת הרנסאנס. היות והתאוריה סתרה את אמונת הכנסייה הקתולית באותה תקופה הדבר הוביל להוצאתו להורג של ברונו בשנת 1600. התייחסותו של דמוקריטוס לרווחת האדם ולאושר שלו מזכירה את הגישה הבודהיסטית של שליטה בתשוקות, [[פשטות מרצון]] והבנת הבעיות הטמונות בהצמדות לתשוקה. ביסוס התנהגות מתחשבת באחרים על ידי רצון להימנע מסבל מיותר. |
| * המאה השלישית לפני הספירה - המתמטיקאי ההלניסטי '''אוקלידס''' מאלכסנדריה כותב את הספר '''"יסודות"''' (ביוונית: Στοιχεῖα, סְטוֹיכֵיַא). בספר מאורגנים באופן שיטתי הגדרות, אקסיומות ומשפטים בגאומטריה, בתורת המספרים ובאלגברה בסיסית. "יסודות" הוא הספר הקדום ביותר מסוג זה ששרד עד ימינו, והייתה לו השפעה מכרעת על התפתחותם של הלוגיקה, המתמטיקה והמדע בכלל. במשך מאות שנים, כאשר חטיבת הלימודים העליונה באוניברסיטאות של אירופה הייתה הקואדריוויום (לימודי אריתמטיקה, גאומטריה, מוזיקה ואסטרונומיה), היה "יסודות" חלק מהידע הנדרש מכל סטודנט. בזכות הספר נחשב אוקלידס לאב המכונן - "המייסד" - של הגישה האקסיומטית במתמטיקה בפרט ובמדע בכלל. | | * המאה השלישית לפני הספירה - המתמטיקאי ההלניסטי '''אוקלידס''' מאלכסנדריה כותב את הספר '''"יסודות"''' (ביוונית: Στοιχεῖα, סְטוֹיכֵיַא). בספר מאורגנים באופן שיטתי הגדרות, אקסיומות ומשפטים בגאומטריה, בתורת המספרים ובאלגברה בסיסית. "יסודות" הוא הספר הקדום ביותר מסוג זה ששרד עד ימינו, והייתה לו השפעה מכרעת על התפתחותם של הלוגיקה, המתמטיקה והמדע בכלל. במשך מאות שנים, כאשר חטיבת הלימודים העליונה באוניברסיטאות של אירופה הייתה הקואדריוויום (לימודי אריתמטיקה, גאומטריה, מוזיקה ואסטרונומיה), היה "יסודות" חלק מהידע הנדרש מכל סטודנט. בזכות הספר נחשב אוקלידס לאב המכונן - "המייסד" - של הגישה האקסיומטית במתמטיקה בפרט ובמדע בכלל. |
| * שקיעת המדע - דחיקת הניסויים מפני הלוגיקה בקרב הפילוסופים האפלוטנים- למרות החשיבות העצומה של הפילוסופים האתונאים כמו סוקרטס, אפלטון, הם מקדשים את הלוגיקה על פני הניסוי ומתרחקים מהרעיונות של המסורת האיונית. לפי [[קרל סייגן]] הדבר נובע גם מהכפפת המדע לפוליטיקה - אתונה מבוססת על כלכלת עבדים וצריכה להצדיק [[הפרדה מעמדית]] וגזענית של עמים עליונים ש"נועדו" לשלוט ושל אנשים ש"נועדו" להיות עבדים. | | * שקיעת המדע - דחיקת הניסויים מפני הלוגיקה בקרב הפילוסופים האפלוטנים- למרות החשיבות העצומה של הפילוסופים האתונאים כמו סוקרטס, אפלטון, הם מקדשים את הלוגיקה על פני הניסוי ומתרחקים מהרעיונות של המסורת האיונית. לפי [[קרל סייגן]] הדבר נובע גם מהכפפת המדע לפוליטיקה - אתונה מבוססת על כלכלת עבדים וצריכה להצדיק [[הפרדה מעמדית]] וגזענית של עמים עליונים ש"נועדו" לשלוט ושל אנשים ש"נועדו" להיות עבדים. |
שורה 43: |
שורה 43: |
| ==תחילת המדע המודרני== | | ==תחילת המדע המודרני== |
| * 1543 - תחילת '''המהפכה הקופריאנית''' עם פרסום ספרו של '''ניקולאוס קופרניקוס''' - '''"על תנועת גרמי השמים"'''. עיקרה של מהפכה זו הוא השינוי בתפיסת תנועת גרמי השמיים מתפיסה גאוצנטרית, שלפיה כדור הארץ נמצא במרכזו של היקום ואותו מקיפים גרמי השמיים פעם ביום בערך, לתפיסה הליוצנטרית, לפיה כדור הארץ סובב סביב צירו במשך יממה וגם מקיף במהלך שנה את השמש, שנחה במרכז מערכת השמש. עד פרסום ספרו של קופרניקוס הגישה הרווחת באסטרונומיה המערבית הייתה זו שהתבססה בימי יוון העתיקה. המהפכה הקופרניקאית חוללה טלטלה ברחבי אירופה, והובילה, לצד גורמים אחרים, לשינוי תפיסתי נרחב. כוחה של הכנסייה התערער, ונפתח הפתח לתקופה חדשה- העת החדשה. המהפכה הקופרניקאית נחשבת לחלק מרכזי מאוד במהפכה המדעית, ומקובל לקבוע את שנת 1543 (שנת פרסום ספרו של קופרניקוס) כנקודת הפתיחה של המהפכה. אישים - קופרניקוס, קפלר, גליאלו, התפתחות הטלסקופים, קשר בין מתמטיקה לפיזיקה ואסטרונומיה. | | * 1543 - תחילת '''המהפכה הקופריאנית''' עם פרסום ספרו של '''ניקולאוס קופרניקוס''' - '''"על תנועת גרמי השמים"'''. עיקרה של מהפכה זו הוא השינוי בתפיסת תנועת גרמי השמיים מתפיסה גאוצנטרית, שלפיה כדור הארץ נמצא במרכזו של היקום ואותו מקיפים גרמי השמיים פעם ביום בערך, לתפיסה הליוצנטרית, לפיה כדור הארץ סובב סביב צירו במשך יממה וגם מקיף במהלך שנה את השמש, שנחה במרכז מערכת השמש. עד פרסום ספרו של קופרניקוס הגישה הרווחת באסטרונומיה המערבית הייתה זו שהתבססה בימי יוון העתיקה. המהפכה הקופרניקאית חוללה טלטלה ברחבי אירופה, והובילה, לצד גורמים אחרים, לשינוי תפיסתי נרחב. כוחה של הכנסייה התערער, ונפתח הפתח לתקופה חדשה- העת החדשה. המהפכה הקופרניקאית נחשבת לחלק מרכזי מאוד במהפכה המדעית, ומקובל לקבוע את שנת 1543 (שנת פרסום ספרו של קופרניקוס) כנקודת הפתיחה של המהפכה. אישים - קופרניקוס, קפלר, גליאלו, התפתחות הטלסקופים, קשר בין מתמטיקה לפיזיקה ואסטרונומיה. |
− | * 1543 - יצא בבזל ספרו של '''אנדריאס וסאליוס''', De humani corporis fabrica libri septem (על אודות מבנה הגוף האנושי) בשבעה כרכים. וסאליוס נחשב אבי האנטומיה האנושית המודרנית. ברפואה במשך 1300 שנים שלטה תורת הרופא היווני גלנוס (130–200). אבל גלנוס הסתמך בספריו על נתיחות של בעלי חיים ולא של בני אדם. וסאליוס רצה לחקור אנטומיה, ונעזר לשם כך בשלדים שהיה מלקט בחשאי בבית הקברות הישן של פריז. לאחר מכן התמנה לפרופסור לכירורגיה ולאחראי על לימודי האנטומיה באוניברסיטת פדובה. במקום זה הוא הנהיג שיטות חדשות ללימוד האנטומיה: לא עוד קריאה בכתבי גלנוס וצפייה בנתיחות המבוצעות על ידי עוזרים, אלא ביצוע הנתיחות על ידי המרצה עצמו. | + | * 1543 - יצא בבזל ספרו של '''אנדריאס וסאליוס''', De humani corporis fabrica libri septem (על אודות מבנה הגוף האנושי) בשבעה כרכים. וסאליוס נחשב אבי האנטומיה האנושית המודרנית. ברפואה במשך 1,300 שנים שלטה תורת הרופא היווני גלנוס (130–200). אבל גלנוס הסתמך בספריו על נתיחות של בעלי חיים ולא של בני אדם. וסאליוס רצה לחקור אנטומיה, ונעזר לשם כך בשלדים שהיה מלקט בחשאי בבית הקברות הישן של פריז. לאחר מכן התמנה לפרופסור לכירורגיה ולאחראי על לימודי האנטומיה באוניברסיטת פדובה. במקום זה הוא הנהיג שיטות חדשות ללימוד האנטומיה: לא עוד קריאה בכתבי גלנוס וצפייה בנתיחות המבוצעות על ידי עוזרים, אלא ביצוע הנתיחות על ידי המרצה עצמו. |
− | * 1609 - פרסום '''חוקי קפלר'''. שלושה חוקים המתארים את תנועתם של כוכבי הלכת סביב השמש. את החוקים ניסח המתמטיקאי, האסטרונום הגרמני '''יוהאנס קפלר''' (1571–1630), שבחן את תצפיותיו של האסטרונום הדני טיכו ברהה. בערך בשנת 1605 הבין קפלר שהתצפיות התאימו לשני חוקים מתמטיים פשוטים יחסית, וחוק נוסף הקשור לאותן תצפיות התגלה על ידו כעשר שנים מאוחר יותר. החוקים האלה השפיעו על ניוטון והדבר שהראה בהמשך כי הם נובעים מחוקי התנועה והכבידה שלו. שני החוקים הראשונים פורסמו בספרו של קפלר "Astronomia nova" ("האסטרונומיה החדשה") ב-1609 והשלישי פורסם עשר שנים מאוחר יותר בסםפרו "Harmonices Mundi" ("ההרמוניה של העולמות"). | + | * 1609 - פרסום '''חוקי קפלר'''. שלושה חוקים המתארים את תנועתם של כוכבי הלכת סביב השמש. את החוקים ניסח המתמטיקאי, האסטרונום הגרמני '''יוהאנס קפלר''' (1571–1630), שבחן את תצפיותיו של האסטרונום הדני טיכו ברהה. בערך בשנת 1605 הבין קפלר שהתצפיות התאימו לשני חוקים מתמטיים פשוטים יחסית, וחוק נוסף הקשור לאותן תצפיות התגלה על ידו כעשר שנים מאוחר יותר. החוקים האלה השפיעו על ניוטון והדבר שהראה בהמשך כי הם נובעים מחוקי התנועה והכבידה שלו. שני החוקים הראשונים פורסמו בספרו של קפלר "Astronomia nova" ("האסטרונומיה החדשה") ב-1609 והשלישי פורסם עשר שנים מאוחר יותר בספרו "Harmonices Mundi" ("ההרמוניה של העולמות"). |
| [[קובץ:Somer Francis Bacon.jpg|ממוזער|120px|דיוקן של [[פרנסיס בייקון]] בשנת 1617.]] | | [[קובץ:Somer Francis Bacon.jpg|ממוזער|120px|דיוקן של [[פרנסיס בייקון]] בשנת 1617.]] |
| * 1620 - הפילוסוף האנגלי '''[[פרנסיס בייקון]]''' מפרסם את "נובום אורגנום והתחיה הגדולה". זו תוכנית ליצירה שאפתנית שתקרא "התחייה הגדולה", במסגרתה יאורגן מחדש הידע האנושי. בייקון נחשב אבי '''"[[השיטה המדעית]]"''' והאמפריציזם. בייקון דחה את הסכולסטיקה שהייתה אופן הדיון הפילוסופי של זמנו. במקום לוגיקה בלבד, הוא מצדד בשימוש בהבנת העולם גם על ידי ניסויים. הוויכוחים הפילוסופיים בני זמנו נראו לבייקון ויכוחי סרק: כל פילוסוף מפרש את העולם באמצעות דעותיו, יוצא שהוא מבין מה שדעותיו מלמדות אותו ולכן העובדות תואמות תמיד את הדעות בלי קשר לאמיתותן. לגישתו, בני אדם רואים מה שנוח להם ונוח להם לראות שצדקו, כך הופכת כל דעה לשיפוט מוקדם, לדעה קדומה ולאמונה טפלה. הפילוסופים הם דיקטטורים של ממלכת הרוח וצריך להשתחרר מהם. יצירה זו השפיעה, כדבריו של ג'יימס אופי יורמסון, "לא רק על התפתחות המדע אלא גם על ההשקפה הבריטית הטיפוסית אודות ההכרה והמתודה המדעית, כפי שזו התגלמה בהגויותיהם של ג'ון לוק, ג'ורג' ברקלי, דייוויד יום, ג'ון סטיוארט מיל וברטראנד ראסל." בייקון טובע את הסיסמה "ידע הוא כוח". הוא ממבשרי [[רעיון הקידמה]] - הוא מהראשונים לטעון כי ככל שבני האדם ידעו יותר על העולם, כך יהיה לאנושות קל יותר לשלוט בו, ובכך לשפר את חיינו, ו[[תוחלת חיים|להאריך אותם]]. | | * 1620 - הפילוסוף האנגלי '''[[פרנסיס בייקון]]''' מפרסם את "נובום אורגנום והתחיה הגדולה". זו תוכנית ליצירה שאפתנית שתקרא "התחייה הגדולה", במסגרתה יאורגן מחדש הידע האנושי. בייקון נחשב אבי '''"[[השיטה המדעית]]"''' והאמפריציזם. בייקון דחה את הסכולסטיקה שהייתה אופן הדיון הפילוסופי של זמנו. במקום לוגיקה בלבד, הוא מצדד בשימוש בהבנת העולם גם על ידי ניסויים. הוויכוחים הפילוסופיים בני זמנו נראו לבייקון ויכוחי סרק: כל פילוסוף מפרש את העולם באמצעות דעותיו, יוצא שהוא מבין מה שדעותיו מלמדות אותו ולכן העובדות תואמות תמיד את הדעות בלי קשר לאמיתותן. לגישתו, בני אדם רואים מה שנוח להם ונוח להם לראות שצדקו, כך הופכת כל דעה לשיפוט מוקדם, לדעה קדומה ולאמונה טפלה. הפילוסופים הם דיקטטורים של ממלכת הרוח וצריך להשתחרר מהם. יצירה זו השפיעה, כדבריו של ג'יימס אופי יורמסון, "לא רק על התפתחות המדע אלא גם על ההשקפה הבריטית הטיפוסית אודות ההכרה והמתודה המדעית, כפי שזו התגלמה בהגויותיהם של ג'ון לוק, ג'ורג' ברקלי, דייוויד יום, ג'ון סטיוארט מיל וברטראנד ראסל." בייקון טובע את הסיסמה "ידע הוא כוח". הוא ממבשרי [[רעיון הקידמה]] - הוא מהראשונים לטעון כי ככל שבני האדם ידעו יותר על העולם, כך יהיה לאנושות קל יותר לשלוט בו, ובכך לשפר את חיינו, ו[[תוחלת חיים|להאריך אותם]]. |
שורה 56: |
שורה 56: |
| ==התפתחות המדע במאה ה-18 == | | ==התפתחות המדע במאה ה-18 == |
| * מיון עולם הטבע - איסוף בוטני וזואולוגי של מינים. | | * מיון עולם הטבע - איסוף בוטני וזואולוגי של מינים. |
− | * מחקרים גואגרפיים, איסוף של זני חקלאות, של בעלי חיים ושל ילידים התפשטות קולוניאליסטית, גילוי ארצות, המסעות של מגלן. | + | * מחקרים גאוגרפיים, איסוף של זני חקלאות, של בעלי חיים ושל ילידים התפשטות קולוניאליסטית, גילוי ארצות, המסעות של מגלן. |
− | * 1747, ד"ר '''ג'יימס לינד''' (Lind) מבצע את '''הניסוי הקליני המבוקר הראשון בהיסטוריה''' במטרה לגלות תרופה למחלת הצפדינה. עד לאותה תקופה צפדינה היתה מחלה מסוכנת מאד שחיסלה המוני מלחים, במיוחד בהפלגות ממושכות, אבל לא ידעו מה מקורה בערך שני שליש מהמלחים מתו ממנה לדוגמה במלחמת 7 השנים מתו 1,500 מלחים בריטים בקרבות ומאה אלף מתו ממחלת הצפדינה.[http://www.sci-princess.info/wp-content/uploads/2010/03/Lemon%20to%20copaxone.pdf] לינד היה רופא על סיפון האנייה 'סוליסברי' ששטה לים התיכון. אחרי כשני חודשי הפלגה זיהה לינד שנים עשר מלחים שנשאו את סימני מחלת הצפדינה. הוא נתן לכל זוג מלחים מתוך 12 המלחים תרופה מסורתית אחרת. בין התרופות היו: חצי ליטר מי ים ביום, כמה טיפות של חומצה גופרתית, סיידר תפוח ; תערובת של חומץ שום, חרדל וצנון; לימון ושני תפוזים ביום. רק המלחים שקיבלו פירות הדר נרפאו. {{הערה|קארין בשארה, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencehistory/%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94 הניסוי הקליני המבוקר הראשון בהיסטוריה], מכון דיוודסון, 2017}} רבים לא השתכנעו מהניסוי של לינד, אבל מאוחר ג'יימס קוק השתכנע. במסע שלו שנערך 20 שנה לאחר מכן, (1768) קוק לקח כרוב כבוש ואילץ את הצוות לאכול פירות וירקות טריים רבים ככל האפשר. כתוצאה מכך אף אחד מהמלחים לא חלה בצפדינה במהלך המסע הממושך שלו. דבר זה שיכנע את הצי הבריטי בנכונות הממצאים של לינד. {{הערה|[[קיצור תולדות האנושות]]}} | + | * 1747, ד"ר '''ג'יימס לינד''' (Lind) מבצע את '''הניסוי הקליני המבוקר הראשון בהיסטוריה''' במטרה לגלות תרופה למחלת הצפדינה. עד לאותה תקופה צפדינה הייתה מחלה מסוכנת מאד שחיסלה המוני מלחים, במיוחד בהפלגות ממושכות, אבל לא ידעו מה מקורה בערך שני שליש מהמלחים מתו ממנה לדוגמה במלחמת 7 השנים מתו 1,500 מלחים בריטים בקרבות ומאה אלף מתו ממחלת הצפדינה.[http://www.sci-princess.info/wp-content/uploads/2010/03/Lemon%20to%20copaxone.pdf] לינד היה רופא על סיפון האנייה 'סוליסברי' ששטה לים התיכון. אחרי כשני חודשי הפלגה זיהה לינד שנים עשר מלחים שנשאו את סימני מחלת הצפדינה. הוא נתן לכל זוג מלחים מתוך 12 המלחים תרופה מסורתית אחרת. בין התרופות היו: חצי ליטר מי ים ביום, כמה טיפות של חומצה גופרתית, סיידר תפוח ; תערובת של חומץ שום, חרדל וצנון; לימון ושני תפוזים ביום. רק המלחים שקיבלו פירות הדר נרפאו. {{הערה|קארין בשארה, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencehistory/%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94 הניסוי הקליני המבוקר הראשון בהיסטוריה], מכון דיוודסון, 2017}} רבים לא השתכנעו מהניסוי של לינד, אבל מאוחר ג'יימס קוק השתכנע. במסע שלו שנערך 20 שנה לאחר מכן, (1768) קוק לקח כרוב כבוש ואילץ את הצוות לאכול פירות וירקות טריים רבים ככל האפשר. כתוצאה מכך אף אחד מהמלחים לא חלה בצפדינה במהלך המסע הממושך שלו. דבר זה שיכנע את הצי הבריטי בנכונות הממצאים של לינד. {{הערה|[[קיצור תולדות האנושות]]}} |
| [[קובץ:Encyclopedie de D'Alembert et Diderot - Premiere Page - ENC 1-NA5.jpg|ממוזער|100px|שער [[האנציקלופדיה הגדולה|האַנסיקלופדי]].]] | | [[קובץ:Encyclopedie de D'Alembert et Diderot - Premiere Page - ENC 1-NA5.jpg|ממוזער|100px|שער [[האנציקלופדיה הגדולה|האַנסיקלופדי]].]] |
− | * 1751- פרסום '''[[האנציקלופדיה הגדולה]]''' - "אַנסיקלופדי" - אנציקלופדיה כללית שפורסמה בצרפת בין השנים 1751 ל-1772,. היו לה כותבים מלומדים רבים כולל אישים מפורסמים כמו וולטר ורוסו, הידועים בתור "האנציקלופדיסטים". האַנסיקלופדי נערכה על ידי הפילוסוף דני דידרו, ועד 1759 על ידי המתמטיקאי והפילוסוף ז'אן לה רון ד'אלמבר. מחברי האנציקלופדיה אתגרו את הסמכות הדתית. קריאות תגר אלה הובילו לדיכוי ונסיונות צנזורה מצד רשויות הכנסייה והמדינה המלוכנית. האַנסיקלופדי מפורסמת כמייצגת את הלך המחשבה של [[עידן הנאורות]] ותרמה לרעיונות שקידמו את [[המהפכה הצרפתית]], ה[[דמוקרטיה]] ורעיונות רבים שמומשו במאות שלאחר מכן. לפי דידרו, במאמרו "Encyclopédie" מטרת האַנסיקלופדי הייתה "לשנות את הדרך שבה אנשים חשבו" וכן אמצעי שבו אנשים יוכלו להשכיל את עצמם ולדעת דברים. הוא ותורמים אחרים דגלו ב[[חילון]] של למידה הרחק מן הישועים (מסדר קתולי שנלחם בהתפשטות הרפורמציה הפרוטסטנטית באמצעות חינוך ותעמולה). דידרו רצה לשלב את כל הידע העולמי באנציקלופדיה וקיווה שהטקסט יוכל להפיץ את כל המידע הזה לציבור ולדורות הבאים. | + | * 1751- פרסום '''[[האנציקלופדיה הגדולה]]''' - "אַנסיקלופדי" - אנציקלופדיה כללית שפורסמה בצרפת בין השנים 1751 ל-1772,. היו לה כותבים מלומדים רבים כולל אישים מפורסמים כמו וולטר ורוסו, הידועים בתור "האנציקלופדיסטים". האַנסיקלופדי נערכה על ידי הפילוסוף דני דידרו, ועד 1759 על ידי המתמטיקאי והפילוסוף ז'אן לה רון ד'אלמבר. מחברי האנציקלופדיה אתגרו את הסמכות הדתית. קריאות תיגר אלה הובילו לדיכוי וניסיונות צנזורה מצד רשויות הכנסייה והמדינה המלוכנית. האַנסיקלופדי מפורסמת כמייצגת את הלך המחשבה של [[עידן הנאורות]] ותרמה לרעיונות שקידמו את [[המהפכה הצרפתית]], ה[[דמוקרטיה]] ורעיונות רבים שמומשו במאות שלאחר מכן. לפי דידרו, במאמרו "Encyclopédie" מטרת האַנסיקלופדי הייתה "לשנות את הדרך שבה אנשים חשבו" וכן אמצעי שבו אנשים יוכלו להשכיל את עצמם ולדעת דברים. הוא ותורמים אחרים דגלו ב[[חילון]] של למידה הרחק מן הישועים (מסדר קתולי שנלחם בהתפשטות הרפורמציה הפרוטסטנטית באמצעות חינוך ותעמולה). דידרו רצה לשלב את כל הידע העולמי באנציקלופדיה וקיווה שהטקסט יוכל להפיץ את כל המידע הזה לציבור ולדורות הבאים. |
| * 1751 - '''בנג'מין פרנקלין''' מוציא לאור את הספר "ניסויים ותצפיות בחשמל" שזוכה לפרסום והערכה רבה. פרנקלין תרם רבות להבנת תחום החשמל, והמציא את המונחים "חיובי", "שלילי" ו"סוללה". הוא הצליח להסביר בצורה פשוטה את תופעת החשמל, שהיה עד אז תופעה עלומה גם בין אנשי מדע. הוא אישש את ההשערה שהברק מכיל אנרגיה חשמלית, והמציא את כליא הברק, שהציל בתים רבים משריפה. | | * 1751 - '''בנג'מין פרנקלין''' מוציא לאור את הספר "ניסויים ותצפיות בחשמל" שזוכה לפרסום והערכה רבה. פרנקלין תרם רבות להבנת תחום החשמל, והמציא את המונחים "חיובי", "שלילי" ו"סוללה". הוא הצליח להסביר בצורה פשוטה את תופעת החשמל, שהיה עד אז תופעה עלומה גם בין אנשי מדע. הוא אישש את ההשערה שהברק מכיל אנרגיה חשמלית, והמציא את כליא הברק, שהציל בתים רבים משריפה. |
− | * 1768 - המסע הראשון של '''ג'יימס קוק'''. קוק המסע מוביל משלחת אסטרונומית שיצאה לצפות במעברו של כוכב הלכת נוגה על פני השמש, במטרה לחשב על פיו את המרחק שבין השמש לכדור הארץ. מטרה נוספת של המסע הייתה, מודיעינית צבאית ואימפראלית, לחקור את היבשת הדרומית האגדית, ששיערו שקיימת בדרום האוקיינוס השקט, טרה אוסטרליס (פירוש המילה הוא ארץ דרומית). לקוק הוקצתה ספינה קטנה בשם "אנדוור" ועימו יצאו להפלגה אנשי מדע בראשות ג'וזף בנקס. הם הגיעו לטהיטי וחקרו אותה וכן לניו-זילנד. ב-19 באפריל 1770 היה לאדם האירופאי הראשון לעלות על חופי מזרח אוסטרליה. ב-13 ביולי 1771 עגן בחופי אנגליה. בסך הכול שבו מעט יותר ממחצית מ-94 האנשים שיצאו לדרך. בשובה של הספינה הפכו מוצגיה, ביניהם פוחלץ של קנגורו, לאטרקציה, ודווקא בנקס וצוותו, אנשי המדע, זכו ליותר הערצה מאשר קוק. המסע של קוק סיפק מידע בוטני זואולוגי וגאוגרפי רב לבריטניה ולמערב. עם זאת הוא גם הוביל לכיבוש ניו זילנד ואוסטרליה ולהרג רוב הניו-זילנדים והאבוריג'ינים והרס רוב התרבות שלהם. חקר הצפדינה מאפשר לצי הבריטי לכבוש עוד מקומות ביתר קלות ולקדם [[אימפריאליזם]]. [[יובל נח הררי]] מציין כי דברים אלה מדגימים כיצד עובדת [[המהפכה המדעית]] שבה מחקר מדעי אינו עומד בפני עצמו אלא משרת בדרך כלל גורמים של הון-שלטון או אימפריות. | + | * 1768 - המסע הראשון של '''ג'יימס קוק'''. קוק המסע מוביל משלחת אסטרונומית שיצאה לצפות במעברו של כוכב הלכת נוגה על פני השמש, במטרה לחשב על פיו את המרחק שבין השמש לכדור הארץ. מטרה נוספת של המסע הייתה, מודיעינית צבאית ואימפריאלית, לחקור את היבשת הדרומית האגדית, ששיערו שקיימת בדרום האוקיינוס השקט, טרה אוסטרליס (פירוש המילה הוא ארץ דרומית). לקוק הוקצתה ספינה קטנה בשם "אנדוור" ועימו יצאו להפלגה אנשי מדע בראשות ג'וזף בנקס. הם הגיעו לטהיטי וחקרו אותה וכן לניו-זילנד. ב-19 באפריל 1770 היה לאדם האירופאי הראשון לעלות על חופי מזרח אוסטרליה. ב-13 ביולי 1771 עגן בחופי אנגליה. בסך הכול שבו מעט יותר ממחצית מ-94 האנשים שיצאו לדרך. בשובה של הספינה הפכו מוצגיה, ביניהם פוחלץ של קנגורו, לאטרקציה, ודווקא בנקס וצוותו, אנשי המדע, זכו ליותר הערצה מאשר קוק. המסע של קוק סיפק מידע בוטני זואולוגי וגאוגרפי רב לבריטניה ולמערב. עם זאת הוא גם הוביל לכיבוש ניו זילנד ואוסטרליה ולהרג רוב הניו-זילנדים והאבוריג'ינים והרס רוב התרבות שלהם. חקר הצפדינה מאפשר לצי הבריטי לכבוש עוד מקומות ביתר קלות ולקדם [[אימפריאליזם]]. [[יובל נח הררי]] מציין כי דברים אלה מדגימים כיצד עובדת [[המהפכה המדעית]] שבה מחקר מדעי אינו עומד בפני עצמו אלא משרת בדרך כלל גורמים של הון-שלטון או אימפריות. |
| * 1776 - '''הכרזת העצמאות של ארצות הברית''' - הכרזה על אומה שלא מחוייבת למלוכה אלא לשיטה דמוקרטית ולזכויות אדם. עובר זמן רב בטרם זכויות אלה הן לכל אדם - בתחילה הן מוענקות רק לגברים לבנים תוך רדיפה של אינדינאים, עבדות של שחורים ושלילת זכויות מנשים. בהמשך מתפחות בארצות הברית [[התנועה לביטול העבדות]] וראשית ה[[פמיניזים]] שניהם קשורים לשינוי הראיה של האדם. '''תומס פיין''' כותב את החוברת '''"שכל ישר"''' בה הוא מבקר את מוסד המלוכה ומראה כי שלטון שעובר בירושה מוביל לנזק לנתינים. כיום דברים אלה הם דעה נפוצה אבל בזמן פרסום החוברת מדובר ברעיון רדיקלי. | | * 1776 - '''הכרזת העצמאות של ארצות הברית''' - הכרזה על אומה שלא מחוייבת למלוכה אלא לשיטה דמוקרטית ולזכויות אדם. עובר זמן רב בטרם זכויות אלה הן לכל אדם - בתחילה הן מוענקות רק לגברים לבנים תוך רדיפה של אינדינאים, עבדות של שחורים ושלילת זכויות מנשים. בהמשך מתפחות בארצות הברית [[התנועה לביטול העבדות]] וראשית ה[[פמיניזים]] שניהם קשורים לשינוי הראיה של האדם. '''תומס פיין''' כותב את החוברת '''"שכל ישר"''' בה הוא מבקר את מוסד המלוכה ומראה כי שלטון שעובר בירושה מוביל לנזק לנתינים. כיום דברים אלה הם דעה נפוצה אבל בזמן פרסום החוברת מדובר ברעיון רדיקלי. |
| * 1776 - יוצא לאור '''[[עושר העמים]]''' ספרו הנודע של הכלכלן '''[[אדם סמית]]'''. הספר נחשב לתחילת [[חקר הכלכלה]] המודרני. כמה שנים קודם לכן פורסם הספר [[התאוריה של הסנטימנט המוסרי]] שמשלים את הגותו של סמית. | | * 1776 - יוצא לאור '''[[עושר העמים]]''' ספרו הנודע של הכלכלן '''[[אדם סמית]]'''. הספר נחשב לתחילת [[חקר הכלכלה]] המודרני. כמה שנים קודם לכן פורסם הספר [[התאוריה של הסנטימנט המוסרי]] שמשלים את הגותו של סמית. |
שורה 84: |
שורה 84: |
| * 1859 - '''[[צ'ארלס דרווין]]''' מוציא לאור את הספר '''"[[מוצא המינים]]"''' ("על מוצא המינים בדרך הברירה הטבעית, או השתמרותם של גזעים מועדפים במאבק לחיים"). שבו הוא מפתח את [[תאוריית האבולוציה]]. | | * 1859 - '''[[צ'ארלס דרווין]]''' מוציא לאור את הספר '''"[[מוצא המינים]]"''' ("על מוצא המינים בדרך הברירה הטבעית, או השתמרותם של גזעים מועדפים במאבק לחיים"). שבו הוא מפתח את [[תאוריית האבולוציה]]. |
| [[קובץ:Charles Darwin portrain by John Collier, 1883 copy.jpg|ממוזער|150px|תמונת דיוקן של צ'ארלס דארוויון, 1883.]] | | [[קובץ:Charles Darwin portrain by John Collier, 1883 copy.jpg|ממוזער|150px|תמונת דיוקן של צ'ארלס דארוויון, 1883.]] |
− | * 1864 - הפיזיקאי '''ג'יימס קלרק מקסוול''' מציג בפני החברה המלכותית את '''משוואות מקסוול'''. משוואות אלה (בתחילה 20 משוואות ובמהמשך הן צומצמו לארבע משוואות) מסבירות את הקשר בין השדה החשמלי והשדה המגנטי ואת הקשר ביניהם לבין מקורותיהם, צפיפות המטען וצפיפות הזרם בהתאמה. באמצעות משוואות אלה ניתן להראות גם כי האור הוא גל אלקטרומגנטי, ואף לגזור את משוואת הגל האלקטרומגנטי. ארבע משוואות מקסוול הן חוק גאוס, חוק גאוס למגנטיות, חוק פאראדיי וחוק אמפר (עם תיקון מקסוול). עם המשוואה של כוח לורנץ, משוואות מקסוול מהוות תיאור מתמטי שלם של חוקי תורת החשמל והמגנטיות הקלאסית. המשך התפתחות '''תורת החשמל''', המגנטיות והאלקרטומגנטיקה במהלך המאה ה-19 | + | * 1864 - הפיזיקאי '''ג'יימס קלרק מקסוול''' מציג בפני החברה המלכותית את '''משוואות מקסוול'''. משוואות אלה (בתחילה 20 משוואות ובהמשך הן צומצמו לארבע משוואות) מסבירות את הקשר בין השדה החשמלי והשדה המגנטי ואת הקשר ביניהם לבין מקורותיהם, צפיפות המטען וצפיפות הזרם בהתאמה. באמצעות משוואות אלה ניתן להראות גם כי האור הוא גל אלקטרומגנטי, ואף לגזור את משוואת הגל האלקטרומגנטי. ארבע משוואות מקסוול הן חוק גאוס, חוק גאוס למגנטיות, חוק פאראדיי וחוק אמפר (עם תיקון מקסוול). עם המשוואה של כוח לורנץ, משוואות מקסוול מהוות תיאור מתמטי שלם של חוקי תורת החשמל והמגנטיות הקלאסית. המשך התפתחות '''תורת החשמל''', המגנטיות והאלקרטומגנטיקה במהלך המאה ה-19 |
| * 1866 - הביולוג הגרמני '''ארנסט הקל''' מגדיר את המונח "[[אקולוגיה]]" כ"תחום מדע העוסק ביחסי גומלין בין יצורים לסביבתם". הוא ראה באקולוגיה תחום הקשור המיוחד לבוטניקה ולזואולוגיה, והוא התייחס לתורת האבולוציה של צ'ארלס דרווין כבסיס לפיתוח התחום. | | * 1866 - הביולוג הגרמני '''ארנסט הקל''' מגדיר את המונח "[[אקולוגיה]]" כ"תחום מדע העוסק ביחסי גומלין בין יצורים לסביבתם". הוא ראה באקולוגיה תחום הקשור המיוחד לבוטניקה ולזואולוגיה, והוא התייחס לתורת האבולוציה של צ'ארלס דרווין כבסיס לפיתוח התחום. |
| * 1867 - המהנדס הכימי והיזם '''אלפרד נובל''' ממציא את ה'''דינמיט''' חומר נפץ בטוח. מכירת הדינמיט יחד עם המצאות נוספות הפכו את נובל למיליונר. נובל המציא את הדינמיט למטרות הנדסיות כמו כריית מנהרות לרכבות, סכירת נהרות, יצירת שבילים וכו'. עד מהרה החל שימוש צבאי בהמצאה לשם ייצור פצצות וכו' והדבר גרם מוות בקנה מידה רחב. כשגילה זאת נובל הוא נכנס ל[[דיכאון]] ממנו סבל עד מותו. בשנים האחרונות לחייו יצר נובל את קרן '''פרס נובל''' - פרס המוענק מדי שנה לאנשים בתחומים שונים על המצאה ייחודית או תרומה לאנושות. נובל ראה ביצירת הקרן מעין "מחילה" על הנזקים שגרם לאנושות. נובל, שהיה רווק ולא היו לו צאצאים, הורה בצוואתו להשקיע 94% מכספו (מוערך כיום במעל 100 מיליון דולר) בקרן שתעניק מדי שנה - מתשואת הריבית של השקעה סולידית - 5 פרסים לאנשים חלוציים בתחומים: פיזיקה, כימיה, פיזיולוגיה ורפואה, ספרות ושלום. פרס נובל הוענק לראשונה בשנת 1901, ועד היום ממשיכה הקרן להעניק פרסים למדענים ואישים שתרמו למדע או לטובת האנושות. | | * 1867 - המהנדס הכימי והיזם '''אלפרד נובל''' ממציא את ה'''דינמיט''' חומר נפץ בטוח. מכירת הדינמיט יחד עם המצאות נוספות הפכו את נובל למיליונר. נובל המציא את הדינמיט למטרות הנדסיות כמו כריית מנהרות לרכבות, סכירת נהרות, יצירת שבילים וכו'. עד מהרה החל שימוש צבאי בהמצאה לשם ייצור פצצות וכו' והדבר גרם מוות בקנה מידה רחב. כשגילה זאת נובל הוא נכנס ל[[דיכאון]] ממנו סבל עד מותו. בשנים האחרונות לחייו יצר נובל את קרן '''פרס נובל''' - פרס המוענק מדי שנה לאנשים בתחומים שונים על המצאה ייחודית או תרומה לאנושות. נובל ראה ביצירת הקרן מעין "מחילה" על הנזקים שגרם לאנושות. נובל, שהיה רווק ולא היו לו צאצאים, הורה בצוואתו להשקיע 94% מכספו (מוערך כיום במעל 100 מיליון דולר) בקרן שתעניק מדי שנה - מתשואת הריבית של השקעה סולידית - 5 פרסים לאנשים חלוציים בתחומים: פיזיקה, כימיה, פיזיולוגיה ורפואה, ספרות ושלום. פרס נובל הוענק לראשונה בשנת 1901, ועד היום ממשיכה הקרן להעניק פרסים למדענים ואישים שתרמו למדע או לטובת האנושות. |
| * 1869 - הכימאי הרוסי '''דמיטרי מנדלייב''' מציג את את הטבלה המחזורית של היסודות בפני האגודה הרוסית לכימיה. | | * 1869 - הכימאי הרוסי '''דמיטרי מנדלייב''' מציג את את הטבלה המחזורית של היסודות בפני האגודה הרוסית לכימיה. |
| * 1871 - צ'ארלס דרווין מוציא את הספר '''"[[מוצא האדם]]"''' (The Descent of Man, and Selection in Relation to Sex), בו הרחיב את הרעיון שהציג בספרו הראשון "מוצא המינים" וטען כי גם האדם לא נוצר כמו שהוא, אלא נוצר, תוך התפתחות הדרגתית, מיצור שנכחד, אשר היה אב קדמון לאדם ולקופי האדם. הספר הוא אחד החיבורים הראשונים בתולדות חקר מוצא האדם וממניחי היסודות ל[[אבולוציה של האדם]]. הספר חזה שיימצאו מאובני מעבר או "חוליות חסרות" המהוות צורות ביניים בין אב קדמון המשותף לקופי-האדם ולאדם, לבין מיני האדם. הוא אף טען שיש לחפש את שלבי המעבר ביבשת אפריקה. תחזיות אלו הסתברו שנים רבות לאחר מכן כמדויקות. הספר מעורר סערה חברתית גדולה. | | * 1871 - צ'ארלס דרווין מוציא את הספר '''"[[מוצא האדם]]"''' (The Descent of Man, and Selection in Relation to Sex), בו הרחיב את הרעיון שהציג בספרו הראשון "מוצא המינים" וטען כי גם האדם לא נוצר כמו שהוא, אלא נוצר, תוך התפתחות הדרגתית, מיצור שנכחד, אשר היה אב קדמון לאדם ולקופי האדם. הספר הוא אחד החיבורים הראשונים בתולדות חקר מוצא האדם וממניחי היסודות ל[[אבולוציה של האדם]]. הספר חזה שיימצאו מאובני מעבר או "חוליות חסרות" המהוות צורות ביניים בין אב קדמון המשותף לקופי-האדם ולאדם, לבין מיני האדם. הוא אף טען שיש לחפש את שלבי המעבר ביבשת אפריקה. תחזיות אלו הסתברו שנים רבות לאחר מכן כמדויקות. הספר מעורר סערה חברתית גדולה. |
− | * 1873 - פסטר מקיים ויכוחים עם רופאי פריז וטוען כי [[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות|חיידקים גורמים למחלות האדם]]. רופא מפורסם בשם פידו טוען כי פסטר טועה בטענה כי העיקר הוא היגיינה ומספק תאורים מעורפלים של מחלות. | + | * 1873 - פסטר מקיים ויכוחים עם רופאי פריז וטוען כי [[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות|חיידקים גורמים למחלות האדם]]. רופא מפורסם בשם פידו טוען כי פסטר טועה בטענה כי העיקר הוא היגיינה ומספק תיאורים מעורפלים של מחלות. |
| [[קובץ:Portrait of Robert Herman Koch (1843 - 1910) Wellcome M0000731.jpg|ממוזער|120px|רוברט קוך, ממובילי [[המהפכה המיקרוביולוגית]] במאה ה-19.]] | | [[קובץ:Portrait of Robert Herman Koch (1843 - 1910) Wellcome M0000731.jpg|ממוזער|120px|רוברט קוך, ממובילי [[המהפכה המיקרוביולוגית]] במאה ה-19.]] |
| | | |
שורה 121: |
שורה 121: |
| * 1936 עד 1947 - '''הסינתזה האבולוציונית המודרנית''' - הסינתזה איחדה בין חוקי התורשה של מנדל לבין עקרונות הברירה הטבעית והאבולוציה ההדרגתית. הסינתזה הסבירה כיצד מקרואבולוציה, שקיומה נצפה גם בטבע וגם במחקרים פלאונטולוגיים, מתאפשרת בהינתן מיקרואבולוציה (שינוי ברמה המולקולרית, חקר הורשתם של גנים במרוצת הדורות, ויחסי הגומלין בין גנים באוכלוסיות נתונות). | | * 1936 עד 1947 - '''הסינתזה האבולוציונית המודרנית''' - הסינתזה איחדה בין חוקי התורשה של מנדל לבין עקרונות הברירה הטבעית והאבולוציה ההדרגתית. הסינתזה הסבירה כיצד מקרואבולוציה, שקיומה נצפה גם בטבע וגם במחקרים פלאונטולוגיים, מתאפשרת בהינתן מיקרואבולוציה (שינוי ברמה המולקולרית, חקר הורשתם של גנים במרוצת הדורות, ויחסי הגומלין בין גנים באוכלוסיות נתונות). |
| * 1939-1945 - מלחמת העולם השנייה. נחשב אחד האירועים שנתן מימון רב למחקרים מדעיים בתחומים שונים. מחקרים בפיתוח כלי נשק אבל גם בתחומים אחרים כמו בליסטיקה ומסע לחלל, פסיכולוגיה וכלכלה. | | * 1939-1945 - מלחמת העולם השנייה. נחשב אחד האירועים שנתן מימון רב למחקרים מדעיים בתחומים שונים. מחקרים בפיתוח כלי נשק אבל גם בתחומים אחרים כמו בליסטיקה ומסע לחלל, פסיכולוגיה וכלכלה. |
− | * 1945 - שימוש ב'''[[נשק אטומי]]''' נגד יפן. פיתוח הנשק התאפשר תודות לתורת היחסות ופרוייקט מנהטן שכלל מדענים רבים שפעלו מטעם ממשלת ארצות הברית. הדבר מסמן גם תחילת המרוץ לנשק אטומי מצד מעצמות ומדינות. איינשטיין ואנשים רבים אחרים נחרדים מהאפשרות של [[מלחמה אטומית]] ובשנת 1946 מוציאים את החוברת [[עולם אחד או אף עולם]] שקורא לשיתופי פעולה בינלאומיים או ל[[ממשלה עולמית]] ומזהיר מפני סכנות הנשק האטומי. | + | * 1945 - שימוש ב'''[[נשק אטומי]]''' נגד יפן. פיתוח הנשק התאפשר תודות לתורת היחסות ופרוייקט מנהטן שכלל מדענים רבים שפעלו מטעם ממשלת ארצות הברית. הדבר מסמן גם תחילת המירוץ לנשק אטומי מצד מעצמות ומדינות. איינשטיין ואנשים רבים אחרים נחרדים מהאפשרות של [[מלחמה אטומית]] ובשנת 1946 מוציאים את החוברת [[עולם אחד או אף עולם]] שקורא לשיתופי פעולה בינלאומיים או ל[[ממשלה עולמית]] ומזהיר מפני סכנות הנשק האטומי. |
− | * 1945 - '''ברטראנד ראסל''' מוציא את ספרו "תולדות הפילוסופיה המערבית" ספר מקיף על תולדות הפילוסופיה המערבית החל מהפילוסופיה קדם-סוקרטית ועד הפילוסופיה האנליטית של תחילת המאה העשרים. ראסל היה אחד מהפילוסופים האנליטים החשובים ביותר, לצדם של פרגה, מור וויטגנשטיין. יחד עם מור הוביל את התפנית העיקרית בפילוסופיה הבריטית במאה העשרים: עזיבת האידיאליזם של הגל ובראדלי, לטובת סוג של ריאליזם נאיבי המבוסס על היגיון בסיסי. ראסל שם דגש מיוחד על הלוגיקה והפילוסופיה של הלשון ככלי להבנת המציאות. הוא טען שבעיות רבות שהטרידו פילוסופים לאורך הדורות ניתן לפתור על ידי ניתוח לשוני פשוט של המילים שמרכיבות אותן. | + | * 1945 - '''ברטראנד ראסל''' מוציא את ספרו "תולדות הפילוסופיה המערבית" ספר מקיף על תולדות הפילוסופיה המערבית החל מהפילוסופיה קדם-סוקרטית ועד הפילוסופיה האנליטית של תחילת המאה העשרים. ראסל היה אחד מהפילוסופים האנליטיים החשובים ביותר, לצדם של פרגה, מור וויטגנשטיין. יחד עם מור הוביל את התפנית העיקרית בפילוסופיה הבריטית במאה העשרים: עזיבת האידאליזם של הגל ובראדלי, לטובת סוג של ריאליזם נאיבי המבוסס על היגיון בסיסי. ראסל שם דגש מיוחד על הלוגיקה והפילוסופיה של הלשון ככלי להבנת המציאות. הוא טען שבעיות רבות שהטרידו פילוסופים לאורך הדורות ניתן לפתור על ידי ניתוח לשוני פשוט של המילים שמרכיבות אותן. |
| [[קובץ:Benzopyrene DNA adduct 1JDG.png|ממוזער|125px|מודל מולקולרי של הסליל הכפול של הדי.אן.אי.]] | | [[קובץ:Benzopyrene DNA adduct 1JDG.png|ממוזער|125px|מודל מולקולרי של הסליל הכפול של הדי.אן.אי.]] |
| * 1948 - פרסום '''דוחות קינסי''' - שני ספרים על מיניות בבני אדם- "התנהגות מינית בזכר האדם" (Sexual Behavior in the Human Male) (1948), ו"התנהגות מינית בנקבת האדם" (Sexual Behavior in the Human Female) (1953), אותם חיברו הביולוג '''אלפרד קינסי''', וורדל פומרוי ואחרים. אחד הניתוחים הראשונים של מיניות האדם בכלים מדעיים - סוציולוגיים. פרסום דוחות קינסי הדהים את הציבור וגרם למחלוקת ציבורית. תגובות הזעם (במיוחד לספר השני), נבעו הן מכיוון שהן יצאו כנגד אמונות מסורתיות על מיניות האדם ומכיוון שדנו בנושאים שהיו בגדר [[טאבו]] עד לאותה עת כמו הומוסקסואליות, אוננות ועוד. דוחות קינסי נמכרו בכשלושת-רבעי מיליון עותקים ותורגמו ל-13 שפות, ובכך היו לאחד הפרסומים המדעיים הנפוצים ביותר במאה ה-20. יש הקושרים לפרסום דוחות קינסי את השינוי בתדמית הציבורית של מיניות האדם ול"המהפכה המינית" של שנות ה-60. | | * 1948 - פרסום '''דוחות קינסי''' - שני ספרים על מיניות בבני אדם- "התנהגות מינית בזכר האדם" (Sexual Behavior in the Human Male) (1948), ו"התנהגות מינית בנקבת האדם" (Sexual Behavior in the Human Female) (1953), אותם חיברו הביולוג '''אלפרד קינסי''', וורדל פומרוי ואחרים. אחד הניתוחים הראשונים של מיניות האדם בכלים מדעיים - סוציולוגיים. פרסום דוחות קינסי הדהים את הציבור וגרם למחלוקת ציבורית. תגובות הזעם (במיוחד לספר השני), נבעו הן מכיוון שהן יצאו כנגד אמונות מסורתיות על מיניות האדם ומכיוון שדנו בנושאים שהיו בגדר [[טאבו]] עד לאותה עת כמו הומוסקסואליות, אוננות ועוד. דוחות קינסי נמכרו בכשלושת-רבעי מיליון עותקים ותורגמו ל-13 שפות, ובכך היו לאחד הפרסומים המדעיים הנפוצים ביותר במאה ה-20. יש הקושרים לפרסום דוחות קינסי את השינוי בתדמית הציבורית של מיניות האדם ול"המהפכה המינית" של שנות ה-60. |
שורה 142: |
שורה 142: |
| * [[כלכלה אקולוגית]]. | | * [[כלכלה אקולוגית]]. |
| * 1990 - החל '''פרויקט גנום האדם''' - פרויקט שמטרתו לקבוע את רצף הבסיסים המרכיבים את הקוד הגנטי של בני האדם ולזהות בהם אתרים פונקציונליים כגון גנים. במסגרת הפרויקט נסרקו כל הכרומוזומים של מספר בני אדם, רצפי ה-DNA שלהם תועדו ואף זוהו בהם גנים המקודדים ברצף. התוצר הסופי של הפרויקט הם מידע רצף של DNA וזיהוי אתרים מוכרים ברצף. הפרויקט האיץ בצורה ניכרת שיטות פענוח מידע גנטי והוא הסתיים בשנת 2003 שבה הסתיים מיפוי 99% מהגנום בדיוק של 99.99%. תוצרי הפרוייקט משמשים בסיס לחקירת התפקוד של גנים וחלבונים שנוצרים מהם, איתור גנים שקושרים למחלות, קשרים תורשתיים בין קבוצות בני אדם (גנטיקה של אוכלוסיות) והיסטוריה של המין האנושי (גנטיקה אבולוציונית). זהו המשך של [[המהפכה המיקרוביולוגית]]. | | * 1990 - החל '''פרויקט גנום האדם''' - פרויקט שמטרתו לקבוע את רצף הבסיסים המרכיבים את הקוד הגנטי של בני האדם ולזהות בהם אתרים פונקציונליים כגון גנים. במסגרת הפרויקט נסרקו כל הכרומוזומים של מספר בני אדם, רצפי ה-DNA שלהם תועדו ואף זוהו בהם גנים המקודדים ברצף. התוצר הסופי של הפרויקט הם מידע רצף של DNA וזיהוי אתרים מוכרים ברצף. הפרויקט האיץ בצורה ניכרת שיטות פענוח מידע גנטי והוא הסתיים בשנת 2003 שבה הסתיים מיפוי 99% מהגנום בדיוק של 99.99%. תוצרי הפרוייקט משמשים בסיס לחקירת התפקוד של גנים וחלבונים שנוצרים מהם, איתור גנים שקושרים למחלות, קשרים תורשתיים בין קבוצות בני אדם (גנטיקה של אוכלוסיות) והיסטוריה של המין האנושי (גנטיקה אבולוציונית). זהו המשך של [[המהפכה המיקרוביולוגית]]. |
− | * חקר החלל ו[[אסטרונאוטיקה]] | + | * חקר החלל ו[[אסטרונאוטיקה]]. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
שורה 156: |
שורה 156: |
| * [https://en.wikipedia.org/wiki/Timeline_of_scientific_discoveries ציר זמן של תגליות מדעיות] בויקיפדיה האנגלית | | * [https://en.wikipedia.org/wiki/Timeline_of_scientific_discoveries ציר זמן של תגליות מדעיות] בויקיפדיה האנגלית |
| * [https://boardgamegeek.com/boardgame/99975/timeline-discoveries Timeline: Discoveries] משחק תגליות במדע משנת 2011 | | * [https://boardgamegeek.com/boardgame/99975/timeline-discoveries Timeline: Discoveries] משחק תגליות במדע משנת 2011 |
− | * [https://he.wikipedia.org/wiki/Civilization Civilization] משחק שמתאר את ההיסטוריה של תגליות, מדע, כוח צבאי וכוח פלכלי | + | * [https://he.wikipedia.org/wiki/Civilization Civilization] משחק שמתאר את ההיסטוריה של תגליות, מדע, כוח צבאי וכוח כלכלי |
| * [https://www.facebook.com/LiveBrain.il/videos/1227529434013052/UzpfSTEyMjI5MjMyNTQ0NzM2NzA6Vks6MTIyNzUyOTQzNDAxMzA1Mg/ Science in America - Neil deGrasse Tyson], האסטרופיזיקאי Neil deGrasse Tyson | | * [https://www.facebook.com/LiveBrain.il/videos/1227529434013052/UzpfSTEyMjI5MjMyNTQ0NzM2NzA6Vks6MTIyNzUyOTQzNDAxMzA1Mg/ Science in America - Neil deGrasse Tyson], האסטרופיזיקאי Neil deGrasse Tyson |
| | | |