שינויים

'''מהירות ותאונות דרכים''' נוגעת לקשר בין מהירות הנסיעה של כלי רכב לבין הכמות והחומרה של [[תאונות דרכים]]. הדרישה להפחית את מהירות כלי הרכב בעיר עלתה על ידי פעילים חברתיים עוד בשנות ה-20 של המאה ה-20 כאשר כניסת מכוניות לערים בארצות הברית [[נלחמים בתנועה|גרמה לעליה תלולה במספר הולכי הרגל שנהרגו]]. החל משנות ה-80 הופיעו מחקרים שהראו קשר חזק בין מהירות כלי הרכב לבין הסיכון לתאונות ולחומרתן במקומות שונים. הביטחון בקשר זה הלך והתחזק עם השנים וכתוצאה מכך יותר ויותר גופי בטיחות ובריאות ממליצים על הפחתת מהירות כדרך חשובה להפחית תאונות דרכים ובמיוחד את מספר הנפגעים הקשים בתאונות, כולל פורום התחבורה העולמי (ITF), [[ארגון הבריאות העולמי]], NACTO, ארגון האמומות המאחדות {{הערה|ארגון האומות המאוחדות יצא בשנת 2017 בקמפיין עולמי בשם #SlowDown, ב[[שבוע הבטיחות בדרכים העולמי]]. דוגמה לאירועים - [https://www.unroadsafetyweek.org/en/news/news-item/t/celebrating-more-incredible-slowdown-events-from-around-the-world Celebrating more incredible #SlowDown events from around the world!]}} ועוד. זה גם כלי מרכזי של [[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]] ואסטרטגיות דומות להגברת הבטיחות בדרכים, [[עיר בת קיימא|עירוניות בת קיימא]] ו[[קידום בריאות]].  

'''מהירות ותאונות דרכים''' נוגעות לקשר בין מהירות הנסיעה של כלי רכב לבין הכמות והחומרה של [[תאונות דרכים]]. הדרישה להפחית את מהירות כלי הרכב בעיר עלתה על ידי פעילים חברתיים עוד בשנות ה-20 של המאה ה-20 כאשר כניסת מכוניות לערים בארצות הברית [[נלחמים בתנועה|גרמה לעליה תלולה במספר הולכי הרגל שנהרגו]]. החל משנות ה-80 הופיעו מחקרים שהראו קשר חזק בין מהירות כלי הרכב לבין הסיכון לתאונות ולחומרתן במקומות שונים. הביטחון בקשר זה הלך והתחזק עם השנים וכתוצאה מכך יותר ויותר גופי בטיחות ובריאות ממליצים על הפחתת מהירות כדרך חשובה להפחית תאונות דרכים ובמיוחד את מספר הנפגעים הקשים בתאונות, כולל פורום התחבורה העולמי (ITF), [[ארגון הבריאות העולמי]], NACTO, ארגון האומות המאוחדות {{הערה|ארגון האומות המאוחדות יצא בשנת 2017 בקמפיין עולמי בשם #SlowDown, ב[[שבוע הבטיחות בדרכים העולמי]]. דוגמה לאירועים - [https://www.unroadsafetyweek.org/en/news/news-item/t/celebrating-more-incredible-slowdown-events-from-around-the-world Celebrating more incredible #SlowDown events from around the world!]}} ועוד. זה גם כלי מרכזי של [[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]] ואסטרטגיות דומות להגברת הבטיחות בדרכים, [[עיר בת קיימא|עירוניות בת קיימא]] ו[[קידום בריאות]].  

מדינות וערים שונות בעולם מקדמות צעדים של [[מיתון תנועה]]. הפחתת המהירות בערים ולפעמים גם מחוץ לערים וזאת כדי להשיג מטרות שונות. מטרה אחת היא כדי לשפר את הבטיחות של הולכי רגל, רוכבי אופניים וכלל משתמשי הדרך. מטרות נוספות כוללות עידוד שימוש ב[[תחבורה רכה]] ו[[תחבורה פעילה]] במטרה לשפר בריאות ומסיבות נוספות, כדי לשפר את המסחר בעיר ולהפחית בעיות של [[זיהום רעש]] ו[[זיהום אוויר]], וכדי להפחית את מספר המכוניות בעיר ולהפחית בעיות של [[פקקי תנועה]] ו[[בעיות חניה]]. צעדים מרכזיים בתחום של הפחתת מהירות כוללים קידום [[אזורי מיתון תנועה]], [[מעבר חצייה בטוח|מעברי חצייה מוגבהים]], והקמת מעגלי תנועה במקום צמתים בעיר ולפעמים גם במקום צמתים מרומזרים. בישראל משרד התחבורה הוציא בשנת 2002 חוברת הנחיות ל[[מיתון תנועה]] אבל לא קידם את הנושא מעבר לכך.  

מדינות וערים שונות בעולם מקדמות צעדים של [[מיתון תנועה]]. הפחתת המהירות בערים ולפעמים גם מחוץ לערים וזאת כדי להשיג מטרות שונות. מטרה אחת היא כדי לשפר את הבטיחות של הולכי רגל, רוכבי אופניים וכלל משתמשי הדרך. מטרות נוספות כוללות עידוד שימוש ב[[תחבורה רכה]] ו[[תחבורה פעילה]] במטרה לשפר בריאות ומסיבות נוספות, כדי לשפר את המסחר בעיר ולהפחית בעיות של [[זיהום רעש]] ו[[זיהום אוויר]], וכדי להפחית את מספר המכוניות בעיר ולהפחית בעיות של [[פקקי תנועה]] ו[[בעיות חניה]]. צעדים מרכזיים בתחום של הפחתת מהירות כוללים קידום [[אזורי מיתון תנועה]], [[מעבר חצייה בטוח|מעברי חצייה מוגבהים]], והקמת מעגלי תנועה במקום צמתים בעיר ולפעמים גם במקום צמתים מרומזרים. בישראל משרד התחבורה הוציא בשנת 2002 חוברת הנחיות ל[[מיתון תנועה]] אבל לא קידם את הנושא מעבר לכך.  

* '''יותר זמן לביצוע פעולות חירום''' בנהיגה איטית יותר לנהג יש זמן רב יותר לבצע פעולות חירום, כמו הסטת ההגה למניעת התנגשות במכונית אחרת או בהולך רגל. גם להולך רגל או רוכב אופניים יש זמן רב יותר לנסות למנוע את התאונה - במיוחד הולכי רגל יכולים להירתע לאחור ולמנוע את התאונה.  

* '''יותר זמן לביצוע פעולות חירום''' בנהיגה איטית יותר לנהג יש זמן רב יותר לבצע פעולות חירום, כמו הסטת ההגה למניעת התנגשות במכונית אחרת או בהולך רגל. גם להולך רגל או רוכב אופניים יש זמן רב יותר לנסות למנוע את התאונה - במיוחד הולכי רגל יכולים להירתע לאחור ולמנוע את התאונה.  

* '''פחות אנרגיה שמעורבת בתאונה''' גם במקרה שכן הייתה פגיעה באדם, ברכב או בעצם דומם מהירות נמוכה יותר משפרת את הבטיחות. כמות האנרגיה שמעורבת התנגשות היא ביחס ריבועי לכמות המהירות. {{הערה|ראו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA התנגשות פלסטית] בוויקיפדיה העברית}} בהפחתה של חצי מהמהירות מעורבת רבע מכמות האנרגיה לכן השלכות התאונה חמורות פחות. דבר זה חשוב במיוחד בסוגי תאונות מסויימים - כמו תאונות בצומת, או תאונות בין מכוניות לבין הולכי רגל או רוכבים. בתאונות אלה היכולת של אמצעי מיגון לספק הגנה לנפגעים היא מוגבלת. לדוגמה בתאונת חזית-צד שאופיינית לצומת, הראש של הנפגעים מוטח בצורה הצידה ודבר זה מסוכן יותר לעומת תאונות על ציר הנסיעה שמטלטלות את הראש קדימה אחורה.  

* '''פחות אנרגיה שמעורבת בתאונה''' גם במקרה שכן הייתה פגיעה באדם, ברכב או בעצם דומם מהירות נמוכה יותר משפרת את הבטיחות. כמות האנרגיה שמעורבת התנגשות היא ביחס ריבועי לכמות המהירות. {{הערה|ראו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA התנגשות פלסטית] בוויקיפדיה העברית}} בהפחתה של חצי מהמהירות מעורבת רבע מכמות האנרגיה לכן השלכות התאונה חמורות פחות. דבר זה חשוב במיוחד בסוגי תאונות מסויימים - כמו תאונות בצומת, או תאונות בין מכוניות לבין הולכי רגל או רוכבים. בתאונות אלה היכולת של אמצעי מיגון לספק הגנה לנפגעים היא מוגבלת. לדוגמה בתאונת חזית-צד שאופיינית לצומת, הראש של הנפגעים מוטח בצורה הצידה ודבר זה מסוכן יותר לעומת תאונות על ציר הנסיעה שמטלטלות את הראש קדימה אחורה.  

* '''שיפור אחיזת כביש של הרכב''' - בנהיגה במהירות גבוה יותר יש סיכוי גבוה יותר להחלקה, התהפכות, קושי בבלימה או אובדן שליטה אחר על המכונית. הדבר נכון במיוחד בסיבובים או כביש מעוקל שבהם פועל כוח צנטרפוגלי שעלול לגרום לרכב לעוף מהכביש. גורם נוסף שעלול לגרום להחלקה או התהפכות הוא כביש רטוב, בור בכביש, עצם בולט בכביש, כתם שמן, בעל חיים בכביש או רכב שעצר בצד הדרך. בכל המקרים האלה ההמלצות הן להאט את מהירות הנהיגה. באוטוסטדרות ביוון לדוגמה מהירות הנסיעה המומלצת בגשם היא 10 קמ"ש מתחת למהירות המותרת בכביש יבש. היבט זה חשוב במיוחד לאופנועים ורכב דו גלגלי בכלל שבהם הסיכוי להחלקה הוא גבוה יותר.  

* '''שיפור אחיזת כביש של הרכב''' - בנהיגה במהירות גבוה יותר יש סיכוי גבוה יותר להחלקה, התהפכות, קושי בבלימה או אובדן שליטה אחר על המכונית. הדבר נכון במיוחד בסיבובים או כביש מעוקל שבהם פועל כוח צנטרפוגלי שעלול לגרום לרכב לעוף מהכביש. גורם נוסף שעלול לגרום להחלקה או התהפכות הוא כביש רטוב, בור בכביש, עצם בולט בכביש, כתם שמן, בעל חיים בכביש או רכב שעצר בצד הדרך. בכל המקרים האלה ההמלצות הן להאט את מהירות הנהיגה. באוטוסטרדות ביוון לדוגמה מהירות הנסיעה המומלצת בגשם היא 10 קמ"ש מתחת למהירות המותרת בכביש יבש. היבט זה חשוב במיוחד לאופנועים ורכב דו גלגלי בכלל שבהם הסיכוי להחלקה הוא גבוה יותר.  

* '''שיפור ביצועים של אמצעי בטיחות''' במקרה של סטייה מהנתיב - אמצעי בטיחות כמו עמודים ומעקות בטיחות הם בעלי סיכוי גבוה יותר לעצור את כלי הרכב לפני פגיעה במכונית, הולך רגל, מכשול קשיח או תהום. גם אמצעי בטיחות כמו חגורות בטיחות או כריות אוויר מתפקדים טוב יותר במהירות נמוכה. במהירות גבוה, חלק מהנזק לנפגע נובע מכך שאיברים שונים נעים בתוך הגוף ומתנגשים זה בזה. סוג כזה של נזק מקבל רק מענה חלקי מכריות אוויר.  

* '''שיפור ביצועים של אמצעי בטיחות''' במקרה של סטייה מהנתיב - אמצעי בטיחות כמו עמודים ומעקות בטיחות הם בעלי סיכוי גבוה יותר לעצור את כלי הרכב לפני פגיעה במכונית, הולך רגל, מכשול קשיח או תהום. גם אמצעי בטיחות כמו חגורות בטיחות או כריות אוויר מתפקדים טוב יותר במהירות נמוכה. במהירות גבוה, חלק מהנזק לנפגע נובע מכך שאיברים שונים נעים בתוך הגוף ומתנגשים זה בזה. סוג כזה של נזק מקבל רק מענה חלקי מכריות אוויר.  

* '''נסיעה מתונה מפחיתה סיכון לנהיגה אגרסיבית''' - בתאונות דרכים מקובל לרשום את "סיבת התאונה" כגורם יחיד, כמו "אי עצירה ברמזור אדום" . אלא שמהירות מוגזמת תורמת להתנהגות אגרסיבית יותר בכביש ומגדילה את הסיכוי לעבור עבירות תנועה מסוכנות - נהג מהיר מתקרב לרמזור שעומד להתחלף לאדום, הוא נוטה יותר להעריך שהוא יכול להספיק לעבור אותו, או שהוא מעריך שעצירה לרמזור תגרום לו להיות במצב מסוכן או שאין לו מספיק זמן לעצור לפני הרמזור - הוא יעדיף לחצות את הצומת באדום תוך סיכון בתאונה. כמובן שלאחר זמן מה, התנהגות כזו עלולה להפוך להרגל מסוכן. גם סיבות אחרות לתאונות כמו מעבר מסוכן של נתיבים, אי עצירה בתמרור עצור , אי מתן זכות קדימה בעצור, או אי מתן זכות קדימה במעברי חציה, נתרמת על ידי מהירות מוגזמת.  

* '''נסיעה מתונה מפחיתה סיכון לנהיגה אגרסיבית''' - בתאונות דרכים מקובל לרשום את "סיבת התאונה" כגורם יחיד, כמו "אי עצירה ברמזור אדום". אלא שמהירות מוגזמת תורמת להתנהגות אגרסיבית יותר בכביש ומגדילה את הסיכוי לעבור עבירות תנועה מסוכנות - נהג מהיר מתקרב לרמזור שעומד להתחלף לאדום, הוא נוטה יותר להעריך שהוא יכול להספיק לעבור אותו, או שהוא מעריך שעצירה לרמזור תגרום לו להיות במצב מסוכן או שאין לו מספיק זמן לעצור לפני הרמזור - הוא יעדיף לחצות את הצומת באדום תוך סיכון בתאונה. כמובן שלאחר זמן מה, התנהגות כזו עלולה להפוך להרגל מסוכן. גם סיבות אחרות לתאונות כמו מעבר מסוכן של נתיבים, אי עצירה בתמרור עצור, אי מתן זכות קדימה בעצור, או אי מתן זכות קדימה במעברי חציה, נתרמת על ידי מהירות מוגזמת.  

* '''מהירות מוגזמת כסיבה לחוסר הומוגניות במהירות''' - הסיכון למשתמשי דרך שונים לא תמיד נובעת מהמהירות עצמה. מהירות כזו רלוונטית בעיקר לתאונות עם עצם דומם, לסכנת התהפכות, החלקה, או איבוד שליטה בכלי הרכב. הסיכון בהתנגשות עם כלי רכב או הולך רגל אחר נובעת קודם כל מהפרשי מהירות בין הגופים השונים. בטיחות נובעת מהומוגניות של כיוון המהירות ועוצמת המהירות. עם זאת מהירות מהירה יותר מגדילה את הסיכוי לכך שתהיה חוסר הומוגיות במהירות של כלי רכב שונים. אי הומוגיות כזו עלולה לנבוע מכך שיש נהגים שמרגישים פחות בטוחים לנהוג מהר (לדוגמה קשישים, אדם חולה, עייף, נהגים חדשים, נשים שנוהגות ועוד), מכך שיש תקלה כלשהי ברכב, מרכב איטי יותר במסלול הנסיעה (משאית, כלי רכב עמוס, רכב ישן, זול, אופנוע קל, או אופניים), מתקלה כלשהי בכביש או עבודות בדרך, עיקולים בדרך, בעלי חיים או הולכי רגל שחוצים את הכביש או הולכים עליו. חוסר הומוגניות חשוב הוא בעקיפה של מכונית או בזמן התקרבות לצומת. כאשר המהירות גבוה יותר, יש סיכוי רב יותר לכך שהפתעות כאלה יגרמו לחוסר הומוגניות גבוה יותר בין כלי הרכב ולכן לסיכון גבוה יותר לתאונה ולתאונה קשה יותר.

* '''מהירות מוגזמת כסיבה לחוסר הומוגניות במהירות''' - הסיכון למשתמשי דרך שונים לא תמיד נובעת מהמהירות עצמה. מהירות כזו רלוונטית בעיקר לתאונות עם עצם דומם, לסכנת התהפכות, החלקה, או איבוד שליטה בכלי הרכב. הסיכון בהתנגשות עם כלי רכב או הולך רגל אחר נובעת קודם כל מהפרשי מהירות בין הגופים השונים. בטיחות נובעת מהומוגניות של כיוון המהירות ועוצמת המהירות. עם זאת מהירות מהירה יותר מגדילה את הסיכוי לכך שתהיה חוסר הומוגניות במהירות של כלי רכב שונים. אי הומוגניות כזו עלולה לנבוע מכך שיש נהגים שמרגישים פחות בטוחים לנהוג מהר (לדוגמה קשישים, אדם חולה, עייף, נהגים חדשים, נשים שנוהגות ועוד), מכך שיש תקלה כלשהי ברכב, מרכב איטי יותר במסלול הנסיעה (משאית, כלי רכב עמוס, רכב ישן, זול, אופנוע קל, או אופניים), מתקלה כלשהי בכביש או עבודות בדרך, עיקולים בדרך, בעלי חיים או הולכי רגל שחוצים את הכביש או הולכים עליו. חוסר הומוגניות חשוב הוא בעקיפה של מכונית או בזמן התקרבות לצומת. כאשר המהירות גבוה יותר, יש סיכוי רב יותר לכך שהפתעות כאלה יגרמו לחוסר הומוגניות גבוה יותר בין כלי הרכב ולכן לסיכון גבוה יותר לתאונה ולתאונה קשה יותר.

ייתכנו מקרים של השפעה הפוכה - בהם מהירות איטית יותר עלולה לגרום שאננות יתר או סכנה אחרת ומגבירה את הסיכון ללתאונה:

ייתכנו מקרים של השפעה הפוכה - בהם מהירות איטית יותר עלולה לגרום שאננות יתר או סכנה אחרת ומגבירה את הסיכון לתאונה:

* '''[[שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה]]''' הדבר נפוץ יותר כאשר הנהגים בפקק או בצומת. השימוש בטלפון בזמן זה נראה לחלק מהנהגים דבר בטוח בזמן זה. הבעיה היא שהנהג לא מרוכז בכביש ועלול להקלע לתאונה במהירות זו, במיוחד בפגיעה ברוכבי אופניים או הולכי רגל. בעיה אחרת היא שהשפעת הטלפון על הנהג נמשכת גם במשך מספר דקות לאחר השיחה.  

* '''[[שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה]]''' הדבר נפוץ יותר כאשר הנהגים בפקק או בצומת. השימוש בטלפון בזמן זה נראה לחלק מהנהגים דבר בטוח בזמן זה. הבעיה היא שהנהג לא מרוכז בכביש ועלול להיקלע לתאונה במהירות זו, במיוחד בפגיעה ברוכבי אופניים או הולכי רגל. בעיה אחרת היא שהשפעת הטלפון על הנהג נמשכת גם במשך מספר דקות לאחר השיחה.  

* '''חוסר זהירות של הולכי רגל''' - הולכי רגל שרואים מכוניות שנוסעות בצורה איטית למדי ומתפתים לחצות את הרחוב או ללכת בכביש. דבר זה מתקיים כנראה ברחובות מסחריים ומאספים שבהם יש הרבה הולכי רגל.  

* '''חוסר זהירות של הולכי רגל''' - הולכי רגל שרואים מכוניות שנוסעות בצורה איטית למדי ומתפתים לחצות את הרחוב או ללכת בכביש. דבר זה מתקיים כנראה ברחובות מסחריים ומאספים שבהם יש הרבה הולכי רגל.  

* '''חוסר הומוגניות במהירות בכביש בין עירוני''' - ייתכנו מצבים של נהגים איטיים במיוחד, לדוגמה נהגים מבוגרים המתקשים בראייה או נהגים חדשים. במקרה כזה נהגים רבים עוקפים את הנהג ודבר זה מייצר סכנות בטיחות. מסיבה זו בכבישים כאלה כדאי לקדם הומגניות של מהירות בין המשתמשים.  

* '''חוסר הומוגניות במהירות בכביש בין עירוני''' - ייתכנו מצבים של נהגים איטיים במיוחד, לדוגמה נהגים מבוגרים המתקשים בראייה או נהגים חדשים. במקרה כזה נהגים רבים עוקפים את הנהג ודבר זה מייצר סכנות בטיחות. מסיבה זו בכבישים כאלה כדאי לקדם הומוגניות של מהירות בין המשתמשים.  

* '''קיום של רכב איטי בכביש''' - אופניים, טוסטוס או קלנועיות או רכב איטי אחר יכולים להיות בכבישים בין עירוניים, במקרה זה יש חוסר הומוגניות מובנה של מהירות והדבר מגדיל סיכון לתאונות. בגלל סיבה זו עד מהירות 30 קמ"ש ההמלצה היא ל[[רחוב אופניים]] שבו אופניים ומכוניות חולקות את הכביש ואילו ברחובות ראשיים יותר ההמלצה הכללית היא [[שבילי אופניים]].

* '''קיום של רכב איטי בכביש''' - אופניים, טוסטוס או קלנועיות או רכב איטי אחר יכולים להיות בכבישים בין עירוניים, במקרה זה יש חוסר הומוגניות מובנה של מהירות והדבר מגדיל סיכון לתאונות. בגלל סיבה זו עד מהירות 30 קמ"ש ההמלצה היא ל[[רחוב אופניים]] שבו אופניים ומכוניות חולקות את הכביש ואילו ברחובות ראשיים יותר ההמלצה הכללית היא [[שבילי אופניים]].

==השפעת המהירות על הסיכון לתאונות של מכוניות בעיר==

==השפעת המהירות על הסיכון לתאונות של מכוניות בעיר==

מחקר משנת 1997 שנערך באוסטרליה על ידי מדענים מאוניברסטית Adelaide, חקר השפעת מהירות של מכוניות בכבישים עירוניים עם מהירות מותרת של 60 קמ"ש. החוקרים מצאו כי עליה קטנה במהירות, מ-60 ל-65 קמ"ש, העלתה את הסיכון של המכוניות להיות מעורבת בתאונה פי 2. מכוניות שנסעו במהירות של 70 קמ"ש היו בעלות סיכון לתאונה גבוה פי 4. החוקרים המליצו על הפחתת המהירות המותרת בעיר ל-50 קמ"ש כמו במדינות אחרות באותו זמן.[https://www.science.org.au/curious/technology-future/physics-speeding-cars], {{הערה|Kloeden CN, McLean AJ, Moore VM, Ponte G, [http://casr.adelaide.edu.au/speed/vol-1.html TRAVELLING SPEED AND THE

מחקר משנת 1997 שנערך באוסטרליה על ידי מדענים מאוניברסיטת Adelaide, חקר השפעת מהירות של מכוניות בכבישים עירוניים עם מהירות מותרת של 60 קמ"ש. החוקרים מצאו כי עליה קטנה במהירות, מ-60 ל-65 קמ"ש, העלתה את הסיכון של המכוניות להיות מעורבת בתאונה פי 2. מכוניות שנסעו במהירות של 70 קמ"ש היו בעלות סיכון לתאונה גבוה פי 4. החוקרים המליצו על הפחתת המהירות המותרת בעיר ל-50 קמ"ש כמו במדינות אחרות באותו זמן.[https://www.science.org.au/curious/technology-future/physics-speeding-cars], {{הערה|Kloeden CN, McLean AJ, Moore VM, Ponte G, [http://casr.adelaide.edu.au/speed/vol-1.html TRAVELLING SPEED AND THE

RISK OF CRASH INVOLVEMENT

RISK OF CRASH INVOLVEMENT

], NHMRC Road Accident Research Unit

], NHMRC Road Accident Research Unit

מיתון מהירות התנועה משפיע לא רק בתאונות בעיר או בתאונות עם הולכי רגל אלא גם בתאונות של מכוניות בכבישים מהירים. בין השנים 1987-1988 40 מדינות בארצות הברית העלו את מגבלת המהירות בכבישים המהירים שהלם מ-88 קמ"ש ל-104 קמ"ש, הדבר הוביל לעליה ממוצעת במהירות המכוניות של 5 קמ"ש. דבר זה מייצג את חסכון הזמן הממוצע לנהגים, אבל ייתכן כי חלק מהנהגים העלו את מהירות הנסיעה בצורה משמעותית יותר. ממוצע ההרוגים בתאונות בכבישים אלה עלה ב-20% עד 25%. {{הערה|שם=wto|[https://apps.who.int/iris/bitstream/handle/10665/43915/9782940395040_eng.pdf Speed management]- World Health Organization}}

מיתון מהירות התנועה משפיע לא רק בתאונות בעיר או בתאונות עם הולכי רגל אלא גם בתאונות של מכוניות בכבישים מהירים. בין השנים 1987-1988 40 מדינות בארצות הברית העלו את מגבלת המהירות בכבישים המהירים שהלם מ-88 קמ"ש ל-104 קמ"ש, הדבר הוביל לעליה ממוצעת במהירות המכוניות של 5 קמ"ש. דבר זה מייצג את חסכון הזמן הממוצע לנהגים, אבל ייתכן כי חלק מהנהגים העלו את מהירות הנסיעה בצורה משמעותית יותר. ממוצע ההרוגים בתאונות בכבישים אלה עלה ב-20% עד 25%. {{הערה|שם=wto|[https://apps.who.int/iris/bitstream/handle/10665/43915/9782940395040_eng.pdf Speed management]- World Health Organization}}

מחקר משנת 2014 שבוצע בישראל, עקב בסיוע GPS ונתוני סלולאר אחר 30 מיליון נסיעות בכבישים בינעירוניים לאורך שלוש שנים. החוקרים מצאו כי נהגים רבים עוברים את המהירות המותרת מכלל סוגי כלי הרכב, וכי יש מקומות שעליה זו היא 20% מעל המהירות המותרת. לאורך השנים נמצא כי יש ירידה במהירות הנסיעה (אולי בגלל עומסי תנועה). החוקרים מצאו כי מספר התאונות בקטע עלה עם עליה במהירות הממוצעת, הן בשעות יום והן בשעות לילה. כמו כן הם גילו כי כבישים אדומים (בהם נהרגים כמות גדולה של אנשים) מכילים כמות גבוה יחסית של חריגות מהירות. הקשר בין מהירות לבין תאונות נמצא גם לאחר ניכוי השפעה של משתני חשיפה ומשתני תשתית. המודלים מראים שבהינתן רמה מסוימת של מאפייני התשתית, ערך גבוה יותר של מהירות הנסיעה הממוצעת מזוהה עם מספר גבוה יותר של תאונות עם נפגעים בקטע. התוצאות המובהקות ביותר התקבלו עבור קטעי דרכים בינעירוניות חד-מסלוליים דו-נתיביים. תוצאה זו תואמת גם ממצאים של מחקרים קודמים בארץ ובעולם.{{הערה|1=פרופ' שלמה בכור ואחרים, [http://www.igudbit.org.il/Index.asp?ArticleID=2932&CategoryID=420 מהירויות הנסיעה בארץ והקשר לתאונות דרכים], קרן המחקרים של איגוד חברות הביטוח בישראל, 03.11.2014}}

מחקר משנת 2014 שבוצע בישראל, עקב בסיוע GPS ונתוני סלולר אחר 30 מיליון נסיעות בכבישים בינעירוניים לאורך שלוש שנים. החוקרים מצאו כי נהגים רבים עוברים את המהירות המותרת מכלל סוגי כלי הרכב, וכי יש מקומות שעליה זו היא 20% מעל המהירות המותרת. לאורך השנים נמצא כי יש ירידה במהירות הנסיעה (אולי בגלל עומסי תנועה). החוקרים מצאו כי מספר התאונות בקטע עלה עם עליה במהירות הממוצעת, הן בשעות יום והן בשעות לילה. כמו כן הם גילו כי כבישים אדומים (בהם נהרגים כמות גדולה של אנשים) מכילים כמות גבוה יחסית של חריגות מהירות. הקשר בין מהירות לבין תאונות נמצא גם לאחר ניכוי השפעה של משתני חשיפה ומשתני תשתית. המודלים מראים שבהינתן רמה מסוימת של מאפייני התשתית, ערך גבוה יותר של מהירות הנסיעה הממוצעת מזוהה עם מספר גבוה יותר של תאונות עם נפגעים בקטע. התוצאות המובהקות ביותר התקבלו עבור קטעי דרכים בינעירוניות חד-מסלוליים דו-נתיביים. תוצאה זו תואמת גם ממצאים של מחקרים קודמים בארץ ובעולם.{{הערה|1=פרופ' שלמה בכור ואחרים, [http://www.igudbit.org.il/Index.asp?ArticleID=2932&CategoryID=420 מהירויות הנסיעה בארץ והקשר לתאונות דרכים], קרן המחקרים של איגוד חברות הביטוח בישראל, 03.11.2014}}

==טענות לפיהן מהירות אינה גורם מהותי לתאונות==

==טענות לפיהן מהירות אינה גורם מהותי לתאונות==

מספר כותבים ועיתונאים מעריכים כי מהירות היא גורם שולי בתאונות. עיקר הביקורת בתחום זה היא נגד מצלמות מהירות במרחב הבין-עירוני. לדוגמה רז כהן השווה בין סיבות לתאונות בישראל ומצא כי לפי המשטרה, העבירות המסוכנות ביותר הן מעבר באור אדום, מעבר מסוכן של נתיבים ואי מתן זכות קדימה במעברי חצייה להולכי רגל. {{הערה|רז כהן, [https://cars.walla.co.il/item/2527835 הנתונים מוכיחים: מצלמות המהירות מיותרות], ואללה, 27 באפריל 2012}} אבל דבר זה מתעלם מכך שמהירות הנהג תורמת לנהיגה אגרסיבית יותר ולסיכוי שהוא יבצע עבירות כמו גניבה של רמזור אדום או אי מתן זכות קדימה להולך רגל. שחר הזלקורן מעיר כי בהרבה מקרים של תאונות הנהג לא עבר עבירה של מהירות אלא היתה סיבה אחרת, אבל גם במקרה זה, הוא נאלץ להודות כי מהירות מוגזמת תורמת לתוצאות חמורות יותר של תאונה - כך שתאונה שיתה יכולה להסתיים כתאונה קלה, הופכת לתאונה קשה. {{הערה|שחר הזלקורן, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4549403,00.html מהירות גבוהה מהמותר גורמת למספר תאונות זניח], ynet, 24.07.14}} קיימות גם טענות מארצות הברית לפיהן חוסר הומוגניות במהירות הוא הגורם המסוכן ביותר{{הערה|[https://sites.psu.edu/siowfa15/2015/09/18/is-driving-faster-safer/ Is Driving Faster Safer?]}} - טענה זו היא נכונה אבל דבר זה מתעלם מהתפקיד של מהירות גבוה בכביש לסכנה של חוסר הומגניות במהירות. טענה נוספת היא שלששלטי מהירות השפעה נמוכה על המהירות שבה נהגים נוסעים באמת - טענה זו נכונה - במיוחד עם אין אכיפה בנושא ואם עיצוב הכביש מעודד הרגשה לפיה בטוח לנסוע מהר -היא אינה ראיה אמיתית לכך שנהיגה מהירה היא פחות מסוכנת.

מספר כותבים ועיתונאים מעריכים כי מהירות היא גורם שולי בתאונות. עיקר הביקורת בתחום זה היא נגד מצלמות מהירות במרחב הבין-עירוני. לדוגמה רז כהן השווה בין סיבות לתאונות בישראל ומצא כי לפי המשטרה, העבירות המסוכנות ביותר הן מעבר באור אדום, מעבר מסוכן של נתיבים ואי מתן זכות קדימה במעברי חצייה להולכי רגל. {{הערה|רז כהן, [https://cars.walla.co.il/item/2527835 הנתונים מוכיחים: מצלמות המהירות מיותרות], ואללה, 27 באפריל 2012}} אבל דבר זה מתעלם מכך שמהירות הנהג תורמת לנהיגה אגרסיבית יותר ולסיכוי שהוא יבצע עבירות כמו גניבה של רמזור אדום או אי מתן זכות קדימה להולך רגל. שחר הזלקורן מעיר כי בהרבה מקרים של תאונות הנהג לא עבר עבירה של מהירות אלא היתה סיבה אחרת, אבל גם במקרה זה, הוא נאלץ להודות כי מהירות מוגזמת תורמת לתוצאות חמורות יותר של תאונה - כך שתאונה שהיתה יכולה להסתיים כתאונה קלה, הופכת לתאונה קשה. {{הערה|שחר הזלקורן, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4549403,00.html מהירות גבוהה מהמותר גורמת למספר תאונות זניח], ynet, 24.07.14}} קיימות גם טענות מארצות הברית לפיהן חוסר הומוגניות במהירות הוא הגורם המסוכן ביותר{{הערה|[https://sites.psu.edu/siowfa15/2015/09/18/is-driving-faster-safer/ Is Driving Faster Safer?]}} - טענה זו היא נכונה אבל דבר זה מתעלם מהתפקיד של מהירות גבוה בכביש לסכנה של חוסר הומוגניות במהירות. טענה נוספת היא שלשלטי מהירות השפעה נמוכה על המהירות שבה נהגים נוסעים באמת - טענה זו נכונה - במיוחד עם אין אכיפה בנושא ואם עיצוב הכביש מעודד הרגשה לפיה בטוח לנסוע מהר -היא אינה ראיה אמיתית לכך שנהיגה מהירה היא פחות מסוכנת.

==סיבות לעודף מהירות==

==סיבות לעודף מהירות==

יש סיבות רבות מדוע נהגים נוסעים במהירות גבוה ממה שמותר בחוק. סיבה אחת היא עודף בטחון עצמי. סקרים במספר מדינות בעולם מצאו כי 90% מהנהגים חושבים הם טובים יותר מהנהג הממוצע, והם מהווים סיכון נמוך לסביבתם. {{הערה|שם=wto}} עודף בטחון עצמי או "אופטימיות נאיבית" נובע מכך שתאונת דרכים היא אירוע נדיר יחסית ונהג יכול לנהוג בצורה לא חוקית או מסוכנת במשך שנים ולא יקרה לו כלום. צורת הלימוד העיקרית של בני אדם (ובכלל בעלי חיים) היא לא לימוד פורמלי אלא לימוד חוויתי. אנחנו חוששים מהבלתי מוכר, ואם הוא הופך להיות מוכר ושגרתי אנחנו כבר לא מפחדים ממנו. {{הערה|הדבר גם מוזכר בספר [[לחשוב מהר לחשוב לאט]] של [[דניאל כהנמן]] כסוג של [[הטיה קוגניטיבית]] הגורמת לנו לסמוך יותר על פירמות ששמן נשמע לנו מוכר יותר)}} המחקרים של חוקרי תנועה דורשים איסוף נתונים מאלפי תאונות והן לא ידע ידע חוויתי אלא מועברים לציבור כידע פורמלי. עם הזמן השפעת הנושא הזה נשחקת ומנצחת החוויה לפיה מהירות מופרזת היא דבר בטוח - כאשר מתרחשת התאונה , כבר מאוחר מדי לשנות את התפיסה.

יש סיבות רבות מדוע נהגים נוסעים במהירות גבוה ממה שמותר בחוק. סיבה אחת היא עודף בטחון עצמי. סקרים במספר מדינות בעולם מצאו כי 90% מהנהגים חושבים הם טובים יותר מהנהג הממוצע, והם מהווים סיכון נמוך לסביבתם. {{הערה|שם=wto}} עודף בטחון עצמי או "אופטימיות נאיבית" נובע מכך שתאונת דרכים היא אירוע נדיר יחסית ונהג יכול לנהוג בצורה לא חוקית או מסוכנת במשך שנים ולא יקרה לו כלום. צורת הלימוד העיקרית של בני אדם (ובכלל בעלי חיים) היא לא לימוד פורמלי אלא לימוד חוויתי. אנחנו חוששים מהבלתי מוכר, ואם הוא הופך להיות מוכר ושגרתי אנחנו כבר לא מפחדים ממנו. {{הערה|הדבר גם מוזכר בספר [[לחשוב מהר לחשוב לאט]] של [[דניאל כהנמן]] כסוג של [[הטיה קוגניטיבית]] הגורמת לנו לסמוך יותר על פירמות ששמן נשמע לנו מוכר יותר)}} המחקרים של חוקרי תנועה דורשים איסוף נתונים מאלפי תאונות והן לא ידע ידע חוויתי אלא מועברים לציבור כידע פורמלי. עם הזמן השפעת הנושא הזה נשחקת ומנצחת החוויה לפיה מהירות מופרזת היא דבר בטוח - כאשר מתרחשת התאונה, כבר מאוחר מדי לשנות את התפיסה.

   

   

סיבה חשובה נוספת למהירות מוגזמת היא לחץ מצד הנהלה ומנהלי ציים המופעל על נהגי משאיות, שליחויות, מוניות וכו' לנסוע מהר יותר כדי לשפר את פריון העבודה.  

סיבה חשובה נוספת למהירות מוגזמת היא לחץ מצד הנהלה ומנהלי ציים המופעל על נהגי משאיות, שליחויות, מוניות וכו' לנסוע מהר יותר כדי לשפר את פריון העבודה.  

עיצוב המרחב, הכביש, הרחוב ואף סוג המכונית משפיעה מאד על מהירות הנהיגה, ולאכיפה ולמגבלות חוקיות יש רק השפעה מוגבלת. לדוגמה תפיסת המהירות שלנו היא זוויתית - אנו שופטים מה מהמהירות שלנו לפי הזמן שלקח לנו לעבור קטע של זווית ביחס לעצם קבוע. לכן לדוגמה כאשר אנו במטוס גבוה שטס במהירות 700 קמ"ש נראה לנו שהמטוס כמעט לא זז. ולכן נהגים ברכב גבוהים יותר תופסים את המהירות כמהירות נמוכה יותר לעומת נהגים ברכב נמוך, אף כי רכב גבוה יותר הוא בעל סיכון התהפכות גבוה יותר. עיצוב כביש רחב יותר ללא בנינים או עצים סביבו גם גורם לתחושת מהירות זוויתית נמוכה יותר. לכן לדוגמה נהגים מאיצים כאשר הם מגיעים לגשר עירוני שסביבו אין בתים. מצד שני, מעבר של פסים אנכיים למהירות הנסיעה גורם לנו לתחושת מהירות זוויתית גבוה יותר ולכן להאטה. לפעמים משתמשים באפקט זה כדי לעודד האטה של נהגים ביציאה מכביש מהיר.  

עיצוב המרחב, הכביש, הרחוב ואף סוג המכונית משפיעה מאד על מהירות הנהיגה, ולאכיפה ולמגבלות חוקיות יש רק השפעה מוגבלת. לדוגמה תפיסת המהירות שלנו היא זוויתית - אנו שופטים מה מהמהירות שלנו לפי הזמן שלקח לנו לעבור קטע של זווית ביחס לעצם קבוע. לכן לדוגמה כאשר אנו במטוס גבוה שטס במהירות 700 קמ"ש נראה לנו שהמטוס כמעט לא זז. ולכן נהגים ברכב גבוהים יותר תופסים את המהירות כמהירות נמוכה יותר לעומת נהגים ברכב נמוך, אף כי רכב גבוה יותר הוא בעל סיכון התהפכות גבוה יותר. עיצוב כביש רחב יותר ללא בנינים או עצים סביבו גם גורם לתחושת מהירות זוויתית נמוכה יותר. לכן לדוגמה נהגים מאיצים כאשר הם מגיעים לגשר עירוני שסביבו אין בתים. מצד שני, מעבר של פסים אנכיים למהירות הנסיעה גורם לנו לתחושת מהירות זוויתית גבוה יותר ולכן להאטה. לפעמים משתמשים באפקט זה כדי לעודד האטה של נהגים ביציאה מכביש מהיר.  

אם נהגים אחרים מסביבנו נוסעים במהירות גבוה. זה משפיע על מהירות הנהיגה שלנו - הן בגלל שאנו שופטים מהירות גם לפי המהירות הזוויתית שלנו ביחס לכלי רכב אחרים, הן בגלל שאנו חוששים שמכוניות אחרות יתקעו בנו אם נסע לאט והן בגלל היבט של [[נורמה חברתית]] לפיהם אם כולם נוסעים 70 ובשלט כתוב 50 , אז אין סיבה לא לנהוג כמו כולם.  

אם נהגים אחרים מסביבנו נוסעים במהירות גבוה. זה משפיע על מהירות הנהיגה שלנו - הן בגלל שאנו שופטים מהירות גם לפי המהירות הזוויתית שלנו ביחס לכלי רכב אחרים, הן בגלל שאנו חוששים שמכוניות אחרות יתקעו בנו אם נסע לאט והן בגלל היבט של [[נורמה חברתית]] לפיהם אם כולם נוסעים 70 ובשלט כתוב 50, אז אין סיבה לא לנהוג כמו כולם.  

במדינות שונות יש מגבלות אכיפה שונות, במדינות אירופה, שם הבטיחות בדרכים היא בין הגבוהות בעולם, האכיפה של מגבלות מהירות היא נוקשה - במקומות רבים בעיר מותר לנסוע ב 30 קמ"ש , וכן קנסות על מהירות מוגברת ניתנים בחריגה של 3 קמ"ש  -לעומת ישראל לדוגמה שבה ניתן לחרוג מהמהירות ב - 10 קמ"ש .

במדינות שונות יש מגבלות אכיפה שונות, במדינות אירופה, שם הבטיחות בדרכים היא בין הגבוהות בעולם, האכיפה של מגבלות מהירות היא נוקשה - במקומות רבים בעיר מותר לנסוע ב-30 קמ"ש, וכן קנסות על מהירות מוגברת ניתנים בחריגה של 3 קמ"ש  -לעומת ישראל לדוגמה שבה ניתן לחרוג מהמהירות ב-10 קמ"ש.

==מידת הענות של נהגים למגבלות מהירות==

==מידת הענות של נהגים למגבלות מהירות==

* ירידה של 66% בתאונות בהן מעורבים ילדים.

* ירידה של 66% בתאונות בהן מעורבים ילדים.

החל משנת 2000 החלו מחקרים רבים על היעילות של סוגי מיתון תנועה שונים בהפחתת הרוגים ופצועים בתאונות. לדוגמה מחקר משנת 2004 של National Children’s Bureau, מצא כי השוואה של תאונות לפני ואחרי יישום של [[אזור מיתון תנועה|איזור 20 מייל בשעה]] (30 קמ"ש) הובילה לירידה של 60% בפציעות מתאונות דרכים (RTI). בקרב ילדים הולכי רגל הייתה ירידה של 70% בפציעות, ובקרב ילדים רוכבי אופניים היתה ירידה של 48% בפציעות. {{הערה|[http://www.roadsafetyobservatory.com/HowEffective/roads/traffic-calming Traffic Calming] road safety observatory}}

החל משנת 2000 החלו מחקרים רבים על היעילות של סוגי מיתון תנועה שונים בהפחתת הרוגים ופצועים בתאונות. לדוגמה מחקר משנת 2004 של National Children’s Bureau, מצא כי השוואה של תאונות לפני ואחרי יישום של [[אזור מיתון תנועה|איזור 20 מייל בשעה]] (30 קמ"ש) הובילה לירידה של 60% בפציעות מתאונות דרכים (RTI). בקרב ילדים הולכי רגל הייתה ירידה של 70% בפציעות, ובקרב ילדים רוכבי אופניים הייתה ירידה של 48% בפציעות. {{הערה|[http://www.roadsafetyobservatory.com/HowEffective/roads/traffic-calming Traffic Calming] road safety observatory}}

מחקר משנת 2005 שבוצע בבריטניה ביקש למדוד כיצד [[מיתון תנועה|אמצעים שונים למיתון תנועה]] בעיר באזורים של 30 מייל בשעה (50 קמ"ש), משפיעים על המהירות ועל שיעור הנפגעים בתאונות. המחקר השווה בין מצלמות מהירות, פסי האטה ואמצעים הנדסיים אחרים להאטת מהירות (כמו הצרה מכוונת של הדרך). המחקר מצא כי האמצעי היעיל ביותר במניעת תאונות עם נפגעים הוא פסי האטה, דבר שהוביל להפחתת נפגעים בתאונות ב-44%, לאחר מכן אמצעי האטה הנדסיים אחרים (29%) ולבסוף מצלמות (22%). פסי האטה אנכייים היו גם אמצעי ההאטה שגרם להפחתה האפקטיבית ביותר  במהירות הנסיעה. החסכון בפצועים היה בממוצע פצוע אחד לקילומטר כביש בשנה.  {{הערה|Mountain LJ1, Hirst WM, Maher MJ., [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15885612 Are speed enforcement cameras more effective than other speed management measures? The impact of speed management schemes on 30 mph roads.], Accid Anal Prev. 2005 Jul;37(4):742-54.}}

מחקר משנת 2005 שבוצע בבריטניה ביקש למדוד כיצד [[מיתון תנועה|אמצעים שונים למיתון תנועה]] בעיר באזורים של 30 מייל בשעה (50 קמ"ש), משפיעים על המהירות ועל שיעור הנפגעים בתאונות. המחקר השווה בין מצלמות מהירות, פסי האטה ואמצעים הנדסיים אחרים להאטת מהירות (כמו הצרה מכוונת של הדרך). המחקר מצא כי האמצעי היעיל ביותר במניעת תאונות עם נפגעים הוא פסי האטה, דבר שהוביל להפחתת נפגעים בתאונות ב-44%, לאחר מכן אמצעי האטה הנדסיים אחרים (29%) ולבסוף מצלמות (22%). פסי האטה אנכיים היו גם אמצעי ההאטה שגרם להפחתה האפקטיבית ביותר  במהירות הנסיעה. החיסכון בפצועים היה בממוצע פצוע אחד לקילומטר כביש בשנה.  {{הערה|Mountain LJ1, Hirst WM, Maher MJ., [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15885612 Are speed enforcement cameras more effective than other speed management measures? The impact of speed management schemes on 30 mph roads.], Accid Anal Prev. 2005 Jul;37(4):742-54.}}

הגישה של [[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]] או "בטיחות מערכתית" מניחה כי אנשים תמיד יעשו טעויות ולכן הדבר המרכזי הוא למנוע אפשרות של תאונה. אם תאונה אכן מתרחשת, אזי השאלה היא מה המהירות המקסימלית שבה מותר שתאונה כזו תתרחש, בהתאם ליכולת של גוף אדם לספוג נזק. בהנתן מהירויות אלה, מחשבים לאחור היבטים של תכנון עירוני, עיצוב צמתים וכבישים ואמצעי אחרים להגבלת מהירות הנסיעה.  

הגישה של [[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]] או "בטיחות מערכתית" מניחה כי אנשים תמיד יעשו טעויות ולכן הדבר המרכזי הוא למנוע אפשרות של תאונה. אם תאונה אכן מתרחשת, אזי השאלה היא מה המהירות המקסימלית שבה מותר שתאונה כזו תתרחש, בהתאם ליכולת של גוף אדם לספוג נזק. בהנתן מהירויות אלה, מחשבים לאחור היבטים של תכנון עירוני, עיצוב צמתים וכבישים ואמצעי אחרים להגבלת מהירות הנסיעה.