שינויים

נוספו 2,349 בתים ,  13:25, 12 בנובמבר 2019
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''ביקוש מושרה''' (באנגלית: '''Induced demand''') או '''ביקוש סמוי''' (באנגלית: '''latent demand''') היא תופעה שבה הגדלת [[ההיצע]] של מוצר או שירות מסויים, מובילה לגידול בצריכה שלו. דבר זה מתאים ל[[חקר הכלכלה|תאוריה הכלכלית]], במיוחד כאשר מניחים [[העדפות אנדוגניות]] של הצרכנים. הרעיון זה הפך לשאלה חשובה בדיון על [[פקקי תנועה]]. חוקרי תחבורה ופעילים חברתיים של [[תחבורה בת קיימא]] ו[[עירונית מתחדשת]] משתמשים בנושא זה כדי לנמק מדוע הרחבה או הוספה של לא משפרת את מצב התחבורה ולפעמים אף כדי לעודד צעדים הפוכים כמו [[ביטול כבישים מהירים]] או [[דיאטת כבישים]]. התופעה המכונה "תנועה מושרה" (induced traffic) היא תורם משמעותי ל[[תהליך]] של [[פרבור]]. המתכנן העירוני ג'ף ספק (Jeff Speck) מכנה את הביקוש המושרה "החור השחור האינטלקטואלי הגדול בתחום תכנון ערים, המוסכמה המקצועית שכולם מסכימים להכיר בקיומה, אבל אף אחד לא מוכן לפעול לפיה". ביקוש מושרה נצפה גם במוצרים אחרים ולא רק בתחבורה.  
+
'''ביקוש מושרה''' (באנגלית: '''Induced demand''') או '''ביקוש סמוי''' (באנגלית: '''latent demand''') היא תופעה שבה הגדלת [[ההיצע]] של מוצר או שירות מסויים, מובילה לגידול בצריכה שלו. דבר זה מתאים ל[[חקר הכלכלה|תאוריה הכלכלית]], במיוחד כאשר מניחים [[העדפות אנדוגניות]] של הצרכנים. הרעיון זה הפך לשאלה חשובה בדיון על [[פקקי תנועה]]. חוקרי תחבורה, מתככנים עירוניים , כלכלנים ופעילים חברתיים תומכים ב[[תחבורה בת קיימא]] ו[[עירונית מתחדשת]] וטוענים באמצעות ביקוש מושרה מדוע הרחבה או הוספה של לא משפרת את מצב התחבורה ולפעמים אף כדי לעודד צעדים הפוכים כמו [[ביטול כבישים מהירים]] או [[דיאטת כבישים]]. התופעה בתחבורה המכונה "תנועה מושרה" (induced traffic) היא תורם משמעותי ל[[תהליך]] של [[פרבור]]. מתככנים קובלים על כך, שבעוד שהנושא מוכר וידוע בקרב מתככנים רבים, לעיתים תכופות אין אומץ פוליטי ליישם את המדיניות בצורה בגלל התנגדות של הציבור או של הדרג הפוליטי. בשנים האחרונות החלו מספר ערים בעולם לקדם מדיניות של [[ביטול כבישים מהירים]] לצד פיתוח של חלופות כמו [[תחבורה ציבורית]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], ו[[תשתיות אופניים]] [[הליכתיות]] ו[[עירוב שימושי קרקע]].  
    
ביקוש מושרה כחלק מתהליך של [[פרבור]] הוא מקרה פרטי של [[תהליך אוטוקטליטי]] - [[תהליך]] שמחזק את עצמו ככל שהוא מתחזק. תהליך אוטוקטליטי הוא מקרה פרטי של [[לולאת משוב|לולאת משוב מחזקת]]. תהליך זה של פרבור, [[תכנון מוטה רכב פרטי]], סלילת כבישים נוספים וביקוש מושרה הוא תהליך שיכול להוביל ל[[נעילה טכנולוגית]] - מצב שבו קיימת טכנולוגיה מזיקה שפוגעת ב[[רווחה]] או ב[[קיימות]] אבל היות והיא מהווה [[שיווי משקל מקומי]] קשה לצאת ממנה. במקרה של כבישים ומכוניות יש [[השפעות חיצוניות של רכב פרטי]] ויש רצון לעבור ל[[תחבורה בת קיימא]] אבל דבר זה נתקל בקשיים רבים. מבחינת [[חקר הכלכלה]] ביקוש מושרה הוא דוגמה ל[[העדפות אנדוגניות|טעמים אנדוגניים]] - מודל כלכלי שבו טעמי הצרכנים משתנים במסגרת המודל ולא נתונים מראש למודל כנתון חיצוני בלתי תלוי.  
 
ביקוש מושרה כחלק מתהליך של [[פרבור]] הוא מקרה פרטי של [[תהליך אוטוקטליטי]] - [[תהליך]] שמחזק את עצמו ככל שהוא מתחזק. תהליך אוטוקטליטי הוא מקרה פרטי של [[לולאת משוב|לולאת משוב מחזקת]]. תהליך זה של פרבור, [[תכנון מוטה רכב פרטי]], סלילת כבישים נוספים וביקוש מושרה הוא תהליך שיכול להוביל ל[[נעילה טכנולוגית]] - מצב שבו קיימת טכנולוגיה מזיקה שפוגעת ב[[רווחה]] או ב[[קיימות]] אבל היות והיא מהווה [[שיווי משקל מקומי]] קשה לצאת ממנה. במקרה של כבישים ומכוניות יש [[השפעות חיצוניות של רכב פרטי]] ויש רצון לעבור ל[[תחבורה בת קיימא]] אבל דבר זה נתקל בקשיים רבים. מבחינת [[חקר הכלכלה]] ביקוש מושרה הוא דוגמה ל[[העדפות אנדוגניות|טעמים אנדוגניים]] - מודל כלכלי שבו טעמי הצרכנים משתנים במסגרת המודל ולא נתונים מראש למודל כנתון חיצוני בלתי תלוי.  
    +
ביקוש מושרה נצפה גם במוצרים אחרים ולא רק בתחבורה.
    
==ביקוש מושרה במערכות תחבורה==
 
==ביקוש מושרה במערכות תחבורה==
היות מכוניות פרטיות הן יקרות יותר יחסית למוצרי צריכה או למוצרים אלקטרוניקה, זמן החדירה שלהם אל האוכלוסייה הוא ארוך בהרבה. ניתן לכן להסתכל על הגדלת הביקוש להחזקת רכב פרטי ולשימוש בו כאל מוצר שנמצא במהלך חדירה לשוק ב[[תהליך ארוך טווח]] שנמשך במשך עשרות שנים. בנוסף למחיר הגבוה, השימוש ברכב פרטי תלוי בשאלה של דפוסי בינוי, תשתיות תחבורה ו[[חניה]]. על פי הניסיון ההיסטורי של ארצות הברית, דרום אמריקה ואירופה, סלילת כבישים חדשים, אפילו בכמות ענקית לא הובילה להקטנת תופעות של [[פקק תנועה|פקקי תנועה]] שהוספת נתיבים וכבישים חדשים היתה אמורה לפתור, זאת משום שהגידול בכמות המכוניות, בכמות הנסיעות היה גדול יותר מאשר הגידול בתוספת הכבישים ובגלל היבטי פרבור.  
+
ביקוש מושרה בתחבורה נובע משני תהליכים עיקריים. התהליך קצר הטווח הוא שינוי טעמים והחלטות של צרכנים ביחס לנסיעות ואמצעי נסיעה - במקום לנסוע בכבישים אחרים או באמצעי תחבורה אחרים, פתיחת עוד כביש או נתיב משכנעת אנשים להשתמש בכביש החדש ולזנוח כבישים אחרים (ארוכים יותר אך פחות פקוקים) או לעזוב אמצעי תחבורה אחרים (כמו רכב משותף או תחבורה ציבורית). בטווח ארוך הטווח יותר הקמת כבישים מעודדת פרבור מסחרי ופרבור של מגורים - הקמת קניונים, בתים צמודי קרקע ובאופן כללי יותר [[תכנון מוטה מכוניות]] כך שיותר אנשים קונים עוד מכוניות וחיים במקומות מרוחקים יותר ממקום העבודה שלהם וכן מגדילים את סך הנסועה הכולל שלהם בגלל היבטים כמו [[הפרדת שימושי קרקע]].  
    
מחקר בקליפורניה משנת 2015 מצא כי הוספת 10% קיבולת כבישים מובילה לגידול של 3%-6% בכמות הנסועה של רכבים בטווח הקצר, ולגידול של 6%-10% בנסועה בטווח הארוך. כותרת המחקר היא "לא סביר שגידול בכמות הכבישים המהירים יפחית את בעיית הפקקים". הגידול בטווח הקצר נובע ממגוון סיבות - אנשים עוברים למכוניות מאמצעים אחרים, אנשים מבצעים נסיעות ארוכות יותר (על ידי בחירת מסלול ארוך יותר או בחירת יעד רחוק יותר) ואנשים מבצעים נסיעות תכופות יותר. השפעות ארוכות טווח יותר כוללות מעבר של בתים ועסקים למרחקים גדולים יותר וכן דפוסי פרבור פזורים יותר בעקבות הגדלת היצע הכבישים הגדל. מחקר אחר טוען שהשפעות הגדלת מצאי הכבישים גורם למקסימום הגדלת נסועה בתוך 5 שנים ואילו מחקר אחר טוען שהדבר מתרחש בתוך 10 שנים.<ref "name="handy">Susan Handy [http://www.hsr.ca.gov/docs/programs/eir_memos/NCST_Brief_InducedTravel_CS6_v3_101215.pdf Increasing Highway Capacity Unlikely to Relieve Traffic Congestion] , national center for sustainable transportation, October 2015</ref>  
 
מחקר בקליפורניה משנת 2015 מצא כי הוספת 10% קיבולת כבישים מובילה לגידול של 3%-6% בכמות הנסועה של רכבים בטווח הקצר, ולגידול של 6%-10% בנסועה בטווח הארוך. כותרת המחקר היא "לא סביר שגידול בכמות הכבישים המהירים יפחית את בעיית הפקקים". הגידול בטווח הקצר נובע ממגוון סיבות - אנשים עוברים למכוניות מאמצעים אחרים, אנשים מבצעים נסיעות ארוכות יותר (על ידי בחירת מסלול ארוך יותר או בחירת יעד רחוק יותר) ואנשים מבצעים נסיעות תכופות יותר. השפעות ארוכות טווח יותר כוללות מעבר של בתים ועסקים למרחקים גדולים יותר וכן דפוסי פרבור פזורים יותר בעקבות הגדלת היצע הכבישים הגדל. מחקר אחר טוען שהשפעות הגדלת מצאי הכבישים גורם למקסימום הגדלת נסועה בתוך 5 שנים ואילו מחקר אחר טוען שהדבר מתרחש בתוך 10 שנים.<ref "name="handy">Susan Handy [http://www.hsr.ca.gov/docs/programs/eir_memos/NCST_Brief_InducedTravel_CS6_v3_101215.pdf Increasing Highway Capacity Unlikely to Relieve Traffic Congestion] , national center for sustainable transportation, October 2015</ref>  
 +
 +
היות מכוניות פרטיות הן יקרות יותר יחסית למוצרי צריכה או למוצרים אלקטרוניקה, זמן החדירה שלהם אל האוכלוסייה הוא ארוך בהרבה. ניתן לכן להסתכל על הגדלת הביקוש להחזקת רכב פרטי ולשימוש בו כאל מוצר שנמצא במהלך חדירה לשוק ב[[תהליך ארוך טווח]] שנמשך במשך עשרות שנים. בנוסף למחיר הגבוה, השימוש ברכב פרטי תלוי בשאלה של דפוסי שימושי קרקע בינוי, תשתיות תחבורה ו[[חניה]]. על פי הניסיון ההיסטורי של ארצות הברית, דרום אמריקה ואירופה, סלילת כבישים חדשים, אפילו בכמות ענקית לא הובילה להקטנת תופעות של [[פקק תנועה|פקקי תנועה]] שהוספת נתיבים וכבישים חדשים היתה אמורה לפתור, זאת משום שהגידול בכמות המכוניות, בכמות הנסיעות היה גדול יותר מאשר הגידול בתוספת הכבישים ובגלל היבטי פרבור.
    
===ביקוש מושרה בטווח הקצר===
 
===ביקוש מושרה בטווח הקצר===
 +
ביקוש מושרה בטווח הקצר נגרם בשל כך שהוספת נתיבים, מפחיתה את עלות הנהיגה, בהיבט של זמן נסיעה. הדבר גורם למשירה של נסיעות מנתיבים, מועדים ואמצעי תנועה אחרים, ובכך למעשה מעודדת נסיעות ארוכות ותכופות יותר.
 +
 
מחקרים מראים כי [[גמישות הביקוש]] של תחבורת [[רכב פרטי]] ביחס להרחבת כבישים היא בין 0 ל-1, דבר המרמז כי בטווח הקצר, עליה של 1% בהרחבת כבישים תניב עליה של פחות מ-1% בביקוש לתחבורה. עם זאת, הגמישות גבוהה מ-0% כך שהרחבת כבישים תגרום לתוספת של נסועת מכוניות שלא הייתה מתרחשת ללא הרחבת ההיצע. בטווח הקצר, ביקוש מוגבר לנסועה במכוניות בגלל כביש חדש או כביש מורחב, נובע מאנשים שמבצעים נסיעות שאחרת היו מוותרים עליהן (בגלל שעלות הנסיעה במונחי זמן, כסף ונוחות ירדה), או בגלל שאנשים מתזמנים מחדש את זמני הנסיעות שלהם (הם יכולים לנסוע בזמן שעת שיא התנועה ולא מוקדם יותר לדוגמה).  
 
מחקרים מראים כי [[גמישות הביקוש]] של תחבורת [[רכב פרטי]] ביחס להרחבת כבישים היא בין 0 ל-1, דבר המרמז כי בטווח הקצר, עליה של 1% בהרחבת כבישים תניב עליה של פחות מ-1% בביקוש לתחבורה. עם זאת, הגמישות גבוהה מ-0% כך שהרחבת כבישים תגרום לתוספת של נסועת מכוניות שלא הייתה מתרחשת ללא הרחבת ההיצע. בטווח הקצר, ביקוש מוגבר לנסועה במכוניות בגלל כביש חדש או כביש מורחב, נובע מאנשים שמבצעים נסיעות שאחרת היו מוותרים עליהן (בגלל שעלות הנסיעה במונחי זמן, כסף ונוחות ירדה), או בגלל שאנשים מתזמנים מחדש את זמני הנסיעות שלהם (הם יכולים לנסוע בזמן שעת שיא התנועה ולא מוקדם יותר לדוגמה).  
   −
עם זאת, בטווח הבינוני והארוך הוספת כבישים והרחבתם יכולה להניב גידול משמעותי יותר בכמות תנועת המכוניות שכן גמישות ביקוש היא נגזרת שמוגדרת רק בטווח הקצר. במילים אחרות, ערך הגמישות בין 1 ל-0 מניח כי הוספת כבישים אינה משנה היבטים אחרים של המציאות (הנחת "[[כל הדברים האחרים ללא שינוי]]" בכלכלה) שאינה הנחה סבירה בטווח הארוך. בטווח של מספר שנים, צעדים נוספים ומשלימים של [[תכנון מוטה רכב פרטי]] כמו בניית עוד מקומות [[חנייה]] לרכבים או [[הפרדת שימושים]] מעודדת אנשים לזנוח תחבורה כמו [[הליכה ברגל]], [[תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורת אופניים]] לטובת תחבורת רכב פרטי, בגלל שהרחבת הכבישים הפכה את הנסיעה והשימוש ברכב פרטי לנוחים יותר ואילו החלופות האחרות הפכו פחות נוחות. לדוגמה הקמת כבישים מהירים בתוך העיר גם מקלה על השימוש במכוניות וגם מהווה מחסום להולכי רגל שצריכים לבצע עיקופים גדולים כדי להגיע ליעד כלשהו בצורה ישירה או אל תחנות אוטובוס.
+
בטווח הבינוני והארוך הוספת כבישים והרחבתם יכולה להניב גידול משמעותי יותר בכמות תנועת המכוניות שכן גמישות ביקוש היא נגזרת שמוגדרת רק בטווח הקצר. במילים אחרות, ערך הגמישות בין 1 ל-0 מניח כי הוספת כבישים אינה משנה היבטים אחרים של המציאות (הנחת "[[כל הדברים האחרים ללא שינוי]]" בכלכלה) שאינה הנחה סבירה בטווח הארוך.
 
   
===ביקוש מושרה כתוצאה מפרבור===
 
===ביקוש מושרה כתוצאה מפרבור===
 
{{הפניה לערך מורחב|פרבור}}
 
{{הפניה לערך מורחב|פרבור}}
 
[[תמונה:Boston Landsat.jpg|left|thumb|400px|פרברי העיר בוסטון בארצות הברית. בעקבות הפקקים והזיהום תושבים עוברים לפרברים, שם הם תלויים יותר ברכב פרטי. השימוש המוגבר במכוניות גורם לעומסי תנועה ולתפקוד לקוי של העיר שבמרכז הפרבר]]
 
[[תמונה:Boston Landsat.jpg|left|thumb|400px|פרברי העיר בוסטון בארצות הברית. בעקבות הפקקים והזיהום תושבים עוברים לפרברים, שם הם תלויים יותר ברכב פרטי. השימוש המוגבר במכוניות גורם לעומסי תנועה ולתפקוד לקוי של העיר שבמרכז הפרבר]]
   −
הסברים מודרניים יותר לתופעת ביקוש מושרה, מתמקדים ב[[לולאות משוב]] של הגדלת הנוחות בשימוש ברכב פרטי, החלטות על מגורים, תעסוקה וקניות בעיר או בפרבר ושימוש מוגבר ברכב פרטי על ידי תושבי הפרברים.
+
הסברים של טווח ארוך לביקוש מושרה מתמקדים בקשר הדו כיווני בין תחבורה לבין שימושי קרקע.  הדבר מתמקד ב[[לולאות משוב]] של הגדלת הנוחות בשימוש ברכב פרטי, החלטות על מגורים, תעסוקה וקניות בעיר או בפרבר ושימוש מוגבר ברכב פרטי על ידי תושבי הפרברים.
 +
 
 +
בטווח של מספר שנים, צעדים נוספים ומשלימים של [[תכנון מוטה רכב פרטי]] כמו בניית עוד מקומות [[חנייה]] לרכבים או [[הפרדת שימושים]] מעודדת אנשים לזנוח תחבורה כמו [[הליכה ברגל]], [[תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורת אופניים]] לטובת תחבורת רכב פרטי, בגלל שהרחבת הכבישים הפכה את הנסיעה והשימוש ברכב פרטי לנוחה יותר ואילו החלופות האחרות הפכו פחות נוחות. לדוגמה הקמת כבישים מהירים בתוך העיר גם מקלה על השימוש במכוניות וגם מהווה מחסום להולכי רגל שצריכים לבצע עיקופים גדולים כדי להגיע ליעד כלשהו בצורה ישירה או אל תחנות אוטובוס.
    
בטווחי זמן של שנים, דפוסים של בינוי של מסחר ומגורים מתרחשים לצידם של כבישים עם קיבולת גדולה יותר, דבר שמגדיל את הביקוש לנסיעה בהן. ההחלטות של אנשים על מיקום העבודה והמגורים משתנה בעקבות הקיום של כבישים חדשים ורחבים יותר - כעת קל יותר לעבוד בעיר אחת ולגור בעיר אחרת, קל יותר לגור בפרברים (מקום שם מחיר הקרקע נמוך יותר) ולהגיע לעבודה בעיר או במרכז מסחרי פרברי אחר שנמצא מחוץ לעיר. יש גידול במסחר מחוץ לעיר משום שהדבר מאפשר בנייה על קרקע זולה יותר ותשלום של פחות מיסים, דבר שמאפשר [[יתרונות לגודל]] ומכירת מוצרים רבים בצורה זולה יותר. דבר זה מוכר כתופעת ה"קניונים" שהתפתחו בעיקר מחוץ לערים או במרחבים פרבריים של העיר מקום שם הקרקע זולה. יש ביקוש למגורים בצד צירי תנועה חדשים, בעיקר מחוץ לעיר כדי להנות מ"אוויר נקי", נוף פתוח, מחירי קרקע זולים ו"מרחבים". עם הזמן המסחר והמגורים נודדים החוצה מהעיר ומרכז העיר מתרוקן מהכנסות ונשאר עם אוכלוסיות עניות שלא יכולות להחזיק ברכב פרטי. תופעה זו מוכרת בשם [[אפקט הבייגלה]].  
 
בטווחי זמן של שנים, דפוסים של בינוי של מסחר ומגורים מתרחשים לצידם של כבישים עם קיבולת גדולה יותר, דבר שמגדיל את הביקוש לנסיעה בהן. ההחלטות של אנשים על מיקום העבודה והמגורים משתנה בעקבות הקיום של כבישים חדשים ורחבים יותר - כעת קל יותר לעבוד בעיר אחת ולגור בעיר אחרת, קל יותר לגור בפרברים (מקום שם מחיר הקרקע נמוך יותר) ולהגיע לעבודה בעיר או במרכז מסחרי פרברי אחר שנמצא מחוץ לעיר. יש גידול במסחר מחוץ לעיר משום שהדבר מאפשר בנייה על קרקע זולה יותר ותשלום של פחות מיסים, דבר שמאפשר [[יתרונות לגודל]] ומכירת מוצרים רבים בצורה זולה יותר. דבר זה מוכר כתופעת ה"קניונים" שהתפתחו בעיקר מחוץ לערים או במרחבים פרבריים של העיר מקום שם הקרקע זולה. יש ביקוש למגורים בצד צירי תנועה חדשים, בעיקר מחוץ לעיר כדי להנות מ"אוויר נקי", נוף פתוח, מחירי קרקע זולים ו"מרחבים". עם הזמן המסחר והמגורים נודדים החוצה מהעיר ומרכז העיר מתרוקן מהכנסות ונשאר עם אוכלוסיות עניות שלא יכולות להחזיק ברכב פרטי. תופעה זו מוכרת בשם [[אפקט הבייגלה]].  
שורה 25: שורה 31:     
===היסטוריה של מחקרי ביקוש מושרה===
 
===היסטוריה של מחקרי ביקוש מושרה===
ביקוש מושרה מוכר על ידי מומחים של מערכות תחבורה מזה מספר עשורים. הנושא כונה בתחילה "יצירת תנועה" או "יצירת פקקים".  "traffic generation".  
+
ביקוש מושרה מוכר על ידי מומחים של מערכות תחבורה מזה מספר עשורים. הנושא כונה בתחילה "יצירת תנועה" או "יצירת פקקים".  "traffic generation". המתכנן העירוני והסופר ג'ף ספק (Jeff Speck) מכנה את הביקוש המושרה
 +
 
 +
"החור השחור האינטלקטואלי הגדול ביותר בתכנון עירוני. הוודאות המקצועית היחידה שכמעט כל אחד מכיר, אבל כמעט אף אחד לא מיישם".
    
בשנת 1930 המנהל של חברת הרכבות החשמליות בסט. לואיס אמר לוועדת התחבורה המפקחת כי הרחבת כבישים פשוט מייצרת עוד תנועה ופקקי תנועה חזקים יותר. {{הערה|Report of the Transportation Survey Commission of the City of St. Louis (1930), p.109, cited in Fogelson, Robert M. (2001) Downtown: Its Rise and Fall, 1880-1950 New Haven, Connecticut: Yale University Press. p.66. ISBN 0-300-09062-5}}
 
בשנת 1930 המנהל של חברת הרכבות החשמליות בסט. לואיס אמר לוועדת התחבורה המפקחת כי הרחבת כבישים פשוט מייצרת עוד תנועה ופקקי תנועה חזקים יותר. {{הערה|Report of the Transportation Survey Commission of the City of St. Louis (1930), p.109, cited in Fogelson, Robert M. (2001) Downtown: Its Rise and Fall, 1880-1950 New Haven, Connecticut: Yale University Press. p.66. ISBN 0-300-09062-5}}