כימיקלים בחלב אם
נוכחות של כימיקלים בחלב אם (באנגלית: Chemicals in breast milk) או זיהום בחלב אם היא נוכחות של כימיקלים רעילים שונים בחלב אם- אנושי. חוקרים מתחום בריאות הציבור מודאגים מכך שחומרים כמו מזהמים אורגניים עמידים (POPs), חומרי הדברה, מתכות כבדות ומזהמים אחרים מצטברים בחלב אם. מחקרים מראים נוכחות של חומרים אלה בחלב אם. חלב אם נחשב באופן כללי למזון הבריא ביותר לתינוקות. חוקרי בריאות וסביבה, הורים ופעילי סביבה שואלים האם חשיפת אמהות למזהמים אלו עשויה להפחית או אפילו לעקוף את היתרונות הבריאותיים של חלב אם. [1] כמו כן, רופאים ורשויות בריאות מבצעים בחלק מהמדינות מעקב אחר מזהמים בחלב-אם בניסיון לזהות מגמות של מזהמים שונים בחלב אם, לקדם רגולציה מול חברות מזהמות, ובניסיון להבין ולצמצם סכנות לבריאות הילדים והאמהות.
המצאות מזהמים בחלב אם
PFAS
PFAS היא קבוצת כימיקלים המיוצרים באופן סינתטי הכוללים פחממנים המותמרים על ידי קבוצות פלאור מרובות. תרכובות אלה משמשות במגוון מוצרים: יצירת ציפויים מוצרים העמידים בפני חום, שמן וכתמים כולל בציפויי מחבתות וסירים (דוגמת טפלון), כתוספים דוחי שמן ומים, בבגדים, באריזות מזון ובחומרי בידוד של חוטי חשמל, וכמעכבי בעירה בקצף כיבוי המשמשים לכיבוי שריפות של נוזלים דליקים (כגון נפט) ולכן נעשה בהן שימוש נרחב בעולם התעופה. חלק מחומרים אלה הם מזהמים אורגניים עמידים שאינם מתפרקים בסביבה, ומכונים גם "כימיקלים לנצח". חשיפה ל-PFAS קשורה לסיכון מוגבר לירידה בתגובת נוגדנים, דיסליפידמיה (כולסטרול גבוה באופן חריג), ירידה בצמיחה של תינוקות ועוברים, ועלייה בסיכון לסרטן כליות.
דו"ח שהתפרסם באפריל 2019 מצביע על כך שניתן למצוא חומרי PFAS בחלב אם של נשים ממגוון רחב של מדינות. הריכוזים שנמדדו גבוהים בהרבה מהריכוז הנחשב בטוח על ידי גורמי ממשל שונים בעולם.[2] [1]
מחקר משנת 2021 שפורסם בירחון Environmental Science & Technology מצא כימיקלים רעילים ב-100% מדגימות חלב האם שנבדקו. מדענים מארגון Toxic-Free Future, אוניברסיטת אינדיאנה, אוניברסיטת וושינגטון ומכון המחקר לילדים של סיאטל הובילו את המחקר. המחקר טוען כי PFAS (חומרים פר-ופוליפלוריים) רעילים - כולל תרכובות מהדור החדש שנמצאות כיום בשימוש - מצטברות בגופים של בני אדם. למרות ההבטחות של התעשייה הכימית ש-PFAS בשימוש עכשווי לא מצטבר באנשים, המחקר מוצא שגילויים של כימיקלים אלו בחלב אם נמצאים במגמת עלייה בעולם ומכפילים את עצמם כל ארבע שנים. [3]
החוקרים בדקו חלב אם שנלקח מ-50 נשים שונות וחיפשו בדגימות 39 כימיקלי-עד, בהם גם 9 שנמצאים בשימוש בתעשייה כיום. חלק מהכימיקלים הללו כבר הוצאו משימוש תעשייתי, אולם אחרים עדיין מצויים בשימוש גם היום. החוקרים מצאו כימיקלי PFAS בכל אחת מהדגימות של חלב האם. הם מצאו 16 מבין 39 החומרים ברשימה שלהם. 12 מתוכם נמצאו ביותר ממחצית הדגימות שהם בדקו. ממצא חיובי של המחקר הוא שמכימיקלי PFAS נמצאו בריכוזים נמוכים יותר בהשוואה למחקרי עבר. עם זאת, החוקרים אמרו כי ריכוזיהם של כימיקלים חדשים עלו, דבר המעיד על כך שהכימיקלים הללו ממשיכים להצטבר בסביבות ביולוגיות.[2]
חלב אם נחשב כמעט תמיד כמקור התזונה הטוב ביותר לתינוקות. חלב אם מכיל את האיזון האופטימלי של שומנים, פחמימות וחלבונים להתפתחות תינוקות, והוא מספק מגוון יתרונות עבור צמיחה, חסינות והתפתחות הילד. זיהום של חלב-אם אנושי הוא נפוץ והוא תוצאה של עשרות שנים של זיהום תעשייתי לא מבוקר של הסביבה על ידי כימיקלים רעילים. המצאות של כימיקלים רעילים בחלב-אם מעלה נושאים חשובים לרפואת ילדים, לעיסוק בבריאות הציבור ולסביבה בקרב קהילת מחקר הבריאות. דבר זה זוהה על ידי הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית כבר בשנת 2002. [3]
הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית ציינה במסמך משנת 2002 פערים במחקר א) לא מספיק מידע על אופי ורמות המזהמים בחלב אם; ב) היעדר פרוטוקולים עקביים לאיסוף וניתוח דגימות חלב אם; ג) היעדר נתונים טוקסיקוקינטיים; וד) חסרון נתונים על תוצאות בריאותיות שעלולות להיווצר אצל תינוקות מחשיפה לכימיקלים בחלב אם.[4]
בסקר של רשות המים בישראל שבוצע בשנת 2020 נמצאו ריכוזים נמוכים של PFAS בקידוחי שתיה בישראל. עם זאת נמצאו ריכוזים משמעותיים של PFAS במי תהום בקידוח הסמוך למתקן אימון של כיבוי אש, ובאתרים סמוכים למיכלי דלק או שדות תעופה. [4] במרץ 2021 חוקרים מטעם משרד הבריאות פרסמו סקר ניטור ביולוגי ראשון בישראל שבדק ריכוזים של כימיקלים ממשפחת ה-PFAS בבני אדם. הסקר היה מצומצם מאד בהיקפו וכלל רק 20 משתתפים שאינם בהכרח מייצגים את כל האוכלוסיה בישראל. מהסקר עולה כי 4 מתוך 12 כימיקלים שנבדקו, נמצאו בפלסמה של משתתפים ישראלים. שלושה כימיקלים:PFOA ,PFHxS וכן PFOS-L נמצאו ב-100% מהדגימות. PFNA נמצא ב-12 מתוך 20 הדגימות (60%) ואילו PFHpS-L נמצא בשלוש דגימות. [4] החוקרים ממליצים על איסוף נתונים נוסף -הן בחשיפת האוכלוסיה והן בניטור התרכובות במזון, מי שתייה, מי תהום ובקרקע. כמו כן הם ממליצים על הקמת מסגרת רגולטורית לצמצום השימוש בתרכובות PFAS בישראל, במטרה למנוע את המשך החשיפה של הציבור בישראל.[4]
דיוקסינים
מאז 1987 ארגון הבריאות העולמי מבצע בדיקות תקופתיות של רמות דיוקסינים בחלב אם, בעיקר במדינות אירופה. מבדקים אלה מספקים הערכת חשיפה של האדם לדיוקסינים מכלל המקורות. נתוני חשיפה אחרונים מראים ירידה משמעותית בחשיפה למזהמים אלה במהלך שני העשורים האחרונים. ארגון הבריאות העולמי פועל בשיתוף עם ארגון האו"ם לתוכניות סביבתיות ליישום "אמנת שטוקהולם", הסכם בינלאומי להפחתת ייצור מזהמים אורגניים עמידים כולל דיוקסינים. מחקרים מצאו כי שהאמצעים שננקטו לבקרת שחרור של דיוקסין לסביבה הניבו ירידה בחשיפה לתרכובות אלו בשנים האחרונות. [5]
מיקרופלסטיק
באוקטובר 2022 פרסם עיתון הגרדיאן כי נמצאו שאריות של מיקרופלסטיק בחלב אם אנושי. המחקר בדק דגימות חלב-אם מ-34 אמהות מרומא, איטליה, שבוע לאחר הלידה. שאריות מיקרופלסטיק נמצאו ב-75% מהדגימות. [6]
הסתרת זיהום
ערך מורחב – הכחשת זיהום
חברת דופונט וחברת 3M, חברות כימיה שמייצרות תרכובות PFAS, ערכו מחקרים משלהן בשנות ה-80 וה-90 וידעו כי הכימיקלים עוברים מאימהות לצאצאיהן, אך הסתירו את ממצאיהן מהרשויות במשך עשורים. בינתיים השימוש בכימיקלים התרחב והם הוכנסו גם לעטיפות מזון, שטיחים, מוצרי ביגוד והנעלה. [2]
דופונט, החלה להשתמש ב-PFOA לייצור טפלון בשנות ה-40 של המאה ה-20. מאז 1981 לפחות, ידעה החברה שנשים מעבירות את הכימיקל לתינוקות שלהן, בעקבות ביצוע מחקר מעקב אחר קבוצה קטנה של עובדות בהריון באחד מהמפעלים שלה במערב וירג'יניה, שמצא כמויות מדידות של PFOA בתינוקות שלהם. באותה תקופה, גם דופונט וגם 3M, שיצרה PFOA ומכרה אותו לדופונט במשך עשרות שנים, כבר ידעו ממחקרם שלהם שחולדות הרות שנחשפו ל-PFOA יכולות להעביר את הכימיקל לגורים שלהן. בשנת 1993, מדענים של 3M אישרו במחקר שטרם פורסם על אמהות-עיזים שהעבירו גם את הכימיקלים לצאצאיהם דרך חלב האם. [7]
החברות לא סיפרו לציבור או לרגולטורים על התגליות שלהם במשך עשרות שנים- מהלך שעזר לסכל רגולציה של הכימיקלים. לאחר ש-3M ועורך דין שתבעו את דופונט סיפקו מסמכים ל-EPA, שתי החברות נקנסו בשנת 2006 עקב סעיף "מניעת ראיות לנזק", כולל המחקר שלהן על העברה אימהית של PFAS. בשנת 2009, כ-17 שנים לאחר ש-3M סיימה את ניסוי העז שלה, מדעני EPA פרסמו מחקר משלהם על עכברי מעבדה, המתעד את זרימת ה-PFOA מדור לדור דרך חלב אם. [7]
זיהום בחלב אם מצטרף לבעיות נוספות של זיהום כמו ירידה בפוריות גברים. דבר זה מכונה לפעמים משבר הרעלים. אנשי סביבה ופעילים למען תעשייה בת קיימא קוראים לקדם חלופות לכלכלה קווית (כרייה, צריכה, פסולת) לחזון של מעריסה לעריסה וכלכלה מעגלית באמצעות כלים כמו כימיה ירוקה ואחריות יצרן מורחבת. [8]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- כאן כדי להישאר – כימיקלים עמידים נמצאים גם בחלב אם, הקרן לבריאות וסביבה, 19.05.2019
- כימיקלים מדאיגים התגלו בדגימות של חלב אם, וואלה, 19.05.2021
הערות שוליים
- ^ Mead MN. Contaminants in human milk: weighing the risks against the benefits of breastfeeding. Environ Health Perspect. 2008 Oct;116(10):A427-34. PMID: 18941560; PMCID: PMC2569122.
- ^ 2.0 2.1 כאן כדי להישאר – כימיקלים עמידים נמצאים גם בחלב אם, הקרן לבריאות וסביבה, 19.05.2019
- ^ 100% of breast milk samples tested positive for toxic “forever chemicals”, toxic free future, May 13, 2021
- ^ 4.0 4.1 4.2 תמר ברמן, זהר ברנט–יצחקי, חשיפה ל-PFAS( תרכובות פרא- ופולי-פלואורואלקיליות) בקרב מבוגרים בישראל: תוצאות ממחקר פיילוט, משרד הבריאות, מרץ 2021
- ^ דיאוקסינים, שרות המזון הארצי, משרד הבריאות.
- ^ Microplastics found in human breast milk for the first time, הגרדיאן, Oct 2022
- ^ 7.0 7.1 HIGH LEVELS OF TOXIC PFAS CHEMICALS POLLUTE BREAST MILK AROUND THE WORLD, Sharon Lerner, April 30 2019, the intercept
- ^ Chemical materials and sustainable design: Michael Werner at TEDxMacatawa, TEd, 2013