המועצה התעשייתית תפן
המועצה המקומית התעשייתית מגדל תפן היא מועצה מקומית בגליל שבתחומה נמצאים רק מפעלי תעשייה.
שטח השיפוט של המועצה נמצא בין הישוב לפידות שמדרום לכפר ורדים מצפון לה וכפרי דרוזים שנמצאים ממערב וממזרח לה, והוא משתרע על פני 2,700 דונם. המועצה מספקת שירותים למפעלי התעשייה שבתחומה. נכון לשנת 2007 יש באזור התעשיה כ-62 מפעלים המעסיקים כ-7000 עובדים מישובי הסביבה. רוב התעשיות במקום מיועדות לייצוא וסכום הסחורות המיוצאות עומד על כמיליארד דולר בשנה.
אזור התעשייה תפן וגן התעשייה תפן הוקמו בתחילת שנות ה-80 על ידי סטף ורטהיימר הבעלים והיו"ר לשעבר של חברת ישקר. בשנת 1991, לאחר פירוק המועצה האזורית מרכז הגליל, הוקמה המועצה התעשייתית מגדל תפן, הראשונה מסוגה בגליל.
באזור התעשייה שוכן גם גן התעשיה תפן, שמשמש כחממה ליוזמות עסקיות בראשית דרכן. סטף ורטהימר בנה את הגן ולאחריו נבנו גני תעשייה נוספים במקומות אחרים בארץ.
זיהום
עמותת אזרחים למען הסביבה בגליל חשפה נתונים מהם עולה כי מפעלי המועצה מזרימים שפכים רעילים כולל מתכות כבדות למערכת השפכים של המועצה. קיים חשש כי רעלים אלה יזהמו את מי התהום בגליל.
עד כה נמנעו הרשויות מלטפל במפעלים המזהמים בתחום המועצה למרות מספר פניות בנושא.
ד"ר יורי שטרן שהיה יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת:
| אני רוצה גם לפנות לאנשי תפן ולראש המועצה, ולהגיד שהאחריות שלכם היא מיוחדת במינה, גם בגלל המיקום שאתם בעצם שולטים על הרבה מאוד מים שאחר-כך מגיעים לכל מיני מקומות מתחתיכם, אבל קודם כל כי כולנו רגילים לראות בפארק התעשייתי הזה ספינת דגל של התעשייה הישראלית. אם אנחנו מגלים שפה במקום שהוא כל-כך מהווה דוגמה יש הפרות כאלה של הנהלים ושל התקנים והתנהגות אנטי סביבתית, זה באמת איום ונורא.... הביקורת הציבורית כלפיכם תהיה הרסנית, אם לא תיקחו את זה בצורה רצינית ביותר. אנחנו נדאג שהציבור יידע כמה שיותר על האופן בו מתנהלים המפעלים הכי מוצלחים והכי טובים בארץ באזור שאפילו מהווה ייצוא כשלעצמו, כי סטף ורטהיימר גם מייצא את הידע שלו ושל הקמת פארקים כאלה בעולם. אני מקווה שלא יידבק למוניטין שלו השם הרע בתחום איכות הסביבה. | ||
בשנת 2003 הודתה והורשעה המועצה במסגרת עסקת טיעון בבית המשפט ששפכים של מפעלים במועצה גלשו לנחל הכישור וזיהמו אותו. במסגרת העסקה סוכם שהמועצה תעביר את השפכים למתקן טיפול אזורי לשם מניעת זיהום והגדלת כמות המים המטהרים. [1]
מתקן הטיהור של המועצה שודרג, והשפכים מותזים באמצעות ממטרות גדולות על ההר ומשם זורמים וחודרים למי התהום ולשמורת טבע. בשנת 2006 קבע המשרד להגנת הסביבה כי הטיפול בשפכים לא נעשה באופן מספק, וקיים חשש שהם יזהמו את האזור.[1]
בעקבות דבר זה החלה המועצה במגעים לקראת התחברות למכון הטיהור בעכו, אלא שדבר זה מתעכב. לטענת המועצה, רשויות שבשטחן אמור לעבור קו הביוב פועלות למניעת בנייתו ודורשות להתחבר אליו, דבר שמייקר את בנייתו. לטענת "ידיעות אחרונות" החליטה המועצה כי בניגוד להחלטת בית המשפט היא מעדיפה לטפל בשפכים בעצמה. משרד הפנים תומך בעמדת המועצה, ומשרדי הפנים והסביבה מתנגדים לה. [1]
ישקר
מפעל ישקר מיקרודנט בו התגלתה בשנת 2002 חריגה של 160% מהתקן, בריכוז המתכת הכבדה קובלט (Co) בשפכי המפעל, חריגה של 100% בריכוז שמנים מינרליים, וכ- 60% בריכוז בורון.
וולקן מצברים
מפעל וולקן מצברים זיהם במשך שנים את האוויר המים והקרקע בסביבתו (המפעל סמוך לשמורת הר סנה). במרץ 2002 נדגמו שפכים בעלי חומציות גבוהה במיוחד ((pH= 1.5 יחד עם ריכוז גבוה של סולפטים- 1000% חריגה מהתקן. המפעל חרג בכמות העופרת- 300% מהתקן. לדעת "אזרחים למען הסביבה בגליל" הדבר מעיד על נוהל לקוי של שפיכת נוזלי מצברים ישירות למערכת השפכים תוך עקיפה של מתקן הקדם טיפול. בהמשך הייתה חריגה של 20% בריכוז כרום ו-180% בריכוז הליתיום.
מפעלים נוספים
- טק-ג'ט - חריגות של 10,000% בריכוז פלואורידים, 400% בריכוז כרום ו-100% בריכוז מוליבדן, וכן חריגות בריכוזי שמן מינרלי.
- תופיני סער חריגות של אלפי אחוזים בריכוזים של מוצקים מרחפים, דטרגנטים ושמן.
ביקורת
בקרב ארגוני סביבה קיימת ביקורת נגד המועצה, בטענה כי מועצה זו, בדומה למועצת רמת חובב, היא מועצה של מפעלים שמפקחת על עצמה ובכך האינטרס שלה הוא לשמור על המפעלים ולא על הסביבה והישובים שסביבה. בכך היא שונה ממועצה מקומית רגילה שבה חיים אזרחים היכולים לפקח על פעילות המועצה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר המועצה
- המועצה התעשייתית תפן - מחדל מתמשך באתר אזרחים למען הסביבה בגליל
- מפעלים של ורטהיימר הזרימו מזהמים שמסכנים מי תהום אורי אס, הארץ 4.4.2003
- משפריצים על החוק באתר הקואליציה לבריאות הציבור
- מפל"ס - מרשם פליטות לסביבה של מפעלים מזהמים, המשרד להגנת הסביבה