המודל הנורדי

המודל הנורדי (באנגלית: The Nordic model) או המודל הסקנדינבי הוא כינוי המתייחס למספר מודלים חברתיים-כלכליים, אשר מתקיים בארצות הנורדיות דנמרק, איסלנד, נורווגיה, שוודיה ופינלנד.

מאפיינים

המודל הנורדי הוא דגם של כלכלת שוק מעורבת, אשר שמה דגש על ניהול מדיניות רווחה אוניברסלית לעומת זו המתנהלת במדינות מפותחות אחרות. מדיניות הרווחה על פי המודל הנורדי, מכוונת להגדלת האוטונומיה של היחידים, הבטחת זכויות האדם והאזרח הבסיסיות וייצוב הכלכלה.

המודל הנורדי מובחן ממדינות רווחה עם מטרות דומות, בעיקר בהיבט של הדגשים הקיימים בו על השתתפות מקסימלית בשוק העבודה, קידום שיוויון מגדרי, חלוקה מחדש של העושר בקנה מידה גדול (בדרך כלל באמצעות מיסוי פרוגרסיבי) ושימוש חופשי במדיניות פיסקלית מרחיבה. המיסים גבוהים, ומשמשים לשם מימון נדיב של שירותים ציבוריים באיכות גבוהה כמו חינוך ציבורי ומערכת בריאות ציבורית ובאופן כללי שמירה על נחלת הכלל כולל שמירת טבע והקפדה על סביבתנות. אי שוויון כלכלי נמוך יחסית למדינות מערביות אחרות, ותוחלת החיים גבוהה.

למרות מאפיינים אלו, המודל הנורדי אינו מודל אחד ויחיד, אלא מאפיין כללי של הארצות הנורדיות. כל אחת מארצות אלו בעלת כלכלה ייחודית ומודלים כלכליים משל עצמה, אשר לעתים שונים משמעותית מאלו של שכנותיה.[1]

מערכת חינוך מעולה

בכל המדינות הנורדיות יש השקעה בחינוך, הן מבחינה כספית והן מבחינת הדגש שניתן לנושא בתרבות, בערכים של צניעות, הגינות, עצמאות סולידריות ועזרה הדדית. מערכת החינוך בפינלנד היא הדוגמה המפורסמת ביותר בהקשר זה.

למערכת החינוך הפינית מאפיינים ייחודים של המערכת לעומת מערכות חינוך אחרות בעולם. יש בה מעט שעות לימוד, מעט שיעורי בית, אין מבחנים, יש דגש על עצמאות גבוהה של התלמידים והמורים, מתן אמון בתלמידים בפרט ובניית אמון בין כלל המעורבים במערכת, כולל המורים, קשר ארוך טווח של המורים עם התלמידים, ושוויוניות גבוהה. מערכת החינוך מתחילה בגיל צעיר, והיא חובה עד סוף החינוך היסודי שמסתיים בגיל 15. בגיל 16-18 התלמידים יכולים לבחור ללמוד בבית ספר מקצועי או עיוני. מערכת החינוך היא חינם עד מגיל הגן ועד האוניברסיטה.

פינלנד ודנמרק נמצאות במקום הראשון, יחד 3 מדינות נוספות (ניו זילנד, אוסטרליה וקובה) באינדקס החינוך של ארגון האומות המאוחדות שפורסם בשנת 2008 ו-2009, עם ציון של 0.993. נורווגיה נמצאת במקום ה-7, איסלנד במקום ה-12 ושוודיה במקום ה-18. להשוואה, ארצות הברית נמצאת במקום ה-13, וישראל נמצאת במקום ה-37 עם ניקוד של 0.947.

למרות הציונים הגבוהים, מערכת החינוך הפינית לדוגמה, אינה מכוונת את עצמה לפי הצלחה במבחנים בינלאומיים, ושמה דגש על הבנת עמוקה של החומר, חדשנות ועצמאות של התלמידים והמורים, הטלת ספק וסקרנות של התלמידים, רצון אמיתי של התלמידים להגיע ללימודים ושל המורים ללמד והיבטים נוספים. הערכים החינוכיים מדגישים שוויוניות, עצמאות וסיוע הדדי ולאו דווקא תחרותיות וחתירה להגיע למקום הראשון.[2]

לצד היותן מדינות עשירות שיכולות לממן שירותי חינוך טובים, ולצד מודלים מצויינים בחינוך, יש גורמים נוספים המסייעים למערכת החינוך במדינות הנורדיות. בין היתר מסייעים ילודה נמוכה שמאפשרת יחס גבוה של מורים ומשאבים לכל תלמיד, נורמות חברתיות המדגישות יושרה, צניעות מעורבות ואכפתיות.

שוויוניות גבוהה יחד עם מוצרים ציבוריים טובים וזולים (בריאות, חינוך ותחבורה ציבורית), וכן מיסוי גבוה, בטחון תעסוקתי גבוה גורמים לכך שבחירת מקצוע בחיים, מוכוונת יותר על ידי נטייה אישית והרגשת ייעוד ופחות בגלל לחץ להצלחה כלכלית או כדי לזכות בסמל סטטוס מקצועי. דבר זה מסייע לכך שהמערכת החינוך אינה מנסה להכשיר כמה שיותר בוגרים שילכו לאוניברסיטה אלה מאפשרת כמות גבוהה של תלמידים מקצועיים, אין לחץ חברתי גבוה על התלמידים ללכת למסלול עיוני או למקצועות מכניסים, ואין לחץ של תלמידים ומשפחות להישגיות גבוהה על חשבון תלמידים אחרים. כמו כן הדבר מושך אנשים מוכשרים בעלי נטייה לנושא למקצועות ההוראה ומקל על שמירה על מעמד המורה והחינוך במקום גבוה.

גמישות ובטחון בשוק העבודה

אחד הדגשים של המודל הנורדי הוא Flexicurity - שילוב של בטחון בעבודה יחד עם גמישות. הדבר מושג על ידי איגודי עובדים חזקים שעובדים יחד עם הממשלה והמעסיקים כדי להעניק רשת בטחון לעובדים מצד אחד, וגמישות למעסיקים בהעסקת עובדים מצד שני. הכשרת עובדים ברמה גבוהה במימון ציבורי, ודמי אבטלה נדיבים מאפשרים לעובדים למצוא עבודה חדשה בקלות רבה יחסית, ומצד שני לשמור על כישורי עובדים גבוהים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ The Nordic Model: Embracing globalization and sharing risks
  2. ^ החינוך בפינלנד - הטוב בעולם מיקי רוזנטל, דודו בוקר, ערוץ 10, דצמבר, 2011