האיחוד האירופי

האיחוד האירופי הוא התאגדות של 28 מדינות באירופה בעלת מאפיינים של מדינת-על אחת, כגון פרלמנט, חוקים, כלכלה משותפת, מטבע אחיד בחלק מן המדינות החברות באיחוד (האירו) וסממני ריבונות נוספים. לאיחוד ישנה השפעה ניכרת על סביבה וקיימות כי הוא השלישי בפליטות גזי החממה, אחת המדינות המרכזיות בסוגים רבים של זיהום וצריכה.

מידע כללי

המדינות החברות באיחוד האירופי, לפי הסדר בו הן התקבלו לאיחוד, הן:

1951 (המדינות המייסדות):

איטליה ; בלגיה; גרמניה המערבית; הולנד; לוקסמבורג; צרפת

1973:

אירלנד; דנמרק הממלכה המאוחדת

1981:

יוון

1986:

ספרד; פורטוגל

1990:

גרמניה

1995:

אוסטריה ; שוודיה; פינלנד

1 במאי 2004:

אסטוניה; הונגריה; לטביה; ליטא; מלטה; סלובניה; סלובקיה; פולין; צ'כיה; קפריסין

1 בינואר 2007:

בולגריה; רומניה

1 ביולי 2013:

קרואטיה[1]

האיחוד האירופי וקיימות

מצב הסביבה באיחוד האירופי הוא די גרוע. טביעת הרגל האקולוגית של האיחוד האירופי נכון לשנת 2010 הייתה 4.5 הקטארים עולמיים לנפש[2], כאשר הממוצע העולמי נכון ל-2012 הוא 2.84 הקטארים עולמיים לנפש. כאשר המדד הזה עולה על 1.73 המשמעות היא שהאוכלוסייה צורכת יותר ממה שכדור הארץ יכול לעכל[3]. למרות זאת הוא נחשב ליחסית טוב בהשוואה לכמה מדינות אחרות, לדוגמה בארצות הברית המדד היה ב-2012, 8.22 הקטארים עולמיים לנפש[4]. בשנת 2018 היו 5 מדינות בהן פליטות גזי החממה ירדו, 3 מהן חברות באיחוד האירופי. המדינות הן: גרמניה, יפן, מקסיקו, צרפת ובריטניה[5].

השפעת האיחוד האירופי על קיימות וסביבה

לאיחוד ישנה השפעה ניכרת על סביבה וקיימות כי הוא השלישי בפליטות גזי החממה, אחת המדינות המרכזיות בסוגים רבים של זיהום וצריכה.

השפעת בעיות סביבתיות על האיחוד האירופי

המאבק למען קיימות וסביבה באיחוד האירופי

האיחוד האירופי נחשב לברית מדינות אשר פועלת רבות כדי להגן על הסביבה.

מאבק בשינויי אקלים

ב-2019 בפינלנד התקיימו בחירות שנקראו גם "הבחירות הכי אקלימיות עד כה" כי שינויי אקלים היו אחד מהנושאים העיקריים. כתוצאה מהבחירות בפעם הראשונה מאז 2003 המפלגה הסוציאל-דמוקרטית עלתה לשלטון עם זאת מפלגת הימין הקיצוני קבלה רק מנדט אחד פחות. יש לציין שקואליציה עם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בראש פירושה פעילות אקלימית אקטיבית[6].

באפריל 2019 בבחירות בספרד נצחה מפלגת הפועלים הסוציאליסטית. מפלגה זו רואה את עצמה כחלק מהגרין ניו דיל ואמרה שתקדם את המטרות הבאות:

  • התחשבות בגבולות הפלנטריים כתנאי לקדמה כלכלית.
  • עד 2030 74% מהחשמל בספרד ייוצר מאנרגיות מתחדשות.
  • ספרד תפסיק לסבסד תעשיות דלק מחצבי, כמו נפט גז ופחם.
  • ספרד תוציא מהשימוש מכוניות הנוסעות על נפט וגז כאשר המטרה היא להפסיק את המכירה לחלוטין עד 2040.
  • ספרד תוריד את רמת פליטות גזי החממה שלה ל-10% ממה שהיה ב-1990 ותייצר 100% מהחשמל שלה מאנרגיות מתחדשות עד 2050.

יש לציין שהמפלגה זכתה בקרוב ל-50% מהקולות גם בעיירות כורי פחם[7][8].

צמצום צריכת פלסטיק

מרץ 2019 אישר הפרלמנט של האיחוד האירופי, תכנית להפחתת השימוש בפלסטיק חד פעמי אשר אמורה להפחית משמעותית את השימוש בסוגי פלסטיק שונים האחראיים על 70% מהפלסטיק באוקיינוסים. זהו צעד משעותי מאוד[9].

מאבק בקרינה מזיקה, באורח חיים יושבני ובמציאות מדומה

באפריל 2019 בריסל, בירת האיחוד האירופי הכריזה שהיא עוצרת את פריסת טכנולוגית הג'י 5 המאפשרת "ערים חכמות" עקב ההשפעות הבריאותיות[10].

מעבר לתחבורה בת קיימא באיחוד האירופי

  ערכים מורחבים – תחבורת אופניים באירופה, תחבורה ציבורית באירופה

אחת השיטות היא יצירת ערים ללא מכוניות. אחת הערים המפורסמות בתחום זה היא קופנהגן. קופנהגן ידועה כעיר סביבתית, בין היתר היא רוצה להגיע עד שנת 2025 למצב בו היא תייצר יותר אנרגיה מתחדשת מאשר אנרגיה ממקורות פוסיליים. מ-2005 ועד 2019 העיר הורידה את פליטות גזי החממה שלה ב-42%. 43% מהיוממים בקופנהגן מגיעים לעבודה או לבית הספר על אופניים. לאחר פתיחת קו נוסף של רכבת תחתית כל האוכלוסייה תמצא במרחק שללא יותר מ-650 מטר מצחנת הרכבת הקרובה. העיר יוצרת פארקים ושטחים ירוקים כדי להגביר חלחול ולמנוע הצפות כתוצאה משינוי אקלים. שינויי אקלים הם עניין חשוב בחירות בדנמרק. יותר מחצי מהנשאלים אמרו שהם היו רוצים לשנות את אורח החיים שלהם כדי לשמור על האקלים[11].

באיחוד האירופי נעשים צעדים חשובים למעבר לתחבורה בת קיימא. הדבר תורם לצמצום זיהום אוויר פליטוטת גזי חממה, תאונות דרכים, פקקים, אורח חיים יושבני ועוד אפקטים שליליים. הדבר תורם הרבה לשיפור איכות החיים.

צמצום שימוש במכוניות בהולנד
  ערך מורחב – תחבורת אופניים בהולנד

השימוש במכוניות בהולנד החל לעלות בשנות ה-50. בשנות ה-70 בעקבות לחץ ציבורי הממשלה החלה לשנות מדיניות לכיוון של יותר תחבורה ציבורית ויותר תשתיות לאופניים.

  • חרונינגן (Groningen), עיר בת 181,000 תושבים בצפון הולנד, נחשבת ל"בירת האופניים" ושיעור הנסיעות באופניים בעיר הוא 38%. [12] הדבר מסתייע באמצעות מדרחוב גדול במרכז העיר, רשת שבילי אופניים נרחבת ותחבורה ציבורית מתקדמת.
  • Zwolle היא עיר בת 120 אלף תושבים, עם 37% מהנסיעות באופניים
  • ליידן (Leiden בת 120 אלף תושבים, עם 33% מהנסיעות באופניים),
  • Ede (עם 32%) ו-Veenendaal (עם 32%).
  • העיר שבה יש ככל הנראה את אחוז השימוש באופניים הגבוה בהולנד ושימוש נמוך מאוד במכוניות היא העיירה האוטן[1] הצמודה לעיר אוטרכט. בעיר גרים כ-50 אלף איש ואין בה כלל תחבורה ציבורית מלבד תחנת רכבת אחת, כלל התנועה בעיר מבוצעות באמצעות הליכה ברגל, אופניים, אופניים חשמליים וכדומה. [2] בשנת 2008 נבחרה האוטן להיות Fietsstad - העיר הידידותית ביותר לאופניים לאותה שנה. [3]
צמצום כמות המכוניות בדנמרק
  ערכים מורחבים – תחבורת אופניים בקופנהגן, תחבורת אופניים בדנמרק

הדוגמה הבולטת ביותר בדנמרק לצמצום השימוש במכוניות הוא התכנון העירוני של תחבורת אופניים בקופנהגן.

 
רוכבי אופניים בקופנהגן עוצרים ברמזור אופניים.

בשנת 1962 הוקם בעיר המדרחוב המודרני הראשון בעולם. המדרחוב, סְטְרֶאֵט (Strøget) - נחשב למדרחוב הארוך ביותר בעולם. עד היום נחשבת העיר לאחת הערים המובילות בעולם בהקשרים של ידידותיות להולכי רגל ולאופניים, אקולוגיה עירונית ועירוניות מתחדשת.

קופנהגן בולטת בתחום יוממות אופניים - שימוש באופניים לשם נסיעות יוממות. על פי הבלוג copenhagenize.com, בשנות ה-70 העיר הייתה בעלת תכנון מוטה מכוניות כמו כל עיר אחרת, ואילו היום (2010) 37% מהיוממים שחוצים את הגבולות החיצוניים של העיר משתמשים באופניים בכל יום. בתוך העיר, משתמשים באופניים כ-55% לשם נסיעות יוממות.[4]

צמצום כמות המכוניות בגרמניה
  ערך מורחב – תחבורת אופניים בגרמניה

בעיר ברלין חיים 3.4 מיליון בני אדם, והיא משתרעת על פני שטח של 343 מייל רבועים. ויש בה שבילי אופניים באורך כולל של 1,300 ק"מ. נכון לשנת 2009 יש בברלין כ-500 אלף יוממי אופניים שרוכבים לעבודה באופן יומיומי, כך ש-13% מסך הנסיעות לעבודה בעיר מבוצעות באופניים. [13] ברלין מובילה באחוז רוכבי האופניים שלה מבין ערי בירה ומגה-ערים דומות בעולם (כמו פאריס, רומא, לונדון וכו' - למעט קופנהגן ואמסטרדם). במספר שכונות בעיר אחוז הרוכבים לעבודה מגיע ל-20%-25%. אחוז הנשים הרוכבות גבוה וישנם בעיר רוכבים מכל הגילאים, דברים אלה תומכים באופניים כאמצעי תחבורה פופולרי. ברלין זכתה להגיע למקום ה-8 במדד קופנהגן לאופניים של שנת 2013. [5]

המבורג היא העיר השנייה בגודלה בגרמניה, ומתגוררים בה 1.8 מיליון תושבים. נכון לשנת 2008, 12% מהנסיעות לעבודה בעיר בוצעו באמצעות אופניים. אחוזים גבוהים מבין תושבי העיר מחזיקים בזוג אופניים - לדוגמה גם בגיל 56-74, 70% מתושבי העיר ו-85% מתושבי הסביבה מחזיקים בזוג אופניים. האחוז הכולל של תחבורה פעילה שהוא כ-30% עד גיל 60, עולה מגיל 60 ל-40 אחוז ומגיע ל-50% בגיל 75 ומעלה.[14] בשנת 2013 זכתה המבורג במקום ה-14 באינדקס האופניים של קופנהגן. [6] אחוז המשתמשים ברכב פרטי לשם נסיעות לעבודה בעיר, עמד בשנת 1976 על 32%, הגיע לשיא של 45% בשנת 1998, ומאז הוא ירד מעט ל-43% בשנת 2008. ל-32% ממשקי הבית בעיר אין כלל מכונית. ל-53% יש רכב אחד, ול-15% יש שני כלי רכב או יותר.[14] אחוז השימוש ברכב מתחיל לעלות מגיל 25 לכ-40% שימוש, ומגיע לשיא בגיל 45-59. עם 42% מהנסיעות כנהג רכב.[14]

בשנת 2014, הכריזה עיריית המבורג כי ברצונה לסגור את מרכז העיר לרכב פרטי ולאפשר בו בעיקר תנועה של אופניים והולכי רגל. דבר זה אמור להתאפשר באמצעות "רשת ירוקה" של שבילים בשטח של 17 אלף דונם, שהם 40% משטח העיר, כל זאת במהלך הדרגתי שימשך עד 2034. [7]

מינכן היא העיר השלישית בגודלה בגרמניה, וגרים בה 1.3 מיליון בני אדם. 18% מכלל הנסיעות לעבודה במינכן מבוצעות באופניים [8],

קלן היא העיר הרביעית בגודלה בגרמניה, עם מיליון תושבים. 12% מהעובדים בעיר מגיעים לעבודה באופניים. [9],

פרנקפורט על המיין היא העיר החמישית בגודלה בגרמניה, וגרים בה 700 אלף תושבים. 15% מהנסיעות בעיר מבוצעות באופניים[10], [11]

בדרזדן גרים 530 אלף איש,[12] וכ-16% מכלל העובדים מגיעים לעבודה באופניים [13],

בהנובר גרים 518 אלף איש, עם אחוז רוכבים של 13% מבין העובדים. [14],

בלייפציג שבה 522 אלף תושבים, 25% מהנסיעות הן באופניים [15].

בברמן שבה גרים 550 אלף איש, 25% מהנסיעות הן באופניים [16],

בפרייבורג, עיר של 220 אלף תושבים, 30% מהנסיעות מבוצעות באופניים [17]

Greifswald עיירת אוניברסיטה שבה אוכלוסייה של 55 אלף איש, ומתוכם כ-12 אלף סטודנטים, אחוז הרוכבים מהתנועה עומד על 44 אחוזים.

צמצום שימוש המכוניות בצרפת

בשנת 2014 הודיעה ראשת עיריית פאריס, אן הידלגו, על תוכנית להפוך את מרכז העיר ההיסטורית לאזור של "מדרחוב למחצה", בו ישלטו ההליכה והרכיבה על אופניים והגישה למכוניות תהיה מותרת לרכבי חירום, רכבים של התושבים המתגוררים במקום ומשאיות המובילות סחורה בלבד. הידלגו מתכננת להכפיל את מספר השבילים לאופניים בעיר עד 2020, כחלק מתוכנית פיתוח לרכיבה על אופניים שעלותה 147 מיליון דולר. היא מקווה גם ליישם מערכת להשכרת אופניים חשמליים ולהגביל את המכוניות המופעלות בדיזל עד 2020. [15]

סגירת פונטוודרה שבספרד למכוניות

פונטוודרה היא עיר בצפון מערב ספרד עם כ-80 אלף תושבים. מאז שנות ה-50 של המאה ה-20 גדלה כמות המכוניות בעיר בהדרגה. עד שנות ה-90 נסעו ברחובות העיר כ-52 אלף מכוניות ביום. בשנת 1999 נבחר לראשות העירייה מפלגה סוציאליסטית שבראשה עמד הרופא לשעבר מיגל לורס (Miguel Anxo Fernández Lores). מרכז העיר היה אז במצב עגום למרות שפע של ארכיטקטורה מתקופת ימי-הביניים והרנסנס. מהר לאחר היבחרו החל לורס והיועץ העיקרי שלו César Mosquera להחזיר את הרחובות לידי בני האדם. הם נבחרו ב-3 יולי 1999 ועד ה-6 באוגוסט המרכז ההיסטורי כבר הפך לאזור להולכי רגל. את סיכום הצלחת המהלך ניתן לבטא במשפט "עיר צריכה רק מעט מכוניות כדי לעבוד". לורס "הפך" את הפירמידה כך שהולכי הרגל נמצאים בראש סדר העדיפויות, אחריהם האופניים והתחבורה הציבורית ובמקום האחרון המכוניות. לפי נתוני העירייה כמות המכוניות במרכז ההיסטורי של העיר ירדה ב-97% מאז שנת 1999. תנועת המכוניות ירדה ב-77% באזורים הסמוכים למרכז וב-53% בעיר כולה. מאז השינוי התרחשו מספר שינויים - מאז שנת 2011 לא היה בעיר אף הרוג בתאונות דרכים, איכות האוויר השתפרה. ילדים יכולים לשחק ברחוב, ומבוגרים מתניידים בקלות. רוב הרכבים שכן נוסעים בעיר - הם בעיקר רכבים מסחריים של שליחויות והם נוסעים לאט ובזהירות. לורס נבחר שוב שוב במשך 5 פעמים ונכון לשנת 2017 הוא כיהן במשך 18 שנים ברציפות. [18]

סוד ההצלחה של העיר הוא לא תיאור פשטני של "מלחמה על מכוניות" אלא מתן מענה למכלול נושאים כמו נגישות, בטחון וזיהום על ידי תוכנית אינטגרלית. לורס וחבריו עשו לולאות שמנעו גישה למרכז העיר אם מכוניות - אם נכנסת מצד דרום גם יצאת מצד דרום. מטרת תוכנית זו שגובתה גם בהגבלות משמעותיות על החנייה בכל מרכז העיר הייתה להיפטר מ"תנועה לא הכרחית" כמו תנועת מכוניות דרך מרכז העיר במקום להקיף אותה, או תנועה של נהגים שמחפשים חניה. חניה לכמה שעות אסורה בכל מרכז העיר אבל יש מספר מקומות שבהם ניתן להשאיר את המכוניות בחינם למשך זמן של עד 15 דקות. קיימים מגרשי חניה רחבים בפאתי העיר כדי לעודד אורחים להשאיר את המכוניות שלהם שם במרחק הליכה של 5-10 דקות ממרכז העיר. לפי נתוני העיירה מי שצריך להיכנס למרכז העיר עם מכוניות - לדוגמה כדי להעביר חבילה או להסיע אדם מבוגר לא תקועים בפקקי תנועה. [19]

עיר ללא מכוניות בנורווגיה

בשנת 2015 החליטה עיריית אוסלו כי מרכז העיר ייסגר למכוניות עד שנת 2019. זאת במאמץ להקטין את פליטת גזי החממה של העיר. במרכז העיר גרים רק 1,000 איש אבל עובדים בה 90 אלף איש[20]. נכון לתחילת שנת 2019 התכנית יושמה חלקית, באמצעות סגירת חלק מהחניות והרחובות למכוניות. הדבר תרם לשיפור איכות החיים בעיר, כאשר רבים עברו מנסיעה במכוניות ואוטובוסים להליכה ורכיבה על אופניים, ורבים עברו לנסיעה בתחבורה ציבורית לא רק בגלל הקושי להשתמש במכונית אלה גם בגלל שהתפנה מקום באוטובוסים עקב מעבר להליכה ורכיבה על אופניים[16].

צמצום שימוש במכוניות באנגליה

במרכז לונדון הונהג "אזור עם פליטות נמוכות מאוד" אשר כל מכונית הנכנסת אליו חייבת לשלם 15.1 דולר בכל פעם. מכונית על גז שנבנתה לפני 2006 או מכונית על דיזל או על גז ודיזל שנבנתה לפני 2015 צריכה לשלם 16.4 דולר נוספים, ומשאית או אוטובוס שנבנו לפני 2015 צריכים לשלם 100 דולר.[17].

הערות שוליים

  1. ^ ויקיפדיה האיחוד האירופי המדינות החברות
  2. ^ European Environment Agency Ecological footprint of European countries 1 בנובמבר 2017
  3. ^ ויקיפדיה List of countries by ecological footprint
  4. ^ ויקיפדיה List of countries by ecological footprint
  5. ^ Olivia Rosane Global Carbon Emissions Reached Record High in 2018 26 במרץ 2019 Ecowatch
  6. ^ Olivia rosane Climate Change Emerges as Key Issue in Close Finland Election 15 באפריל 2019, Ecowatch
  7. ^ Natalie Sauer Spain’s socialists win election with Green New Deal platform 29 באפריל 2019, Climate Home
  8. ^ Kate Aronoff SPANISH SOCIALISTS RUNNING FOR RE-ELECTION SUNDAY ON A “GREEN NEW DEAL DE ESPAÑA 27 באפריל 2019, The Intercept
  9. ^ Olivia Rosane EU Parliament Bans Plastics Responsible for 70% of Ocean Trash 29 במרץ 2019, Ecowatch
  10. ^ Josh del Sol Beaulieu Brussels Becomes First Major City to Halt 5G Due to Health Effects3 לאפריל 2019, Greenmedinfo
  11. ^ Somini Sengupta Copenhagen Wants to Show How Cities Can Fight Climate Change 25 במרץ 2019, The New York Times
  12. ^ נסיעות אופניים בהולנד משרד התחבורה, העבודות הציבוריות והמים של הולנד.
  13. ^ Platz da!, für die Radfahrer, 23.03.2011
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 Mobilität im Großraum Hamburgניידות באזור המבורג, 2011
  15. ^ פריס מוציאה את המכוניות מהעיר news1, 09/12/2014
  16. ^ ADELE PETERS What happened when Oslo decided to make its downtown basically car-free? 24 בינואר 2019, fast company
  17. ^ FEARGUS O'SULLIVANLondon Puts a High Price on Driving Older, Polluting Cars 5 באפריל 2019, CityLab
  ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לאקו-ויקי ולהרחיב אותו.