דובק היא חברת טבק ישראלית, היצרנית הוותיקה של סיגריות בישראל. בעבר דובק מכרה את רוב ההסיגריות בישראל, עם השנים נשחק מעמדה על ידי חברות אחרות. נכון לשנת 2012 דובק החזיקה נתח כספי של 16% מהשוק (ו-20% מהמכירות). מכירות החברה נמצאות בדעיכה. דובק החזיקה אמנם בשלושה מתוך עשרת המותגים המובילים - טיים, נובלס וגולף, אך המעמד של שלושתם בקרב המעשנים נשחק והם רושמים ירידה של 10%-12% במכר הכמותי.[1] דובק עוסקת גם בייבוא ושיווק של מוצרים שונים בתחומי הטבק וכן מפיצה אביזרי עישון, מצתים ומשקאות אנרגיה.

עישון

היסטוריה

חברת דובק נוסדה בשנת 1935 על ידי מספר תעשיינים, ובהם מרטין גהל (Martin Gehl) שעלה מגרמניה. מפעל החברה הוקם ברמת גן. בשנת 1960 החלו מניותיה להיסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ובשנת 1971 רכשה את שתי מתחרותיה, סיגריות מספרו ומטוסיאן, והשיגה מונופול בשוק הטבק המקומי. מאמצע שנות ה-60 של המאה ה-20 ניהל את החברה זרח גהל בנו של מרטין, וחקירת מכס שנוהלה נגדו ונגד החברה באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 וכן מאבקי ירושה גרמו לטלטלה בחברה.[2] בשנים אלה מפעלי החברה היו בבני ברק, בצפת ובלוד, והיו לה מחסנים בתל אביב וחיפה.

בשנת 2003 הפכה החברה לחברה פרטית, ושנה לאחר מכן הייתה למשווק הבלעדי בארץ של מוצרי החברה הדנית "האוס אוף פרינס" ("House Of Prince"). הרחוב בו שוכנים מפעל החברה ומשרדיה בפתח תקווה קרוי על שמו של מרטין גהל.

פעילות

מפעלה העיקרי של דובק, כמו גם הנהלתה, שוכנים כיום בקריית אריה בפתח תקווה, ומפעל ייצור הטבק נמצא בבני ברק. כיום פעילותו של חלק ממתחם המפעל הועתק למפעלים האחרים של דובק, ועל המגרש שנמכר ליזם פרטי נבנה קניון. ברשותה של דובק מנגנון הפצה משלה המגיע לכ-10,000 נקודות מכירה ברחבי הארץ, וכן היא עוסקת בייצוא חלק ממותגיה. מנגנון השיווק משרת גם את משקאות האנרגיה "רד בול" ו"בלו". החברה מעסיקה כ-300 עובדים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הכחשת נזקי העישון
היסטוריה
פרסומות סיגריות בישראל עד שנות ה-60 של המאה ה-20
פרסומות לצורך לובי פוליטי והשפעה על דעת הקהל

הערות שוליים

  1. ^ אילנית חיות, מכירות הסיגריות בישראל בירידה: "זה כבר עסק יקר לעשן", גלובס, 5.3.2013
  2. ^ מיכל הולצמן, "דובק‭:"‬ מאבק בדרך הטבק, מעריב, 20 בפברואר 1987