סמינר:הפרטה

סמינר: עתיד שוק העבודה

1. פגישת הכרות

2. מושגים: עבודה, אבטלה

3. על נושא ההפרטה

4. על תכנית ויסקונסין - ערן גולן, עמותת מחויבות. מאיפה הגיעה התכנית, היסטוריה, כיצד היא מיושמת בישראל, מי מרוויח

5. מבנה המשק - איך עובדת הכלכלה, נקודת מבט מכיוון המשק הלאומי

על ההפרטה

מהי הפרטה

הפרטה היא תהליך בו המדינה מעבירה נכסים שבידיה אל גורמים פרטיים. ההנחה הכלכלית הבסיסית היא שהמדינה "לא יודעת לנהל", ולכן נכסים שברשותה אינם יעילים. אם תעביר המדינה את הנכסים לידיים פרטיות הרווח יהיה כפול: ראשית, המדינה תכניס סכום נאה לקופתה ותוכל לצמצם חובות או להשקיע בתשתיות – גורמים מעודדי צמיחה, מאידך הנכס ינוהל באופן 'יעיל' ולכן הרווחים יגדלו, ועמן גם ההכנסות ממיסים, כשהנכס יצמח ייווצרו מקומות העבודה והאבטלה תקטן. לעיתים הקונה גם מתחייב לשלם תמלוגים למדינה על הנכס, כך שהרווח הכספי למדינה גדול אף יותר.

אולם בתהליך של הפרטה יש בעייתיות מובנית: המדינה מנהלת את נכסיה לטובת הכלל, כשנכס מועבר לידיים פרטיות הוא הופך מכוון ליעד אחד: הגדלת הרווחים של הבעלים, ומהר. כך, נכסים שבמשך שנים כוונו לטובת הכלל, הופכים עורם בן ליל ומפנים את כל המשאבים לטובת השורה התחתונה.

מי אמר שהמדינה מנהלת גרועה?

הרי אותם שרים וחברי כנסת שמחליטים על ההפרטה הם אלו שאחראים על הנכס מלכתחילה. אם הם אומרים שהמדינה מנהלת גרועה, בעצם הם קובעים שהם עצמם לא ראויים לתפקידם. ואם הם לא יכולים לנהל את הנכס, מי יתקע לידינו שהם מכרו אותו לקונה הטוב ביותר ושמרו על האינטרס הציבורי בתהליך?

כך שהטיעון שהמדינה מנהלת גרועה גורר שהיא גם גרועה בלהפריט את נכסיה. וכעת נותרת השאלה מה עדיף: נכסים מנוהלים רע על ידי המדינה, או נכסים שהופרטו בצורה גרועה והם בידיים פרטיות?

למה גופים פרטיים יותר 'יעילים'?

מי שעובד בחברה בה יותר מ-50 עובדים מבין את האבסורד בטיעון היעילות. גם בחברות פרטיות הבזבוז חוגג, לעיתים אף יותר מאשר בחברות ממשלתיות. בעשור האחרון, לדוגמה, עלה שכר המנהלים בחברות הפרטיות באופן דרסטי. כך שעלות השכר של המנהלים הבכירים יכולה להגיע למאות אלפי שקלים ואף מיליונים בחודש!

היעילות נמדדת בתוצר (בכסף) מול ההשקעות. ניתן להשיג יעילות כזו במספר אופנים:

1. להעלות את המחירים. בלתי אפשרי בשוק תחרותי. אך כשבשוק רק מספר מצומצם של מתחרים (כמו למשל 3 בנקים גדולים, 3 חברות סלולר גדולות, 4 חברות דלק, וכד') הם יכולים לתאם ביניהם את המחירים כדי להגדיל את הרווחים (מה שנקרא 'קרטל').
2. להשתמש בטכנולוגיה חדישה שתוריד עלויות. בשוק תחרותי דבר כזה כמעט לא קורה. גם אם יש פטנט חדש שיאפשר להוריד עלויות, תוך זמן קצר כל הפירמות ירכשו אותו ושוב יגיעו לעלויות ייצור זהות
3. להוציא פחות על שכר העובדים. היות וקביעת השכר היא תהליך פוליטי (קרי, של מאבקי כוח), עלייה בכוח התאגידים הגדולים וירידה בכוח העובדים (החלשת ההיסתדרות, עלייה באבטלה) מאפשרות ניצול בוטה יותר של העובדים. כך משיגות הפירמות 'יעילות' על גב העובדים.
   כשהסכמי השכר לא מאפשרים לקצץ בשכר ובתנאים מכריזים על 'דור-א' ו'דור-ב'. עובדי 'דור-א' הם העובדים הוותיקים שהסכם העבודה איתם נערך טרם ההפרטה והם זוכים לתנאים נוחים ומשכרות גבוהה. כל העובדים שהצטרפו לאחר ההפרטה מוכרזים 'דור-ב' והם התקבלו בתנאים נחותים ובמשכורת נמוכה. כיום ישנו דרג שלישי של 'עובדי קבלן' שהם עובדים שנשכרו על ידי קבלן חיצוני הנותן שרותים.
4. לצמצם את ההשקעות. אפשר להשקיע פחות בתנאים לעובדים, או בתשתיות לעתיד.

איך נוצר הרווח

פעם, כשנפח היה מייצר פרסה, הוא היה מקבל עליה שכר וממנו חי.

עם המהפכה התעשייתית נבנו מכונות לייצור פרסות, כך אותו נפח יכול היה לייצר הרבה יותר פרסות. אך המכונה עלתה כסף רב והיה דרוש בעל הון שישקיע את הכסף בקניית המכונה. כך נוצרו מעמדות בעלי ההון (בעלי המפעלים) ועובדיהם. בעלי ההון היו משקיעים את ההון בקניית המכונות, העובדים היו עובדים ומייצרים. בסופו של יום, חלק מהרווח על הייצור היה מגיע לעובד כשכר, והשאר היה נותר בידי בעל ההון בכדי להחזיר את ההשקעה (עם רווח קטן בצידה, אחרת לא היה כדאי לו להשקיע במפעל...). היות ובעל ההון רוצה תשואה גדולה ככל האפשר מההשקעה, הוא ילחץ שחלק גדול יותר מהרווח יגיע לידיו, ופחות לעובדים.

במפעל ממשלתי ההשקעה מגיעה מכספי משלם המיסים, והרווח חוזר לתקציב הממשלה לטובת הכלל. בדרך כלל במצב כזה אין לחץ גדול להגדיל את הרווח, וגם לא לחץ לצמצם בשכר העובדים. כנציגת הציבור על הממשלה להוות דוגמה למתן זכויות ושכר לעובדים, לכן בדרך כלל במפעלים הממשלתיים לעובדים היתה קביעות, תנאי עבודה ופנסיה טובים ושכר גבוה.

עם ההפרטה כל זה משתנה לטובת הרווח לקונה.

כיום, העסקת משנה (חברות כוח אדם וקבלן) יוצרות עוד רובד של מקבלי שכר על גב העובדים. במפעל חיפה כימיקלים, למשל, חברת ברן היא המעסיקה של העובדים ונותנת שרותי תיפעול למפעל עצמו. כך בסופו של יום מגיע חלק קטן מהרווח לעובדים, חלק שני לחברת ברן וחלק שלישי לחיפה כימיקלים.

האוצר לא איחר להבין את המשמעות של העסקת משנה וכיום עובדים רבים בממשלה מועסקים בצורה זו. כך גם מממנת הממשלה את חברות כוח האדם, מהווה דוגמה שלילית לחברות במשק, וגם תורמת לפגיעה בזכויות העובדים (הממשלה מצפה מהמעסיק להעניק את כל ההטבות הקבועות בחוק לעובדים, אבל לא בודקת את זה, כך שלעיתים קרובות המעסיק עובר על חוקי העבודה).

הפרטה אפורה

לעיתים לא נעים לממשל להודות בכך שהשרותים מסויימים מופרטים, וכך מתבצע תהליך סמוי של הפרטה. כך, למשל, הופרטו מע' החינוך ומע' הבריאות. דו"ח דברת, למשל, מאפשר למנהלים לשכור 'שרותים פדגוגיים' מחברות פרטיות. כך שרותים רבים שעד היום קיבלו הילדים בחינם ינתנו כעת לחברות פרטיות תמורת תשלום - שממנו יגזר עוד רווח לחברות. לא בכדי הוצאות החינוך 'חינם' הולכות ותופחות עם השנים. דבר דומה קורה עם מע' הבריאות - משנה לשנה אנו מוציאים כסף רב יותר על שרותים שפעם היינו מקבלים בחינם (או 'טכנולוגיות חדשות' שפעם לא היו, וכעת המדינה לא מסכימה לממן אותן). כך עולה ההשקעה הפרטית בבריאות בישראל, בעוד ההשקעה הממשלתית יורדת.

מה עם ההשקעות של המדינה בנכס?

בד"כ, את הנכס המופרט הקימה המדינה בהשקעה מאסיבית (מפעלים, רשת התקשורת של בזק, סניפי בנקים) בכספי הציבור. האם נבדק שהמחיר שבו מוכרת המדינה את הנכס מכסה את ההשקעות הללו? היות וההפרטה כיום היא 'אידאולוגית', תופשים פקידי האוצר את תפקידם כהפרטה בכל מחיר. כך נתפסו בכירים באוצר אומרים שמטרתם היא להפריט, ולא חשוב באיזה מחיר. רבות דובר בסרט שיטת השקשוקה, שיטה שהופעלה בעת הפרטת צים.

השחתה לפני הפרטה

תופעה אחרת המוכרת מתהליכי הפרטה הוא השחתה של המערכת כתרוץ להפרטה. כך, למשל, אנו שומעים השכם והערבת על השחיתות בנמלים ובחברת החשמל, כאשר חלק מאותם המושחתים הם בכלל מינויים פוליטיים של אותם שרים וחברי כנסת, שאחר כך מתלוננים שיש להפריט את הנכס עקב השחיתות... תהליך ההשחתה מתבטא לעיתים פשוט בקיצוץ התקציבים. שרות התעסוקה, למשל, סובל כבר שנים רבות מקיצוץ בתקציביו. כשהתקציבים מקוצצים, מצבת העובדים מצטמצמת, ומספר הפונים על כל עובד עולה. כך מגיעים העובדים למצב בלתי אפשרי בו עומס העבודה עליהם לא מאפשר חיפוש אמיתי של עבודה לפונים. לאחר תלונות רבות על איכות השרות משרד האוצר תמיד שמח להפריט את השרות, כך קיבלנו את 'תכנית וויסקונסין'.

סרט 

ההפרטה

חיפה כימיקלים: הפרטה של מפעל תעשייתי. יכול להיות שכאן היה מקום להפרטה

הפגיעה בעובדים

לאחר ההפרטה היה מאבק אדיר בין העובדים להנהלה החדשה, מאבק שהשבית את המפעל כמעט חצי שנה. בסופו הושג הסכם דור א'/דור ב'. את המפעל ברותם כבר בנו מלכתחילה עם כוח עבודה של עובדי קבלן בלבד. חברת ברן נבחרה כ'ספקית שרות' להפעיל את המפעל. למעט כ-20 עובדים במפעל, כל השאר הם עובדי קבלן. אחד האיומים כלפיהם הוא שאם העובדים יאוגדו, החוזה עם החברה לא יחודש וכולם ילכו הביתה.

פגיעה בבטיחות/בהשקעות

היו מספר עדויות (לא ממש ברורות) של העובדים שהחברה מקצצת תקציבים עד כדי פגיעה בבטיחות.

דוגמה קלאסית היא הפרטת הרכבות בבריטניה: אחד הצעדים המשמעותיים של תאצ'ר. לאחר ההפרטה החלה מערכת הרכבות האנגלית להידרדר וכיום היא מהגרועות באירופה. קיצוץ בהשקעות של החברות הוביל לעלייה בתאונות, עד כדי כך שלפני מספר שני הולאמו תשתיות הרכבת מחדש.

דוגמה נוספת: רשת החשמל בצפון אמריקה. גם שם השקעות נמוכות מידי לאורך זמן פגעו בזמינות הרשת ותקלה אחת בשנת ???? גרמה לתגובת שרשרת שהאפילה ??? ערים ומדינות.

היכולת של ההנהלה לתמרן את העובדים

כשהסתבר שבית המשפט עומד לפסוק לטובת העובדים הזעיקה ההנהלה את העובדים שלא ניסו להתאגד, שלחו מוניות לאסוף מהבית אנשים שלא היו במשמרת, ותחת עינם הפתוחה של מנהלי העבודה 'בקשו' מהם לחתום על התאגדות ב'עמותה' שתייצג אותם מול ההנהלה.

היות ובניסיון ההתאגדות היו כ-1/3 מהעובדים, בעמותה היו כ-2/3. כך, למחרת, בדיון המשפטי הציגה ההנהלה את העמותה כהתארגנות ספונטנית של העובדים כנגד חברי ההסתדרות וניסו לשכנע את בית המשפט להכריז על העמותה כארגון היציג של העובדים. לאחר מאבק משפטי ארוך הכריז בית המשפט שהניסיון הזה לקה בחוסר תום לב קיצוני של ההנהלה, וחברי ההסתדרות הוכרזו כארגון היציג של העובדים.

ברור שבמצב הזה להנהלה משאבים כספיים גדולים בהרבה מהעובדים. לכן יש בידה אפשרות לבצע מהלכים שנותנים לה יתרון אל מול חולשת העובדים.

היכולת של ההנהלה לאיים על העובדים

לאחר שבית המשפט אמר את דברו, החלה ההנהלה במסע הפחדה לחיסול התארגנות העובדים. העובדים שהתארגנו נשלחו אחד אחד לעורך דין מחוץ לחברה שאיים עליהם שיש בידיו הוכחות לכך שהם גרמו נזקים כלכליים למפעל והוא מתכוון לתבוע אותם באופן אישי על הסכומים הגדולים. האפשרות היחידה שהותירו בידי העובדים היא לחתום על התפטרות מהמפעל כשהם יקבלו חלק מפיצויי הפרישה (שלא היו מגיעים להם במקרה שהם מתפטרים מרצונם).

יש לציין שלא ניתן לעובדים לשוחח ולהתייעץ בטלפון עם אף גורם. ברור שבסיטואציה כזו רוב האנשים יבהלו ויסכימו לכל תנאי. כך הצליחה ההנהלה לגרום לפיטוריהם של רוב הוועד של ההסתדרות.

שוב, אנו רואים כאן את כוחו העדיף של ההון על פני העובדים. למרות שהעובדים ניסו לקבל עזרה משפטית מההסתדרות ומ'קו לעובד', היות ואלו עורכי דין מתנדבים, מהירות התגובה האיטית שלהם היתה בעוכריהם של העובדים ומערך האיומים עשה את שלו.

קשר הון ומשטרה

ראינו בסרט איך מפקד המשטרה מגיע לזירה, ובמקום לעזור לעובדים הוא הולך לשתות קפה עם המנהלים. ולאחר מכן הוא חוזר לעובדים ומשמש כשליח ההנהלה.

הפרטת משאבי טבע

כימיקלים לישראל – משאב טבע

מונופול טבעי

חברת חשמל – מונופול טבעי

דואר – העלאת תעריפים (לא רק העלאת תעריפים - מפריטים את הדואר המרוכז, ששמה הכסף, והדואר הרגיל לא. ככה לוקח חודש למכתב להגיע - זה מה שקרה באוסטרליה)

דיון...