חוק ההסדרים/מניעת הונאות במוסד לביטוח לאומי
תקציר
כלי ענישה כנגד הונאות בביטוח הלאומי, העברת מידע ממוסדות פיננסיים לצורך ייעול מבחני הכנסה.
- עמודים 65-67 בהצעת מדיניות 2009-2010
- עמודים 28-29 בקובץ תיקונים להצעת מדיניות 2009-2010
- החלטת ממשלה מס' 141, מניעת הונאות במוסד לביטוח לאומי
סעיפים קשורים
כתבות מהעיתונות
ניתוחים והשפעות
דברי הסבר
בשנת 2008 הוצאות המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) עבור תשלומי גמלאות היו כ-50 מיליארד ש"ח. על פי הערכות של גורמי מקצוע בארץ, שיעור ההונאות עומד על לפחות 5% מסך תשלומי הגמלאות, כלומר כ-2.5 מיליארד ש"ח לשנה. לפיכך, מניעה של כרבע מהיקף ההונאות השנתי יכולה להביא לחיסכון של כ-625 מיליון ש"ח. לעניין זה, נציין כי מהשוואה בינלאומית שנערכה על ידי ממשלת אנגליה בין שמונה מדינות במערב אירופה עולה כי שיעור ההונאות מסך תשלומי הגמלאות מגיע לכ-4%.
סיבה עיקרית לכך שתופעת הרמייה הינה רחבת היקף היא מחסור בכלי ענישה וסנקציות אפקטיביים אשר ייצרו הרתעה מספקת כנגד מעשי מרמה בגמלאות. הסנקציות הקיימות כיום אינן יוצרות הרתעה מספקת או שיישומן כרוך בהעמדה לדין והן אינן מיושמות בשל תהליך ארוך ומסורבל המחויב לשם הפעלתן.
סיבה נוספת לשיעור הרמייה הגבוה היא היעדר נתונים מספקים בדבר מבוטחים לצורך בחינת זכאותם לגמלאות השונות. שכן, חלק מהגמלאות מותנות במבחני הכנסה אשר מתבצעים דה פקטו על סמך הצהרות התובעים בלבד ומספר מסמכים מצומצם אותם נדרש התובע להמציא. כיום, למוסד יש יכולת מוגבלת ביותר לבדוק את הנתונים שהוגשו הינם מלאים ומהימנים. הסיבה לכך נעוצה בהיעדר יכולת של המוסד להצליב מידע אודות הכנסות התובעים בין המוסד לביטוח לאומי לגופים אחרים כגון: רשות המיסים, בנקים וחברות ביטוח.
על מנת להתמודד עם תופעת המרמה בגמלאות מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי, כך שיקבעו בו סנקציות אפקטיביות על מי שהשיג גמלה שלא כדין, וזאת על מנת ליצור הרתעה הולמת ולצמצם את שיעור הרמייה. להלן נפרט את הסנקציות המוצעות.
הטלת קנס מינהלי על מי שמסר הצהרה כוזבת, במעשה או במחדל, למוסד לביטוח לאומי, אשר יש בה כדי להשפיע על זכאותו לקבלת הגמלה או על גובה הגמלה. שיעור הקנס המינהלי שיוטל על מסירת מידע כוזב הנוגע לגמלת קיום יהיה בשיעור של 2,500 ש"ח בתוספת 50% מהסכום שהתקבל שלא כדין, ובלבד שלא יעלה על 20,000 ש"ח. ולגבי גמלה שאינה גמלת קיום יוטל קנס מינהלי בשיעור של 2,500 ש"ח בתוספת 50% מהסכום שהתקבל שלא כדין, ובלבד שלא יעלה על 40,000 ₪.
כמו כן, מוצע לקבוע כי יבוצעו תיקוני החקיקה הנדרשים במסגרת התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010 לצורך יישום החלטה זו.
בנוסף, מוצע לקבוע כי מי שהשיג גמלה שלא כדין ישיב את הסכום שקיבל במרמה בצירוף ריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה.
עוד מוצע לאפשר למוסד לביטוח לאומי לייעל את מבחני ההכנסות המופעלים על ידו וזאת באמצעות מתן אפשרות לקבל מידע בדבר הכנסות התובעים הן מבנקים, חברות ביטוח וחברות מנהלות. בנוסף, מוצע לקבוע בחוק את סוגי המידע שיהיה רשאי המוסד לקבל ממס הכנסה ומס ערך מוסף ובכלל זה מידע בדבר הכנסותיו מעבודה של המבוטח, מידע המצוי לגבי חשבונות הבנק של המבוטח; מידע בדבר חסכונות ולגבי נכסים פיננסיים – פיקדונות, חסכונות, קופות גמל, קרנות השתלמות, ניירות ערך והכנסות מדיבידנדים בחברות של בעלי שליטה, וכן מידע בדבר בעלות על נכסי נדל"ן והפקת רווח מהשכרתם. שר הרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת עבודה, רווחה ובריאות של הכנסת יהיה רשאי לקבוע מידע נוסף שהמוסד יהיה רשאי לקבל.
עוד מוצע לקבוע כי הדיווחים המועברים כיום על ידי מעסיקים למוסד לביטוח לאומי יועברו באופן מקוון בלבד, וזאת כדי לייעל את הליכי הדיווח, ובדומה לחובה הקיימת כיום בסעיף 131(ב-2) ו-166(ב) לפקודה.
מוצע לקדם החלטה זו במסגרת התוכנית הכלכלית, בייחוד לנוכח המשבר הכלכלי, בשל ההשלכות התקציביות המקרו-כלכליות שיכולות לנבוע מטיפול אפקטיבי בבעיית הרמאות במוסד לביטוח לאומי ובשל הרצון למקד את הקצבאות בזכאים לכך.