המהומות בתל אביב ביום כיפור

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המהומות בתל אביב ביום הכיפורים אירעו ב-24 בספטמבר 2023, ערב יום הכיפורים, י' בתשרי ה'תשפ"ד. באירוע התעמתו מפגינים עם פעילי תנועת ארגון "ראש יהודי" על הניסיון שלהם ליצור מחיצה לצורך הפרדה מגדרית במסגרת תפילה במרחב הציבורי בכיכר דיזנגוף, וזאת בניגוד להחלטת עיריית תל אביב-יפו שלא לאפשר הפרדה מגדרית במרחב הציבורי, ופסיקת בית המשפט העליון בנושא זה.

השתלשלות האירועים

החל משנת ה'תשפ"א (2020) החל ארגון "ראש יהודי" לארגן תפילות יום כיפור המוניות במספר מקומות בתל אביב, בהם כיכר דיזנגוף, רמת אביב, מגדלי גינדי, נאות אפקה, כיכר אתרים ועוד, כדי לאפשר תפילה תחת מגבלות מגפת הקורונה. בתפילות היו אזורים מסוימים בהם הוצבו מחיצות ניידות לטובת המתפללים החפצים להתפלל בהפרדה.

לקראת יום הכיפורים בשנת ה'תשפ"ד הורה ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי, בעקבות פנייתו של ראש סיעת 'חילונים ירוקים' בעירייה וסגן ראש העיר ראובן לדיאנסקי, לאסור הפרדה מגדרית בתפילות במרחב הציבורי.[1]

בתגובה, הודיע ארגון 'ראש יהודי' על כוונתו לבטל את התפילות במרחב הציבורי, ולחזור להתפלל בתחומי בתי הכנסת. אך בעקבות לחץ של פניות מצד מתפללים ורבנים, בהם הרב שמואל אליהו והרב יהושע שפירא הוחלט לקיים את התפילות במרחב הציבורי בכל זאת, כאשר על האופן בו הן ייערכו הוטל איפול.

לאחר החלטת העירייה הגיש ה'פורום לחירות וכבוד האדם בישראל' עתירה מנהלית דחופה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד החלטת העירייה, אך בית המשפט דחה אותה ואישר את החלטת העירייה.

במתחם התפילה בכיכר דיזנגוף השתמשו בדגלי ישראל כמחיצות. לדעת המוחים הדבר היה בניגוד לפסיקה שניתנה על ידי בית המשפט, כי "לא תתקיים כל הפרדה מגדרית באמצעים פיזיים".[2] השוטרים שהיו נוכחים במקום הסכימו עם טענת המארגנים כי אלה אינן מחיצות של ממש, ונמנעו מלהורות על פירוקן.[3]

בטרם החלו התפילות הגיעו מפגינים וניסו למנוע את קיום התפילות על ידי פינוי הכיסאות, צעקות וצפצופים. התפילה הופסקה ועברה לבית כנסת ברחוב צדדי סמוך.[4]

נסיונות לקיים תפילהבהפרדה התקיימו גם במתחמים אחרים: כמו נאות אפקה, כיכר הבימה, פארק המדרון ביפו, כיכר המדינה וכמו כן בבמרכז חורב בחיפה וברחובות.[5]

התגובות לאירוע

אישי ציבור, שרים וחברי כנסת רבים הגיבו לאירוע, ביניהם ראש הממשלה בנימין נתניהו שכתב: "עם ישראל ביקש להתאחד ביום הכיפורים בבקשת סליחה, מחילה ואחדות בתוכנו. לתדהמתנו, דווקא במדינת היהודים, ביום הקדוש ביותר לעם היהודי, מפגיני שמאל התפרעו נגד יהודים בעת תפילתם. נראה שאין גבולות, אין נורמות ואין סייג לשנאה מצד הקיצונים משמאל. אני, כמו רוב אזרחי ישראל, דוחים זאת. אין להתנהגות אלימה כזאת מקום בתוכנו".[6]

ראש האופוזיציה יאיר לפיד כתב: "הגיעו הנה מבחוץ גרעינים משיחיים וגזעניים שמנסים לכפות עלינו את הגרסה שלהם ליהדות. אנחנו לא זקוקים מאף אחד להוראות הפעלה איך להיות יהודים".[7] לאחר כיממה שינה מעט לפיד את התייחסותו לאירוע ופרסם פוסט בפייסבוק שבו כתב: "עם רצון טוב נוכל לעמוד על העקרונות הליברלים, אבל לא לפוצץ תפילות ולא לתת למשיחיים את מלחמת הדת שהם כל כך רוצים. אנחנו מאמינים בכל לבנו שאסור להדיר נשים במרחב הציבורי, אבל שמנו לב שלא רק גברים רצו להתפלל בהפרדה יש גם נשים שמעדיפות את זה. אנחנו יודעים שמחיצות הן רעות, אבל עם קצת רצון טוב, האם אין פתרונות אחרים שאנחנו מסוגלים לחשוב עליהם?"

הנשיא יצחק הרצוג הגיב לאירוע במהלך העצרת המרכזית לציון 50 שנה למלחמת יום הכיפורים: "במיוחד בעת הזאת עלינו להפיק לקחים ולהבין היטב שהאיום הפנים-ישראלי הוא האיום החריף והמסוכן מכולם. רק אתמול, בעיצומו של היום הקדוש, חמישים שנים בדיוק אחרי פרוץ המלחמה, ראינו דווקא בעיר העברית הראשונה - דוגמה מטלטלת וכואבת לאופן שבו המאבק הפנימי בתוכנו מסלים ומקצין".[8]

בעקבות האירוע

בעקבות האירוע, עיריית תל אביב שלחה מכתב התראה לארגון "ראש יהודי" כי בעקבות ההפרות שנעשו בתפילה בכיכר דיזנגוף, נשקלים מחדש היתרים לשלושה אירועים נוספים אותם ביקש הארגון לקיים. העירייה ציינה את הפרה בדבר "איסור על הפרדה מגדרית באמצעים פיזיים."[9]

איתמר בן גביר פרסם כי בדעתו לבצע תפילה ביום חמישי, 28 בספטמבר, בכיכר דיזנגוף כתגובה לאירוע. עם זאת, חלק גדול ממחנה הימין כולל בנימין נתניהו,[10] וכן חלק מראשי רשימת הציונות הדתית,[11] מתנער מפעולה זו ורואה בה פרובוקציה.

ב-9 באוקטובר 2024 פסק בית המשפט העליון כי תותר הפרדה מגדרית בתפילה ביום כיפור תשפ"ה בגן מאיר בתל אביב, בניגוד לעמדתה של עיריית תל אביב.[12]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חגית רוזנבאום, ראש בראש, ערוץ 7, ‏21 בספטמבר 2023
  2. ^ לאחר פסיקת בג"ץ: כך תפעל התפילה ההמונית בדיזינגוף בת"א, Ice, ‏24 בספטמבר 2023
  3. ^ חזקי ברוך, צפו | שוטר מסביר למפגין בתל אביב: אין כאן הפרדה, באתר ערוץ 7, 26 בספטמבר 2023
  4. ^ חזקי ברוך, אין גבול לשנאה: עימותים קשים במהלך התפילה בלב תל אביב, באתר ערוץ 7, 25 בספטמבר 2023
  5. ^ יעל צ'כנובר, אדם קוטב וגלעד מורג, אלו היו מוקדי העימותים, וזה מוביל התפילות בהפרדה: "גאים בהדתה שלנו", Ynet, ‏25 בספטמבר 2023
  6. ^ יוני גבאי, בני גנץ: "נתניהו מחולל השנאה הגדול ביותר ומלבה שנאה", כיכר השבת, ‏25 בספטמבר 2023
  7. ^ יוני גבאי, אין להם גבולות: מפגינים ביקשו למנוע את תפילת 'כל נדרי' בתל אביב | המשטרה לא התערבה, כיכר השבת, ‏25 בספטמבר 2023
  8. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    קובי אטינגר, הנשיא הרצוג על המהומות בת"א: "אני נחרד, איך הגענו לתהום הזו?", כיכר השבת, ‏26 בספטמבר 2023
  9. ^ N12 – עיריית ת"א בוחנת לא לאשר בכלל תפילות לארגון "ראש יהודי", N12, ‏26 בספטמבר 2023
  10. ^ N12 – נתניהו במסר לבן גביר – מבלי לציין את שמו, N12, ‏26 בספטמבר 2023
  11. ^ גורמים בעוצמה יהודית נגד רוטמן: "חלש אופי", www.inn.co.il, ‏26 בספטמבר 2023
  12. ^ ביני אשכנזי, העליון קבע: תפילות יום הכיפורים יתקיימו בגן מאיר בהפרדה עם מחיצות, Walla.co.il, ‏9 באוקטובר 2023