הצגת המקור של הדף "תנועת ההאטה"

'''התנועה להאטה''' (באנגלית: '''Slow Movement''') היא תנועה הקוראת להאטה בקצב החיים, ואימוץ תרבות המשבחת את האיטיות, וזאת במטרה לשפר את איכות החיים של הפרט ו[[רווחה חברתית]], [[סביבתנות|הגנה על הסביבה]], שיפור הבריאות הפיזית והנפשית, שיפור חיי המשפחה והקהילה. התנועה צמחה בעקבות [[מזון איטי|התנועה למזון איטי]] שמדגישה את החשיבות של אכילה נינוחה והכנת מזון טבעי ולא מעובד.

==רקע היסטורי להאצת החיים==
התרבות המערבית ובמיוחד [[תרבות הצריכה]] היא תרבות לינארית, שבה יש תפיסה של [[מיתוס הקדמה|התקדמות]] של הזמן של כלל האנושות, וכן התקדמות של השעון האישי. בניגוד לכך בתרבויות עתיקות רבות (כמו בתרבות ההודית, ובתרבות היוונית העתיקה) הזמן נתפס כדבר שיש בו מחזורים רבים, מהם קצרים ומהם [[תהליך ארוך טווח|ארוכים מאוד]].

הזמן בתרבות המערבית [[קפיטליזם|הקפיטליסטית]] נתפס כמשאב שיש לנצל אותו ב[[יעילות]] המקסימלית, והתוצאה היא לנסות להאיץ כל פעילות כך שתיקח פחות זמן ותפנה זמן שיאפשר לבצע פעילות אחרות.

לפחות בחלק מהחברות של [[לקטים-ציידים]], הייתה משמעות גדולה לתקופות של מנוחה ואי-עשיה. זאת משום שפעילות רבה מידי צרכה [[אנרגיה]] רבה יותר, ובין תקופות של ציד ונדודים, במקומות בהם המזון שופע, אין היגיון לקיום של פעילות יצרנית מיותרת שממילא אין איך לאגור את פירותיה. ב[[המהפכה החקלאית|חברה החקלאית הפרה-תעשייתית]], איכרים שחיו על פי זמני העונות והזמנים של המשק החקלאי, בהן הזמן מתקדם על פי זמני החמה ועל פי עונות השנה ותקופות הגידול של הצמחים ובעלי החיים.

התעשיינים בתחילת [[המהפכה התעשייתית]] היו צריכים ל"אלף" את האיכרים למשטר זמנים ועולם מושגים שונה מזה שהיו מורגלים בו. בתחילת תקופה זו ובתקופות בהן איכרים חדשים רבים באים לעיר, בעלי המפעלים היו צריכים להטיל עונשים כבדים מאוד (כמו גריעת יום עבודה שלם על איחור של דקות מספר לעבודה לדוגמה) כדי להרגיל את האיכרים שהפכו לפועלים להתרגל למושג של שעות ודקות.

ככל שהמכונות הפכו יעילות יותר, וככל שהייצור התבסס יותר על פועלים ומכונות בתוך פסי ייצור, הייתה חשיבות גדולה יותר לפעילות מהירה יותר ומדוייקת יותר של הפועלים. מפעל שהפועלים שלו עבדו במשך שעות רבות ושבו התפוקה לפועל לשעה הייתה גבוהה יותר יכל להנות מיתרון כלכלי על פני מפעלים איטיים יותר - שכן לגבי תשומות קבועות כמו תשלום על שכר דירה או [[ריבית]] על קניית המכונות הוא יכל לייצר כמות גדולה יותר של מוצרים לחודש לדוגמה ולכן למכור אותם במחיר נמוך יותר מאשר מפעלים מתחרים. הגיון זה נכון גם לגבי חנויות - ככל שקצב המכירות גדל יותר כך החנות רווחית יותר שכן היא משלמת עלויות קבועות כמו שכר דירה, שכר חודשי, [[ארנונה]] וכו' בין אם היא מוכרת מעט או הרבה.

ההיגיון התעשייתי והכלכלי הזה נכנס כמושג של "התייעלות" כלפי מימד הזמן - ייצור של יותר מוצרים באותן תשומות של פועלים ומכונות. ובחיים הכלכליים בכלל - השגה של יותר כסף באותו פרק זמן (רעיון של תשואה חלופית לכסף) ומשם גם לחיים הפרטיים - ניסיון להספיק "כמה שיותר" ביחידת זמן אחת.

צורת חשיבה זו נכנסה ליותר ויותר תחומי חיים כך שהממרה של [[בנג'מין פרנקלין]] "זמן הוא כסף" הפכה יותר ויותר מקובלת ונפוצה ביותר ויותר פעילויות - כחלק מהחדירה הכללית של תרבות הצריכה - כך לדוגמה גם פעילויות כמו אכילה, קריאה, הליכה, חיזור, תקשורת עם אנשים אחרים, או מין הפכו לדבר שיש לבצע אותו במהירות הרבה ביותר - כדי לפנות זמן לפעילויות אחרות.

==המחיר של תאוצת החיים==
המגמה של האצת החיים באה עם תג מחיר. התוצאות היו בין היתר התפשטות של [[מתח נפשי]] וגופני. שעות שינה מעטות מידי הגורמות לבעיות בריאות רבות, שעות עבודה ארוכות מידי היוצרות בעיות חברתיות ומקטינות את הפיריון בעבודה. האצת החיים בעיר עודדה את המגמות של ניכור והקטינה את האינטראקציה בין אנשים לבין שכניהם והסביבה העירונית, והאצת החיים בתוך המשפחה תורמת לבעיות משפחתיות.

אמנם פעילות כלכלית רבה יותר ויעילה יותר פירושה יותר מוצרים, אבל האצת הפעילות הזאת, והתפשטות הרעיון כי ניתן וצריך למהר תמיד, גרמו לבעיות חברתיות וסביבתיות שיש להן גם מחיר כלכלי ופגיעה ברווחה החברתית.

==התנועה למזון איטי==
[[מזון מהיר]] יותר פירושו [[מזון מעובד]] יותר, תעשייתי יותר ומלאכותי יותר. הספר [[אומת המזון המהיר (ספר)|אומת המזון המהיר]] לדוגמה פירט את שלל הבעיות והתופעות החברתיות שסוג כזה של מזון גרר- הן ברשתות למזון מהיר והן כדבר שנכנס לתוך הבתים.

[[מזון איטי|התנועה למזון איטי]] צמחה באיטליה ומשם התפשטה למקומות אחרים בעולם. היא קמה בין היתר כתגובת נגד למגמה העולמית של מעבר למזון מהיר ולרשתות של מזון מהיר. על פי התנועה אכילה איטית יותר פירושה הזדמנות טובה למנוחה שהגוף צריך, עיכול נכון יותר ובריא יותר של המזון, תזונה כזו מאפשרת להנות ממזון טרי יותר ושהוא פחות תעשייתי ויותר בריא (לדוגמה פחות שימוש במזון מטוגן). וכמו כן הדבר מאפשר תזונה מקומית יותר שיש לה פחות השפעות סביבתיות ועידוד של [[חקלאות מקומית]] ומעודד גם תעשיית מזון מקומית וקהילתית יותר.

==התנועה לערים איטיות==
גם התנועה לערים איטיות צמחה באיטליה מתוך המחשבה שהדבר יעודד ערים שמתפקדות באופן טוב יותר - לתושבים תהיה הזמנות להיפגש עם אנשים אחרים, עם הסביבה העירונית. הדבר יעודד [[אקולוגיה עירונית]] בריאה יותר. תחושת השייכות ו[[קהילה|הקהילתיות]] תתחזק והערים יהיו בריאות יותר ופחות [[תאונות דרכים|מסוכנות]] ו[[זיהום רעש|רועשות]].

רעיונות דומים לכך צמחו בקרב הוגים ותנועות אחרים - בין היתר החשיבות של [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]] ובאופן כללי [[תחבורה רכה]] לבטיחות של העיר וגישת [[חזון אפס]] המדגישה תנועה רציפה זורמת ואיטית במקום תנועה מהירה ומקוטעת עם [[פקקי תנועה]]. [[עירוניות מתחדשת]] עוסקת רבות בתחבורה רכה ולקשר שלה לתכנון עירוני - בין היתר על ידי היבטים כמו [[איזור מיתון תנועה]], [[תכנון מוכוון הולכי רגל]] ו[[עירוב שימושי קרקע]].

כמו כן הוגים שונים החלו לשים לב להיבט של תכנון עירוני וההשפעה שלו על התנהגויות של אנשים לחיוב ולשלילה:
* מפגשים ספונטניים ברחוב אשר מגבירים [[הון חברתי]] והיבטים כמו [[אמון]] וקהילתיות
* [[תכנון עירוני למניעת פשיעה]] המדגיש קיום של קווי ראייה ונוכחות של הולכי רגל ברחוב כדי למנוע וונדליזם אלימות ופשע.
* [[חזון אפס]] לעיצוב סביבת תחבורה סלחנית יותר לטעויות של נהגים ומשתמשי דרך.
* [[אורח חיים פעיל]] ו[[תחבורה פעילה]] לשם הגדלת הבריאות הנפשית והפיזית והפחתת [[מתח נפשי]].
* [[אמבט יער]] - התרגעות בטבע (כולל [[טבע עירוני]]) לשם שיפור הבריאות הנפשית והפיזית.

==התרגעות והאטה ברפואה ובבריאות==
החשיבות של [[התרגעות]] בחיים ידועה זמן רב עבור הרפואה המסורתית והיא מקבלת משנה תוקף בשנים האחרונות גם ברפואה המערבית. כמו כן יש התקדמות של הרעיון כי לגוף יש קצב משלו, וכי הניסיון להאיץ ככל האפשר את הטיפול הרפואי כך שההחלמה תהיה מהירה ככל האפשר הוא לא דבר רצוי תמיד. שני הדברים משתלבים לתוך רעיון של בריאות ורפואה [[הוליזם|בתפיסה הוליסטיות]] יותר שמקיפה את כל תחומי החיים ומדגישה אורח חיים בריא - כולל פעילות גופנית מתונה וסדירה, ארוחות סדירות ומסודרות ודגש על מזון מגוון וטרי וכן מנוחה והתרגעות.

בשנים האחרונות מתקיימים יותר ויותר מחקרים על נזקים ישירים ועקיפים של תופעות כמו [[בדידות]], [[מתח נפשי]], [[עומס מידע]] ועומסים אחרים, [[שחיקה]], חרדה ועוד. תופעות אלה עלולות לחזק זו את זו - לדוגמה בדידות שמובילה למתח נפשי, ומתח נפשי ללא פורקן שעלול להתפתח לשחיקה או לדיכאון. הנזקים יכולים להיות ישירים (לדוגמה מתח שמוביל לנזקים ללב או למערכת החיסון) או בעקבות ניסיונות לא מוצלחים להתמודד עם המתחים - לדוגמה צריכת [[אלכוהול]], צריכת [[סוכר]], [[עישון]], [[התמכרות|התמכרויות]] שונות ועוד.

==הקטנת שעות העבודה==
מקומות עבודה רבים ברחבי אירופה מתחילים לתת לעובדים שעות מנוחה והתרגעות בזמן העבודה או תוך כדי יום העבודה בניסיון להעלות את הפיריון בעבודה. דבר זה משמעותי במיוחד במקומות בהן יש חשיבות ל"הון אנושי" או ליצירתיות ולחשיבה של העובדים ולא רק לפעילות רוטינית.

מדינות צפון אירופה נמצאות בקרב המדינות העשירות ביותר בעולם ובהן יש תנועה להאטת שעות העבודה.

==התנועה למין איטי==
באיטליה יש תנועה להאטת המין מתוך מחשבה שהדבר משפר את חיי המין. רעיון דומה קיים גם בטנטרה מינית.

==ראו גם==
* [[בדידות]], [[מתח נפשי]], [[שחיקה]], [[דיכאון]]
* [[מזון מהיר]], [[כלכלת השמנה]], [[השפעות בריאותיות של סוכר]], [[עומס מידע]], [[התמכרות למסכים]],
* [[פרבור]], [[תכנון מוטה מכוניות]], [[אורח חיים יושבני]], [[זיהום רעש]],
* [[תזונה בריאה]], [[תזונה ים תיכונית]]
* [[אמבט יער]], [[אקולוגיה עירונית]], [[טבע עירוני]],
* [[תחבורה פעילה]], [[הליכה ברגל]], [[תחבורת אופניים]]
* [[פשטות מרצון]]
* [[תרבות בת קיימא]]
* [[אזורים כחולים]] - מקומות שבהם אנשים חיים במשך זמן רב - בין היתר בגלל אורח חיים נינוח יותר.
* [[עקרון ההספק המקסימלי]] - מדוע מערכות מהירות יותר צורכות יותר אנרגיה
* [[טכנולוגיה נאותה]]
* [[היסטוריה של מהירות]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.ted.com/index.php/talks/view/id/73 Slowing down in a world built for speed] העיתונאי הקנדי Carl Honore מדבר על התנועה להאטה בכנס TED
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Slow_Movement התנועה להאטה] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://slowfood.org.il התנועה למזון איטי בישראל]
* [http://slow.org.il/ slow.org.il] בלוג עם עצות מעשיות להאטת החיים, עמית נויפלד ואחרים.
* עמית נויפלד, [http://slow.org.il/2019/08/03/תנועת-ההאטה-להציל-את-העולם-בלי-כוונה/ תנועת ההאטה – להציל את העולם, בלי כוונה], [[תנועת האטה]], 3 באוגוסט 2019

[[קטגוריה:תרבות]]
[[קטגוריה:פשטות מרצון]]
[[קטגוריה:מזון]]
[[קטגוריה:סביבתנות]]
[[קטגוריה:אוכלוסין]]
[[קטגוריה:זרמי מחשבה]]
[[קטגוריה:חינוך]]
[[קטגוריה:בריאות]]
[[קטגוריה:חסכון באנרגיה]]
[[קטגוריה:פתרונות]]
[[קטגוריה:מתח נפשי]]