הצגת המקור של הדף "תחזית כלכלית לשיא תפוקת הנפט"

{{תבנית:תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא}}  

זוהי '''תחזית כלכלית לשלב שלאחר [[שיא תפוקת הנפט]]''', מסמך זה הוא חלק מ[[תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל]]. 

==תחזית למחירי הנפט בשנים הקרובות== 
במידה ולא יעשו פעולות להפחתת הביקוש לנפט אל מתחת לתפוקה, המחיר יעלה בהתמדה.
כדי לייצב את מחירי הנפט יש ליצור עודפי תפוקה של מליון חביות ליום. 
כדאי שהפחתת הביקושים תהייה מצב קבוע עם הירידה בתפוקה.
המקום שבו הכי קל להפחית ביקוש הוא בצפון אמריקה הצורכת כ-20% מהתפוקה העולמית

בעקבות המחירים הגבוהים במאי – יוני 2008 והתהוותו של מיתון עולמי , ירד הביקוש לנפט בארצות הברית בכ-3.5%. ירידת הביקוש אל מתחת לתפוקה בכמיליון חביות ליום הביא לירידה במחירי הנפט.

==השפעות חזויות בעקבות שיא תפוקת הנפט==
===מיתון, עליית מחירים ואינפלציה===

הירידה בתפוקות הנפט תגרום לעלייה במחיר הנפט ועלייה בכל מוצרי האנרגיה כגון פחם וגז טבעי, שגם הם יגיעו במהרה לשיא תפוקה. גם מחיר האנרגיה החלופית יעלה. עליה במחירי האנרגיה תגרום לעליית מחירים כללית במזון, מתכות, בטון, תחבורה וכל מוצר המושפע מעלות האנרגיה. עליית המחירים תגרום לירידה בכוח הקנייה של הכסף ותהיה אינפלציה. עליית המחירים תגרום לירידה בצריכה ויהיה מיתון מתמשך וצמיחה שלילית בתמ"ג.

===אבטלה וירידה בסחר הבין לאומי===

עקב עליית מחירי התחבורה, שמירה על משאבים מקומיים לצריכה עצמית ומיתון עולמי יפחת הסחר הבינלאומי. המיתון והירידה בסחר הבינלאומי יגרמו לאבטלה כבדה. יהיה ביקוש לעבודה חקלאית כדי לפצות על חוסר בכימיקלים וירידת היבול לדונם. 

מיתון ואבטלה יגרמו לירידת ההכנסות של הרשויות ממסים. במקביל ידרשו הרשויות לדאוג ליותר מקרי סעד דחופים. לממשלה יהיה פחות כסף פנוי למקרים דחופים או להשקעה בתשתיות. 

===ריבית והלוואות===

אינפלציה, התייקרות מדד המחירים לצרכן והתייקרות מתמשכת של תשומות הבנייה יגדילו את הסיכון להלוואות ויגרמו לבנקים להעלות את הריבית על הלוואות.
במצב של מיתון עולמי לווים לא יוכלו להחזיר את הלוואותיהם, ובנקים וחברות ביטוח עלולים לקרוס. 
בנקים יגבו חובות בכל האמצעים האפשריים כדי להגן על עצמם מקריסה.
ל'''בנק ישראל''' שתי אפשרויות: 
*א. הורדת ריבית כדי להאיץ את הכלכלה ולצאת מהמיתון – צעד לא סביר, בהנחה שבנק ישראל מודע לאי יכולת הצמיחה בעת חוסר משאבים. 
*ב. העלאת ריבית כדי להגדיל את החיסכון הפרטי וכך ליצור חוסן כלכלי של האוכלוסייה. 
אנשים רבים יישארו חסרי כל.

===השפעה על עסקים===

יפגעו חברות הייטק תקשורת וכלכלה, שיישארו עם פחות לקוחות. 
חברות תעופה יקלעו לקשיים עקב עליית חלקו של מחיר הדלק בעלות הטיסה ושחיקה של הרווח. עליית מחירי הטיסות יגרמו לירידה בביקוש וחברות תעופה יצמצמו את ממדן או ייסגרו. תדירות הטיסות תלך ותרד עם עליית מחירי הטיסות, הירידה בביקוש והתייעלות חברות התעופה.
יגבר הביקוש לתחבורה ימית ולרכבות.
צפויה התערבות הולכת וגדלה של הממשלה בכלכלה, כפי שבנק ישראל החל לקנות דולרים, או בהגבלה כמותית על קניית מוצרי מזון. במצב חירום: הלאמה של אמצעים חיוניים כגון מפעלים, מקורות אנרגיה ומזון.

עם עליית מחירי הנפט וירידה בכלכלה העולמית הדולר יוסיף להיחלש. יתחזקו מטבעות מקומיים עם כלכלה יציבה. 
השקל יוסיף להתחזק ביחס למטבעות אחרים, על אף שגם השקל יסבול מאינפלציה.

==מה לעשות==
*מומלץ לאדם הפרטי לסגל אורח חיים שאינו צורך אנרגיה. דבר זה יצור חיים קלים יותר בעתיד. 
*כדי לייצב את מחירי האנרגיה יש להפחית את הצריכה אל מתחת לתפוקה, וליצור עודפי תפוקה. הפחתת צריכת האנרגיה העולמית ב-3-10% כל שנה תספיק לכך.
*לאמץ עקרונות של כלכלה אקולוגית.
*להפסיק להשקיע בתשתיות שיישארו ללא שימוש כגון הרחבת כבישים ושדות תעופה.
*לבנות רק בתים שאינם צורכי אנרגיה לחימום וקירור. שימוש תאורה טבעית. חסכוניים ויעילים בצריכה ובשאיבת מים  
*להכין את כל התשתיות הדרושות למצב של חוסר באנרגיה בהקדם האפשרי.
*לסגור חובות. ברמה הפרטית והלאומית. 
*לנצל את התחזקות השקל לסגירת החוב הלאומי.
*ליצור כלכלה ללא חוב לאומי.
*להשקיע בכיוון של מסחר וכלכלה מקומיים, ארציים ועם מדינות שכנות, במקום מסחר עם מדינות רחוקות.
*חיזוק הקשר הכלכלי עם מדינות שכנות.
*שיתוף מדינות שכנות בניהול משאבים.
*להיערך לצמצום הסחר הבינלאומי. 
*לייבא רק את החיוני, ולהפחית יצוא של משאבים. להשתמש במשאבים כגון אשלג ופוספט להחלפה תמורת נפט ופחם.
*חיזוק המרקם החברתי - עזרה הדדית בין שכנים תהיה הכרחית. יש להיערך ברמה המקומית והקהילתית לעזרה הדדית, שכן הרשויות לא יוכלו לספק את כל השירותים הנדרשים, ולא את כל השירותים הדרושים בשעת חירום.

[[קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]]
[[קטגוריה:ישראל: כלכלה]]
[[קטגוריה:ישראל: אנרגיה]]