הצגת המקור של הדף "תביעת השתקה"

[[קובץ:AntiMcDonaldsLeicesterSqLondon20041016 CopyrightKaihsuTai.jpg|ממוזער|350 px|פעילות מחלקות כרוזים נגד [[תאגיד]] [[מקדונלד'ס]] בשנת 2004, בזמן אחד הדיונים המשפטיים שהתפתחו בעקבות [[משפט מקלייבל]]. המשפט הוא אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר לנסיון תביעת השתקה, וכן לכך שתביעה כזו עלולה להוביל דווקא לפרסום גדול יותר]]

'''תביעת השתקה''' או '''תביעה אסטרטגית נגד השתתפות ציבורית''' או '''סלאפ"פ''' (באנגלית: '''Strategic lawsuit against public participation''' ובקיצור: '''SLAPP'''{{הערה|באנגלית נשמע גם כ"סטירה"}}) היא איום או הגשת תביעה משפטית נגד מי שמותח ביקורת או מי שעומד על חופש הביטוי שלו, כאשר המטרה היא בדרך כלל להרתיע מבקרים ולהשתיק דיון ציבורי. המונח הוטבע בשנת 1988 על ידי שני פרופסורים מאוניברסיטת דנוור, פנלופה קאנאן וג'ורג' פרינג, שהתבססו על מחקר מקיף שערכו לאחר שהתוודעו למספר הולך וגדל של תביעות ענק נגד [[סביבתנות|פעילי איכות הסביבה]].{{הערה|Public Participation" 35 Social Problems (1988) 506); SLAPP - Getting Sued For
Speaking Out (Temple U.P. 1996)}}

הפעולה ננקטת ברוב המקרים על ידי [[תאגיד]]ים שפועלים נגד [[ארגון לא ממשלתי|ארגונים לא ממשלתיים]], או נגד אנשים פרטיים המבקרים את הפעילות ה[[עסק]]ית של מיזם שלהם. המושג מתייחס בדרך כלל גם לעצם האיום בתביעת נזיקין בסכומי עתק, ללא קשר לסיכויי ההצלחה במשפט - התהליך המשפטי עצמו וההוצאות הנלוות לו אמורות להפחיד ולהתיש את הנתבע, כך שישעה את פעילותו "מרצונו".

במידה וה[[איום לא אמין|איום]] לא משיג את האפקט הרצוי, עשוי התובע לממש את איומו ולהתחיל בהליכים המשפטיים. כמו כן, במקרים רבים ההליכים ננטשים גם לאחר שהחלו, כאשר המטרה של השתקת הנתבע הושגה. עם זאת, איומים בתביעות סרק לרוב אינם מדווחים, או מדווחים שנים לאחר מעשה, דבר שמקשה על הערכה מדויקת של היקף ואופי התופעה. תוצאה אופיינית נוספת של סלאפ"פ היא הרתעה של אנשים נוספים למתוח ביקורת.

בקנדה ובכ-30 מדינות ב[[ארצות הברית]] נחקקו חוקי אנטי-סלאפ"פ, המספקים מנגנוני הגנה ל[[חופש הביטוי]] של הנתבע: סילוק התביעה בשלב מקדמי של ההליכים לפני שהנתבע נאלץ להוציא כספים, והטלת סנקציות שונות על התובע. לדברי שופט בית המשפט העליון בניו יורק ג'יי ניקולס קולאבלה: 

{{ציטוט|תוכן=למעט הצמדת אקדח לרקה, קשה להעלות על הדעת איום גדול יותר לתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית.|מקור=Gordon v. Marrone, 590 N.Y.S. 2d 649, 656 (N.Y. Sup. Ct. 1992}}

ב[[ישראל]], בה פשטה התופעה כמה עשורים מאוחר יותר, אין כיום חקיקה ספציפית נגד תביעות [[לשון הרע]] אסטרטגיות, אולם [[שופט]]ים מנסים לעיתים קרובות להביא לעצירת התביעה, כאשר הם סבורים שמדובר בתביעות לא כנות תוך ניצול לרעה של הליכי בית משפט. ניסיון חקיקה נגד תביעות סלאפ של חברי הכנסת [[שלי יחימוביץ]], [[ניצן הורוביץ]] ו[[אורי אורבך]] נחסם, ובמקומו מקודם הליך חקיקה להגברת האפקטיביות של תביעות אלה. [http://www.themarker.com/opinion/%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94/1.1516789]

את האפקטיביות של תביעות השתקה בישראל תארה העיתונאית [[אילנה דיין]]:
{{ציטוט|תוכן=אנחנו יכולים לעשות תחקירי הון-שלטון, אבל ראיתי מה קרה לאחר תחקיר שלדון אדלסון|מקור = [http://www.themarker.com/markerweek/1.2328292 ראיון עם אילנה דיין], יורם גביזון, דה מרקר, 23.05.2014}}

==מקרים של תביעות השתקה ברחבי העולם==
'''תעשיית המזון''':
*בשנת 1990 תבעה חברת [[מקדונלד'ס]] שני פעילים בריטיים של [[גרינפיס לונדון]] (ארגון שלא קשור ל[[גרינפיס]] העולמי) שחילקו עלונים שבהם האשמות נגד החברה. ההליך המשפטי המפרך, שזכה לכינוי [[משפט מקלייבל]], נמשך לאורך שנים, ובסופו הוכחו כאמת חלק מטענות הפעילים, אך הם חויבו לשלם 60 אלף לירות שטרלינג למקדונלד'ס. הנתבעים לא שילמו את הכסף ולא ננקטו נגדם אמצעים. מקרה זה מראה כיצד תביעת סלאפ יכולה להיות חרב פיפיות שכן הביקורת נגד מקדונלד'ס צברה תאוצה בגלל המשפט המתוקשר. 
'''תעשיית הטבק''':
* בשנת 1996 בשעת שיא הצפייה בטלוויזיה, הציג השדר הוותיק מייק וואלס לצופים את מה שהתרחש מאחורי הקלעים של תכנית התחקירים המפורסמת "60 דקות" של רשת CBS. במקום להציג תחקיר על [[חברות הטבק]], הסביר ואלאס את החלטת ראשי CBS למנוע את שידור הכתבה. {{הערה|שם=עין_שביעית|רפי מן, [http://www.the7eye.org.il/31720 "60 דקות" אין עשן בלי אש] על גניזת תחקיר של תכנית התחקירים המפורסמת של רשת הטלוויזיה האמריקאית CBS, באתר [[העין השביעית]], 01.01.1996}}הכתבה אמורה היתה לחשוף את העובדה שחברות הטבק נהגו להחדיר במכוון [[התמכרות לטבק|חומרים ממכרים לסיגריות]] ונמנעו מייצור סיגריות מסוכנות פחות. לאנשי "60 דקות" היה מידע פנימי רב על דרך עבודתן של חברות הטבק. בין השאר הסתמכו בתכנית על עדותו של עובד בכיר לשעבר בחברת הטבק בראון אנד ויליאמסון. ואולם, הנהלת הרשת חששה מפני תגובתם הנזעמת של יצרני הטבק, ואסרה את השידור. תחקיר על נושא דומה ששודר בעבר ברשת המתחרה, ABC, הוביל לתביעת דיבה בסך עשרה מיליארד דולר. ערב מכירת ABC לחברת דיסני הגיעה הרשת להסכם מחוץ לכותלי בית-המשפט עם החברה שתבעה אותה.{{הערה|שם=עין_שביעית}} תיאור הפרשה מופיע בסרט העלילתי "[[המקור (סרט)|המקור]]".

'''מקרים נוספים''':
* בשנת 2003 תבעה השחקנית ברברה סטרייסנד צלם שצילם מהאוויר את בית מגוריה המפואר, במסגרת פרויקט "רישום אזורי החוף בקליפורניה". הפרוייקט הגיש תביעה נגדית בהתאם לחוקים נגד תביעות אסטרטגיות בקליפורניה. הניסיון להסתיר את הפרשה גרם לעניין ציבורי נרחב אף יותר בתמונה, תופעה שזכתה לכינוי [[אפקט סטרייסנד]].{{הערה|[http://www.californiacoastline.org/streisand/lawsuit.html באתר californiacoastline]}}
* בשנת 2010 נתבע בלוגר צרפתי פעמיים על-ידי חברת התקשורת "קומטיק" (Cometik), לאחר שחשף את שיטת המכירה המהירה של החברה. החברה הגישה ערעור לאחר ששתי תביעותיה לא התקבלו. בהחלטת הערעור זכתה החברה בהרשעה חמורה של הבלוגר, שנדרש לצנזר כל התייחסות לחברה בבלוג, לפרסם את ההחלטה המשפטית במשך 3 חודשים, לשלם 2,000 אירו דמי נזיקין, 2,000 אירו דמי ניהול המשפט, וכן תשלום כל יתר הוצאות המשפט.

==תביעות השתקה בישראל==
דוגמאות לתביעות שהוגדרו כתביעות אסטרטגיות או שהדיון הציבורי מתייחס אליהן ככאלה:

===התביעה של ארקדי גאידמק נגד יוסי שריד ועיתון הארץ===
באוקטובר 2006 תבע [[ארקדי גאידמק]] תביעת דיבה נגד עיתון "[[הארץ]]" ו[[יוסי שריד]] בעקבות פרסום מאמר פרי עטו של האחרון בעיתון. שריד פתח את מאמרו במילים: "האם לדור יש בכלל פנים? ואם יש לו, האם אלה פני הכלב או פניו של ארקדי גאידמק?". בהמשך נכתב, בין השאר: "מפעל החיים של גאידמק הוא מפעל מוות. את הונו העצום - מי יעריך את שיעורו - עשה בעסקאות של נשק ויהלומים באנגולה". סכום התביעה עומד על 45 מיליון ש"ח. העיתון דרש לבטל את התביעה ולחייב את גאידמק בהוצאות משפט<ref>יואב קניג, [http://archive.scoop.co.il/article.html?id=5438 פרקליטי "הארץ" רומזים: ארקדי גאידמק הוא סוכן רוסי], באתר Scoop.co.il,{{כ}} 7 בינואר 2007</ref>. ב-2009 ביטל גאידמק את התביעה‏‏{{הערה|{{גלובס|יצחק דנון|נמחקה בהסכמה תביעה הדיבה שהגיש גאידמק נגד יוסי שריד ו"הארץ"|1000439754|1 באפריל 2009}}}}{{הערה|1=יוסי מלמן (מאמר בלוג), [http://cafe.themarker.com/view.php?t=1188209 אני לא מיקי רוזנטל], באתר [[TheMarker]],{{כ}} 22 באוגוסט 2009}}.
===תביעת הדיבה של האחים עופר נגד מיקי רוזנטל===
בשנת 2008 הגישה [[משפחת עופר]] תביעת דיבה על סכום עתק נגד העיתונאי [[מיקי רוזנטל]], בעקבות סרטו [[שיטת השקשוקה]] שעסק בקשרי הון-שלטון בישראל דרך הצגת הקשרים בין המדינה לבין משפחת עופר.{{הערה|{{ynet||האחים עופר: סרט מלחמה|3583905|19.8.2008|}}}}. התמיכה הציבורית הרחבה ברוזנטל הביאה יותר מאלף גולשי אינטרנט לחתום על כתב התחייבות, בו כל אחד מהם יישא באלפית מהסכום שרוזנטל יידרש לשלם, אם משפחת עופר תזכה בתביעה‏‏<ref> [http://www.funder.co.il/article.aspx?idx=10132 באתר פונדרדד]</ref>. התביעה הוסרה לבסוף לאחר שעידן עופר התבקש על ידי בית המשפט לספק פרטים בנוגע לחברות אליהן קשורים בני המשפחה.{{הערה|[http://www.themarker.com/law/1.502943 באתר דה מרקר]}}

===שי טובלי נגד תומר פרסיקו===
בתחילת 2011 תבע [[שי טובלי]] את חוקר הדתות תומר פרסיקו על הוצאת [[לשון הרע]]<ref>{{nrg|עדי דקל-קורן|טובלי VS פרסיקו: סתימת פיות או לשון הרע?|225/068|23.3.2011||55|2}}</ref>. התביעה הוגשה אחרי שפרסיקו פרסם בבלוג שלו רשומה תחת הכותרת "הכת של שי טובלי – עדות מבפנים",<ref>[http://tomerpersico.com/2011/01/30/tubalis_cult/ הכת של שי טובלי: עדות מבפנים]</ref> אשר לפי כתב התביעה "קיבלה הד גדול בקרב קהל הלקוחות הקיים/הפוטנציאלי של התובעים". בדיון ראשוני החליט בית המשפט לדחות את בקשת טובלי לצו עשה, עד למועד בירור התביעה{{הערה|{{nrg|עדי דקל-קורן|הרוח מתחממת: טובלי VS פרסיקו, חלק ב'|227/798|31.3.2011||55|2}}}}, לאור כך שטובלי עצמו פרסם בעבר דברים דומים.<ref>שי טובלי, [http://www.portal-asakim.com/Articles/Article2649.aspx אהבת גברים: סדנאות טנטרה לגברים בלבד], 8 בנובמבר 2008</ref> טובלי משך את התביעה לאחר שלטענתו אזלו לו האמצעים הכספיים שהיו ברשותו לשם כך.<ref>עדי דקל-קורן, [http://www.nrg.co.il/online/55/ART2/229/743.html סוף המערכה: טובלי VS פרסיקו, פרק סיום], [[nrg מעריב]], 6 באפריל 2011</ref>

===איום בתביעת דיבה שלדון אדלסון נגד ערוץ 10===
בינואר 2011, בכתבה של אבנר הופשטיין ששודרה בתוכנית "השבוע" 2011 פרסם ערוץ 10 תחקיר על איש העסקים [[שלדון אדלסון]] בעל השליטה בעיתון [[ישראל היום]]. בעקבות התחקיר קיבל הערוץ איום בתביעת דיבה מצד אדלסון. בתגובה לכך התנצלו אנשי מערכת התוכנית "השבוע" בשידור חי, בפני שלדון אדלסון ביולי אותה שנה. ראודור בנזימן מי שהיה מנכ"ל ערוץ 10 התפטר מתפקידו בעקבות ההתנצלות. [http://www.themarker.com/advertising/1.1423295], תוך שהוא טוען כי [[רון לאודר]] הפעיל לחץ ישיר על הערוץ להתנצל.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000905213] בראיון שנערך עימו לעיתון הארץ סיפר בנזימן כי מצבו הפיננסי של הערוץ היה גרוע ולא איפשר לו לעמוד במשפט ארוך ויקר ולכן נאלץ להתקפל. [http://www.haaretz.co.il/magazine/ayelet-shani/.premium-1.2213143]

השפעות תביעה זו קיימות עד היום. לטענת אילנה דיין, החשש שלה לבצע תחקירי הון-שלטון אינו נובע מלחצים של בעלי הערוץ, אלא מכך שאיום בתביעת כמו זה של אדלסון, יגרור לחץ כלכלי כבד על הערוץ, ומכאן תהיה קצרה הדרך להתנצלות והתקפלות.[http://www.themarker.com/markerweek/1.2328292]
===תביעות השתקה נגד שרון שפורר===
יו"ר [[לשכת עורכי הדין]] [[אפי נוה]], והלשכה עצמה, הגישה נגד העיתונאית [[שרון שפורר]] תביעת השתקה בשל כתבות ביקורתיות עליהם באתר [[המקום הכי חם בגיהנום]] ודרשו פיצוי בהיקף של 969,738 ש"ח. שפורר טענה לאורך כל המשפט שמדובר בתביעת השתקה והביאה תצהירים של עיתונאים לתמוך בגרסתה. התביעה נדחתה בשנת 2019 ושפורר זכתה בהוצאות בסך 70 אלף ש"ח והיא עירערה על גובה ההוצאות לבית המשפט המחוזי בתל אביב תוך ציון הצורך לתת הוצאות מוגדלות בשביל להרתיע תובעי סרק עתידיים. שפורר ציינה בערעור כי לאורך כך ההליך, שארך כשנתיים, פעלו נוה והלשכה באופן שיש בו כדי להטרידה. לטענתה, התובעים עקבו אחריה בצורה מתמדת ברשתות חברתיות, עדכנו את בית המשפט על מעשיה ביומיום, ודאגו להכפישה ולהכפיש את בא-כוחה לאורך כתבי הטענות שהוגשו לבית המשפט.  שפורר והמקום דורשים 969,738 ש"ח כגובה סכום התביעה. את ההגנה המשפטית של שפורר בתביעה נגדה וכן את הערעור מממן האתר המקום הכי חם בגיהנום, שבו מועסקת שפורר ושבו פורסמו כתבותיה – אף שהתביעה הוגשה נגדה באופן אישי בלבד. שפורר והמקום מיוצגים על ידי עו"ד [[יהונתן קלינגר]].  [https://www.ha-makom.co.il/post-sharon-shpu-object/]

בנוסף, סוחר הנשים דודו דגמי הגיש נגד שפורר תביעת השתקה ודרש פיצוי בהיקף של 1.7 מיליון שקל בעקבות פוסטים שכתבה ב[[פייסבוק]], שבהם הזהירה מעסקים עם החברה שלו. [https://www.ha-makom.co.il/all-shpurer-digmi/]

==ראו גם==
* [[אמת כמוצר ציבורי]]
* [[יום חופש העיתונות העולמי]]
* [[אי שוויון פוליטי]]
* [[שיטת השקשוקה]]
* [[משפט מקלייבל]]
* [[אדבסטרס]]
* [[השפעה חיצונית]]
* [[ויקיליקס]]
* [[הכחשת נזקי העישון]], [[התמכרות לניקוטין]], [[חברות הסיגריות]]
* [[הכחשת זיהום]]

==קישורים חיצוניים==
* עו"ד אבנר פינצ'וק [http://www.acri.org.il/he/?p=25633 משתיק קול: משפטי דיבה כאיום על חופש הביטוי], האגודה לזכויות האזרח, 22 בפברואר 2013 
* מיכאל בירנהק, [http://www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/190711_SLAPP_2_point_0.aspx סלאפ"פ 2.0], באתר [[העין השביעית]], 19 ביולי 2011
* משה בר-עם, [http://www.clb.ac.il/journal/aly_mishpat/2007/135-210.pdf הליכי סרק אזרחיים], עלי משפט ו' 135 (2007), באתר המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן {{pdf}}
* {{TheMarker|[[אורית קמיר]]|אחרי הפשרה בין מיקי רוזנטל למשפחת עופר: "שמישהו יעז להגיד שלכסף אין השפעה על חופש הביטוי"|advertising/1.575107}}
* {{TheMarker|גיא גרימלנד|לא מפנים את הלחי השנייה: הבלוגרים הישראלים מסרבים להיכנע לתביעות|hitech/1.670344|18 ביולי 2011}}
* [http://www.pratiut.com/2011/10/blog-post_06.html חברי כנסת שנהנים מחסינות ומחופש ביטוי מוחלט רוצים שהבלוגרים יחזרו לכתוב למגירה] עו"ד אבנר פינצ'וק, חבר האגודה לזכויות האזרח
* [http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1518573 האגודה לזכויות האזרח: החמרת הענישה על לשון הרע תפגע בעיתונות]  יהונתן ליס, הארץ, 09.10.2011
* [http://www.the7eye.org.il/14134 סלאפ"פ 2.0] מיכאל בירנהק, העין השביעית, 19.07.2011
* [http://www.haaretz.co.il/magazine/ayelet-shani/.premium-1.2213143 ראודור בנזימן בשיחה-  ערוץ עשר לא יחזיק מעמד], על איומי התביעה נגד ערוץ 10 מצד  שלדון אדלסון,  איילת שני, הארץ, 11.01.2014
* איתמר ב"ז, [http://www.the7eye.org.il/208904 עוד נסיון השתקה הסתיים בקול ענות חלושה], 27.6.2016, [[העין השביעית]]
* אורן פרסיקו, [http://www.the7eye.org.il/210980 "דיני התאגידים לא נועדו כדי למרק את שמם של עבריינים"], [[העין השביעית]], 2.8.2016
* אורן פרסיקו, [http://www.the7eye.org.il/239109 כתב הגנה בתביעת יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה נגד שרון שפורר מ"המקום הכי חם בגיהנום": מדובר בתביעת השתקה, שנסובה בין היתר על דברים שכלל לא פורסמו], [[העין השביעית]], 6.3.2017
* [http://www.the7eye.org.il/239684 להתיש ולהתריע: עו"ד תומר נאור, מנהל מחלקת ליטיגציה בתנועה לאיכות השלטון, על תביעות השתקה, שרון שפורר, רביב דרוקר ומרים פיירברג], "קול העין", העין השביעית, 18.3.2017
* [[שרון שפורר]], [https://www.ha-makom.co.il/post/shpurer/slapp-baby-bjorn לראשונה בישראל: תביעת השתקה נדחתה על הסף], [[המקום הכי חם בגיהנום]], 10.5.2018
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{ביזור וריכוזיות}}
{{תעשיות פוגעניות}}

[[קטגוריה:דמוקרטיה]]
[[קטגוריה:תקשורת]]
[[קטגוריה:משמר התאגידים]]
[[קטגוריה:תרבות הצריכה]]
[[קטגוריה:הון ושלטון]]