הצגת המקור של הדף "עיקרי התוכנית ליציאה מהמשבר הכלכלי – ערכים מרכזיים לתקציב חלופי 2006"

עיקרי התוכנית ליציאה מהמשבר הכלכלי – ערכים מרכזיים לתקציב חלופי 2006


*	מעבר ממדיניות עיוורת הדוגלת בצמיחה כלכלית מעל לכל למדיניות של חלוקה שוויונית של התוצר על חשבון הצמיחה – פירושו מעבר מתפיסה אבסולוטית של הגדלת התוצרת, המקדמת את האינטרסים של העשירונים העליונים ובעלי ההון בלבד, למדיניות יחסית של חלוקה יותר שוויונית וצודקת של התוצרת והמשאבים הלאומיים – חומריים כלא חומריים – מדיניות המקדמת גם את האינטרסים של השכבות החלשות והעשירונים התחתונים, ולכן מתחשבת בכלל חלקי האוכלוסייה והחברה בישראל. 

*	עידוד של מעבר מכלכלת כסף בחזרה לכלכלה חברתית, על ידי התערבות של המדינה ביצירת מערך כלכלי וחברתי העונה לצרכים אלו, הן לצורך האטת תרבות הצריכה – "אמריקניזציה" - של העשירונים העליונים, הפוגעת בשכבות החלשות בלבד, והן לצורך שמירה על משאבי הטבע המתדלדלים של המדינה ושל כדור הארץ. 

*	עידוד מדיניות של חינוך חינם ורווחה לכל, לפי המודל האוסטרי" לצורך יציאה מהמשבר הכלכלי, התמקצעות האדם וכוח העבודה בתעשייה ובשוק העבודה הישראלי, לשם עמידתו בסטנדרטים המודרניים, ובנוסף שיפור האיכות והרמה האישית של כלל אזרחי המדינה ושיפור איכות החיים. 

*	הפסקה והקפאה מיידית של קיצוצי התקציב ותוספת תקציבית של כ-30 מיליארד ₪ בשנה שתמומן על ידי בניית מערכת מס חדשה שתחבוק את כל מקורות ההכנסה בישראל – השכר, הרכוש, הירושות, ההון והבורסה, על פי המודל השוודי, החזר הדרגתי יותר של החוב הלאומי והעלאה של כוח הקנייה של העובדים (= שכר מינימום) לצורך פיתוח ושיקום השירותים החברתיים ורשת הביטחון הסוציאלי. 

*	הנהגת "מס ירוק" לשימור איכות הסביבה על חברות בדומה למודל השוודי.

*	הקמה של משרד תקציבים בלתי תלוי ליד הכנסת, שיעמוד בלב הרפורמה במס, בדומה ל-CBO האמריקני. הקמה ופיתח של גוף זה כגוף מקצועי נטול פניות, שיהפוך את דרך טיפולה של הכנסת בנושא תקציב המדינה למקצועי ומבוסס על מידע מהימן וזמין. שיפור זה עשוי לתרום רבות למעורבותו של בית המחוקקים בתהליך, הנשלט באופן דומיננטי ואנטי דמוקרטי על ידי אגף התקציבים במשרד האוצר 

*	יצירת "סל השקעות לאומי בחברה הישראלית" בסך 45 מיליארד שקל בשנה כחלק מהתקציב החדש. 

*	קיצוץ מהותי בהוצאות הצבאיות, כתוצאת התפוררות החזית המזרחית, והעברת תקציבים להשקעות אזרחיות ולפיתוח השירותים החברתיים. קיצוץ של 7 מיליארד ₪ בתקציב הביטחון והעברתם לטובתם של התקציבים החברתיים

*	העלאת כוח הקנייה של הציבור באמצעות העלאת שכר המינימום בגובה של 5000 ₪. הגנת השכר הריאלי ועדכון שכר העובדים בהתאם להתייקרויות (תשלום תוספת יוקר בשיעור של 100% של עליית מדד המחירים לצרכן); פיתוח מסגרות להכשרה מקצועית ולהשלמת השכלה למובטלים. ביעור התופעה של אי-תשלום שכר מינימום והטלת עונשים כבדים על מעבידים המפרים את החוק; הקפדה מיוחדת על תשלום שכר המינימום ומלוא התנאים הסוציאליים הקבועים בחוק לעובדים זרים, לנשים, לצעירים ולעובדים ערבים.

*	פרויקט לאומי – דיור ציבורי, בניית כ- 25000 יחידות דיור ציבורי בשנה במימון וביוזמת הממשלה להשכרה ומכירה על ידי המדינה. ייקבע כי ההכנסות ממכירת והשכרת הדירות יהוו אגרה שתיכנס לקופת המדינה – כלומר ההכנסות שייכנסו ממכירת והשכרת הדירות, ייכנסו לקופת המדינה ולא ליזמים וידיים פרטיות ובכך יחזירו את עלויות הבנייה וישמשו לבנייה נוספת.

*	חינוך חינם מגיל 3 ועד לאוניברסיטה ומימון ספרי הלימוד על חשבון המדינה; מימון ארוחות חמות בבתי הספר לכל, ללא הבדל של שייכות לזרם חינוכי כזה או אחר. 

*	פיתוח שירותי הבריאות, הרווחה, הדיור, התרבות והספורט בעיקר על חשבון תקציב המדינה. 

*	הגברת החקיקה והפיקוח על הבנקים ושבירת הריכוזיות של בנקים מסחריים. יצירת מערכת חלופית לגיוס הון. הורדת הריבית הנגבית ממשקי הבית לרמת הריבית הנגבית מעסקים; החמרת ההגבלות על השתלטויות ורכישות במימון הבנקים, שהוא בעצם על-חשבון ההכנסות של הבנקים מהריבית שמשלמים האזרחים. הגברת החקיקה והפיקוח על ההון הספקולטיבי, שממומן בין היתר על ידי הבנקים, ושגורם להפסדים להכנסות המדינה ממיסים כתוצאה של מחיקת חובות מסופקים.

*	הורדת שכר הבכירים במגזר הציבורי וקביעת שכר מקסימום לבכירים בשירות המדינה לגובה של לא יותר מ-פי 2 מהשכר הממוצע במשק שתחסוך מיליארדי שקלים לצורך העברתם לשכונות המצוקה, לעיירות, לערי הפיתוח ולפריפריה. ביעור התופעה של חריגות שכר על ידי הטלת עונשים חמורים לרבות מאסר בפועל

*	הגדלת מספר מקומות העבודה באמצעות הגדלת ההשקעות הממשלתיות, לרבות הסיוע להשקעות פרטיות, בענפים בני תחרות; קליטת עובדים בשירותים הציבוריים וברשויות המקומיות; 

*	עידוד היזמות העסקית הישראלית על ידי מתן קדימות לעסקים קטנים בארץ כחלק מהמאבק בשלטון התאגידים הטראנס לאומיים והחברות הרב לאומיות. 


"סל ההשקעות הלאומי בחברה הישראלית" יעמוד על 45 מיליארד ₪ ויכלול את הפרויקטים כמפורט מטה: 


*	"חוק דחיית תשלמי המס לעסקים קטנים בהקמה" – לפי המודל האוסטרי             1 מיליארד ש"ח
  


*	חיזוק חממות טכנולוגיות                 1 מיליארד ש"ח
         


*	"חוק איסור העלאת מחירי מוצרי יסוד" – משרד התמ"ס               5 מיליארד שקל



*	"חוק הדיור הציבורי במתכונת מורחבת"           6 מיליארד שקל         


*	"חוק טיפולי שיניים וימי  אשפוז" – במסגרת מס הבריאות (בדומה למודל האוסטרי)    1 מיליארד שקל
     

*	חוק מימון ביטוח בריאות משלים                1 מיליארד ₪
     


*	הצמדת שכר המורים לשכר הממוצע במשק                 0.5 מיליארד ₪
          

* ביטול שכר הלימוד באוניברסיטאות במתכונת מורחבת                  3 מיליארד ₪
  


*	"חוק ספרי לימוד חינם" - בדומה למודל האוסטרי                 1 מיליארד ₪


*	"ארוחות צהריים בבתי הספר"               1.5 מיליארד₪


*	חוק השתתפות המדינה (הפרשות המדינה) במימון הפנסיה לכל אזרח               14 מיליארד ₪
 
           

*	העלאת קצבאות הילדים וקצבאות הביטוח הלאומי                  6 מיליארד ש"ח
      

*	איסור העסקת עובדים במגזר הציבורי דרך חברת כוח אדם                  1 מיליארד ש"ח

 

*	תמיכה באומנים במתכונת אומנות לעם              1 מיליארד ש"ח

*	תוספת ייחודית לקצבאות נכים במסגרת קצבאות הביטוח הלאומי         1 מיליארד שקל


*	אפליה מתקנת במגזר הערבי                 1 מיליארד שקל
        
[[קטגוריה: תקציב]]
[[קטגוריה: כלכלה בודהיסטית]]
[[קטגוריה: כלכלה אקולוגית]]
[[קטגוריה: קיימות]]