הצגת המקור של הדף "סיכום מפגש מבוא בנושא חקלאות בת-קיימא בישראל"

סיכום מפגש בנושא [[חקלאות בת קיימא]] שהתקיים ב-14/8/08 ב[[עץבעיר]], מרכז לאקולוגיה עירונית, ביאליק 23 בתל אביב.
השתתפו: דרור רשף, טל-אל וייסמן, יוגב, עודד משולם, תמי צרי ואלון אלירן.

התייחסנו למאמר, שכתב דרור, תחת הכותרת "אם אין לחם (או נפט), תאכלו עוגות בוץ", העוסק ברעב בהאיטי.

קיימות מספר נקודות דמיון בין ישראל להאיטי:
* מדינה קטנה ומבודדת מסביבתה (על ידי ים או שכנים עויינים)
* תלויה במדינות אחרות בייבוא של מזון ו(אנרגיה)
* סובלת מ[[פיצוץ אוכלוסין]]
* אינטרסים כלכליים קצרי טווח (כריתת יערות, זיהום, יבוא בהיצף) שהרסו את החקלאות 

ההבדל העיקרי הוא עושרה היחסי של ישראל.
אולם ההתייקרות של מחירי האנרגיה תביא גם הבדל זה אל קצו, שכן הביקוש למזון הוא קשיח: תמיד צריך לאכול, ואדם רעב אינו מוכר מזון. התייקרות האנרגיה מייקרת גם את המים וכמובן, גם את השינוע.
מבחינת תכולת המים במזון, אנו מייבאים פי עשרים משאנו מייצאים ראו [[טביעת רגל מימית]]. אם נייצר בעצמנו, תבוא כמות זו של מים מהמקורות המקומיים המדולדלים.
נדרשת היערכות מתאימה של החקלאות בישראל למצב זה. הוכנה [[תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל|תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא בישראל]], שבין עיקריה:
* לעודד יצור מזון עצמי בגינת הבית. הפצת מידע והדרכה למשקי הבית, טיפוח עצי פרי בחצרות ובגינון הציבורי. 
* עידוד של גינות קהילתיות
* לעודד משק מעורב כדי לספק את כל מגוון צורכי המזון בסביבה הקרובה.
* לעודד ולקדם פיתוח של זנים המתאימים לגידול מקומי (חומוס, קיטניות מקומיות), כך שיהיה אפשר להקטין את התלות בזנים מיובאים (בעיקר אורז, חיטה ושמן). 

שאלות שהתעוררו:
* האם יכולה ישראל לכלכל את אוכלוסייתה הגדולה יחסית לשטחה?
* זאת, בפרט לנוכח תשומות האנרגיה והמים הדרושות ועלותן המאמירה.
* מה משך תקופת המעבר הדרושה למצב הרצוי?

שאלה מרכזית בסיכום המפגש היא, האם מתבקשת הקמת חוות אקולוגיות נוספות, או שיש לחזק את הקיימות, והאם מוטב לאנשי העיר להקים חוות מחוץ לעיר או לטפח חקלאות עירונית.
* עד כמה נפגעה פוריות ה[[קרקע]]? עד כמה היא מתה או מורעלת? עד כמה ניתן לשקמה ותוך כמה זמן?
* מעניין לבדוק את הפוטנציאל של גידול בר-קיימא של אצות. אלה גידולים מזינים שאינם דורשים מים מתוקים והם חסכוניים בשטח (אולי אפשר גם בים).
* הרשויות לא מכירות את תוכנית האב. מהי נקודת המשבר, שלאחריה לא תהיה ברירה אלא לשנות את המדיניות?
* [[פרמקלצ'ר]] לעומת [[ביו אינטנסיב]]: פרמקלצ'ר בונה את פוריות הקרקע לאורך זמן על חשבון גודל היבול יחידת שטח. ביו אינטנסיב נותן תשומות גבוהות יותר, אך הוא דורש עבודה פיזית רבה, ויש בו סיכון שכן חייבים לתחזק אותו בצורה נכונה כדי להימנע מגלישה להרס חקלאי-אקולוגי של האדמות. 
* מה נתח הפוטנציאל של חקלאות עירונית, ובאיזו שיטת גידול יש לבחור בעיר? נראה, שלא יותר מ-10-15%. ניתן ללמוד מדוגמאות כגון קובה.


[[קטגוריה:פרוייקטים רדומים]]
[[קטגוריה:חקלאות מקיימת]]