הצגת המקור של הדף "משתמש:Eburcat/ארגז החול - ערכים מומלצים 1"

[[קובץ:Nature.jpeg|לא ממוסגר|מרכז|900px]]
'''שרותי המערכת האקולוגית''' (Ecosystem services) היא שורה של שירותים שמספקות המערכות האקולוגית לבני האדם וליצורים חיים אחרים.
בני האדם נהנים ממגוון גדול של משאבים ותהליכים שמספקות המערכות הטבעיות. שירותים אלה כוללים הספקה של מוצרים כמו אוויר או מי שתייה נקיים וטהורים מזיהום, וכן תהליכים כמו פירוק וקומפוסטציה של פסולות. מאגר השרותים האקולוגי מיוצר על ידי שורה של מערכות טבעיות מורכבות הקשורות בינן ומקיימות מחזורים טבעיים של חומרים, מידע ואנרגיה. המערכות מונעות בעיקר על ידי אנרגיית השמש ופועלות על פני מנעד רחב של מרחב וזמן.

==פרויקט המילניום להערכת מערכות אקולוגיות==
מדענים וסביבתנים דיברו במשך מספר עשורים על שירותי המערכות האקולוגית, אך אלו לא זכו לפרסום רב. הגדרות השירותים נבנו בצורה פורמלית בעיקר על ידי פרויקט המילניום להערכת מערכות אקולוגיות (MA) של ארגון האומות המאוחדות. מחקר זה ארך כ-4 שנים וכלל עבודות של כ-1,300 מדענים מכל רחבי העולם.

==דוגמאות של שירותים אקולוגים==
פרוייקט המילניום קיבץ את שירותי המערכות האקולוגיות לארבע קטגוריות רחבות:
* '''שירותי אספקה''' (Provisioning services) - מוצרים המתקבלים ישירות מהטבע ומספקים ערך בצורה ישירה:
** מזון
** מים
** מינרלים
** חומרי גלם ומוצרים לשימוש בחקלאות, ברפואה ובתעשייה, ביוכימיקלים
** אנרגיה (כוח הידרו-אלקטרי, ביו-מאסה)

* '''שירותי ויסות''' (Regulating services) - תרומות המתקבלות מויסות תהליכים טבעיים:
** קיבוע פחמן, ויסות אקלימי
** פירוק פסולות ופירוק רעלים
** טיהור מים וטיהור אוויר
** שירותי האבקה ליבולים
** הדברה ביולוגית של מינים המזיקים לחקלאות, מינים מעוררי מחלות, וכן בקרת מזיקים בתחומי הבנייה, התשתיות והתיירות
** זרימת מים בנחלים (מניעת הצפות), הגנה על קרקעות מפני סחף והגנה מאסונות טבע
** ספיגה ואגירה של מים; הקלה של תופעות כמו בצורת והצפות. הסעת ענני גשם לתוך היבשת

* '''שירותים תומכים''' (Supporting services) - תהליכים היוצרים את הדרוש לקיומן של כל המערכות האקולוגיות הקיימות:
** ייצור ראשוני
** יצירת קרקעות, מחזור חומרי הזנה לקרקע (נוטריינטים), בניית מבנה הקרקע; בקרה של פוריות הקרקע
** פיזור זרעים
** מחזורים אקולוגיים
** יצירת חמצן אטמוספרי
** ייצור ושימור של מגוון המינים הביולוגי

* '''שירותי תרבות''' (Cultural services) - תועלות לא גשמיות המתקבלות באמצעות שיפור הפנאי וכן בתרומה לתהליכים רוחניים, ודתיים, והתפתחות קוגניטיבית:
** השראה לאומנות ולתרבות, לחיי רוח, לחינוך, ריפוי בחיות ועוד
** תיירות ובילוי בחיק הטבע (כולל תיירות אקולוגית)
** תגליות מדעיות והנדסיות (לדוגמה ביומימקרי)
** הנאה מצפייה בבעלי חיים ובנוף, מורשת תרבותית, שיפור איכות הפנאי, ספורט, ערכים אסתטיים

ככל שהאוכלוסייה האנושית גדלה וככל שיש גידול בצריכה לנפש גדלה גם טביעת הרגל האקולוגית העולמית. משאבי טבע אינם חסינים מפני כל פגיעה ואינם נמצאים בכמות אינסופית. ההשפעות הסביבתיות של הפעילויות האנושיות, הופכות משמעותיות יותר ויותר. איכות האוויר והמים נמצאת בירידה, מזיקים ומחלות חורגים מהגבולות ההיסטוריים שלהם ובירוא יערות גורם להצפות של ישובים בעקבות הקטנת הפעילות המווסתת של יערות ועצים. כ-40-50% משטח האדמה שאינם מכוסים בקרח שונו בצורה קיצונית או הדרדרו בעקבות פעילות אנושית, 66% אחוזים משדות הדיג סובלים מדיג יתר, רמות הפחמן דו חמצני באטמוספירה עלו ב-30% מאז תחילת המהפכה התעשייתית וכ-25% ממיני הציפורים נכחדו ב-2000 השנים האחרונות, כחלק מהכחדה המונית מעשה ידי אדם.

כתוצאה מכך גוברת ההכרה בקרב חברות כי שירותי המערכות האקולוגיות לא רק שהם סופיים ונמצאים תחת איום, אלא גם שיש צורך דחוף לבצע הערכה של עלות-תועלת בין הצרכים והרצונות קצרי-הטווח לאלו של הטווח הארוך. כדי לסייע למקבלי החלטות, יש נטייה גדלה והולכת לספק תגי מחיר כלכליים לשירותים רבים של המערכות האקולוגיות, בדרך כלל על פי העלות של החלפת שירותים אלה עם חלופות אנושיות.

==השווי הכלכלי של שירותי המערכת האקולוגית==
הכלכלן האקולוגי רוברט קוסטנזה וחוקרים נוספים ניסו לבצע הערכה כספית של השירותים שהטבע מספק, ופרסמו את המחקר בירחון נייצ'ר, 1997: 16-54 טריליון דולר, בעוד התל"ג העולמי המצרפי עמד אז על 18 טריליון דולר.

השווי הכלכלי של שירותי המערכת האקולוגית לאדם מוערך בטריליוני דולרים בשנה. ועם זאת, כמעט כל השרותים האלה לא נסחרים בשווקים הכלכלים, ולכן הם נתפסים כשרותי-חינם. במילים אחרות, יש להם מאפיינים של מוצר ציבורי - כולם נהנים מקיומם, אבל קשה למנוע ממישהו להנות מהם אם הוא לא משלם עליהם, ואם מישהו אחד נהנה מהם אין זה מונע את ההנאה של מישהו אחר. וזאת בדומה למוצרים ציבוריים אחרים כמו הספקת בטחון צבאי, או אמון. היות ואין לשרותים האלה תגי מחיר, החברה והשחקנים הפועלים בשוק לא יכולים לקבל איתות באשר לאפשרות של שינוי בהיצע שלהם או להתדרדרות של המערכות האקולוגיות שמייצרות את השירותים. כיום יש הסכמה רחבה בדבר נזק גדל ואיום מתרחב על מערכות אקולוגיות רבות - הדבר נובע משורה של השפעות סביבתיות כגון זיהום, בירוא יערות, מינים פולשים, משבר המים העולמי ועוד.

לפי גרכטן דיילי ושות', אם מעוניינים בקיימות, יש צורך קריטי לזיהוי ולניטור של שירותי מערכות אקולוגיות הן ברמה המקומית והן ברמה העולמית, ולשילוב של הערך שלהן בתוך תהליכי קבלת ההחלטות של הפרטים ושל החברות האנושיות.

===ביקורת===
קיימות מספר בעיות מושגיות הקשורות בהערכות כספיות של שירותי המערכת האקולוגית. בעיה מושגית אחת היא שערך כספי בכלכלה הנאו-קלאסית קשור לניתוח שולי של מוצרים בדידים. ניתן להעריך מה השווי הכספי של גרביים בלי קשר לשאלה מה השווי הכספי של עגבניות לדוגמה, היות ואין קשר מערכתי בין גרביים לעגבניות. לעומת זאת, המערכות האקולוגיות שלובות זו בזו ומאפשרות את התפקוד התקין האחת של השנייה. לדוגמה, אם יפגע תפקוד היערות, הדבר עלול להשפיע  גם על מערכות מי התהום או על מערכות ימיות ועל השירותים שמספקות מערכות אלה.

בעיה אחרת קשורה למושג הכלכלי גמישות המחיר ביחס לכמות או בקיצור "גמישות". גמישות אומרת בכמה תרד (או תעלה) הצריכה של מוצר אם מחירו יעלה באחוז אחד. כמו מחיר, ביקוש הוא נתון נקודתי, שתלוי בין היתר בכמות המוצר. בהינתן העדפות נתונות של צרכנים, נקבל גמישויות שונות בכמויות שונות של אותו מוצר. כאשר משתנה כמות המוצר משתנה גם הגמישות אליו. נניח כי לסך התוצרת החקלאית הגולמית למזון (סך הערך הכספי של כל החיטה, התירס ושאר הגידולים החקלאיים המספקים מזון לבני אדם), יש מחיר של כך וכך מיליארדי דולרים, וכי מחיר זה נמוך ממחיר כל המכוניות שנמכרו באותה שנה. ניתוח כלכלי נאיבי יכול להוביל למסקנה לפיה היות ואנו מוכנים לשלם יותר על מכוניות, הן יותר חשובות לנו מאשר מזון. אלא שגמישות הביקוש של מזון נמוכה בהרבה מזו של מכוניות - אם מחיר המזון יעלה, הדרישה אליו תשנה בצורה מועטה, אם מחיר המזון יעלה עוד, הגמישות תהיה "קשיחה לחלוטין" - כלומר אנשים יהיו מוכנים לשלם כל מחיר ובלבד שיוכלו לקנות מזון, בעוד שדבר זה לא נכון לגבי שוק המכוניות. באופן דומה, גם מחיר שנקבע עבור מערכת אקולוגית כלשהי או עבור שירות שלה, הוא דבר שתלוי בכמות של אותה מערכת או שירות, וגם גמישות הביקוש אליה היא דבר שתלוי בכמות. 

בעיה נוספת ברעיון ההערכה הכלכלית היא שקיימים שירותים רבים שאין להם כרגע תחליף, לדוגמה שכבת האוזון או ייצור ראשוני. הרעיון של השמת תג מחיר הוא שניתן להמיר דבר אחד בדבר שני - תמורת כך וכך עגבניות נהיה מוכנים לשלם כך וכך בננות. סך הסחורות שאנו מוכנים לשלם תמורת מוצר מסויים, או ויתור על סחורות אלה, קובעים את מחירו. מוצרים חסרי תחליף הם מוצרים שבלעדיהם הכמות של כל המוצרים האחרים תהיה אפס. ללא יכולת תחלופה, לא ניתן לתת תג מחיר כלכלי, או שניתן לקבוע שהמחיר הכלכלי שלהם הוא אינסופי.

שירותים אחרים הם כאלו שניתן להמיר חלק מהם בפתרונות טכנולוגיים. אבל לעיתים קרובות דבר זה נעשה תוך הסתמכות על כלכלה לא מקיימת ועל כלכלה שאינה כלכלת מחיר מלא - כלומר על מציאות או תחשיבים כלכליים המבוססים על סבסוד נסתר ו/או זמני (על ידי השפעות חיצוניות), על שימוש בטכנולוגיות לא מקיימות או תוך התבססות על "סבסוד" מצד שירותי טבע אחרים. לדוגמה, אפשר לחשב את המחיר הכלכלי של התפלת מים לקבלת מים מתוקים במקום שירותי הטבע המספקים שירותים של טיהור מים. אבל מחיר זה תלוי הן בטכנולוגיה הקיימת והן במשאבים הקיימים. כיום רוב משק האנרגיה העולמי מסתמך על דלקים מחצביים כך שגם התפלה, שצורכת אנרגיה רבה מבוססת על משאב מתכלה. הטכנולוגיה העתידית עשויה לגרום להוזלת המחיר האנרגטי, הסביבתי והכלכלי של התפלה בעקבות שיפורי טכנולוגיה. תהליכים ארוכי טווח כמו שיא תפוקת הנפט או שיא תפוקת הפחם וכן השפעות צולבות אחרות כתוצאה מהדרדרות סביבתית אפשרית כמו זיהום מים, עלולים לגרום להתייקרות התהליכים הטכנולוגיים שכרוכים בהתפלה.

חלק מהכלכלנים האקולוגים חוששים שמתן תג מחיר כלכלי לשירותי המערכת האקולוגית עלול להיות חרב פיפיות. מצד אחד הוא שובר את הדיכוטומיה בין תחום האקולוגיה לבין המערכת הכלכלית והחברתית וגורם לכך שלנזקים סביבתיים כלפי מערכות התמיכה הטבעיות יש ביטוי בשפה המקובלת של קבלת החלטות של נזק ותועלת כלכלית. מצד שני, כלי זה עלול ליצור את הרושם, השורר בקרב חלק מאנשי זרם האופטימיזם טכנולוגי והכלכלה הסביבתית, לפיו הטכנולוגיה הקיימת, או זו שיכולה להתפתח בעתיד הקרוב, יכולה להוות תחליף הולם להגנה על המערכות הטבעיות ופתרון שלם לבעיות הקיימות.

==לקריאה נוספת==
* [http://www.teva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/adam.pdf משולש היחסים - האדם, המגוון הביולוגי ושירותי המערכת אקולוגית] אלון רוטשילד, החברה להגנת הטבע.
* [http://www.teva.org.il/?CategoryID=1080&ArticleID=6398 מה זה בכלל מגוון ביולוגי? מהם שירותי המערכת?], החברה להגנת הטבע.
* [http://www.boker.org.il/info/synthesis/hshibot_mercot_akologiot_-_sprial_1.pdf חשיבותן של מערכות אקולוגיות לאדם]  פרופ' אוריאל ספריאל.
* [http://www.boker.org.il/info/synthesis/Ecosystem_services_David_Brand.pdf שירותים אקולוגיים של יער וחורש] דוד ברנד – יערן ראשי – קק"ל.
* [http://www.ecology.org/biod/value/EcosystemServices.html שרותי המערכת האקולוגית] מאמר של [http://cesp.stanford.edu/people/gretchencdaily גרכטן דיילי] וכותבים נוספים.
* מאמר של ג'נט אברמוביץ [http://www.worldwatch.org/node/447 Putting a Value on Nature's "free" Services], Janet N. Abramovittz Worldwatch: January/february 1998,Vol. 11, No. 1 pp. 10-19
* [http://www.uvm.edu/giee/publications/Nature_Paper.pdf ערכם של ההון הטבעי ושל שירותי האקוסיסטמות העולמיות] רוברט קוסטנזה ואחרים, נייצ'ר, 1997.
* [http://isees.org.il/DMPage.aspx?MenuId=15&ItemId=20&mytabsmenu=xxx שרותי מערכות אקולוגיות] שחר בוקמן, מאי 2009, האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.
* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/P0540_1.pdf התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל], המשרד להגנת הסביבה, ינואר 2010. התוכנית כוללת התייחסות לשירותי המערכת האקולוגית בכלל ולמערכות האקולוגיות בישראל בפרט.
* [http://www.fao.org/docrep/006/U5620E/U5620E05.htm יערות, עצים ומזון] חלק מהשירותים האקולוגיים שמספקים יערות לחקלאות. מחלקת היערנות, ארגון המזון העולמי.