הצגת המקור של הדף "משבר המזון העולמי 2007-2008"

'''משבר המזון העולמי של 2007-2008''' מתייחס לעלייה דרמטית ומהירה ב[[מחיר שוק|מחירים]] של [[מוצרי מזון בסיסיים]] הדרמטית בשנת 2007 ובמחצית הראשונה של 2008, דבר שיצר [[משבר כלכלי]], [[מהומות מזון]], הטלת מגבלות על ייצוא תבואה, וחוסר יציבות פוליטית הן ב[[מדינות עניות]] והן במדינות עשירות. תשומת הלב של העיתונות ניתנה בעיקר למהומות המזון, אבל משבר המזון ו[[ביטחון תזונתי|הפגיעה בבטחון התזונתי]] התפתח במשך שנים. 

[[קובץ:World food index.jpg|ממוזער|400px|אינדקס מחירי המזון של ארגון המזון העולמי בשנים 1990-2013. 100 מציין רמת מחירים שהיתה בשנת 2002-2004. מאז עלתה רמת המחירים הנומינלית פי 2 ויותר. המחירים ירדו אחרי המשבר של שנת 2008 אבל חזרו לרמות שיא לאחר מכן והובילו לגידול ב[[רעב עולמי]] ולמשבר תזונתי ופוליטי במדינות רבות.]]

המשבר שדובר בו במיוחד היה בשוק ה[[אורז]] העולמי שכן אורז הוא מזונם של אזרחים רבים ב[[מדינות העניות]], אך גם המחירים של [[חיטה]], [[סויה]], [[תירס]] ועוד מוצרים עלו בשיעורים של 100%. מחיר המזון ירדו שוב בעקבות [[המיתון של 2008]] אבל מחירי המזון עלו שוב בשנים 2009-2010, והגיעו שוב לשיא חדש בתחילת שנת 2011, מעט מעל המחירים של 2008. 

משבר המזון של 2008 היה נורה אדומה עבור גורמים רבים בקשר ל[[בטחון התזונתי]] העולמי. דו"ח של האו"ם משנת 2013, שקורא למעבר דחוף ל[[חקלאות בת קיימא]] פותח במילים אלה: 

{{ציטוט|תוכן=משבר המזון של 2008 היה זרז חשוב בהבנת הצורך בשינוי יסודי ובהטלת ספק בכמה הנחות שהניעו את מדיניות המזון, החקלאות והמסחר בעשורים האחרונים|מקור=כנס האו"ם למסחר ופיתוח.<ref>http://unctad.org/en/PublicationsLibrary/ditcted2012d3_en.pdf תתעוררו לפני שיהיה מאוחר - להפוך את החקלאות לבת קיימא עכשיו למען בטחון תזונתי באקלים משתנה], כנס ארגון האומות המאוחדות למסחר ופיתוח, 2013 </ref>}}. 

==סיבות למשבר המזון==
קיימות מספר סיבות לעליית מחירי המזון ולצמצום בכמותו:
עליית מחירי הנפט, עליה בביקוש למזון מעובד, פגיעה בגידולים חקלאיים עקב סופות ובצורות, הפניית משאבים לגידול ביו-דלקים, וכן בועת ספקולטיבית של משקיעים ויצרנים. סיבות אלה הוחרפו על ידי צעדים אחרים כמו ספקולציה נוספת וצעדים מצד ממשלות. 

===עליית מחירי הנפט===
בזמן המשבר עלו מחירי הנפט לשיא של 140$ לחבית מסוג "ברנט", ייתכן והתייקרות זו התרחשה על רקע [[שיא תפוקת הנפט]]. כתוצאה מהתייקרות הנפט התרחשה התייקרות של עלויות הייצור כמו [[דשנים כימיים]], חומרי הדברה, שימוש במכונות חקלאיות, והובלה של התבואה.

===עליה בביקוש למזון מעובד===
[[תמונה:GlobalTrade wheat coarse grain soy 2008 usda.png|left|thumb|400px| עליה בהיקף הסחר העולמי ב[[סויה]], [[חיטה]] ובגרעינים גסים, 1990-2008, עם חיזוי מגמות עד 2016. משרד החקלאות של ארצות הברית, 2008]]

עליה בביקוש למזון מעובד וכן לבשר ולמוצרי חלב בקרב השווקים המתעוררים של הודו וסין. גורם זה מוביל לעלייה בביקוש לדגנים היות ותזונה כזו יעילה פחות מבחינה אנרגטית ודורשת שווה ערך גבוה יותר מאשר תזונה צמחית. 

החל משנות ה-90 הסחר העולמי בגרעיני [[סויה]] עלה במהירות. סויה עברה את החיטה, שהיתה היבול החקלאי המוביל, וכן את סך ה"גרעינים הגסים" (תירס, שעורה, דורה, שיפון, שיבולת שועל, דוחן, וגרעינים מעורבים). גידול חזק בביקוש לדלק צמחי כמו גם לתזונה בשרית או עשירה בחלבון, במיוחד בסין, צפויה לגרום להמשך במגמה של עליית הביקוש לסויה ולמוצריה, מעל החיטה והגרעינים הגרעינים הגסים. 

===פגיעה ביבולים===
פגיעה בגידולים חקלאיים עקב סופות ובצורות - בעיקר בהודו ובאוסטרליה, ייתכן שעקב [[שינויי אקלים]] במסגרת ה[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]]. 

===הפניית גידולים לדלקים===
[[מזון מול דלק]] - הפניית משאבים כמו שטחי [[חקלאות]] ו[[דשן|דשנים]] לגידול של [[ביו-דלק]] לשם הספקת דלק זול בעיקר בארצות הברית כתחליף ל[[דלק מחצבי]] (בעיקר [[נפט]]).

===ספקולציות===
* ספקולציות של משקיעים אשר זיהו את מגמת העליה ורצו להרוויח מעליות המחירים. יש הערכה, בעיקר בקרב גורמים שמרניים כי משקיעים גילו "הזדמנות" בשוק הדלק, הסחורות והיבולים, וכי העליות הראשוניות שנבעו מסיבות פיזיקליות וכלכליות הובילו לגל של ספקולציות בביקושים למסחר של סחורות עתידיות. ספקולציות אלה גרמו להגדלת הביקושים גם בשוק הסחורות. 

* ספקולציות של חברות ייצור ושיווק אשר "גוזרות קופון" מעליות המחירים.
* קרנות גידור משתמשות בכוחן הפיננסי כדי לבצע "תקיפת שוק" בשוק הסחורות. הקרנות קנו כמויות גדולות של סחורות או של חוזים עתידיים של הסחורה במטרה להעלות את מחירה (בדומה למנגנון של הרצת מניות בבורסה). ידועות דוגמאות מתחום הקקאו, וייתכן שגם בתחום החיטה עבד מנגנון דומה.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4096357,00.html]

===צעדי הגנה ממשלתיים===
צעדים של צמצום הייצוא על ידי מדינות המייצרות, שהן גם הצרכניות הגדולות ושרוצות להבטיח קודם כל תזונה עבור תושביהן. הודו לדוגמה אסרה על יצוא של אורז רגיל והיתרה ליצא רק אורז בסמטי, וגם זה דרך שישה נמלים בלבד. (ראו פרוט בהמשך).

==השפעות==
המשבר הוביל למהומות מזון במדינות עניות רבות, והיה חשש שאם לא יפתר הוא יוביל למשבר משמעותי בתחום ה[[ביטחון תזונתי|הבטחון התזונתי]] ול[[רעב המוני]] במיוחד ב[[אי שוויון בינלאומי|מדינות עניות]] וכן בקרב תושבים [[עוני|עניים]] יותר במערב.

הדבר נכון בעיקר בנוגע לגידולים כמו [[אורז]] שמהווים מזון בסיסי עבור מיליוני אנשים בעולם, וכן הם מהווים את המרכיב הבסיסי עבור תוכניות סיוע לפליטים ולעניים רבים ברחבי העולם. החשש היה שמחיר גבוה של האורז יגרום לקריסה של חלק מתוכניות אלה ולרעב המוני.

===הגבלת ייצוא על מזון===
לפחות חלק מהמדינות שמייצאות מזון הגבילו את ייצוא המזון בנסיון להגן על התושבים מפני [[רעב המוני]] וכדי למנוע מהומות. זאת למרות העליה במחירי המזון שפירושה אפשרות לרווח כלכלי גבוה יותר. ממשלת הודו לדוגמה אסרה את הייצוא של אורז פשוט והתירה לייצא רק אורז בסמטי. כדי לאפשר פיקוח על איסור הייצוא, ייצוא אורז שבוצע לפני המשבר מ-22 נמלים צומצם ל-6 נמלים בלבד. אכיפה דרקונית נגד יצואנים מפירי חוק מנעה ייצוא של אורז רגיל. במקביל הטילה הממשלה ההודית מס כבד של 200 דולר לטונה על ייצוא האורז הבסמטי, כנראה בנסיון לממן את ההוצאות הגדלות של אורז רגיל<ref name="koren">[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1322158 משבר האורז - מבט מבפנים] אורה קורן, הארץ 4.5.2008 </ref>

===השפעות מדיניות===
לטענת 3 חוקרים מניו אינגלנד, Marco Lagi, Karla Z. Bertrand, וYaneer Bar-Yam, קיים מתאם ברור בין עליית מחירי המזון בשנים 2008 ו-2011 (לפי אינדקס מחירי המזון של ארגון המזון העולמי) לבין מהומות שהיו ב-2008 בהודו, מוזמביק, סודן, מצרים, תימן, מוזמביק, חוף השנהב, האיטי, סומליה ותוניס. וכן למהומות "האביב הערבי" בשנת 2011 בתוניס, אלג'יר, לוב, מצרים, סוריה, תימן, עיראק, אוגנדה, עומאן, ומאוריטניה. [http://www.businessinsider.com/food-prices-and-social-unrest-chart-2012-11]

==ראו גם==
* [[ביטחון תזונתי]]
* [[שיא תפוקת הנפט]]
* [[גבולות לצמיחה (ספר)]]
* [[מצב החירום הממושך]]
* [[פיצוץ אוכלוסין]]
* [[קטסטרופה מלתוסיאנית]]
* [[כוחה של קהילה - איך קובה שרדה את שיא תפוקת הנפט (סרט)]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/2007%E2%80%932008_world_food_price_crisis משבר המזון העולמי] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://www.isees.org.il/DMPage.aspx?MenuId=3&ItemId=545&mytabsmenu=xxx זוהו הגורמים למשבר המזון העולמי שהתרחש ב-2007-2008], חדשות [[האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה]], 24.01.2011 
* [http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/7284196.stm The cost of food: Facts and figures] נתונים לשנת -2007-2008 באתר ה-BBC
*[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/975979.html המשבר הגדול הבא] מחירי מוצרי היסוד זינקו בעשרות אחוזים בתוך כמה חודשים - ויצרו מחסור במזון במדינות באסיה. דפנה מאור, 19.04.08 הארץ
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/978281.html משבר המזון בארץ: הוגבלה מכירת אורז] 27/04/08, בר חיון, עדי דברת ואופיר בר-זהר, הארץ
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=978201 האורז המר] הסיבות להתייקרות האורז, רפי פרסיץ
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=978184 הפתרון לעליית מחירי המזון: לא להתערב] דעתו של האקונומיסט בנושא 27.04.08
* [http://www.haaretz.com/hasen/spages/980076.html Food troubles are here to stay] מאמר דעה של אורי גורדון ולוסי מיכלאיס, הארץ 4.5.2008
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/980348.html משבר האורז - מבט מבפנים] אורנה קורן, 4.5.2008, הארץ
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=979786 הפרזנטור של עליות המחירים] סמי פרץ, 4.5.2008 הארץ
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=979776 אם אין אורז, שיאכלו פיתות?] עמי גינזבורג, 4.5.2008 הארץ
* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/722/536.html "מאות אלפים על סף רעב"] ראש [[קרן המטבע הבינלאומית]] הזהיר כי אם מחירי המזון ימשיכו לעלות יגיעו רבים לרעב ויחלו עימותים, 13/4/2008 מעריב
* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/722/536.html שבע השנים הרעות עומדות בפתח] חיים איסרוביץ, 15/4/2008, מעריב 
* [http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/730/972.html האורז הוא הנפט החדש?] אביב לביא, 11/5/2008, מעריב
* [http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=4697&cat_id=17 משבר המזון: הבשר יתייקר בכ-40 אחוז] שמעון מירוני, בחדרי חרדים, 29/04/2008
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1010594.html אם אין לחם, יאכלו בוץ] העוני גורם לתושבי האיטי לאכול עוגות בוץ, הארץ, רורי קרול, גרדיאן, 12/08/08
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1017092.html בעקבות משבר המזון במזרח אסיה: העכברושים נכנסו לתפריט] גרדיאן, 01/09/08
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1122022.html אף פינה בעולם לא חמקה ממכת הרעב של 2009] דן תמיר, הארץ, 19/10/09
* [http://www.businessinsider.com/food-prices-and-social-unrest-chart-2012-11 Remember All Those "Pro-Democracy" Protests Last Year? Here's What They Were Really About...] Henry Blodget, Business Insider, 25.11.2012
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מזון]]
[[קטגוריה:חקלאות]]
[[קטגוריה:גלובליזציה]]
[[קטגוריה:עוני]]
[[קטגוריה:קיימות]]
[[קטגוריה:שיא תפוקת הנפט]]
[[קטגוריה:שינויי אקלים]]
[[קטגוריה:רעב המוני]]