הצגת המקור של הדף "מיתוסים אנטי סביבתיים"

'''מיתוסים אנטי-סביבתיים''' או '''נורמות אנטי סביבתיות''' הם [[מיתוס|מיתוסים]], מוסכמות או [[נורמה חברתית|נורמות חברתיות]] נפוצות אבל שקריות, המייצרות [[נזק סביבתי]], גורמות לפגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] או ו[[הכחדה של המין האנושי|מסכנות את עתיד האנושות]]. מיתוסים כאלה מופיעים בזרמי תרבות וחשיבה נפוצים כמו [[שמרנות|הזרם השמרני]], ודתות שונות, [[ליברליזם|הזרם הליברלי]], תומכי [[קפיטליזם]] ו[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלנים נאו-קלאסיים]]. נקודות ההשקפה האלה מאומצות בצורה מודעת או לא מודעת בידי הרבה אנשים. המיתוסים או הנורמות נארגים יחד לכדי סיפורי-על והרגלי חשיבה והתנהגות שמשפיעים על המחשבות היוממיות, [[זהות]] אישית, פוליטית ותרבותית, והחלטות ופעולות שאנשים עושים בשדות שונים כמו צריכת מוצרים, מקומות עבודה, השקעות, בחירות בתחום המזון, בתחום התקשורת ובחירות פוליטיות ועוד. הנורמות הטקסים והרעיונות נארגות יחד לתרבויות והשקפות עולם אנטי-סביבתיות שמתקשות להתמודד עם אתגר ה[[קיימות]]. 

המיתוסים האנטי סביבתיים מהווים נקודת בסיס לתאוריות כלכליות וחברתיות, לזרמי תרבות ומחשבה, אידאולוגיות, תנועות חברתיות, מפלגות פוליטיות ופוליטיקאים ומכוונות גם התנהלות של מוסדות חברתיים שונים כמו דתות, מדינות, תאגידים ועוד. בסביבה טבעית קיימות סביבות וביומות שונות - כמו [[יער]], חורש, בתה, שטח ארקטי או מדבר - שמייצרות [[נישה]] שבה מינים מסויימים יכולים לשרוד ולשגשג ומינים אחרים אינם יכולים. באופן דומה המיתוסים והתרבות שנשענת עליהם מגבילים ומגדירים את את המרחב שבו ניתן בכלל או לא ניתן להעלות רעיונות לפתרונות- אם אלו הן פתרונות מדיניים, כלכליים או חברתיים. חלק מהרעיונות נראים מובנים מאליהם, חלק נמצאים במחלקות וחלק מן השקפות והרעיונות נמצאות מחוץ למרחב זה וזוכות להתעלמות. 

מיתוסים אנטי סביבתיים כוללים את הרעיונות לפיהם: 
* [[עליונות האדם על הטבע|האדם נפרד מהטבע]] - כך לדוגמה אנשים רבים לא מקשרים בין מצב ה[[חקלאות]] לבין מצב התזונה ורואים ב[[חקלאות בת קיימא]] מצב מובן מאליו. דוגמה נוספת היא הזרם של [[כלכלה נאו-קלאסית]] שהותיר על כנם רק תשומות של [[הון]] (במשמעות של מכונות מפעלים או כסף) ושל [[עבודה]] אנושית ומתעלם מהיבטים כמו [[חומרי גלם]], [[אנרגיה]] ו[[שירותי המערכת האקולוגית]]. דוגמה לכך היא [[משוואת קוב דאגלאס]] ומשוואות דומות בתחומים של [[מאקרו-כלכלה]] - וזאת בניגוד לניתוחים ב[[כלכלה אקולוגית]] וחשיבות של [[הון טבעי]]. תפיסה זו גם מכונה "בוקרים במערב הפרוע" ומנוגד לראיית עולם של [[ספינת החלל כדור הארץ]]. 
* [[עליונות האדם על הטבע|האדם שולט בטבע]] - האדם הוא בעל תבונה, [[טכנולוגיה]], [[ידע]], הוא נעלה מעל המינים האחרים בזכות תבונתו או בזכות הכרזה אלוהית. החברה האנושית משנה את הטבע כרצונה, בני האדם יכולים לנצל להרוג או לטפח בעלי חיים, צמחים ומערכות אקולוגיות כמו נהרות, הרים או חופים - לכן המין האנושי יכול להכתיב כיצד יראה הטבע וכיצד הטבע יתנהג. הדבר מתעלם מכך שיש כוחות טבע שמערבים כמות עצומה של אנרגיה (כמו רעידות אדמה, סופות, צונאמי, שביטים, סופר-נובות) שבני האדם לא יכולים לרסן. בני האדם אינם שולטים בתהליכים רבים בטבע, שיש להם [[שיווי משקל]] משל עצמם. יצורים אחרים הם בעלי כיוון אבולוציוני ויכולות הסתגלות והתפתחות שאינם תלויים ברצון של בני האדם (לדוגמה [[מינים פולשים]] או חיידקים ווירוסים שגורמים למחלות גם אם הדבר לא מוצא חן בעיני בני האדם). בני אדם בחללית יכולים להשפיע על איך החללית מתפקדת, אבל אם הם גורמים נזק לחללית ומערכות בה נהרסות או חלק ממנה מתפוצץ - אז זו השפעה שמתחרשת גם אם בני האדם לא מעוניינים בכך.   
* [[הטבע הוא פאסיבי]] - תפיסה זו חזקה במיוחד ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] שמצמצמת את הטבע לכדי "[[משאבי טבע]]" - לדוגמה יערות הם "עץ", המערכת הימית מספקת "דגים" שדות מספקים מזון וכו'. במחשבה זו לטבע או ל[[מערכות אקולוגיות]] או מערכות ביוגאופיזיות אין [[שיווי משקל]] משלהם ואין תגובות שנוצרות כתוצאה משינוי המצב הפנימי שלהם. ראו גם [[הון כערימת חול]]. 
* אנחנו חיים במעין "מערב פרוע" כלכלי שבו מה שאני עושה לא נוגע לאחרים (להבדיל מתפיסה של [[ספינת החלל כדור הארץ]]). לדוגמה אם אני אוכל מזון מהחי או נוסע במכונית - זה לא העסק של אחרים. יסוד מחשבה זו היא בעולם שהיו בו הרבה פחות אנשים, עם הרבה פחות טכנולוגיות וכוח לכל אדם ועם פחות חשיבה [[אקולוגיה|אקולוגית]] ומודעות להשפעות ההדדיות - של בני האדם על מערכות אקולוגיות (ראו [[השפעות סביבתיות]]) והשפעות של מערכות אקולוגיות על הרווחה הקיום והכלכלה האנושית (לדוגמה [[חקלאות בת קיימא]] או [[ייבוש של נהרות ואגמים]]
* [[החזק שורד]] (להבדיל מהמתאים שורד) - דבר זה הוא עיוות של תורת האבולוציה. לפי הגיון זה מותר ואף כדאי לפגוע בחלשים - לדוגמה הגיוני שהעשירים יפגעו בעניים כי זה מייצג "מצב טבעי". סוג רעיונות אלה הובילו בעבר גם ל"אבולוציה חברתית" שהצדיקה פערים כלכליים, גזענות ואף עיקור. הרעיון של "המתאים שורד" היא שיש סביבות אקולוגיות שונות אשר משתנות עם הזמן. תכונות שונות מסייעות לשרוד - וחשיבות התכונות משתנה עם הזמן והמקום - לדוגמה במדינות עם הרבה שמש יש יתרון בעור כהה (למנוע [[סרטן עור]]) ודבר זה מפריע במדינות עניות בשמש (מחסור בוויטמין די). הרביה המינית, שכרוכה בקושי עצום - מאפשרת מגוון גנטי  שמבטיח עמידות למגוון גדול יותר של תנאים סביבתיים ומול מחלות מדבקות. 
* אל תכנס לי לצלחת - מה שאני אוכל זה רק העסק שלי ולא נוגע לך - דבר שמתעלם מהשפעות של [[מערכת המזון העולמית]] על הסביבה ועל החברה - לדוגמה [[השפעות סביבתיות של מזון מהחי]] או השפעות של שימוש באנטיביוטיקה על [[התרגלות לאנטיביוטיקה]] והתעלמות מהקשר בין מזון מהחי לבין מחלות ומגיפות. גישה זו גם מנוגדת לרעיון של [[זכויות בעלי חיים]] ורואה בבעלי חיים אחרים חפצים דוממים או דבר שאין בעיה לפגוע בו, גם בצורה קיצונית כדי לשרת כל גחמה או תשוקה של בני האדם.  
* אינדיבידואליזם (קפיטליסטי) - אסור שהחברה תכתיב לי מה עלי לעשות. באופן טבעי אנשים מגיעים בהכרח למסקנות נכונות. היות וממשלות דכאניות עלולות לגרום דיכוי מחשבתי וקונפורמיזם, כל אחד צריך לחשוב תמיד בכוחות עצמו, ואסור להגביל את המחשבות הרעיונות או הפעולות של אנשים. השוק החופשי, המסגרת הדמוקרטית, בתי משפט, זכויות קניין וטכנולוגיה מתקדמת יותר מספיקים כדי לספק הגנה מפני אלימות, ימנעו בעיות סביבה וימענו אסון עתידי. סוג כזה של מחשבה מתעלם מכך שממשלות ותאגידים עלולים להשפיע על מחשבות והתנהגות בני האדם על ידי ניצול של כלי תקשורת, פרסום, תעמולה וכלים אחרים המצויים בסביבה קפיטליסטית - לדוגמה עיצוב עירוני של [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה מכוניות]] שגורם לכך שרוב תושבי צפון אמריקה מתקשים להתנייד ללא מכונית. רעיונות כמו [[נעילה טכנולוגית]], [[נעילה טכנו מוסדית]] וכן מחקרים בתחומים של [[פסיכולוגיה חברתית]] ו[[כלכלה התנהגותית]] כמו גם ב[[שיווק]] וחקר התרבות מעלים ספק במודל האינדיבידואליסטי-רציונלי. רעיונות של הוליזם, מוצר ציבורי וניתוחים אקולוגיים מטילים ספק בשאלה כמה פרטים שפועלים בצורה חופשית לגמרי יכולים להימנע מגרימת נזק לבני אדם אחרים, לעצמם למינים אחרים או לדורות הבאים. לדוגמה קשה להאמין שכל בני האדם יגלו עניין ב[[חומר טרטוגני]] ובהשפעות של [[מזהמים עמידים]] על הבריאות שלהם, ועוד יותר קשה להבין כיצד להפחית תרומה לדבר זה או חשיפה שלנו ושל בני משפחה שלנו לחומרים אלה.    
* "עברנו את פרעה נעבור גם את זה" - אלוהים מגן על העם שלי \על בני האדם מפני הכחדה, 
* אין חדש תחת השמש - מה שהיה הוא שיהיה
* השוק יסדר כל בעיה חברתית או סביבתית, 
* הרצונות של אנשים בשוק הם הדבר הכי חשוב, השוק יודע הכי טוב מכולם מה צריך לעשות, 
* האמת תמיד נמצאת איפשהו באמצע, 
* מה שטוב לג'נרל מוטורס טוב לארצות הברית, 
* [[צמיחה כלכלית היא תמיד דבר טוב]] 
* [[אופטימיזם טכנולוגי]] - הטכנולוגיה תפתור כל בעיה חברתית או סביבתית,
* בעיה שאנחנו יצרנו אנחנו יכולים גם לפתור (להבדיל מרעיון לפיו חלק מהבעיות יוצרות [[נזק בלתי הפיך]])
* [[מודל האב המחמיר]] - החברה בנויה בצורה היררכית כאשר אלוהים נמצא מעל האדם השליט מעל הנתינים הגברים מעל הנשים הנשים מעל ילדים וכל בני האדם מעל בעלי החיים
* מודל המוסר הקבוע - יש לנו חוקי מוסר שקיבלנו מאלוהים והם קבועים ובלתי משתנים - וזאת בניגוד להשקפה של מוסר שמתפתח עם הזמן בעקבות תובנות שלנו על העולם (לדוגמה לא מוסרי להיות גזעני או לא מוסרי לזהם). ראו [[חקר המוסר במדע]]
* [[אופטימיזם טכנולוגי]] - הטכנולוגיה תמיד תאפשר לנו להתמודד עם כל בעיה סביבתית. 
* [[גידול אוכלוסין]] אינסופי - אין שום מגבלה אמיתית על גידול האוכלוסייה - נוכל לגדול עוד ועוד במיליארד השנים הבאות.
* [[ילדים זה שמחה]] - אין שום בעיה בגידול מתמיד של האוכלוסייה, הדבר הוא רק החלטה של ההורים, ואין לו שום השפעות חברתיות או כלכליות - לדוגמה השפעות כמו ייקור הדיור, עליה באלימות או קושי לגדל מזון טרי. היות וילדים משמחים אותנו (באופן טבעי רוב בני האדם אוהבים ילדים, ובמיוחד ילדים קרובי משפחה שלהם) והיות וגידול אוכלוסין יכול לסייע לבעיות שונות בטווח הקצר - לדוגמה למנוע בעיות של פנסיה, להגדיל את הכלכלה ועוד - סימן גם שאין כל בעיה שעלולה לנבוע מגידול האוכלוסייה.   
* [[צרכנות]] רעיון לפי חיינו היו טובים יותר אם נקנה מוצרים רבים יותר. הדרך להיות מאושרים יותר היא לקנות יותר מוצרים בשוק, וכן לפיו על כולנו להיות עשירים יותר מבחינה חומרית כדי להיות מאושרים יותר. 
* מיתוס [[רומנטיקה צרכנית]] לפיה ככל שנצבור יותר חוויות כך נהפוך לבני אדם שלמים ועשירים יותר מבחינה רוחנית (רומנטיקה) והדרך לבצע זאת היא בדרך כלל על ידי קניית עוד מוצרים ושירותים בשוק ([[צרכנות]])
* כדור הארץ בסכנה - רעיון שמדגיש את הסכנה למינים אחרים ולמערכות אקולוגיות ומתעלם מכך שסיכון מרכזי נגרם גם לבני האדם.  

מיתוסים אלה מטופחים מופצים על ידי [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] שונים ששורדים או משגשגים בזכות טיפוח של מיתוסים אלה. לדוגמה המיתוס לפיו הרצונות שלנו בשוק הן הדבר הכי חשוב, ואם יש לנו בעיה תמיד השוק החופשי יתקן אותה, מטפחות על ידי הזרם ה[[ליברטרי]] ולעיתים קרובות על ידי אנשי עסקים, [[תאגיד רב-לאומי|תאגידים גדולים]], מפלגות שמרניות או הדוגלות בימין כלכלי, כלכלנים מהזרם הנאו-קלאסי שהוא הזרם הכלכלי הנפוץ, וכן על ידי אנשים רבים במחנה הליברלי. נקודת השקפה זו מתעלמת מניתוחים של כלכלנים - החל מ[[אדם סמית]] ועד [[ג'ון קנת גלבריית]] לפיה השוק מוצלח בהספקה של [[מוצר פרטי|מוצרים פרטיים]] ומתקשה ב[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] - מוצרים שקשה למכור אותם בשוק שכן לפי הגדרה קל להנות מהם גם אם לא שילמת עליהן - והבחנה כי [[המערכת האקולוגית]] המספקת לנו [[שירותי המערכת האקולוגית]] שחיוניים להמשך קיום מחזור החמצן, מחזור המים, ומחזורי חומרים אחרים- היא בעצמה מעין "[[מוצר ציבורי]]" שכן היא עונה על שני הקריטריונים המגדירים מוצר ציבורי - מוצר לא בלבדי ושאינו יריבי. השוק יתקשה מאד לשמור או לשקם את המערכת האקולוגית משום שאין תמריץ כלכלי לחברה לנסות למכור מוצר ציבורי - חברה שתנסה לעשות זאת תהיה עם הוצאות אבל תתקשה לייצר הכנסות ממכירת שירותים או מוצרים. מאידך חברות רבות המוכרות שירותים ומוצרים בשוק מקבלות כסף ולעיתים קרובות משתמשות בכסף כדי לקדם [[הכחשת אקלים]] או [[הכחשת זיהום]] להסתיר ולמסמס נזקים שנגרמים למערכת אקולוגית - הן בתפיסות הנורמטיביות של אנשים לגבי מהי התנהגות מוסרית, הן בבחירות בשוק והן בבחירות הפוליטיות. הדרכים לעשות זאת הן על ידי [[פרסום]], [[שיווק]], הפעלת [[לובי פוליטי]] ובאופן כללי יותר השתלבות ב[[תרבות הצריכה]] שמסתירה את הנזקים הסביבתיים מאחורי מוצרים ושירותים שמושכים את העין ואת תשומת הלב, ועל ידי חדשות ובידור בעיתונות, בטלוויזיה וברשתות חברתיות שמטפחות נקודות ראייה מסויימות ומתעלמות מנקודות ומהשפעות סביבתיות או חברתיות שלהן. 

==ראו גם==
* [[תרבות בת קיימא]]
* [[מיתוס]]
* [[אמת כמוצר ציבורי]]
* [[פצלת]]
* [[קללת קסנדרה]]
* [[הכחשת מדע]]

[[קטגוריה:תרבות בת קיימא]]