הצגת המקור של הדף "מזון מול דלק"

'''מזון מול דלק''' (Food vs. fuel) היא דילמה הנוגעת לסיכון של הפיכת אדמות [[חקלאות]] לשם ייצור [[דלק ביולוגי]] על חשבון ייצור [[מזון]] ל[[בני אדם]] ותוך תרומה אפשרית ל[[רעב עולמי]] בעיקר ב[[אי שוויון בינלאומי|מדינות עניות]]. הדילמה מוצגת תדירות כבחירה מוסרית בין דלק ל[[מכונית|מכוניות]] של אזרחי המערב מול מזון הנדרש למנוע [[רעב]] במדינות עניות. 

הוויכוח על "מזון או דלק" מתקיים בכל העולם. יש חוסר הסכמה לגבי מה גודל השפעת גידולי הדלק על מחירי המזון וזמינות המזון, מה גורם להשפעה כזו ומה יש לעשות לגבי זה. 

הייצור של דלק ביולוגי התרחב בשנים האחרונות. מספר גידולים חקלאיים כמו [[תירס]], [[קנה-סוכר]] ו[[שמן צמחי]] יכולים לשמש כמזון לבני אדם, כמזון לבעלי חיים אחרים (תערובת) או כחומרי גלם לדלק ביולוגי. לדוגמה, מאז שנת 2006, חלק מהאדמות בארצות הברית ששימשו בעבר לשם גידולים אחרים, משמשים כעת לשם גידול תירס המיועד להפקת דלק ביולוגי.25% מתוך התירס בארצות הברית מיועד לשם ייצור הדלק אתנול, נכון לשנת 2007. 

קיים ויכוח לגבי השאלה עד כמה מדיניות המעודדת גידולי דלק ביולוגי תורמת למחירים גבוהים של תוצרי חקלאות כמו מזון ולתנודתיות במוצרים אלה. מחקר של המרכז הבינלאומי למסחר ולפיתוח בר-קיימא, ICTSD, טוען כי הרחבת שוק האתנול בארצות הברית העלה את מחירי התירס בארצות הברית ב-21% בשנת 2009, בהשוואה למצב שהיה מתקיים לו היקף ייצור האתנול היה נשמר ברמה של שנת 2004.

[[לסטר בראון]] טוען כי גם אם יהפכו את כל איזור גידול הדגנים והגרעינים בארצות הברית לאדמות לגידול דלק ביולוגי הדבר יספק מענה רק ל-16% מצריכת הדלק למכוניות של ארצות הברית. דבר זה יוצר מצב לטענתו בו [[שוק האנרגיה העולמי]] נמצא בפועל בתחרות מול שוק המזון על אדמות חקלאיות הנמצאות במחסור (ושאר משאבים חקלאיים כמו מים), דבר המוביל לעלייה במחירי המזון. 

כיום מבוצעים מחקרים ופיתוחים חקלאיים רבים בניסיון לייצר "דור שני" של [[דלק ביולוגי]] מגידולים שאינם מיועדים למזון, שאריות גידולים (לדוגמה גבעולי חיטה) ופסולת מזון. דלקים ביולוגים כאלה יכולים בפוטנציאל לשלב חקלאות למזון ולדלק, וכך גם לסייע ביצור חשמל מקומי שיכול להביא תועלת רבה למדינות מתפתחות ולאיזורים כפריים במדינות מפותחות. עם זאת, לדבר זה יש גם מחיר, היות ושאריות אלה לא יוכלו לשמש כמספוא לבהמות, כ[[חומר גלם]] (לדוגמה [[בנייה בחבילות קש]]) או לשם הכנת [[קומפוסט]]. 

יש ביקוש גדל לדלקים ביולוגים בעקבות התייקרות מחירי הנפט מאז שנת 2003, וכן בגלל הרצון של מדינות להקטין את התלות שלהן בנפט וכן להוריד פליטות של [[גזי חממה]]. קיים חשש נוסף מפני [[בירוא יערות|הרס של יערות]] ושל איזורים טבעיים נוספים לשם הפיכתם לחוות חקלאיות. [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] הצביעו על הטרייד-אוף הקיים בתחום מזה מספר שנים, אבל כיום הוויכוח הגיע להיקפים כלל-עולמיים עקב [[משבר המזון של שנת 2008]] מצד שני, מספר מחקרים הצביעו על כך שניתן להגדיל באופן מהותי את גידול הדלקים הביולוגים ללא הגדלת השטח הנדרש לשם כך. 

==ניסיונות לפתור את הבעיה==
בניסיון לתת מענה לבעיות "מזון מול דלק" מנסים חוקרים לפתח גידולי דלק שאינם ראויים למאכל, ושניתן לגדלם בקרקעות שוליות (כגון קרקעות שאינן משמשות לחקלאות ולבנייה) ועל מים שוליים (מים ממוחזרים או שאינם ראויים לשתייה מסיבות שונות). לדוגמה ד"ר יפתח ואקנין קינן, ממרכז וולקני, מגדל היתרופית (Jatropha curcas L), שיח רעיל ממשפחת החלבלוביים בעל תכולת שמן גבוהה בזרעים והרכב כימי שמתאים לייצור ביודיזל. אפשרות אחרת היא קיקיון (Ricinus communis), צמח רעיל שמוצאו מאפריקה והתפשט גם לישראל ושמזרעיו ניתן להפיק שמן בכמות דומה לזו של היתרופית. מרכז וולקני חוקר צמחים המתאימים לתנאי [[אקלים יובשניים למחצה]] (semi-arid) עד יובשניים לחלוטין, בשילוב עם השקיה ודישון בהתאם לצרכים. רעיון נוסף הוא להשתמש בגידול מינים שבהם כל חלקי הצמח ישמשו חומר גלם לדלק ביולוגי ולא רק הזרעים. במכון וולקני נבחר אקליפטוס המקור (Eucalyptus camaldulensis), מין המשמש לייעור ולתעשיית העץ, שניטע רבות בארץ החל מתקופת המנדט הבריטי ועד היום ביערות קק"ל. [http://zavit.org.il/%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%98%D7%95%D7%A1-%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C-%D7%9E%D7%9C%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%94/]

עם זאת, עדיין קיימת שאלה מה כמות התשומות וההשפעות הסביבתיות של גידולים מעין אלה, בהנחה ש[[שוק הרכב העולמי]] ימשיך להתרחב עקב [[גידול אוכלוסין]] וגידול בשימוש במכוניות עקב [[צמיחה כלכלית]]. כיום מדובר על כמיליארד מכוניות, וגם גידולים בשטחים יובשניים עדיין ידרשו שטחי קרקע, מים, דשן וישפיעו על [[מגוון ביולוגי]] ועל תפקוד של [[מערכות אקולוגיות]]. מכאן עולה הצורך גם בפתרונות נוספים כמו צמצום השימוש ברכב על ידי צעדים נוספים של [[תחבורה בת קיימא]] כמו [[תחבורה ציבורית]], [[תחבורת אופניים]] ו[[עירוניות מתחדשת]] וצמצום [[טביעת הרגל האנרגטית]] של מוצרים על ידי שיטות כמו ייצור [[מעריסה לעריסה]]. 

==ראו גם==
* [[ביטחון תזונתי]]
* [[ניכוס אנושי של ייצור ראשוני נטו]]
* [[עולם מלא, צלחות ריקות (ספר)]]
* [[שיא תפוקת הנפט]]
* [[קומפוסט]]
* [[השתלטות קרקע]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Food_vs._fuel מזון מול דלק] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://www.hayadan.org.il/food-or-fule-0804114/ דלק או אוכל?] ד"ר אסף רוזנטל, 8.4.2011 אתר הידען
* [http://www.e-mago.co.il/Editor/science-1170.htm בטן ריקה מול מיכל דלק מלא] עודד רוט, 08/08/2006 
{{אנרגיה}}
{{חקלאות}}
[[קטגוריה:מזון]]
[[קטגוריה:אי שוויון]]
[[קטגוריה:אנרגיה]]
[[קטגוריה:מכוניות]]