הצגת המקור של הדף "כיצד לנהל דיון מוצלח בנושא סביבתי"

'''כיצד לנהל דיון מוצלח בנושא סביבתי''' הוא מדריך שנועד לסייע לפעילי [[סביבה]] ו[[קיימות]] לשפר את איכות הדיונים שלהם  - הן דיונים בין אנשי סביבה שונים והן דיונים בין פעילים לבין אנשים אחרים כמו אנשים ברשתות חברתיות, פוליטיקאים, עיתונאים וכדומה. 
לעיתים קרובות נושא סביבתי מסויים נוגע בנושאים רגשיים, מערב שאלות הדורשות ידע מקצועי בתחומים שונים, מערער תחושת [[זהות]] או פוגע ב[[טאבו]] או ב[[מוסד חברתי]] כלשהו. גורמים אלה תורמים לכך שדיונים רבים נקלע ל[[אי שיח]] - קושי לקיים דיון מסודר, גלישה להטחת עלבונות, או מסמוס של הדיון לפתיל אינוספי שלא מתכנס לשום דבר. המדריך נועד לספק כלים לפעילים המשתתפים בדיון ולמנהלי קבוצות ברשתות חברתיות כיצד לשפר את איכות השיח.  

המדריך מבחין ביו סוגי דיונים שונים - דיון בין פעילים סביבתיים שמעוניינים ללמוד ולקדם נושא מסויים או מטרה מוגדרת. דיון ברשתות חברתיות שעשוי להיות עם אנשים שמתנגדים למדיניות סביבתית מטעמים שונים. דיון עם פוליטיקאי ביחס לשינוי מדיניות מסוים. ודיון סביבתי מקצועי עם אנשים בעלי רקע מקצועי מוגדר - במיוחד פקידים או מומחים שונים כמו כלכלנים. 
 
צעדים סביבתיים רבים עלולים לדרוש [[שינוי חברתי]] או טכנולוגי ובכך עלולים לפגוע באינטרס כלכלי פוליטי או תרבותי קיים. בדרך כלל אינטרס זה מובנה בתוך [[סדר חברתי]] כמו מעמד חברתי או כלכלי, מקצוע, או הרגשת זהות כלשהי. דבר זה עלול לגרום להתנגדות בקרב חלק מהאנשים או מצד תאגידים, כוהני-דת, מפלגות, וממשלות. דבר זה עשוי להקשות את השיח הסביסתי עוד יותר. כמו כן חלק מבעיות הסביבה הן [[בעיה נבזית]] שהיא דבר שקשה לפתור אותו - ולכן כדאי להתאזר בסבלנות. 

==דיון בין פעילי סביבה==
סוג אחד של דיון הוא בין פעילי סביבה - שרוצים לקדם נושא סביבתי - לדוגמה לקדם [[תחבורת אופניים]] בישוב שלהם או במדינה. לקדם [[כלכלה בת קיימא]] או לקדם מטרה סביבתית מסויימת לדוגמה לקדם הצעת חוק מסויימת. לשם כך עליהם לעבור מספר תהליכים חברתיים כמו - צבירת ידע קבוצתי על הנושא, אמון הדדי בין חברי הקבוצה, הסכמה על כיוון פעולה כללי והסכמות על חלוקת תפקידים ושיתופי פעולה בין אנשים שונים. 

אחד הדברים הראשונים שכדאי לקבוצ בקבוצה היא מה מטרת הקבוצה - מה הבעיה שמנסים לפתור, מה רוצים להשיג. הדבר זה הוא מעין מצפן שמכוון את הדיונים ואת הפועלות של הקבוצה. כאשר יש לבטים ושאלות - מסתכלים על המצפן כדי להבין אם מתקדמים בכיוון הנכון. כדאי לנסח את המטרות במספר מצומצם של משפטים בהירים מספיק. ניסוח של מטרה כזו יכול לקחת זמן - שכן למרות שלחברי הקבוצה יש מושג לאן הם רוצים להתקדם, ורצון לפעול יחד עם אנשים אחרים, אין להם בהכרח ידע מספיק מה צריך לעשות או מהם כיווני הפעולה שבהם צריך לפעול. כמו כן בדרך כלל יש מגוון אנשים בעלי רקע וכישורים שונים - לאחדים יש רקע מקצועי רלוונטי, לחלק יש נסיון חיים, קשרים ועוד. לאנשים שונים יש גם דעות פוליטיות והעדפות תרבותיות ואישיות שונות. לאנשים יש גם זמן שונה להקדיש לנושא - לחלק מהאנשים יש תשוקה גדולה וזמן פנוי בשפע ואילו אחרים גם רוצים לעזור אבל הם עסוקים בגלל נסיבות של משפחה או פרנסה או שרמת האכפתיות שלהם נמוכה יותר. כדאי לשאוף לשיתוף פעולה עם כל מי שיכול לעזור ולהכיר בכך שיש הבדלים בין אנשים שונים. המטרה היא לפעול יחד כקבוצה כדי לשכנע עוד אנשים או לשכנע מקבלי החלטות בדבר מסויים - לא לריב עם אנשים אחרים ולא להשתקע בדיון אינסופי.

קיים מתח בין קיום לימוד על הנושא המדובר לבין פעילות בנושא. תמיד ניתן להעלות עוד עוד שאלות שיש להן רלוונטיות כלשהי לנושא. ניתן לחקור עוד ולהעמיק עוד. אנשים שונים הם בעלי טעמים שונים. לחלקם ברור מה הפתרון והם רוצים לקדם אותו, אחרים רוצים לדון יותר - להעלות שאלות ולחפש להן תשובות. כדאי להסכים על שילוב ואיזון בין הדברים: מצד אחד לא להחפז יותר מידי בהנעלות על תשובות או כיוון פעולה מסויים, ומצד שני לא להתקע בדיונים אינוספיים. הגיוני שבשלב הראשון של הפעילות יהיה דגש רב יותר על לימוד ועל גיבוש כיוון הפעולה של הקבוצה. בהמשך הדרך מועיל לקיים פעולה לצד לימוד: מצד אחד רוב חברי הקבוצה יעסקו בצעדים מעשיים כלשהם כמו הפרצה ברשתות חברתיות, הפגנות, כתיבה בעיתונות, מפגשים עם מקבלי החלטות, וחלקם יעסקו יותר באיסוף מידע, העלאת שאלות וחיפוש תשובות. מדי פעם כדאי לבחון סוגיות מחדש או לשאול שאלות חדשות כדי למנוע הנעלות על כיוון מוטעה. 

לאחר שיש מטרה, כדאי להגדיר "מפה" - איפה אנו נמצאים כיום, מהם יעדי הביניים שכדאי להשיג, מה הפעולות שכדאי לבצע כדי להתקדם ליעדי הביניים האלה, מה החוזקות והחולשות של הקבוצה. יעד ביניים יכול להיות לדוגמה לאסוף כך וכך פעילים בקבוצה או לאסוף 500 חתימות על עצומה שכונתית. היעדים נועדו לסייע לנו להגיע למטרה הסופית. יש אמצעים שונים שיכולים לסייע להגיע ליעדים האלה - לדוגמה לדבר עם וועד השכונה, לאסוף נתונים, להכין אינפוגרפיקה בהירה להצגת הנתונים, לזכות בתמיכה של דמות מוכרת ומוערכת ועוד.

בקיום דיונים ברשתות חברתיות כמו ווצטאפ, פייסבוק או טוויטר קיימים מספר בעיות שכדאי להמנע מהם: 
* פינג-פונג בין שני אנשים. בקבוצת ווצאפ יש כמה עשרות אנשים. שני אנשים מתחחילים להתווכח זה עם זה. הויכוח מציף את הקבוצה בעשרות הודעות ואולי גולש גם להערות אישיות. דבר זה דומה קצת לקיום שיחה בין שני אנשים על סרט שרק הם ראו, באמצע ארוחת ערב משפחתית - זה מדיר אנשים אחרים מהשיחה ומשתיק אותם. הצפת הקבוצה בעוד ועוד הודעות עלולה לגרום לכך שלאנשים אין זמן לקרוא את כל ההודעות והם יוצאים מהקבוצה. אם מתפתתח דיון שבו רק שני אנשים עונים אחד לשני - משהו כמו 3 הודעות רציפות, כדאי לעצור ולתת לעוד אנשים להשתתף בדיון. לחלופין כדאי לעבור לשיחה פרטית או לפתוח תת קבוצה ובה לנהל דיון ממוקד. 
* להסכים על השאלה. לפעמים יש ויכוח ארוך עם מישהו בנושא מסויים. ברור שאינכם מסכימים על משהו. לפני שאתם ממשיכים את הדיון, רצוי שכל משתתפי הדיון יסכימו לפחות על "מהי השאלה שעליה לא מספכימים". לעיתים קרובות מתברר שצריך ניסוח מדוייק יותר של השאלה, וכאשר מנסחים את השאלות בצורה מדוייקת יותר מתברר שלפחות על חלקן יש כבר הסכמה ואילו בשאלות אחרות ניתן לחפש נתונים או מחקרים שיעזרו להתקרב לתשובה מוסכמת. 
* [[נכונות להודות בבורות]] - זו יכולה להיות בורות עצמית ("אני לא מבין בכלכלה") או יכולה להיות בורות קבוצתית או עולמית (אנחנו לא מבינים מספיק טוב מהם הגומרים ל[[הכחדה של דבורים]] או קשה להגיע ל[[אנרגיה מתחדשת]] ברמה של 100%). הכירו בשאלות כאלה , בכך שייתכן שיקח זמן ומאמץ לענות עליהן. עליכם להקדיש משאבים כדי לענות על חלק מן השאלות. לפעמים אין תשובה לשאלה מסויימת אבל ניתן לפעול בכל זאת גם לאור הידע המוגבל שיש לנו. לעיתים אפשר לפנות לגורם מקצועי , לספר או למחקר כדי לחפש את התשובות. 
* שמירה על נימוס והמנעות מהערות ציניות. כלל "דרך ארץ קדמה לתורה" עוזר למנוע פגיעה ברגשות של אנשים, וכך גם כלל "אהבת לרעך כמוך". האם הייתם שמחים לקרוא הודעה כמו שאתם עומדים לשלוח? האם יש דרך מנומסת או מנומקת יותר לנסח אותה? 
* לקרוא הרבה ולכתוב מעט - רשתות חברתיות מעודדות אותנו לכתוב עוד ועוד, מישהו כתב משהו מרגיז או לא הגיוני - אתם ממהרים להגיב לו. האם אתם בטוחים בתגובה שלכם? כמה קראתם בנושא? האם יש לו רקע מקצועי? מה אתם יודעים? האם תוכלו להפנות את בן השיח שלכם למקור מספיק אמין?

==ראו גם==
* [[תקשורת מקרבת]]
* [[בעיה נבזית]]
* [[אמת כמוצר ציבורי]]
* [[תרבות בת קיימא]]
* [[תרבות מבוססת מדע]]  
* [[זהות]], [[פוליטיקה של זהויות]]
* [[אפטון סינקלר]], [[קללת קסנדרה]]
* [[הטיה קוגניטיבית]]
* [[הכחשת זיהום]], [[הכחשת אקלים]], [[תעמולה]]

[[קטגוריה:תקשורת]]
[[קטגוריה:תרבות בת קיימא]]