הצגת המקור של הדף "חוק ההסדרים/תקן דיפרנציאלי בחינוך היסודי ובחטיבה העליונה"

__NOTOC__
{{הסדרים:חזור|2009}}
{{הסדרים:חזור|קטגוריה חינוך והשכלה גבוהה}}

== תקציר ==
הקצאת משאבים לבתי-הספר עם אוכלוסייה חלשה ע"ח בתי ספר עמידים

* עמודים 21-23 בהצעת מדיניות 2009
* {{החלטת ממשלה|3983|תקן דיפרנציאלי בחינוך היסודי ובחטיבה העליונה}}

== סעיפים קשורים ==

== כתבות מהעיתונות ==
* {{TheMarker||טיוטת חוק ההסדרים: האוצר רוצה לייבש את בתי ספר בתל אביב ולהעביר תקציבי חינוך לפריפריה|rss20081208_1190633|12/08/08}}

== ניתוחים והשפעות ==
על-פי הצעת האוצר, המשאבים המחולקים באופן דיפרנציאלי ימשיכו להיות מעטים, ובפרט בתיכון. ההצעה טומנת בחובה פגיעה בכיתות של 24 תלמידים ומטה. מכיוון שמדובר על משאבים מועטים השפעתם על צמצום הפערים תהיה קטנה. 

== דברי הסבר ==
==== 1. ====
בשנת 2002 פרסמה הוועדה לבדיקת שיטת התקצוב בחינוך היסודי בישראל (להלן – ועדת שושני) את המלצותיה. בהמלצות נקבע כי על מערכת החינוך היסודית לעבור לשיטת תקצוב אשר תתבסס על תקן דיפרנציאלי לתלמיד שישקף את החסכים החינוכיים הנגרמים לתלמיד כתוצאה מתנאי רקע חברתיים כלכליים וגאוגרפיים, ומשתנים המבטאים עדיפות לאומית ("מדד שושני"). החל משנת הלימודים תשס"ד החל משרד החינוך ביישום הדרגתי של מסקנות הוועדה ביחס לשעות לימוד בלבד, וזאת כאמור בבתי הספר היסודיים בלבד. שיטת התקצוב המבוסס על עקרון התקן הדיפרנציאלי לתלמיד, המשקף את החסכים החינוכיים הנגרמים לו, מאפשרת הקצאת משאבים על פי הצרכים השונים של האוכלוסיות המרכיבות את בתי הספר. גם ועדת דברת המליצה על תקצוב פר תלמיד לפי מדד דיפרנציאלי.

בשנת הלימודים תשס"ח הפסיק משרד החינוך את שיטת ההקצאה אשר התבססה על מסקנות ועדת שושני ועבר להקצאת שעות לימוד בחינוך היסודי על-פי "מדד שטראוס" אשר גובש על-ידי ועדה שהוקמה במשרד החינוך ובראשה עמד המדען הראשי של המשרד, פרופסור סידני שטראוס.

"מדד שושני" מורכב מהמרכיבים הבאים ועם המשקולות הבאות: מגורים באזור עדיפות לאומית 20%, השכלת אב 15%, השכלת אם 15%, מספר האחים במשפחה 10%, מועד עלייה 20%, עלייה ממדינת מצוקה 10%, מגורים בפריפריה 10%.

"מדד שטראוס" כולל ארבעה מרכיבים: השכלת הורים (לפי המשכיל מבין ההורים) 40%, הכנסה" שנתית ברוטו של המשפחה (בהתאם לנתוני מס ההכנסה) 20%, ארץ לידה של ההורים או הילד (בשילוב עלייה ממדינת מצוקה) 20% ופריפריאליות 20%.

"מדד שטראוס" מחושב לגבי כל תלמיד בנפרד, אך השימוש בו הוא לגבי בית הספר בכללותו (ברמה אגרגטיבית), כך שציוניהם של כלל התלמידים בבית ספר מסוים משוקללים לכדי ציון אחד המהווה את ציון מדד הטיפוח של בית הספר. ככלל, בית ספר אשר רבים מן התלמידים הלומדים בו הם בעלי ציון גבוה בהתאם למדד שטראוס (חסכים חינוכיים גבוהים), יקבל ציון בית ספרי גבוה במדד הטיפוח.

הקצאת שעות הלימוד בבתי הספר היסודיים נעשתה, עד כה, כך: בשלב הראשון הוקצו שעות לימוד בהתאם למפתח שעניינו גודל כיתות הלימוד, ובשלב השני - שעות הלימוד אשר נותרו לאחר החלוקה הראשונית חולקו בהתאם למדד שטראוס הדיפרנציאלי. מוצע להגדיל את כמות השעות המוקצות במערכת היסודית בהתאם למדד שטראוס, באמצעות שינוי הגדרת הכיתות.

לאור זאת, מוצע לקבוע כי הקצאת שעות הלימוד כאמור לעיל בבתי הספר היסודיים תתבצע החל משנת הלימודים תש"ע. בשנת הלימודים תשס"ט הקצאת השעות הבסיסית תתבצע על פי הנהוג טרם החלטה זו (מדד שטראוס). יחד עם זאת, במידה וסך השעות שצריכות היו להיות מועברות לבית הספר על פי החלטה זו (לו הייתה נכנסת לתוקפה בשנת תשס"ט) נמוך מההקצאה טרם ההחלטה, לא יועברו לבית הספר שעות לימוד מעבר לזכאותו בהתאם למדד שטראוס.

==== 2. ====
כיום, נעשית הקצאת שעות הלימוד בחטיבה העליונה לגבי כל תלמיד בנפרד. תקצוב בגין כל תלמיד תלוי בחמישה משתנים עיקריים:

א. מספר שעות ההוראה לתלמיד הנגזרות מדרגת הכיתה, מסלול הלימודים, סוג הכיתה, מגמת הכיתה, הרכב הכיתה, ההגשה לבחינות בגרות וגוון תכנית הלימודים.

ב. דרגת הוותק וממוצע גמולי ההשתלמות האופייניים לבית הספר בו לומד התלמיד, מהם נגזרת עלות שעת ההוראה בבית הספר.

ג. חומרי לימוד (רלוונטי לתלמידים בחינוך הטכנולוגי).

ד. סל שירותים נלווים לתלמיד (המרכיב הקבוע).

ה. אחוז רמת השירות שנקבע לבית-הספר.

מדד הטיפוח של התלמיד ומדד הטיפוח של בית הספר אינם מהווים כיום גורם במכלול השיקולים אשר לפיהם נקבעת הקצאת השעות בחטיבה העליונה. לפיכך, מוצע להחיל את שיטת ההקצאה הדיפרנציאלית של שעות הלימוד גם בחטיבה העליונה. יודגש כי השינוי האמור לא יחול ביחס למשאבים המחולקים כיום בחטיבה העליונה.

{{חוק ההסדרים 2009}}