הצגת המקור של הדף "חוק ההסדרים/חיזוק מודל ה-Landlord בנמלי ישראל"

__NOTOC__
{{הסדרים:חזור|2009}}
== תקציר ==
רפורמה בניהול נמלי הים של מדינת ישראל
* עמודים 65-68 בהצעת מדיניות 2009
* {{החלטת ממשלה|4002|חיזוק מודל ה-LAND LORD בנמלי ישראל}}

== דברי הסבר ==
מודל ניהול הנמל המומלץ כיום על ידי הבנק העולמי והמקובל במדינות המפותחות הינו מודל ה-Landlord. למודל זה מספר מאפיינים וביניהם:
# ממשלה אחראית על מדיניות פיתוח הנמלים והרגולציה;
# זכויות המקרקעין בתחום הנמל, ניהול המקרקעין ופיתוחם מסורים לגוף יחיד, ה-Landlord ("בעל הבית"), המהווה גוף בעל מאפיינים ציבוריים. תאגיד זה אחראי גם לניהול השירותים, התשתיות והמתקנים המשותפים הקיימים בהכרח בנמל שבו ניתנים שירותים על ידי מספר מפעילים. 
# שירותי הנמל לציבור ניתנים בידי תאגידים המתחרים ביניהם (Operators – מפעילים).

בישראל מודל ה-Landlord שימש בסיס לשינוי המבני בנמלי הים, אך טרם יושם במלואו. תפקידיה של חברת הפיתוח והנכסים (להלן – החברה), על פי החוק וההסדרים שנעשו על פיו, כוללים בעיקר אחריות לפיתוח הנמלים ולניהול מקרקעין צר בלבד. כפועל יוצא נוצרו חסרים וכשלים בכל הנוגע לניהול השירותים הציבוריים בנמלים, ומימונם. כשלים אלו עולים בין היתר בדו"ח "ועדת טוניק" שהוקמה בעקבות מלחמת לבנון השנייה והמליצה על יישום מלא של מודל ה-Landlord בישראל.

מוצע לקבוע כי שיטת ניהול הנמלים שתנהג בישראל תהא זו שהוכרה על ידי הבנק העולמי כשיטת ה-Landlord המקובלת במרבית הנמלים המובילים בעולם וזאת לשם להבטחת המטרות המפורטות בהחלטה. כמו כן, מוצע להסמיך את השרים לקבוע מטרות ציבוריות נוספות שיהוו שיקול בניהול הנמלים.

מוצע כי ניהול הנמלים על ידי החברה בהתאם למודל ה-Landlord יבוא לידי ביטוי בין היתר בתפקידים אלה – 

'''בחירת תאגידים אשר יוסמכו כתאגידים מורשים ותאגידים שיפעילו מתקני נמל לשימושם העצמי''' – בנמלי העולם המנוהלים במודל ה- Landlord, האמצעי העיקרי של ה- Landlord לניהול הנמל הינו הזיכיונות שהוא מעניק לחברות המפעילות את רציפי הנמל. כיום שר התחבורה, באישור שר האוצר, {{הערה באדום|קטוע במקור}}

'''ניהול התחום הימי''' – התחום הימי בנמל הוא תחום המשותף באופן מובהק לכלל המפעילים, ואינו ניתן לחלוקה בין מפעילי הרציפים השונים. מוצע כי החברה תוסמך לנהל את התחום הימי בנמלים ובתוך כך תבטיח כי התחום הימי יהיה פתוח לשיט ולשימוש בכל עת, כנגזר מצורכי הנמל, וכן תבטיח את ניקיון התחום הימי. כמו כן מוצע להסמיך מבין עובדי החברה, לכל נמל, "מנהל נמל" לשם מילוי תפקידיה האמורים.

ניהול התעבורה הימית, שהינו חלק עיקרי מניהול התחום הימי, מתבצע כיום באמצעות חברות הנמל ביצוע התפקיד של ניהול התעבורה הימית בידי חברות הנמל מהווה כשל שוק אשר לאורך זמן עלול לפגוע משמעותית באפשרות להגברת התחרות התוך נמלית ופיתוחה. בהתאם, מוצע כי בתום תקופת מעבר שיקבעו השרים יוטל גם התפקיד של ניהול התעבורה הימית על חברת הפיתוח והנכסים, באופן שיאפשר לה לשאת באחריות המלאה והכוללת לניהול התחום הימי. לשם כך כמו כן מוצע כי יוסמכו להסמיך מבין עובדי החברה, לכל נמל, "רב-חובל נמל" כמשמעותם בדיני הספנות והנמלים לשם מילוי תפקידיה האמורים.

'''ניהול הביטחון ההיקפי''' – בשל ריבוי הגופים הפועלים בכל נמל, עולה הצורך בקביעת גורם אחד שיתאם בין גופים אלו לבין הגופים המנחים ויקדם הכנת תכנית אבטחה כוללת. המצב הקיים לפיו חברת הנמל הינה גוף מאובטח הפועל לצד גופים אחרים שאינם מאובטחים, עלול ליצור פערי אבטחה ועיוותים בהתנהלות הנמל. מוצע לראות את כל תחום הנמל כתא שטח אחד עליו תחול תכנית אבטחה כוללת, שתאושר על ידי הגופים המוסמכים ותטיל אחריות ביצוע על כל אחד מהגופים הנמליים. כמו כן, מוצע להטיל על החברה לנהל את הביטחון ההיקפי בנמלים ואת ממשקי הביטחון בין הגופים הנמליים ולתאם ביצוע תוכנית האבטחה בידי הגופים הנמליים, הכל בהתאם להוראות שיינתנו על ידי הגופים המוסמכים לכך על פי חוק. מוצע כי מימון פעולות האבטחה ההיקפיות יהיה על ידי הגופים הפועלים בנמל הנהנים מפעולת האבטחה.

'''הבטחת תשתיות משותפות''' – גם בשטחו היבשתי של הנמל קיימים מתקנים, תשתיות ושירותים משותפים המשמשים את כלל המפעילים או ממשקים הטעונים ניהול משותף, כגון: כבישי גישה, שירותי הקידוד והמיתוג של מערכת המסרים האלקטרוניים (EDI) ועוד. מוצע להטיל על החברה להבטיח קיומם של שירותים ציבוריים אלה, לפי קביעת השרים.

'''ניהול ביניים של רציפים ושטחים בתחום הנמל''' – בהתאם לסעיף 57 לחוק, עם ביצוע הרפורמה בנמלי הים הועברו השטחים התפעוליים בנמלים אשר הופעלו ישירות על ידי עובדי רשות הנמלים – לניהולן של חברות הנמל. יחד עם זאת, רציפים שהופעלו בידי צדדים שלישיים לא נכללו בשטח ההסמכה של חברת הנמל הרלבנטית, אך הזכות לנהלם לא הוענקה באופן חד משמעי לחברה. מצב זה יצר "לאקונה" קיומם של קבלנים/זכיינים ללא בעל בית. מוצע להעניק לחברה, בנסיבות מיוחדות, תפקיד שיורי של ניהול רציפים ושטחים בתחום הנמל, אשר לא הועברו לניהול חברות הנמל או צדדים שלישיים אחרים לתקופה זמנית, עד להסדרה לפי החוק של ניהולם או הפעלתם בידי גורם אחר.

נמל אילת הינו בעל מאפייני פעילות שונים מנמלי חיפה ואשדוד עקב מיעוט הגורמים הפועלים בנמל לכן, ייתכן וחברת נמל אילת תוכל למלא חלק מהתפקידים השונים המוטלים בהחלטה זו על החברה בשטח הנמל, הכול בהתאם להוראות שיקבעו השרים.

רשות הספנות והנמלים משמשת הרגולאטור בתחומי הספנות והנמלים ומרכזת את המידע המקצועי הממשלתי בתחום זה. מוצע לכלול במסגרת פירוט תפקידיה של רשות הספנות והנמלים גם את התפקיד Landlord – של פיקוח ובקרה על חברת הפיתוח והנכסים במילוי תפקידיה כמנהלת הנמלים במודל ה ולבחון את הצורך בהתאמת סמכויותיה לגבי פיקוח על גופים שהוסמכו לפי סעיף 10 לחוק ככל שנדרש לפי החלטה זו.

מוצע להטיל על השרים לתקן את כתב ההסמכה שניתן לחברת הפיתוח והנכסים לפי סעיף 9(א) לחוק בהתאם לתיקון החוק כאמור בסעיף 2 להחלטה זו וכן להטיל על השר לבטחון פנים ועל השרים לתקן את התוספות לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח–1998, ככל שנדרש לשם יישום האמור לעיל.

== סעיפים קשורים ==

== כתבות מהעיתונות ==
* {{גלובס||הממשלה מתכוונת להכניס מפעילים נוספים לרציפים בנמלים|1000372669|17/08/08}}

== ניתוחים והשפעות ==
המשמעות היא כי במקום מעסיק אחד והסכם קיבוצי אחד, פעילויות הנמל יתחלקו בין "זכיינים" רבים שיעסיקו עובדים בחוזים אישיים. הקשר לתקציב המדינה אינו ברור.

{{חוק ההסדרים 2009}}