הצגת המקור של הדף "חוק ההסדרים/השוואת קצבת התלויים של נפגעי העבודה לקצבת שאירים"

__NOTOC__
{{הסדרים:חזור|2009}}
== תקציר ==
השוואת קצבת התלויים של נפגעי העבודה לקצבת שאירים לסכום קבוע ונמוך של 1,191 ש"ח

* עמוד 131 בהצעת מדיניות 2009

== דברי הסבר ==
לקצבת תלויים זכאים בני משפחתו של מבוטח בביטוח נפגעי עבודה (עובד שכיר או עצמאי), שנפטר כתוצאה מפגיעה בעבודה (תאונת עבודה או מחלת מקצוע). בני המשפחה הזכאים לגמלה הם אלמן או אלמנה וילדים של המבוטח, ובתנאים מסוימים – הורים, אחים, סב או סבתא, שהמבוטח היה מפרנסם.

שיעור קצבת התלויים הוא יחסי להכנסתו של המבוטח לפני פטירתו, ומחושב באחוזים מקצבת הנכות מעבודה המשתלמת לבעל דרגת נכות של 100%. לדוגמה שיעור הקצבה לאלמנה נקבע בהתאם לגילה ובאחוזים מקצבת נכות המלאה מעבודה המותאמת לשכר של בעלה לפני שנפגע. שיעור הקצבה לאלמנה בת 50 שאין עמה ילדים הוא 60% מקצבת הנכות המלאה מעבודה. בשנת 2007 כ-4,700 תלויים היו זכאים לקצבה חודשית ממוצעת בסך של כ-5,200 ש”ח ובעלות שנתית של 300 מיליון ש”ח. 

קצבת שאירים משולמת לשאיריו של מבוטח או מבוטחת לאחר פטירתם. שיעור הקצבה נקבע על פי גיל האלמן/ה ועל פי מספר הילד/ים שעמו/ה. שיעור הקצבה לאלמנה בת 50 שאין עמה ילדים הוא 1,191 ש”ח לחודש שהם 16.2% מהסכום הבסיסי (השווה ל-7,352 ש”ח). בשנת 2007 כ-150,000 איש היו זכאים לקצבת שאירים בעלות כוללת של 3.2 מיליארד ש”ח.

מאחר ששתי הקצבאות זהות במהותן באשר הן נועדו להעניק סיוע סוציאלי לשאיריו של הנפטר ועל כן אין מקום לאבחנה הקיימת כיום בחוק ביחס לשיעורי הקצבאות. לפיכך, מוצע להשוות את שיעורי קצבת התלויים לשיעורי גמלת השאירים. שינוי זה יביא לחסכון של 15 מיליון ש”ח.

== סעיפים קשורים ==

== כתבות מהעיתונות ==

== ניתוחים והשפעות ==
מדובר בביטול האבחנה בין היותו של המוסד לביטוח לאומי מבטח של עובדים ומתן קצבה לפי הכנסתם המבוטחת, לבין תפקידו הסוציאלי הכללי. זהו שינוי קיצוני, אשר פוגע באופן קשה בזכויות העובדים המבוטחים במוסד לביטוח לאומי ומעלה סימני שאלה על האינטרס האישי והציבורי של העובדים להיות מבוטחים כאמור.

{{חוק ההסדרים 2009}}