הצגת המקור של הדף "חוק ההסדרים/הקמת רשות פנים ממשלתית לבקרת רשויות מקומיות והערכתן"

__NOTOC__
{{הסדרים:חזור|2009}}
{{הסדרים:חזור|קטגוריה פנים}}
== תקציר ==
הקמת רשות פנים ממשלתית לבקרת רשויות מקומיות והערכתן
* עמודים 207-208 בהצעת מדיניות 2009-2010
* {{החלטת ממשלה|193|הקמת רשות פנים-ממשלתית לבקרת רשויות מקומיות|2009|05}}

== סעיפים קשורים ==

== כתבות מהעיתונות ==

== ניתוחים והשפעות ==

== דברי הסבר ==
השלטון המקומי בישראל מהווה גורם משמעותי ביותר במציאות הכלכלית בישראל ובפעילות העסקית הישראלית בכללותה. השלטון המקומי מורכב מרשויות מקומיות בעלות גוון פוליטי, המאופיינות בעודף כוח-אדם, ואשר שולטות ומשפיעות בדרכים שונות על מגוון גדול ביותר של פעילויות כלכליות וחברתיות. השלטון המקומי פועל כמעט בכל תחומי החיים החל ממתן שירותי חינוך ורווחה, עבור דרך פיתוח תשתיות אזרחיות וכלה בשירותים יום יומיים כמו פינוי אשפה, אספקת מים וסילוק מי הביוב.

היקף התקציב השנתי של כלל השלטון מקומי נאמד ביותר מ-38 מיליארד ש"ח, ומקורותיו טמונים כולם בכספים ציבוריים. פעילותו של השלטון המקומי מהווה נתח נכבד הן בתוצר הלאומי הגולמי של מדינת ישראל והן בתקציב המדינה (מידי שנה מוזרמים לשלטון המקומי תקציבי ממשלה בהיקף של כ-13 מיליארד ש"ח).

על אף האמור לעיל, הציבור בכללותו והממשלה בפרט אינם נהנים ממידע שוטף, ברור וזמין בנוגע להתנהלותן הכלכלית והתפעולית של הרשויות המקומיות ופעמים רבות ייעודם של הכספים המופנים לרשויות המקומיות על ידי הציבור אינו ברור.

הסיבות למחסור במידע הנן רבות ומורכבות אולם בראשן נמצאת העובדה ש"בעלי המניות" ברשויות המקומיות, קרי ציבור התושבים, נטול יכולת אמיתית להתמודד עם המידע הקיים ביחס לרשויות המקומיות, ובכך נמנעת בקרה אפקטיבית מצידם של בעלי העניין.

בנוסף נראה כי הדרישה שמשרד ממשלתי יפעיל בקרה אפקטיבית על גופים פוליטיים כגודמת רשויות מקומיות, איננה אפשרית בפועל שכן ניגוד עניינים מובנה, מקשה על פיקוח הדוק ואפקטיבי.

הפיקוח הלקוי מקשה מאוד על יכולתו של הציבור להבטיח כי השימוש בכספים הציבוריים על ידי הרשות המקומית נעשה באופן כלכלי ויעיל, תוך מימוש סדר עדיפויות ברור וידוע.

בנוסף לאמור, הממשלה עצמה מתקשה גם היא בביצוע פיקוח אפקטיבי, וזאת בשל ריבוי מספרן של הרשויות המקומיות ובשל העובדה כי אותם גורמי מקצוע המבצעים את הפיקוח מטעם הממשלה, במסגרת משרד הפנים, עוסקים גם בתקצוב ובתקנון אותן רשויות מקומיות עצמן. יוצא איפה כי הגוף המתקצב כיום את הרשויות המקומיות אמון גם על פיקוח ובקרה כלפיהן.

מטעמים אלה, על אף צבר הסמכויות הרב המצוי בידיו של שר הפנים ביחס לרשויות המקומיות, הממשלה סובלת מחולשה מובנית בכל הקשור לפיקוח על התנהלות השלטון המקומי. כתוצאה מכך, מתערבת הממשלה במשבר כלכלי שחל ברשות מקומית ומתמודדת עם תוצאותיו, זמן רב לאחר היווצרותו, ולאחר שנגרמו בגינו נזקים כלכליים כבדים. בעקבות כך, נאלצת הממשלה להקצות, מידי שנה, סכומים ניכרים לצורך סיוע לרשויות המקומיות המצויות במשבר.

על מנת לשפר את איכות הבקרה על התנהלותן הכלכלית של הרשויות המקומיות, יעילות עבודתן ואיכות השירותים שהן מספקות לתושביהן, מוצע להקים רשות בקרה עצמאית במשרד הפנים אשר תהיה אמונה על קביעת אמות מידה בנושאים האמורים, איסוף מידע ביחס לרשויות המקומיות וביצוע הערכה לאור אמות מידה אלה.

רשות הבקרה תדרג את ביצועי הרשויות ותפרסם את תוצאות הדירוג באתר אינטרנט.

המודל האמור מיושם בהצלחה במספר מדינות בארצות הברית ובאנגליה.

{{חוק ההסדרים 2009|הקמת רשות פנים ממשלתית לבקרת רשויות מקומיות והערכתן}}