הצגת המקור של הדף "השלכות כלכליות של רפורמת לוין"

'''השלכות כלכליות של רפורמת לוין''' נוגעות להתפתחויות ותחזיות [[חקר הכלכלה|כלכליות]] הנוגעות ל[[רפורמת לוין]] ולביצוע צעדים ל[[ההפיכה המשטרית בישראל|חיזוק כוחה של ממשלת ישראל]] על חשבון עצמאות מערכת המשפט, עצמאות הדרג המקצועי בממשלה,  זכויות אזרח וכנד עיתונות עצמאית. '''רפורמת לוין''' או '''המהפכה המשפטית''' היא תוכנית שהציג שר המשפטים [[יריב לוין]], בתמיכתו של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]],{{הערה|שם=מנדט|{{ערוץ7|חזקי ברוך|נתניהו בישיבת הממשלה: רפורמת לוין היא מימוש רצון הבוחר, קיבלנו מנדט מהציבור|588329|8 בינואר 2023}}}} שמחה רוטמן ו[[פורום קהלת]]. התוכנית מציעה ביצוע שינויים מהותיים במערכת [[המשפט בישראל]], בהם אישור [[פסקת התגברות]] והסדרת פסילת חוקים, ביטול [[עילת הסבירות]], הגדרת תפקיד [[היועץ המשפטי לממשלה|הייעוץ המשפטי]] כמייעץ לא מחייב ושינוי הרכב [[הוועדה לבחירת שופטים]]. 

מומחים רבים בתחומי [[חקר הכלכלה|הכלכלה]] ותחומים משיקים כמו מנהל עסקים, כמו גם פקידים בכירים התנגדו לרפורמה בטענה שהיא תגרום לנזקים כלכליים הן בטווח הקצר והן ב[[תהליך ארוך טווח|טווח הארוך]]. מספר מומחי כלכלה הביעו תמיכה ברפורמה ואף טענו כי היא תסייע לכלכלה אך בהסתייגויות שונות. 

בסוף ינואר 2023, 
270 כלכלנים המרצים בכלכלה ובניהול{{הערה|שם=מכתב הכלכלנים|[https://ynet-pic1.yit.co.il/picserver5/wcm_upload_files/2023/01/25/B1elP8Aoo/____________________________________.pdf מכתב המרצים והמרצות]}}  חתמו על מכתב, המתריע מפגיעה כלכלית, בגלל חשש מפגיעה בדרוג אשראי, פגיעה בחברות ההיטק ובגלל פגיעה ארוכת טווח במוסדות דמוקרטיים מכלילים. אל מתתב זה הצטרפו כ-40 כלכלנים ומנכ"לי משרדי ממשלה לשעבר{{הערה|{{כלכליסט|שלמה טייטלבאום|המחאה מתרחבת: גם זוכה פרס נובל וחתן פרס ישראל הצטרפו לאזהרות|local_news/article/syopt8bni|27 בינואר 2023}}}} הכלכלנים שהצהירו על התנגדות לרפרומה כוללים את  פרופ' יוג'ין קנדל, פרופ' מנואל טרכטנברג; המשנים לשעבר לנגידי בנק ישראל, צביקה אקשטיין ואביה ספיבק,  הממונה על התקציבים לשעבר באוצר, אודי ניסן; ומנכ"ל האוצר לשעבר, פרופ' אבי בן בסט. [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001436495] גם כלכלנים בכירים בעולם התנגגדו לרפרורמה [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001437771] משפטנים אמריקאים טענו בינואר 2023 כי החשש מפגיעה כלכלית בישראל מוטעה [https://www.makorrishon.co.il/news/572671/] יש כלכלכנים כמו ישראל אומן, או פרופ' ירון זליכה כי הרפרומה טובה לכלכלת ישראל , אך גם הם ההזירו מפני חלקים ממנה - לדוגמה מפני חקיקת הרפרומה ללא הסכמה רחבה או שינוי שיאפשר לקואליציה למנות לבדה את שופטי העליון.[https://www.inn.co.il/news/591491]

חלק מתומכי הרפורמה טוענים כי התנגדות לרפורמה היא מצד האליטה של המדינה - "שמאלנים" או "אנרכיסטים" או אנשי "רק לא ביבי". התנגדות כלכלנים לרפורמה מצביעה כי הסבר זה אינו סביר- הן בגלל התנגדות רחבה של אנשי כלכלה בארץ ובעולם לרפרומה והן בגלל הצטרפות מומחי כלכלה בעלי תפיסה ימנית להתנגדות לרפורמה המוצעת - לדוגמה מכתב חריף נגד הרפורמה מטעמו של [[מיכאל שראל]] שהיה הכלכלן הראשי באוצר וחבר [[פורום קהלת]]. {{הערה|[https://news.walla.co.il/item/3563967 הכלכלן של פורום קהלת נגד המהפכה המשפטית: "תכרסם בעקרונות הדמוקרטיה"], ביני אשכנזי, וואלה, ביני אשכנזי, 08/03/2023}}

==חשש מפני פגיעה בדרוג האשראי==
קיימת הערכה ל[[כלכלת ישראל]] בקרב גופי דרוג אשראי ובקרב גופים בינלאומיים ([[הבנק העולמי]] וכו'). הערכה זו וה[[אמון]] הנלווה לה חיוניים ל[[כלכלת ישראל]]. הערכה זו הושגה בזכות פעולות ומאמצים של ממשלות משני צידי המתרס הפוליטי. {{הערה|שם=מכתב הכלכלנים}}

לפי הכלכלנים המתנגדים לרפורמת לווין, הערכה זו כלפי ישראל נשענת בחלקה על עצמאות הרשות השופטת, השירות הציבורי וכן מוסדות אחרים כמו השידור הציבורי (התאגיד - כאן 11). הפגיעה הצפויה בעצמאות מערכת המשפט עלולה לפגוע בדרוג האשראי של ישראל מה שעלול להגביר את נטל החוב של הממשלה. דוגמה למהלך זה היה מול פולין.{{הערה|שם=מכתב הכלכלנים}}

בסוף ינואר-תחילת פבוראר 2023 הזהירו [[נגיד בנק ישראל|נגידי בנק ישראל]] לשעבר [[יעקב פרנקל]] ו[[קרנית פלוג]] שהמהפכה תוריד את [[דירוג אשראי|דירוג האשראי]] של ישראל כפי שירד דירוג האשראי של פולין, טורקיה והונגריה בעקבות רפורמות משפטיות שהתבצעו בהן.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Assaf Gilead|כותרת=J.P. Morgan: Judicial reform could hit Israel's credit rating|אתר=Globes|תאריך={{כ}}4 בפברואר 2023|כתובת=https://en.globes.co.il/en/article-jp-morgan-judicial-reform-could-hit-israels-credit-rating-1001437288}}}}{{הערה|{{ynet|פרופ' יעקב פרנקל ופרופ' קרנית פלוג|אזהרת הנגידים: כך המהפכה המשפטית יכולה לפגוע בדירוג האשראי - ובכלכלה|62581760|22 בינואר 2023}}}}
בסוף ינואר 2023, טען מנכ"ל [[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|הבורסה]] איתי בן זאב שלא ניכרת תזוזת משקיעים.{{הערה|{{ynet|רועי כ"ץ|מנכ"ל הבורסה על אזהרות ראשי הבנקים: "מהמידע שלנו, אין פה דרמה גדולה"|62643950|31 בינואר 2023}}}}

האנליסט הראשי האחראי על הדירוג של ישראל ב-[[סטנדרד אנד פורס|S&P]], סבר כי שינוי מערכת המשפט יחד עם ההסלמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני יסכנו את דירוג האשראי של ישראל.{{הערה|{{TheMarker|רויטרס|S&P: שינוי מערכת המשפט עלול לסכן את דירוג האשראי של ישראל|00000185-aba0-db30-adc7-ebfb87580000|13 בינואר 2023}}}} בנק "[[ג'יי פי מורגן צ'ייס]]", הגדול בארצות הברית, פרסם סקירה בעקבות השינויים הצפויים במערכת המשפט והביע חשש לפגיעה בצמיחה ובדירוג האשראי, וכתוצאה מכך עלייה במחיר ההלוואות שישראל תבקש.{{הערה|{{ynet|כלכליסט ו-ynet|ג'יי.פי מורגן מתריע: המהפכה המשפטית עלולה להוביל להורדת דירוג לישראל|62657750|3 בפברואר 2023}}}} חברת השירותים הפיננסיים "[[ברקליס]]", פרסמה סקירה המתייחסת לשינוי במערכת המשפט וכן לאפשרות להסלמת המחאה נגדה, באופן שעלול להוריד את דירוג האשראי הישראלי{{הערה|{{כלכליסט|אדריאן פילוט|פרסום ראשוןברקליס מצטרף לג'יי.פי מורגן:  "אם הרפורמה המשפטית תאומץ - הדירוג של ישראל עלול לרדת"|local_news/article/rybwtn92j|3 בפברואר 2023}}}} שתי הסקירות השוו את המתרחש ל[[שחיקה דמוקרטית|שחיקה הדמוקרטית]] שחלה ב[[פולין]], והירידה במצבה הכלכלי.

ב-10 במרץ 2023 פרסם עיתון כלכליסט ידיעה לפיה מנכ"ל האוצר מונע דיון כלכלי על רפרומת לווין {{הערה|[https://www.calcalist.co.il/local_news/article/h1vslku1n סערה באוצר: המנכ"ל והחשכ"ל מונעים דיון על ההשלכות הכלכליות של החקיקה], אדריאן פילוט, כלכליסט, 21.03.23}} ב-20 במרץ הציג אגף התקציבים במשרד האוצר ניתוח של השלכות אפשרויות של רפורמת לוין על כלכלת ישראל. לפי הניתוח קיים חשש כי תתקיים הורדה של דירוש האשראי וכי דבר זה יעלה למשק כ-100 מיליארד ש"ח בשנה, על פני עשור. החשש הוא מפגיעה בצמיחה הכלכלית בשיעור של כ 5% בשנה דבר שעלול לגורם לירידה במשרות בהיטק בהיקף של 8-25%. {{הערה|[https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hy11gjp8g2 אגף התקציבים לשר האוצר: "ההפיכה המשטרית תגרום לאובדן של עד 100 מיליארד שקל בשנה למשק"], אדריאן פילוט, כלכליסט, 21.03.23}}

ב-14 באפריל 2023, סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס הורידה בדרגה אחת את תחזית דירוג החוב של מדינת ישראל מ"חיובית" ל"יציבה". הסוכנות הותירה בינתיים את דירוג האשראי עצמו ברמה של A1.  החברה ציינה כי הגורם המרכזי להורדת הדרוג הוא האופן שבו ניסתה הממשלה ליישם רפורמה רחבת היקף מבלי להגיע להסכמה רחבה. וכי דבר זה מצביע על היחלשות החוסן המוסדי של ישראל, ולפיכך מוביל להחלשת היכולת לצפות מדיניות. הסוכנות ציינה גם כי הרצון החוזר של הממשלה לשנות לשנות את אופן בחירת השופטים פרושו שהסיכון לעימותים נוספים ולמתחים חברתיים בתוך המדינה נותר בעינו. הסוכנות טוענת כי אם יושג פתרון בהסכמה רחבה, הדבר יבטל את הסיכון הזה. בצד זאת ציינו בסוכנות סכנות נוספות - העמקת הקיטוב בישראל, הדרדרות המצב הבטחוני מול הפסלטינים שעלול לפגוע בקשרים עם מדינות באזור וסיכון בטחוני למלחמה {{הערה|[https://www.calcalist.co.il/local_news/article/syr2o00rmh תמרור אזהרה לממשלה: מודי'ס הורידה את תחזית דירוג האשראי של ישראל מחיובית ליציבה] אדריאן פילוט, כלכליסט, 14 באפריל 2023}}

==חשש מפני פגיעה בדמקורטיה ובשמה של ישראל==
{{הפניה לערך מורחב|שחיקה דמוקרטית}}
הכלכלנים מתנגדי הרפורמה חוששים מפני פגיעה אפשרית נוספת שעלולה להתרחש בטווח ארוך יותר- עקב מנגונים של [[כלכלה מוסדית]] שתוארו על ידי הכלכלן זוכה פרס הנובל בכלכלה, [[דאגלאס נורת']], ועל ידי הכלכלנים אנדריי שלייפר ו[[דארון אצ'מוגלו]], המופיעים בין  בין היתר בספר "[[מדוע אומות נכשלות]]". לפי הסבר זה - ריכוז של כוח פוליטי בידי קבוצה קטנה, בלא איזונים ובלמים חזקים, הוא גורם מרכזי לנחשלות כלכלית.{{הערה|שם=מכתב הכלכלנים}}.  

דבר זה נובע עקב כך שללא הגבלות על השלטון יש חשש מחיזוק החקיקה הפרסונלית ועקב כך שהשירות הציבורי נחלש והופך לבלתי מקצועי. דוגמה לכך היא עליה בשחיתות בפולין ובהונגריה עקב [[שחיקה דמוקרטית]]. לפי המחקרים בתחום כלכלה מוסדית, פגיעה באיכות מוסדות השלטון והנזק הכלכלי שיגרם ממנה, עלולה להמשך למשר עשורים רבים, בגלל הנטיה של מוסדות פוליטיים וכלכליים מזיקים לשמר את עצמם.

לפי פרופ' [[דניאל כנהמן]] אחת הבעיות ברפורמה היא שהיא תגרום לכך שישראל תתצטרף לרשימה של כמה מדינות שהן [[שחיקה דמוקרטית|מתחזות לדמוקרטיה]] כמו הונגריה ופולין. דבר זה יגרום לדעתו לנידוי מדיני של ישראל הן מצד ממשלות והן מצד אליטות כלכליות שהן בעד דמוקרטיה, גלובליזציה וסובלנות. דבר זה יגרום להפחתת השקעות בישראל, לפגיעה בדרוג האשראי וקושי גדול יותר של חברות ישראליות לפעול בחו"ל. [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001436495][https://www.themarker.com/news/politics/2023-01-25/ty-article/.premium/00000185-e9de-d8d4-add7-f9df63450000]

גיא רולניק, עורך עיתון דה מרקר, כתב מספר טורים על הסכנות הגלומות ב[[תהליך חברתי]] שהרפורמה היא חלק ממנו והיא כוללת גם מהלכים נוספים כמו הפיכת העיתונות לשילוב של עיתונות מסחרית רועשת שכיבכול מבקרת את הממשלה אבל עסוקה בעיקר בשיווק מוצרים ורעש ועיתונות תעמולה על מלא שמקדמת את רעיונות הכלכלה. לטענתו ישראל נמצאת בסכנה כזו. הוא טען כי ישראל עוברת תהליך דומה לזה של הונגריה פולין ומדינות נוספות שבהן יש דיקטטורים ששולטים לא באמצעות הטלת פחד וצזנורה עלה על ידי [[תעמולה]] וספינים . הוא נסמך על הספר [[ספין דיקטטורים]]{{הערה|שם=רולניק|גיא רולניק, [https://www.haaretz.co.il/00000185-c9a4-d11b-a7e5-e9eee8100000 המדריך להתנגדות: כיצד ניתן למנוע את הפיכת ישראל לדיקטטורה מודרנית] 20 בינואר, 2023}}

ניתוח שהוצג בסוף מרץ 20203 של אגף הכלכלנית הראשית באוצר,  מעריך מה יהיו ההשפעות על הצמיחה אם הגדרת ישראל תשתנה ממדינה "חופשית" למדינה "חופשית חלקית". לפי אחד המדדים שמשמשים בספרות המחקרית. ההערכה היא כי השינוי עשוי לחתוך מחצית מהצמיחה השנתית לנפש, או 0.8%. [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001441921]

באפריל 2023 פרסמה חטיבת המחקר של [[בנק ישראל]] תרחיש בו תימשך חקיקת המהפכה המשפטית. על פי התחזית, צופים בבנק ישראל פגיעה של כ-14 מיליארד שקל בשנה בשלוש השנים הקרובות בתרחיש המקל, ופגיעה של 48 מיליארד שקל בשנה בתרחיש המחמיר. {{הערה|בנק ישראל, [https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/61249/ התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר, אפריל 2023]}}

==חשש מפני פגיעה בהיטק ובהון אנושי==
על רקע החשש מפני הרפורמה התגייסו אנשי היטק מובילים למחאה נגד הרפרומה. בדצמבר 2022 חתמו מעל 200 אנשי הייטק על מכתב לנתניהו, בו הם מתריעים שקידום חקיקה מפלה וערעור האמון במערכת המשפט ובדמוקרטיה יפגעו בענף ההייטק המקומי וירחיקו מישראל משקיעים בינלאומיים. החותמים כוללים יזמים, מנכ״לים ואנשי הון סיכון הפועלים בתחום כולל שלמה קרמר, אייל ולדמן וחמי פרס {{הערה|הגר רבט, [https://www.tech12.co.il/index-technology_first/Article-af10e02df961581026.htm מכתב ההייטקיסטים לנתניהו: "דואגים נוכח ההשלכות ההרסניות למשק בכלל, ולתעשיית ההייטק בפרט"], אתר tech12, 15/12/22}} אנשי היטק תרמו כספים רבים למחאה נגד הרפומה, העידו בוועדת החוקה והשתתפו בהפגנות.  

לפי מכתב הכלכלנים, בינואר 2023, הפגיעה באמון ובדרוג האשראי עלולה גם לפגוע ביכולת של חברות ישראליות לגייס כסף בשווקים הבינלאומיים.{{הערה|שם=מכתב הכלכלנים}} בנוסף לכך הם חוששים שהרפורמה תפגע ביכולת לגייס כסף מצד הממשלה ומצד החברות (הפגיעה באשראי ופגיעה באמון). לפי הכלכלנים דבר זה עלול לפגוע בענף ההיטק שהוא "קטר הצמיחה" של המשק. דבר זה עלול לעודד חברות להעתיק את פעילותן החוצה מישראל. דברים אלה, בנוסף לפגיעה אפשרית בזכויות אדם, עלולה לגרום "בריחת מוחות" - פגיעה ב[[הון אנושי]]. {{הערה|שם=מכתב הכלכלנים}}

מספר רב של מנהלי חברות היטק וביו-טק העידו כי הרפורמה פוגעת ביכולת שלהם לעניין משקיעים מהעולם בישראל. כמו כן הם חוששים כי הרפורמה תפגע בדמוקרטיה.[https://www.ice.co.il/law/news/article/929163] לדוגמה בסוף ינואר 2023, קרן אינסייט, אחת המשקיעות הבולטות בהייטק הישראלי בשנים האחרונות, פרסמה מכתב הזדהות עם המחאה נגד הרפורמה המשפטית. [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001436254] מנכ"לית חברת פאפאיה הודיע בינואר כי היא תוצא את כספי החברה מחוץ לישראל בגלל הרפרומה הצפויה.[https://13tv.co.il/item/news/economics/papaya-903407134/] מספר חברות הודיעו כי הן מעבירות כספים לח"ול בנסיון להפחית סיכונים פיננסיים עקב הרפרומה. [https://www.maariv.co.il/business/economic/israel/Article-986428]  בפבואר 2023 הודיעו מספר חברות "יוניקורן" כי הן שוקלות לקיים "האב" תעסקותי מחוץ לישראל בתגובה לרפורמה [https://www.kan.org.il/item/?itemid=146205] במרץ הודיעה חברה נוספת על משיכת כספים מישראל. [https://www.msn.com/he-il/news/other/%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%9B%D7%AA-%D7%97%D7%A6%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%A8%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%9F-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A7-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%94%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%AA/ar-AA18m9DT?li=BBqrFIa] 

אמיר ויטמן מנהל קרן הון סיכון "שאמפל קפיטל", ויו"ר "הליכודניקים הליברלים",טען בינואר 2023 כי אף משקיע זר שדיבר איתו לא הביעו חשש מהרפרומה {{הערה|אלכנסדרה לוקש, [https://www.ynet.co.il/economy/article/rkyqmnvno המהפכה המשפטית תפגע בכלכלה או שאין דרמה? "תלוי איך האירוע הזה ייגמר"], ynet, 01.02.23}}

==חשש מפני פגיעה בעצמאות הדרג המקצועי==
עיתונאים כלכלנים כמו מירב אלרוזרוב הביעו חשש כי עוד לפני הרפורמה, תחושת הכוח הרב של הפוליטיקאים בממשלה תגרום לצמצום כוחו של הדרג המקצועי. היא התריעה כי פוליטקיאם החלו לצאת נגד נגיד בנק ישראל וניסו להשתיק אותו בטענה שהרפרומה לא קשורה לתחום האחריות שלו. הנגיד טען כי הרפרומה עלולה לפגוע בדרוג האשראי ובמעמדה של ישראל ולכן זה כן נוגע לו. 

ב-20 בפרבואר 2023 צייץ שר החוץ אלי כהן בטוויטר וקרא לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' להתערב בפעילות בנק ישראל באופן שיפסיק את העלאות הריבית.[https://www.themarker.com/news/2023-02-20/ty-article/.premium/00000186-6f93-dcba-a19e-ffb371350000][https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001438965] דבר זה נתפס כאיום על פגיעה בעצמאות [[בנק ישראל]] וגרם לסערה תקשורתית בעולם. בנימין נתניהו פרסם הבהרה למחרת לפיה עצמאות הבנק לא תפגע [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001438965]  ב-27 בפרובאר 2023 הציע ח"כ משה גפני, הצעת חוק שנועדה למנוע מהעלאות הריבית של נגיד בנק ישראל מלהשפיע על בעלי דירה יחידה. מפלגת הליכוד פרסמה הבהרה כי עצמאות בנק ישראל לא תיפגע [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001439629]

מומחי סביבה קובלים על כך שהממשלה מקדמת מהלכים שפוגעים בדרג המקצועי בוועדות התכנון. ב-6 בפבוראר 2023 פורסם כי [[המשרד להגנת הסביבה]] מתנגד מתנגד להצעה בחוק ההסדרים לקיצוץ סמכויותיו בוועדות התכנון[https://infospot.co.il/n/The_Ministry_of_Environmental_Protection_opposes_the_reduction_of_its_powers_in_the_planning_commissions]

==תמיכה ברפורמה==
פרופ' זליכה טען בפברואר כי חוות הדעת של JP מורגן היא בעיקר חשש מפני שסע חברתי בעקבות הרפורמה ולא מפני הרפורמה העצמה. הוא טען כי במצב הקיים בתי המשפט מסייעים למונופולים. לדבריו יש בישראל חקיקה מתקדמת נגד מונופןלים אולם הממשלה ובתי המשפט מסיעים למונופולים, לבנקים הגדולים וליבאונים להתחמק מאכיפת חוקים אלה. בגלל החשש שלו מפני שסע חברתי בגלל הרפרומה, זליכה רוצה שהרפרומה תעבור אבל רק בהסכמה רחבה. כמו כן הוא מתנגד לכך שהממשלה דרך רוב מקרי בכנסת תוכל לבחור לבדה את השופטים.[https://www.inn.co.il/news/591491]

==טענות הדרג הפוליטי תומך הרפורמה==
פוליטקאים מהקואלציה טענו בדיון בוועדת הכלכלה ב-20 בפרבואר 2023 כי הרפרומה לא תפגע בכלכלה. מדיון זה נעדרו אנשי מקצוע ממשרד האוצר או כלכלנים אחרים של הממשלה. [https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bkv00q6e0j] שר האוצר סמורטריץ טען בפבואר 2023 כי אם הכלכלה תנזק זה לא בגלל הרפרומה [https://www.themarker.com/news/politics/2023-02-06/ty-article/.premium/00000186-2725-dfa6-ade6-bf652eb90000]

בתחילה ניסתה הנהגת האוצר למנוע דיונים ופרסומים מטעם משרד האוצר על הרפורמה. לאחר שנודע לעיתונות על חוות הדעת השלילית של אנשי האוצר על הרפומה, בהודעה שפרסם האוצר, צוטטו דברי סמוטריץ' לפיהן יש ברפורמה גם "הזדמנויות גדולות למשק ולכלכלה" אבל כלכלני האוצר התנגדו לטענה זו. [https://www.ynet.co.il/economy/article/h1ib8c8l3] [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001441921]

בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיבו להורדת תחזית הדירוג של סוכנות הדירוג מודי'ס, מ"חיובית" ל"יציבה" באפריל 2023 בטענה כי החשש של חברת הדרוג נובע מחוסר הכרות עם חוסנה של כלכלת ישראל וטענו כי הם מקווים שהכלכלה לא תפגע "בעזרת השם". {{הערה|[https://www.ynet.co.il/news/article/r1payuuz2 נתניהו וסמוטריץ' על תחזית הדירוג: "בעזרת השם הכלכלה תישאר יציבה"], ynet, 15.04.23}} ב-17 באפריל טען סמורטריץ כי אין משבר כלכלי וכי הצפי לירידה דרוג האשראי של ישראל הוא בכלל המחאה נגד רפורמת לוין. [https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-996096]

==ראו גם==
* [[מדוע אומות נכשלות]] 
* [[כלכלה מוסדית]]
* [[ספין דיקטטורים]]
* [[מוצר ציבורי]]
* [[פורום קהלת]]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:כלכלת ישראל]]
[[קטגוריה:כלכלה מוסדית]]
[[קטגוריה:כלכלה פוליטית]]