הצגת המקור של הדף "גבולות לצמיחה (ספר)"

{{ערך מומלץ2}}
{{מושג בסיסי}}
[[קובץ:Cover_first_edition_Limits_to_growth.jpg‎|ממוזער|240px|עטיפת המהדורה הראשונה של הספר גבולות לצמיחה.]]
'''הגבולות לצמיחה''' (באנגלית: '''The Limits to Growth''') הוא ספר עיון משנת 1972, אודות [[מודל ממוחשב]] שבדק את ההשלכות של המשך [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסין]] בעולם בעל מגבלות של [[משאבי טבע]] ו[[כיורי טבע]] סופיים, והציג לראשונה באופן בהיר את אתגרי ה[[קיימות]] של כלל [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית]].

הספר הוזמן על ידי [[מועדון רומא]], והכותבים של המהדורה הראשונה היו המדענים [[דונאלה מדווז]], [[דניס מדווז]], יורגן רנדרס, וויליאם בהרנס ה-3. מדווז ושותפיה השתמשו במודל ממוחשב בשם [[מודל עולם 3]] ובשיטת מידול של [[דינמיקה של מערכות]] כדי לבצע הדמיה של תוצאות קשרי הגומלין בין [[מערכת אקולוגית|המערכות של כדור הארץ]] ל[[מוסד חברתי|מערכות האנושיות]]. המודל מתאר [[תהליך|התפתחות]] של [[מודל זרמים ומאגרים|זרמים ומאגרים]] על פני זמן, וקשרים בין ובתוך חמש תת-מערכות כלכליות עולמיות: [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה]], [[חקלאות|חקלאות גידול מזון]], [[ייצור תעשייתי]], [[זיהום]] וצריכת [[משאבים מתכלים]]. זאת במטרה לנסות לתאר את הדינמיקה ולספק תחזית ל[[בני אדם|מין האנושי]] כאשר הוא יתקל בגבולות טבעיים שונים כמו [[שיא תפוקת הנפט|התמעטות כמות הנפט]] או עלייה ב[[זיהום]], וכדי להצביע על מידת האפקטיביות של צעדי מניעה שונים. הספר מביע דאגות דומות לאלה שהושמעו בזמנו על ידי [[תומס מלתוס]] בספרו "[[מאמר על עקרונות האוכלוסייה]]" (1798). מגמות דומות בחברות עבר שהתמוטטו, תועדו בספר [[התמוטטות]] מאת [[ג'ארד דיימונד]]. 

במקביל למודל הממוחשב, אספו החוקרים מידע רב לגבי גבולות אפשריים שיכולים להגביל את [[גידול אוכלוסין|צמיחת האוכלוסייה העולמית]] או את [[הכלכלה העולמית]]. לדוגמה, [[משבר המים העולמי|כמות המים]] מהווה מגבלה. ניתן להתגבר על מגבלה זו במספר דרכים, אבל לא בלי השקעה של [[אנרגיה]] (שמהווה מגבלה נוספת) או שינוי של פרמטרים אחרים. לאחר הניסוח של המערכות, קשרי הגומלין ביניהן ודברים שעשויים להגביל את המערכות, החוקרים הריצו את המודל תחת הנחות שונות - לדוגמה הרצת המודל תחת הנחה שאין בעיה של [[זיהום]] וכל הבעיות שיש כרוכות אך ורק בניצול [[משאבים מתכלים]]. 

המסר המרכזי בספר הוא כי המשך הגידול בתוצר הכלכלי (מבחינת צריכה ואוכלוסייה) יגרום לחצייה של מגבלות שונות, דבר שעלול להוביל במהלך המאה ה-21 ל[[תגובת יתר|גידול יתר]] ולהתמוטטות של הכלכלה והאוכלוסייה. ומסר נוסף הוא כי ניתן כנראה למנוע התמוטטות כזו על ידי מהלכים מוקדמים מספיק של שינויים תרבותיים, צעדי מדיניות ו[[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]]. 

מאז הוצאתו לאור, נתווספו עוד 2 מהדורות מעודכנות יותר בהיבט של איסוף נתונים, השוואת תחזיות המודל המקורי לנתונים שהצטברו מאז המהדורה הקודמת והכנסת תיקונים קטנים במודל. הספר עורר ויכוח ציבורי ער בין אנשי [[קיימות]] ו[[סביבתנות]] לבין [[אופטימיזם טכנולוגי|אופטימיסטים טכנולוגים]] ואנשי [[כלכלה נאו-קלאסית]] שטענו כי השילוב של [[שוק]] ו[[טכנולוגיה]] יפתרו את כל הבעיות המופיעות בספר. אנשים משני צידי הוויכוח הציגו חלקים מהטענות שיש בספר בצורה שגויה, ויש טענות מצד אנשי סביבה כי נעשו ספינים נגד הספר. נתונים מהרצות שונות של המודל הביאו את הכותבים לטעון (בשנת 2004) כי אפשרי שעולם נמצא כבר מעבר לנקודת הסף של קריסת [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]]. 

{{ציטוט|תוכן=אנו... מאמינים כי אם לא יתבצע תיקון משמעותי בקרוב, קריסה מסוג כלשהו היא וודאית. והיא תתרחש במהלך החיים של אלו החיים כיום.}} 

גבולות לצמיחה ממשיך להשפיע על כותבים רבים בתנועה הסביבתית, הקיימות וכן חוקרים. מחקר אוסטרלי משנת 2008, מאת הפיזיקאי אוסטרלי גראהם טרנר, טען כי השוואת התסריטים במודל לנתוני אמת ב-30 השנים מאז נכתב הספר מצביעה על כך שהתרחיש של "עסקים כרגיל" הוא המתאים ביותר לנתונים. לפי תרחיש זה מתרחשת קריסה של המערכת העולמית באמצע המאה ה-21 בגלל מחסור ב[[משאבים מתכלים]]. תרחישים אחרים, המניחים שיפור המצב על ידי שינויי התנהגות ומדיניות או [[שינוי טכנולוגי|שיפורים טכנולוגיים]] לא מתאימים לנתונים שנאספו עד כה. ספר משנת 2011 "בחינה מחדש של גבולות לצמיחה" נכתב על ידי Ugo Bardi בשנת 2011. 

==מהדורות==
הספר המקורי, '''הגבולות לצמיחה''' יצא לאור בשנת 1972, והוזמן על ידי [[מועדון רומא]]. הספר יצר הד ציבורי רחב ופתח ויכוחים ערים, במיוחד בעיתונות הפופולרית מצד כלכלנים. 

בשנת 1992 יצא לאור "'''[[מעבר לגבולות (ספר)|מעבר לגבולות]]'''", 20 שנה לאחר הספר המקורי. בשנת 2004 יצא לאור "'''גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה'''" מאת דונאלה מדווז, דניס מדווז, ויורגן רנדרס, שלושה פרופסורים שעסקו בניתוח מערכות ו[[השפעות סביבתיות]]. ספר זה הוא מבית היוצר של קבוצת [[דינמיקה של מערכות|דינמיקת המערכות]] מאוניברסיטת MIT. הספר מפרט את העדכונים והשינויים מאז יציאת הספר המקורי, כולל התייחסויות לביקורות שונות על המודל המקורי. הספר יצא לאור לאחר מותה של דונאלה מדווז. המשך מאמר זה מתייחס במיוחד לספר השלישי והמעודכן ביותר בסדרה.

==מתודולוגיה ומונחים מרכזיים==
{{מדדי קיימות}}
===תגובת יתר - חציית קו הסף ===
'''[[Overshoot|תגובת יתר]]''' (Overshoot) או "החטאה מלמעלה", הוא מושג מרכזי בספר, ובו עוסק הפרק הראשון. תגובת יתר מורכבת מ-3 מרכיבים: 
# שינוי מהיר כלשהו של מערכת - תאוצה, גידול או צמיחה
# קיומו של גבול או מחסום כלשהו, שמעבר לו המערכת אינה יכולה להמשיך ולתפקד בבטחה
# השהייה - יש עיכוב או טעות בתפיסה ובתגובות שמנסות להשאיר את המערכת בתוך הגבולות. 

דוגמאות לתגובת יתר כוללות רכב המחליק בשלג מעבר לשלט "עצור", קבלת מים חמים מידי מהברז באמבט בגלל דוד מים מרוחק, או שתיית אלכוהול בכמות מוגזמת וקבלת הנג-אובר. בעוד שבחיי היום יום יש בקרות שונות שנועדו למנוע תגובות יתר הרסניות (כמו סימן האט לפני צומת, או נגיעה במי האמבט בקצה האצבע כדי להימנע מכוויה) בתחומים של מערכות חברתיות גדולות והקשר שלהן לסביבה, למשאבי טבע ולחקלאות אין בקרות כאלה. 

===גידול מעריכי===
{{הפניה לערך מורחב|גידול מעריכי}}
הפרק השני של הספר עוסק בצמיחה התעשייתית ובצמיחת [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית]] - זהו המרכיב הראשון של התנאים לקיום גלישה; המחברים דנים בפרק זה גם ב[[לולאת משוב]] מחזקת ומחלישה. 

אוכלוסיית כדור הארץ גדלה בקצב מעריכי כמעט. גם הכלכלה גדלה באופן מעריכי אולם שתי התופעות אינן מתבצעות באותם המקומות. במדינות העניות גדלה האוכלוסייה מהר מהכלכלה ובמדינות העשירות גדלה הכלכלה מהר מהאוכלוסייה. יש לציין כי הגידול באוכלוסייה אינו בדיוק מעריכי. לגבי כלל העולם, החל משנת 1989, קצב הגידול של האוכלוסייה יורד (האוכלוסייה עדיין גדלה אך בקצב קטן). ובחלק ממדינות אירופה האוכלוסייה קטנה. 

===צורות התקרבות האוכלוסייה לגבול יכולת נשיאה===
המחברים מציינים ארבע דרכים בהן האוכלוסייה יכולה להתנהג (על פני ציר הזמן), כאשר היא מתקרבת לגבול [[כושר נשיאה|יכולת הנשיאה]] שלה, כאשר גבול זה מוגדר לצורך הדיון במונחים של אוכלוסייה. 
* '''צמיחה מתמשכת''' - גדילה הן של האוכלוסייה והן של יכולת הנשיאה, כאשר האוכלוסייה קטנה כל הזמן מיכולת הנשיאה. 
* '''גישת סיגמואיד לשיווי משקל''' - האוכלוסייה גדלה בצורה של [[פונקציה סיגמואידית]] (Sigmoid) - פונקציה בצורת S (עליה מתונה, אחריה עליה מהירה ולאחריה עליה מתונה שוב), ואילו יכולת הנשיאה נשארת כקו אופקי מעליה. 
* '''תגובת יתר ותיקון תנודתי'''- האוכלוסייה עוברת את יכולת הנשיאה, למשך זמן קצר ובגודל מועט. יכולת הנשיאה קטנה עקב פגיעה בה, ולבסוף האוכלוסייה יורדת ליכולת הנשיאה החדשה, שתיהן מתנודדות במשך תקופה מסויימת, ברמה שהיא נמוכה יותר מהרמה המקורית, אך לא בהרבה. 
* '''תגובת יתר וקריסה''' - האוכלוסייה עוברת את יכולת הנשיאה בהרבה, ולמשך זמן ארוך. כתוצאה מכך יכולת הנשיאה יורדת באופן חד. היות והאוכלוסייה לא יכולה לעבור את יכולת הנשיאה לאורך זמן, מתרחשת קריסה של האוכלוסייה לרמה נמוכה יותר מיכולת הנשיאה החדשה, שהיא נמוכה בהרבה יחסית ליכולת הנשיאה המקורית.

==גבולות - מקורות ומבלעים==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[התמוטטות (ספר)]], [[השפעה סביבתית]]}}
הפרק השלישי של הספר עוסק בהרחבה (78 עמודים) בגבולות עצמם, שהינם כאמור התנאי השני לקיום תגובת יתר. פרק זה אינו מסתמך על "[[מודל עולם 3]]", אלא על מחקרים רבים של חוקרים מתחומים שונים. ישנו גבול לכמות ה[[אנרגיה]] והמשאבים שניתן להפיק מכדור הארץ. מה שמופק זורם אחרי השימוש האנושי לאגן הניקוז האנרגטי (תרגום למונח Sink שמשמש גם את [[האווארד ת. אודום|אודום]]). 

הכותבים מסתמכים על ההגדרה הרחבה של מושג [[טביעת רגל אקולוגית]], כדי לנסות לאמוד את התחומים בהם אפשר להעריך שהגבולות ימצאו. 

===גבולות דיילי לתפוקה מקיימת===
החוקרים מסתמכים על החוקים שניסח הכלכלן [[הרמן דיילי]] ל[[גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה]] - שעונים (באופן חלקי) על השאלה מהו הגבול של קצב ניצול של משאב באופן [[קיימות|מקיים]]. החוקים מבחינים בין [[מקורות מתחדשים]], [[מקורות בלתי מתחדשים]] ו[[זיהום|מזהמים]]). הגבולות הם ל'''קצב ''' בו ניתן לנצל את האנרגיה והמשאבים מכדור הארץ מבלי לפגוע בכלכלה, בבני האדם או ביכולת ההתחדשות של [[הביוספרה|המערכות הביוספריות]] בכדור הארץ. 

דיילי מבחין כאמור בין שלושה סוגי משאבים:
* עבור '''[[משאבים מתחדשים]]''' כמו אדמה, מים, יערות, דגים - גבול השימוש המקיים לא יכול לעבור את קצב ההתחדשות של המשאב. לדוגמה דיג דגים הינו לא מקיים אם הוא מתבצע בקצב גדול יותר מאשר קצב הריבוי של אוכלוסייה הדגים שנותרה. 
* עבור '''[[משאבים לא מתחדשים]]''' כמו [[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]], [[עופרות מתכת]], או מי תהום עמוקים - הקצב השימוש המקיים לא יכול להיות גדול יותר מאשר הקצב שבו משאב מתחדש יכול להוות תחליף עבור המשאב המתכלה כאשר משתמשים במשאב המתחדש באופן מקיים. לדוגמה - מאגר נפט יהיה בשימוש מקיים אם בחלק מהרווח ממנו יושקע באופן מערכתי ועקבי ב[[נטיעת עצים]], חוות [[טורבינות רוח]] ו[[תא פוטו-וולטאי|תאים פוטו-וולטאים]] כך שכאשר הדלק יגמר, יתקיים עדיין זרם זהה של [[אנרגיה מתחדשת]].
* הגבול המקיים של קצב הפליטות של '''[[זיהום|מזהם]]''' אינו יכול להיות גדול יותר מאשר הקצב שבו ניתן למחזר מזהם זה או שהוא יכול להיקלט בבטחה בכיור שלו. לדוגמה ביוב יכול להיות מוזרם באופן מקיים לתוך נחל, אגם או אקוויפר בקצב שאינו גדול יותר מאשר הקצב בו בקטריות ואורגניזמים אחרים יכולים לקלוט את חומרי התזונה שבו, מבלי שהם עצמם יהפכו למפגע שיערער את היציבות של המערכת האקולוגית המימית הנדונה. 

המחברים מדגישים כי לדעתם החשש העיקרי אינו מכך שמאגרי החומרים כמו מתכות יאזלו, אלא מכך שהמחיר הניצול של מקורות וכיורים ילך ויגדל. השילוב של גידול בניצול של משאבים מתחדשים, הדלדול של המשאבים הלא מתחדשים, והמילוי של הכיורים משתלב לכך שבאופן איטי ונחרץ תעלה כמות האנרגיה וההון הנדרשת כדי לקיים את האיכות והכמות של הזרמים החומריים שהכלכלה דורשת. 

הכותבים מסכמים את הפרק ידי גרפים שמראים מגמות של צריכת מזון, [[גידול אוכלוסין]], ייצור גרעיני תבואה, וכו'. 

===גבולות של משאבים מתחדשים===
====מזון,קרקע ואדמה====
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[חקלאות תעשייתית]], [[סחף קרקע]]}}
כמות המזון השנתי שמקורו ב[[חקלאות]] גדלה פי 3 בתקופה 1950- 2000 (תודות ל[[המהפכה הירוקה|מהפכה הירוקה]]). גידול המזון מבוצע על אדמות חקלאות בעלות אותו שטח כמו ב-1950. אבל שטחי האדמה המעובדים אינם מהווים [[חקלאות בת קיימא]]. ה[[חקלאות]] מאבדת אדמות בגלל [[סחף קרקע]], [[המלחת קרקע]] וכו'. החקלאים עוברים לעבד קרקעות חדשות שהיו אדמות מרעה ובעיקר שטחי יער ([[חקלאות כרות והבער]]). ישנו תהליך של ירידה באיכות ה[[קרקע]] המעובדת (מעבר לאדמות פחות פוריות) ושל מחסור באדמות הניתנות לעיבוד. גם עם [[התקדמות הטכנולוגיה]], [[שיא תפוקת החיטה]] לאדם היה בשנת 1985 ומאז התפוקה לאדם יורדת. הכותבים מציינים שעל ידי מדיניות נכונה - לדוגמה הימנעות ממתן [[השפעות סביבתיות של מזון מהחי|דגנים לצורך האבסת חיות]] - היה אפשר להאכיל 6-9 מיליארד איש לשובע.

====מים====
{{הפניה לערך מורחב|משבר המים העולמי}}
[[קובץ:Aral Sea 1989-2008.jpg|ממוזער|300px|דוגמה להשפעת [[משבר המים]] על ה[[כלכלה]] ו[[מערכת אקולוגית|האקולוגיה]]. התייבשות [[ימת אראל]] שליד קזחסטן, בין השנים 1989 ל-2008. הטיית נהרות לצורכי [[חקלאות]] ו[[זיהום]] מים גרמו להמלחה ואידוי של רוב המים בימה, ששטחה המקורי בשנות ה-60 היה 68 אלף קמ"ר - פי 3 משטחה של מדינת ישראל. לדבר זה השפע ניכרת [[מערכות אקולוגיות]], האקלים והפרנסה של אזורים שלמים]]

מים ראויים לשתייה ומים טובים לשימוש הם דבר מוגבל. בדרך כלל זהו משאב בעל זמינות אזורית, ולא עולמית, 
ולכן הגבולות הנוגעים למים באים לידי ביטוי בצורות שונות באזורים שונים. בחלק מהמקומות המגבלה היא מגבלת מאגר התלויה בעונה- ויש קושי לאגור מספיק מים בעונה היבשה. במקומות אחרים המגבלות הן בקצב ההתחדשות של מי התהום, או קצב המסת השלגים, קצב השאיבה מבארות בחשש של המלחה או כמות אגירת המים של אדמות יער. מים הם לא רק משאב אלא משמשים במקומות רבים גם ככיור לניטרול זיהומים, ולכן השימוש במים יכול להיות מוגבל גם לפי כמות הזיהום שנכנסת למי התהום או למי העיליים.

מים הם המשאב שהוא בעל התחליפיות הנמוכה ביותר, והוא המשאב החיוני ביותר עבור בני אדם ועבור רוב צורות החיים האחרות. מגבלה על כמות המים מטילה מגבלות על הפקה של משאבים חיוניים אחרים כמו גידול מזון, הפקת אנרגיה, דייג, ובעלי החיים בטבע. הפקת משאבים אחרים כמו מזון, מינרלים ומוצרי עץ מיערות יכולה להקטין את כמות המים או את איכותם. 

מספר גדל של מאגרי מים בעולם, במדינות עשירות ועניות כאחד, עבר את הגבול של שימוש מקיים.

====יערות====
{{הפניה לערך מורחב|בירוא יערות}}
[[יער|יערות]] בריאים הם משאבים בפני עצמם, המספקים מגוון רחב של [[שירותי טבע]]. יערות מספקים [[בקרת אקלים]], מקטינים את הסיכוי להצפות, ואוצרים מים לעונות יובש. הם מונעים מגשם מליפול ישירות על האדמה ומייצבים קרקעות באמצעות שורשי העצים ובכך מקטינים את [[סחף|סחף הקרקע]] דבר ששומר חומרי הזנה חיוניים בקרקע ומונע סתימת נהרות, סכרים, תעלות השקייה מלהיסתם בסחף. הם מאפשרים חיים למינים רבים של יצורים חיים. יערות הגשם בלבד, שמכסים 7% בלבד משטח כדור הארץ משמשים, על פי ההערכות, כמקום מחייה לכ-50% מהמינים הקיימים היום. מינים אלה הכוללים גם שרכים, פיטריות הם בעלי ערך בפני עצמם והן מספקים גם כמקורות לשימושים אחרים של האדם כמו צבעים, תרופות ומזונות. 

לפני היות האדם, היו על פני כדור הארץ 6-7 מיליארד הקטר של יערות. כיום יש רק 3.9 מיליארד הקטר,<ref>[http://www.unep.org/resourcepanel/Portals/24102/Decoupling/Land%20Report%20I/PPT%20IRP%20website%20(final).pdf Assessing Global Land use] UNEP, International Resource Panel</ref> אם כוללים גם את יערות המטעים שמשתרעים על שטח של 0.2 מיליארד הקטר. יותר ממחצית מ[[בירוא יערות|הרס היערות הטבעיים]] התרחש לאחר שנת 1950. בין שנת 1990 לבין שנת 2000 שטח היערות הטבעיים צומצם בכ-160 מיליון הקטרים - כ-4% משטחי היערות הקיימים. רוב היעד הממוזג נהרס בתקופת התיעוש של ארצות הברית ושל אירופה, כעת רוב ההרס מתרחש ב[[יער טרופי|יערות הטרופיים]]. 

כשעוסקים ביערות יש חשיבות לא רק לשטח הכולל אלא גם לאיכות היער. יש הבדלים חשובים מבחינה [[אקולוגיה|אקולוגית]] וכלכלית בין [[יער בראשיתי]] לשטח יער שצמח על קרקע יער שכבר נכרת או נשרף. חלק מהיערות הצעירים יספקו עץ שיש לו ערך מסחרי רק בעוד 50 שנה, וכמות [[שירותי המערכת האקולוגית|השירותים האקולוגיים]] שהם מספקים נמוכה בהרבה, ושחלק מהשירותים לא קיימים כלל. עם זאת, רוב המדינות לא מבצעות הפרדה בין סוגי היערות.

בספר [[התמוטטות]] משנת 2004 מרחיב הסופר [[ג'ארד דיימונד]] על החשיבות שח יערות, בשמירה על הקרקע החקלאית ומשק המים של אומות. הרס יערות מילא תפקיד מפתח בשקיעת [[איי הפסחא]] לדוגמה ובשקיעת ה[[אינקה]]. בריאות היערות מהווה מרכיב חשוב בניתוח של דיימונד אודות מקרי הצלחה של חברות מקיימות היסטוריות כמו האי [[טיקופיה]], יפן הקיסרית, וגינאה החדשה, ובניתוח מגמות בחברות מודרניות כמו רואנדה, הרפובליקה הדומיניקנית וסין המודרניות.

====מינים ושירותי סביבה====
{{הפניה לערך מורחב|שרותי המערכת האקולוגית}}
המערכת האקולוגית מספקת שירותים חיוניים עבור האדם, הנקראים שירותי האקוסיסטמה. אלו כוללים:
* טיהור של אוויר ומים
* ספיגה ואגירה של מים; הקלה של תופעות כמו בצורת והצפות. 
* פירוק ונטרול של רעלים
* בניה מחדש של חומרי הזנה לקרקע; בניית מבנה הקרקע
* האבקה
* בקרת מזיקים
* הפצת זרעים וחומרי הזנה
* מיתון של רוחות ושל שיאי טמפרטורה; בקרת אקלים חלקית
* שימור של מגוון רחב של מוצרים לשימוש בחקלאות, ברפואה ובתעשייה.
* שירותי נוף, תיירות ומשאב רוחני

===גבולות של משאבים לא מתחדשים===
====דלקים מחצביים====
{{הפניה לערך מורחב|שיא תפוקת הנפט}}
[[קובץ:GrowingGap.jpg|ממוזער|שמאל|400px|הפער הגדל בין גילוי של בארות נפט לבין הפקת נפט. בעוד ההפקה עולה עם הגידול בצריכת האנרגיה לנפש ו[[גידול האוכלוסייה]], כמות הנפט שמתגלה הולכת ויורדת.]]

מבין [[דלק מחצבי|הדלקים המחצביים]] [[נפט]] הוא המשאב שצפוי להגיע ל[[שיא תפוקת הנפט|שיא תפוקה]] במחצית המאה ה-21. יש האומרים כי הדבר התרחש כבר לפני מספר שנים, ויש האומרים כי דבר זה צפוי להתרחש רק ב-2025. [[משק האנרגיה העולמי|צריכת האנרגיה העולמית]] גדלה בכ-3.5% לשנה בין השנים 1950 לשנת 2000. עליה זו נמשכה תוך שינויים קלים במרבית התקופה הזאת תוך כדי מלחמות, מיתונים, [[שינויי טכנולוגיה]] ו[[אינפלציה]]. 

יש אי שיוויון משמעותי בצריכת האנרגיה. כאשר מסתכלים על אנרגיה מסחרית (נסחרת בשוק) רוב צריכת האנרגיה היא במערב. תושב אירופאי צורך פי 5.5 מתושב אפריקאי, ותושב צפון אמריקאי ממוצע צורך בממוצע פי 9 יחסית לתושב הודו ממוצע. 

עבור אנרגיה לא מסחרית - ללמעלה ממחצית מאוכלוסיית העולם אין גישה לחשמל, וקרוב ל-2 חמישיות מסתמכים על שריפת ביו-מסה (עצים, שאריות צמחים, גללים) לצרי האנרגיה הבסיסיים שלהם. למרות שמספר האנשים ללא חשמל ירד, צפוי כי עד 2030 עדיין יוותרו 1.4 מיליארד איש ללא חשמל גם בשנת 2030. מסר המשתמשים בביו-מסה צפוי לגדול. 

למעלה מ-80 מצריכת האנרגיה המסחרית בשנת 2000 נבע מ[[דלק מחצבי]] [[משאבים מתכלים|בלתי מתחדש]] [[נפט]], [[גז טבעי]] ו[[פחם]]. מחקר שנערך עבור משרד האנרגיה הדני קבע כי כדי לספק את צרכי האנרגיה הבסיסיים ל[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה עולמית]] בת 9.3 מיליארד בני אדם - נתון שייתכן שנגיע עליו עד 2050, יש צורך בכמות אנרגיה גבוהה פי 6 מזו שסופקה בשנת 2000. 

קיים בלבול משמעותי לגבי משאבי האנרגיה. המונח '''מאגר''' מתייחס לכמות החומר בקליפת כדור הארץ שניתן להגיע אליה באמצעות הנחות סבירות על טכנולוגיה ומחירים. בעוד שהמשאבים נגמרים ככל שמשתמשים בהם, אבל נתוני המאגרים עשויים לגדול ככל שנמשכים גילויים של מאגרים חדשים, הטכנולוגיה משתפרת. יש נטייה לצאת בהצהרות לגבי משאבים בהתבסס על נתונים לגבי מאגרים. 

בין השנים 1970-2000 כלכלת העולם שרפה 700 מיליארד חביות נפט, 87 מיליארד טונות פחם, ו-1,800 טריליון רגל מעוקב של גז טבעי. אבל באותה תקופה נתגלו גם מאגרים חדשים של נפט (גידול של 60%), פחם (גידול של 145%) וגז (גידול של 130%). למרות הגידול במאגרים המוכחים, כמות המשאבים שנותרו בקרקע קטנה במהלך תקופה זו. דלקים אלה אינם מתחדשים (לא בקצב משמעותי לבני האדם) ויוצרים גם בעיית [[זיהום]] (בה נדון מאוחר יותר).

====חומרים מתכלים====
{{הפניה לערך מורחב|משאבים מתכלים}}
בניגוד לדלקים מחצביים, חומרים כמו מתכות או זכוכית לא הופכים לגזי פליטה, אלא מושלכים למצבורי [[אשפה]] מוצקה שם הם מצטברים, או שהם עוברים תהליכי [[מחזור]], או שהם עוברים תהליכים כימיים ופיזיקליים בהם הם מפוזרים לתוך האדמה המים והאוויר ויוצרים בתוך כך בעיית [[זיהום]]. 

הצריכה של 5 מתכות חשובות ([[נחושת]], [[עופרת]], [[אבץ]], [[בדיל]] ו[[ניקל]]) גדלה פי 2 בין 1900 ל-1950, ופי 4 בין 1950 לשנת 2000, מרמה של 6 מיליון טון-מעוקב לשנה, לרמה של 26 מיליוני טונות. הצריכה העולמית של [[פלדה]] עלתה בצורת S, עם עליה מתונה של מרמה של 50 עד ל-200 טונות מעוקבות בין 1900 ל-1950, קפיצה ל-700 טונות בשנה עד 1975 ומאז עליה מתונה במשך 25 שנה עד שלנת 2000 עם 800 טונות לשנה. 

קצב השימוש הממוצע ברוב המתכות עבור אדם במדינות המתועשות גבוה פי 8 עד פי 10 מקצב השימוש הממוצע לאדם במדינות העניות. אם 9 מיליארד בני אדם יצרכו ברמה של אמריקאים בסוף המאה ה-20, הדבר ידרוש הגדלת ייצור בסדר גודל של פי 5 לפלדה, פי 8 נחושת ופי 9 אלומיניום. 

נתונים אלה אינם נראים מציאותיים בגלל מגבלות של משאבים וכיורים. לכל אורך הנתיב של הפקת החומרים מותיר שובל ארוך של [[זיהום]]. מבחינה חומרית, הפקת החומרים מהאדמה גם לא הכרחיות כי ניתן להסתפק בכמויות קטנות בהרבה של חומרים כדי לספק חיים נוחים. 

אפשר לראות ששוק הפלדה העולמי עבר מקצב צמיחה גבוה לקצב צמיחה נמוך יותר. ההסברים לכך יכולים לנבוע ממספר סיבות:
* נטייה ל[[אי גשמיות של הכלכלה]] או [[דה-קפלינג]]- לעשות יותר עם פחות חומר כדי לחסוך מחיר. 
* [[משבר הנפט של 1973]] ושל 1979 שהוביל לעליה חדה בחומרים שהפקתם דורשת אנרגיה רבה- דבר שהיווה תמריץ לחסוך באנרגיה ובחומרים בכל היישומים. 
* המחירים הגבוהים יחד עם חקיקה סביבתית ובעיות של [[פסולת מוצקה]], הובילו להגדלת ה[[מחזור]]. 
* כל הלחצים האלה האיצו מהפכת חומרים - מעבר ממתכות לחומרים כמו פלסטיק, קרמיקה, וחומרים תחליפיים. מוצרים שהמשיכו להבנות ממתכות, כמו מכוניות או פחיות, תוכננו כך שיהיו קלים יותר, כך שהפקת כל יחידה תחסוך אנרגיה, חומר וכסף.

====כיורים לפסולת ולזיהום====
כיורים לפסולת ולזיהום הם [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] שמספקות מערכות אקולוגיות שונות. לדוגמה קליטה של מים מזוהמים לאוקיינוס ודילול שלהם, טיהור אוויר מזוהם על ידי עצים ויערות, הסעת זיהום מים על ידי נהרות, ועוד. מטבע הדברים הכיורים אינם אינסופיים והם נסתמים.

==מודל עולם 3==
{{הפניה לערך מורחב|מודל עולם 3}}
[[קובץ:Ltg1.JPG|ממוזער|450px|תיאור גרפי של חלק [[מודל עולם 3]] המתאר זרמים ומאגרים, קשרי גומלין ו[[לולאות משוב]]. התמונה ממחישה חלק מהקשרים בין היבטים של [[מזון]] ו[[אוכלוסין]]]]
הפרק הרביעי של הספר מציג את ה[[מודל עולם 3|מודל הממוחשב "עולם 3"]], ומתאר את הרציונל מאחוריו. בהמשך מתוארים תרחישים שונים שהתקבלו מהרצת המודל, כאשר מכניסים בו שינוים שונים, לדוגמה הרצות עם פרמטרים שונים או הבדלים בין הרגישות של משתנים מסויימים למתשנים אחרים.

לרוב בני האדם יש מודל מנטלי של העולם בראשם, אבל מודל זה אינו נגיש לאנשים אחרים ואינו פורמלי. קשה לברר אם הוא נכון ולתקן אותו {{הערה|על פי המחקרים של [[דניאל כהנמן]], לעיתים קרובות אנו עושים פעולה הפוכה - מתאימים את העובדות שאנו רוצים לשים אליהן לב ואף את הזיכרונות שלנו כך שיתאימו למודל המנטלי שפיתחנו}}. מודל עולם 3 הוא מודל מתמטי ופורמלי, ניתן להציג את ההנחות שעומדות בבסיסו באופן מסודר, לדון עליהם עם אנשים אחרים ולשכלל את המודל. החוקרים מעידים כי עבודה על המודל הממוחשב אילצה אותם להשתמש במודלים מנטלים מדוייקים ומקיפים יותר, וכי המודל מהווה בסיס טוב לשיפור השיח בין אנשים שונים בעלי מודלים נפשיים שונים. 

מודל עולם 3 הוא [[מערכות מורכבות|מודל מורכב]] אבל המרכיבים שלו והקשרים ביניהם הם פשוטים למדי כאשר מסתכלים עליהם בנפרד. זהו מודל דינמי - כלומר הוא מתייחס במפורש לזמן - זמן שלוקח ל[[תהליך|דברים להתפתח]] והשהיות בין פעולה ותגובה, והוא מכיל עשרות רבות של [[לולאת משוב|לולאות משוב]]. 

קשרים רבים במודל אינם לינאריים, היות ודבר זה הינו מאפיין חשוב של המציאות. כך לדוגמה, הקשר בין כמות המזון לנפש לבין תוחלת החיים אינו לינארי. כאשר כמות הקלוריות האקוויוולנטית לצמחית לאדם ליום (חישוב קלוריות מן החי על פי כמות הקלוריות הצמחיות שנדרשו לקיומן), עולה מ-2,000 ל-4,000 תוחלת החיים הממוצעת עולה ב-50% - מ-40 שנה ל-60 שנה. אבל כאשר מכפילים את הכמות שוב ל-8,000 קלוריות נוספות רק 10 שנים לתוחלת החיים הממוצעת. תוספת של עוד מזון עלולה להוריד את תוחלת החיים בגלל בעיות [[השמנה]].

השילוב בין השהיות בזמן, [[לולאות משוב]] ותגובות לא-לינאריות יוצרות במודלים התנהגות מורכבת ובלתי צפויה - הגדלה של פרמטר מסויים יכול להוביל לתוצאה מסויימת, והמשך ההגדלה שלו יכולה להסתיים בלא כלום או בתוצאה הפוכה. (ראו גם [[הגחה]] להרחבה בנושא זה). 

למרות זאת, המחברים מציינים כי המודל מכיל חוסרים ואי דיוקים רבים. לדוגמה הוא לא מבדיל בין אזורים גאוגרפיים שונים או בין [[אי שוויון כלכלי|אוכלוסיות עשירות ועניות]]. הוא מתעלם מ[[שחיתות]] ומכוח צבאי, ומציג גם את הגבולות של זיהום ושל משאבים באופן מופשט. המודל עוסק בתקופה 1900-2100. הוא מצליח ל"חזות לאחור" את הנתונים של 1900-1970. לטענת גרהם טרנר, "מודל הייחוס" של המודל הצליח גם לחזות בצורה מדוייקת את המגמות בשנים 1970-2000. 

חלק מהאנשים מופתעים מרמת הפישוט של המודל, ומכך שהוא לא מכיל נקודות חשובות לאנשים ולעוסקים בתחומים אקדמיים. המחברים טוענים כי מודל סבוך יותר אינו בהכרח טוב יותר, וקשה יותר להבין אותו. וכי למרות פשטותו המודל הינו יותר מקיף ומסובך מרוב המודלים שמשתמשים בהם כדי לבצע הצהרות על המגמות ארוכות הטווח של העולם. מודלים כלכליים מורכבים לדוגמה לא מכילים לרוב התייחסות לסביבה או לדמוגרפיה, ומודל דמוגרפים לרוב לא מתייחסים להיבטים כמו מזון, זיהום או השפעות כלכליות. 

המחברים טוענים כי כדי להבין את ההתנהגות של מערכת חברתית יש צורך במודל מאוזן מבחינת מורכבותו - לא הגיוני לייצר מודל עשיר מאוד בפרטים בתחום מסויים (לדוגמה בתחום הדמוגרפי) אבל בעל הנחות פשטניות מאוד בתחום אחר (לדוגמה בתחום הכלכלי).

==התרחישים==
הכותבים הריצו את המודל בצורות רבות. 11 תרחישים שונים מוצגים בספר כדי להדגים חלק מצורות אלה. רוב התרחישים מובילים לקטסטרופה (גלישה מעבר לגבול וקריסה), חלק מהתרחישים מובילים לגלישה מעבר לגבול ותיקון. 

יש בספר ביקורת על "אופטימיות" של התרחישים שכן תרחישים המכילים צמצום של ה[[זיהום]] אינם מונעים את התרחשותו של [[אסון אקולוגי-חברתי]] אלא רק דוחים אותו - וזאת בשל העובדה שהמודלים לא מתארים מה מתרחש מעבר לשנת 2100. המחברים טוענים שברוב התרחישים הפרמטרים וההתנהגות האנושית ומצב הסביבה ישתנו כל כך שהמודל שלהם יהיה חסר ערך מעבר לנקודה מסויימת בעתיד - במיוחד לאחר [[שינויי פאזה]] במערכת בעקבות גלישה וקריסה או גלישה ותיקון. 

===תרחיש 0 - אינסוף פנימה אינסוף החוצה===
בתרחיש 0 בו מוסרות כל המגבלות הפיזיקליות מהמודל.<ref>(עמ' 150 במהדורת "גבולות לצמיחה - עדכון 30 שנה")</ref> התרחיש הזה מראה שלא כל התסריטים במודל עולם 3 חייבים להסתיים בקריסה או אפילו בגלישה מעבר לגבול. אם כי הוא מכיל הנחות אופטימיות ולא מציאותיות. 

בתרחיש זה מניחים את ההנחות הבאות:
* כמות המשאבים המתכלים הדרושה לייצור יחידה תוצרת תעשייתית יורדת בצורה מעריכית, ללא כל גבול, בקצב של 5% בשנה, כך שהיא יורדת ב-50% בכל 15 שנים, כל עוד החברה שואפת להקטין את השימוש במשאבים. 
* כמות הזיהום שנוצרת בייצור של יחידת תוצרת תעשייתית יורדת בצורה מעריכית, ללא כל גבול בקצב של 5% בשנה, כאשר הדבר רצוי. 
* התנובה החקלאית ביחס ליחידה תעשייתית שמושקעת בה כתשומה, גדלה בצורה מעריכית בקצב של 5% בשנה, כך שהיחס מכפיל את עצמו בכל 15 שנים, כל עוד החברה רוצה להגדיל את התנובה החקלאית. 
* כל ההישגים הטכנולוגים האלה מתרחשים בצורה אפקטיבית בכל רחבי הכלכלה העולמית ללא עלות נוספת של הון תעשייתי והשהייה של 2 שנים בלבד (במקום השהייה של 20 שנים במודל המקורי). 
* התיישבות אנושית נוגסת בשטחי חקלאות בקצב קטן פי 4 מהקצב אותו מניחים במודל הרגיל של "עולם 3". 
* אין השפעה משמעותית של זיהום על התנובה החקלאית. 

במודל זה האוכלוסייה העולמית מגיעה לשיא של 9 מיליארד אנשים ואז יורד בגלל [[מעבר דמוגרפי]] - שכן אנשים עשירים יותר מולידים פחות ילדים. תוחלת החיים הממוצעת עולה ומתייצבת ל-80 שנים בכל העולם. התנובה החקלאית גדולה פי 6 יחסית לשנת 2000 והכלכלה צומחת עד שנת 2080 שבה היא מייצרת תוצרת תעשייתית גדולה פי 30 מרמות הייצור של שנת 2000, בעוד שהיא משתמשת באותה כמות של משאבים מתכלים ומייצרת רק שמינית מהזיהום בשנה. התוצרת התעשייתית עוצרת רק בגלל רמות גבוהות של מחסור בעובדים, בגלל שכמות ההון התעשייתי גדולה פי 40 יחסית לכמות שלו בשנת 2000, אבל יש רק פי 1.5 אנשים. (ניתן להוריד גם מגבלה זו על ידי הסרת מגבלת מהירות של עובדים להשתמש בהון). עד 2080 מדד הרווחה של האו"ם עולה ב-25% יחסית לשנת 2000 ו[[טביעת הרגל האקולוגית]] יורדת ב-40%. עד סוף המאה ה-21, טביעת הרגל האקולוגית יורד בחזרה מתחת לגבול הבטיחות ומבטיחה בכך קיימות מבחינה זו. 

התרחיש הזה הוא תרחיש בעל הנחות קיצוניות של [[אופטימיזם טכנולוגי]] עבור המין האנושי. ייתכן כי יהיו שיפורי יעילות קיצוניים, אפילו שיפורים של 100% בתעשיות שונות או במדינות שונות, ומקרים שיפורים מהותיים בטכנולוגיה מופיעים בפרק הקודם של הספר. אבל אין עדות בנתונים ההיסטוריים לכך ששינויים כאלה מתרחשים בכל הסקטורים בכל הכלכלה העולמית, במהירות רבה כל כך. המחברים טועים כי אם שום מגבלה אחרת לא תפריע לתרחיש זה להתממש, יפריע לו משך החיים של הון תעשייתי - הזמן שלוקח להחליף מפעלים, ציי רכב, מכונות ועוד. תרחיש זה יוגבל בחיים האמיתיים גם על ידי פוליטיקאים ובירוקרטים שמאטים את הכניסה של טכנולוגיות חדשות. 

המחברים מכלילים את התרחיש לא בגלל שהוא מצביע על כיוון עתידי כלשהו, אלא בגלל שהוא מדגים היבטים של מודל עולם 3 וכן אודות מידול עצמו. התרחיש מדגים כי מודל עולם 3 מכיל בתוכו מגבלה מובנת על גודל האוכלוסייה (בגלל היבט של מעבר דמוגרפי), ואין בו מגבלה על כמות ההון, שכן גם אנשים עשירים ממשיכים לנסות לצבור הון, וכן קיימת הנחה שצרכנים ימשיכו לנסות להגדיל את הצריכה שלהם, הנחות אלה יכולות לעבור שינוי והן אכן משתנות בתרחישים מאוחרים יותר. התרחיש מדגים גם היבט אחד במודלים של "זבל פנימה - זבל החוצה" (GIGO) אם מניחים הנחות לא מציאותיות בתוך המודל מקבלים תוצאות לא מציאותיות. המחשב אומר מה ההשלכות הלוגיות של ההנחות, אבל לא אומר לך אם ההנחות שלך הן נכונות. אם מניחים כי ההון התעשייתי גדל פי 40, ללא מגבלות פיזיות, עם שינויים טכנולוגיים שמתרחשים בתוך שתי שנים וללא עלות, המודל הנ"ל מסוגל לתת צמיחה כלכלית לא מוגבלת כמעט עם טביעת רגל אקולוגית יורדת. השאלה החשובה במודל זה ובכל מודל אחר היא האם אתם מאמינים להנחות הראשוניות.

===תרחיש 1- נקודת ייחוס או "עסקים כרגיל"===
[[קובץ:LTG sc1.jpg|ממוזער|250px|תיאור גרפי של תרחיש הייחוס. הגרף העליון מתאר את המצב העולמי של נתונים פיזיים, הגרפים באמצע מתארים היבטים חומריים אישיים כמו מזון לנפש, והגרף התחתון מתאר היבטים של רווחה וטביעת רגל אקולוגית. רואים ירידה בייצור התעשייתי ובעקבותיה ירידה בכמות המזון, בהיבטי הון שירותים, תוחלת החיים ואיכות החיים. ]]
תרחיש "נקודת ייחוס" <ref>(עמ' 170 במהדורת "גבולות לצמיחה - עדכון 30 שנה")</ref> מנסה להראות מה מתרחש כאשר הפרמטרים המתאימים למגמות הקיימות נשארים. זה לאו דווקא התרחיש הכי סביר, היות ולדוגמה [[טכנולוגיה]] יכולה לשנות חלק מהפרמטרים. אבל זה מהווה "נקודת יחוס" שאליה יכולים להתייחס תרחישים אחרים. תרחיש זה מסתיים בגלישה וקריסה בגלל מגבלת [[משאבים מתכלים]].

תרחיש זה מכיל הנחות "ריאליות" ככל הניתן, הן לגבי נתונים והן לגבי התנהגות המודל. לא קיים במודל זה ניסיון מיוחד, מעבר למה שמתחייב כתוצאה מהגיון כלכלי קצר טווח, ניסיון להלחם בזיהום, לשמר את המשאבים המתכלים או להגן על האדמה. במודל זה יש ניסיון להעביר את כל אנשי העולם [[מעבר דמוגרפי]] (הקטנת מספר הילדים כתוצאה מעלייה בהכנסה) אל תוך כלכלה תעשייתית משגשגת. עולם כזה דורש מערכת בריאות נרחבת ובקרת אוכלוסין כאשר סקטור השירותים (שדורש השקעה ב[[הון אנושי]]) גדל. המודל פולט עוד זיהום ודורש עוד משאבים מתכלים, ויש לו יכולת ייצור גדולה יותר כאשר הסקטור התעשייתי גדל גם הוא. האוכלוסייה העולמית במודל זה גדלה מ-1 מיליארד אנשים ב-1900 ל-6 מיליארד אנשים בשנת 2000 ומעל 7 מיליארד עד 2030 (בפועל מספר זה הוגש כבר בשנת 2011). הייצור התעשייתי גדל פי 30 בין 1900 לבין 2000 וגדל ב-10% נוספים עד 2020. 

אם מסתכלים בחלק המוקדם של הגרף בתרחיש מספר 1, העולם נראה מאוד מצליח. תוחלת החיים עולה, כמות השירותים והמוצרים לנפש גדלה, וכמות המזון והייצור הכוללות גדלות. הרווחה (לפי מדד הרווחה של האו"ם) גדלה בצורה ניכרת. יש כמה עננים באופק - רמות הזיהום גדלות וכן גם [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]], וכמות המזון לנפש דורכת במקום. אבל באופן כללי המערכת גדלה ואין הרבה סימנים לשינוי בעתיד. אבל אם ממשיכים הלאה במשך כמה עשורים בתוך המאה ה-21, הצמיחה הכלכלית עוצרת ומתהפכת בצורה די פתאומית. דבר זה מתרחש בעיקר בגלל עלויות שעולות במהירות של משאבים מתכלים. עליות המחיר מטפסות במעלה הסקטורים הכלכליים השונים וגורמים למחסור גדל והולך בכספי השקעות. 

בשנת 2000 במודל זה המשאבים המתכלים מספיקים לעוד 60 שנים של צריכה בקצב של שנת 2000, אבל [[גידול אוכלוסין]] וגידול בצריכה גורמים לדלדול משאבים מהיר, כך שעד 2020 המשאבים מספיקים רק לעוד 30 שנים. ב-20 השנים האלה, האוכלוסייה גדלה ב-20% והייצור התעשייתי ב-30%, כך שאוכלוסיית העולם צורכת משאבים בכמות זהה כמעט לזו שנצרכה בכל המאה ה-20. יש צורך בהשקעה של יותר הון תעשייתי כדי למצוא להפיק ולזקק את המשאבים המתכלים שעוד נותרו, ויותר ויותר הון מושקע בכך במקום בסקטורים אחרים של הכלכלה, כמו תמיכה בפריון גבוה של החקלאות וצמיחה תעשייתית נוספת. סביב שנת 2020 אין מספיק השקעה תעשייתית כדי להתמודד עם השחיקה של ההון (בשני ההיבטים מדובר בתופעה פיזית, לא בתופעה מוניטרית של שחיקת הון כמו אינפלציה לדוגמה). התוצאה היא ירידה בהיקפי הייצור התעשייתיים. הכלכלה מתקשה להפסיק לממן את ההשקעה בהון תעשייתי למציאת והפקת משאבים היות והפסקת דבר כזה מובילה להתייקרות חומרי הגלם והדלקים שמצרים את הייצור התעשייתי במהירות גדולה עוד יותר. 

הבדל מרכזי בין מודל זה לבין תרחיש 0 הוא שיש השהיות בין פעולה לתגובה, ובין התרחשות לבין פעולה. לדוגמה, יש השהייה בין [[ייצוב אוכלוסין|התייצבות שעור הילודה]] להתייצבות שעור גידול האוכלוסייה. 

מחקר מאת הפיזיקאי אוסטרלי גראהם טרנר, שבוצע בשנת 2008 והתפרסם במגזין Smithsonian, ביצע השוואה בין התסריטים במודל לנתוני אמת ב-30 השנים מאז נכתב הספר. טרנר טוען כי התרחיש "נקודת הייחוס" הוא המתאים ביותר לנתונים שנאספו עד כה. תרחישים אחרים המניחים שיפור המצב על ידי שינויי התנהגות ומדיניות או שיפורים טכנולוגיים לא מתאימים לנתונים. ראו דיון על כך בהמשך.

===תרחיש 2 - פי שתיים משאבים מתכלים===
בתרחיש זה מגדילים את המאגרים של משאבי טבע המתכלים פי 2 יחסית לתרחיש הייחוס, ובכך מנסים לראות מה מתרחש אם מתעלמים מהבעיה הגדולה של תרחיש 1 (מגבלת משאבים) על ידי הוספת משאבים נוספים.<ref>[[גבולות לצמיחה]] עדכון 30 שנה, עמו' 172</ref> תרחיש זה מסתיים ב[[תגובת יתר]] ובקריסה בגלל משבר סביבתי של [[זיהום]] שגורם לפגיעה בגידול המזון. לכן תרחיש זה נקרא גם "משבר זיהום העולמי". 

בתרחיש זה האוכלוסייה ממשיכה לגדול עוד מספר שנים (יחסית לתרחיש הייחוס), ומגיעה לשיא של 8 מיליארד אנשים בשנת 2040. רמות גדולות יותר של משאבים מאפשרות לייצור התעשייתי להמשיך ולגדול ללא משבר. הייצור הזה גורם להגדלת הזיהום בצורה חזקה בהרבה. רמות הזיהום התעשייתי והחקלאי מגיעות לשיא 50 שנים מאוחר יותר יחסית לתרחיש 1, והן מגיעות להיקף גדול פי 5. הדבר נובע הן מגידול ברמות הייצור והחקלאות והן בגלל פגיעה בתהליכים טבעיים שדואגים לניקוי חלק מסוגי הזיהום (ראו [[שירותי המערכת הטבעית]]). משך זמן החיים של מזהמים ב[[בביוספרה]] גדל פי 3 יחסית לערכים משנת 2000. כמויות עצומות של [[דשן]], [[חומרי הדברה]] ועוד תשומות הנדרשות ל[[חקלאות תעשייתית]] מגבירות עוד יותר את [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]]. 

הזיהום הגדל פוגע בצורה קשה ב[[פוריות הקרקע]] במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-21. אפילו עם השקעה מוגברת בניסיון להתמודד עם ירידה זו, התרומה לשיקום קרקעות אינה מספיקה ולאחר 2030 יש ירידה חזקה ביכולת גידול המזון. דבר זה מוביל באופן מהיר ל[[רעב]], מוות ולירידה בתוחלת החיים ובאינדקס הרווחה. דבר זה מוביל להפניית עוד השקעת הון בכיוון של הגדלת התוצרת החקלאית, אבל דבר זה גורם לפגיעה בסקטור התעשייתי. 

תרחיש 2 יכול להתרחש ב"עולם האמיתי" על ידי מספר תרחישים כמו [[זיהום קרקע]] עקב גידול בריכוז [[מתכות כבדות|המתכות הכבדות]] או [[מזהמים אורגניים יציבים]] בקרקע, עקב [[שינויי אקלים]] (בעקבות [[התחממות עולמית]]) שיובילו לשינויים דפוסי האקלים ומזג האוויר בצורה מהירה יותר ממה מקצב ההתאמה של חקלאים, או עקב גידול בקרינת UV כתוצאה מ[[דלדול שכבת האוזון]] דבר שמוביל לירידה בפוריות הצמחים. הירידה בפריון החקלאות עקב זיהום מתרחשת כ[[מעבר פאזה]] - יש ירידה קטנה מאוד בפריון בגלל זיהום בין 1970 לבין 2000, אבל היא יורדת ב-20% בין 2000 ל-2030, עד 2060 פריון הקרקע נמוך בהרבה יחסית לפריון בשנת 2000. בו בזמן, [[סחף קרקע]] הוא גבוה בגלל ניצול גבוה של קרקעות דבר שמקטין עוד יותר את הפריון החקלאי.

===תרחיש 3===
תרחיש 3 כולל עוד משאבים מתכלים (כמו תרחיש 2) אבל בנוסף גם הוספה של טכנולוגיה לבקרת זיהום. דבר זה דוחה את המשבר, אבל בסופו של דבר כמות המזון יורדת, דבר שמושך השקעות הון הרחק מייצור תעשייתי ומוביל לקריסה לקראת סוף המאה ה-21. 

===תרחיש 4===
תרחיש 4 כולל עוד משאבים מתכלים, הוספה של טכנולוגיה לבקרת זיהום וכן הגדלה של הפריון החקלאי. דבר זה מוביל להתמוטטות לקראת סוף המאה ה-21 בשל אובדן אדמות. 

===תרחיש 5===
תרחיש 5 כולל עוד משאבים מתכלים, הוספה של טכנולוגיה לבקרת זיהום, הגדלה של הפריון החקלאי וכן הגנה מפני סחף קרקע. דבר זה מוביל לדחייה קטנה של התמוטטות לקראת סוף המאה ה-21. עד 2070 בערך יש רווחה אנושית גבוהה יחסית, אבל אז מתרחשת קריסה בגלל שילוב של מחסור במשאבים, במזון ועלויות גבוהות שמתרחשים בו זמנית.

===תרחיש 6===
בתרחיש 6 מניחים המחברים כי יש עוד משאבים מתכלים זמינים, קיימות טכנולוגיות חדשות להקטנת הזיהום, התפוקה החקלאית של אדמות גדלה, ננקטים צעדים נגד [[בליית קרקע]] וקיימות טכנולוגיות לייעול השימוש במשאבים.<ref>(עמ' 218 במהדורת "גבולות לצמיחה - עדכון 30 שנה")</ref> מניחים גם כי כל הטכנולוגיות הנ"ל עולות במאמץ ובכסף (השקעות הון ואנרגיה) וכי יקח 20 שנים ליישם אותן. בתרחיש זה פעולות דרמטיות ננקטות החל משנת 2002. 

התוצאה היא עולם שחווה מספר זעזועים בתוחלת החיים ובאיכות החיים אבל מצליח להתייצב עד סוף המאה ה-20. סביב שנת 2050 קיימת ירידה מסויימת במדד הפיתוח של האו"ם באמצע המאה ה-20 (שמתחילה בערך בשנת 2030 ונמשך עד 2060), וירידה בתוחלת החיים בתקופה זו, במקביל לעלייה בזיהום, אבל בסופו של דבר השילוב של טכנולוגיות להקטנת הזיהום והגדלת התפוקות החקלאיות, מביאות לעלייה במדדים כמו משאבים לנפש ומזון לנפש והאוכלוסייה מתייצבת בסוף המאה עם אוכלוסייה של כ-8 מיליארד אנשים חיה בעולם היי-טק עם זיהום נמוך ומדד פיתוח דומה לתחילת המאה ה-20.

===תרחיש 7 - צמצום הילודה===
{{הפניה לערך מורחב|ייצוב אוכלוסין}}
בתרחיש זה כלל אוכלוסיית העולם מאמצת בשנת 2002 אסטרטגיה של שני ילדים למשפחה גרעינית. [[אוכלוסיית העולם]] מגיעה לשיא של 7.5 מיליארד בשנת 2040. [[הון תעשייתי|ההון התעשייתי]] ממשיך לעלות עד שהוא נתקל במחסום ה[[זיהום]], עקב עליית הזיהום נדרש יותר הון להשקעה בגידול מזון עד לרמה אשר עוצרת את הצמיחה הכלכלית. החל משנת 2050 רמות הזיהום גבוהות עד לכדי חשש להמשך קיום החיים.

===תרחיש 8 - צמצום הילודה ושמירה על רמת חיים קבועה===
בנוסף למעבר לשני ילדים למשפחה עוצרים באופן מכוון את עליית רמת ההון לנפש. התוצאה היא 'עידן זהב' בין השנים 2020 ו-2040. אולם בסופו של דבר רמות הזיהום הגבוהות פוגעות בייצור המזון ומובילות לירידה באוכלוסייה. יש לשים לב כי מדובר על שמירת על רמת הצריכה הנוכחית לנפש קבועה במשך הזמן. שאם הרמה הנוכחית מתחלקת באופן שווה בין כלל האנשים בעולם מגיעים לרמה נמוכה הרבה יותר מהרמה הקיימת כיום במערב.

===תרחיש 9 - הוספת השקעה בטכנולוגיות להקטנת ההשפעות על הסביבה===
בתרחיש זה נוספת לתרחיש הקודם השקעה מסיבית בטכנולוגיה המאפשרת להקטין את [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] ואת הזיהום. התוצאה היא שבשנת 2020 מגיעה טביעת הרגל האקולוגית הכוללת לשיא. האוכלוסייה העולמית מתייצבת על קצת פחות משמונה מיליארד וממשיכה להתקיים ברמה הזו. 

הביקורת על תרחיש זה היא שבגרף המצורף נראה בבירור כי כמות המשאבים ממשיכה לרדת. כך שייתכן כי הקיימות כאן היא לא קיימות אמיתית, עם זאת, אם היא מושקעת בהתאם לתנאי דיילי לקיימות היא יכולה להיות מקיימת.

===תרחיש 10 - 20 שנה קודם לכן===
כאן מיישמים את תרחיש 9 אך החל משנת 1982. רמות הזיהום הסופיות קטנות יותר. אוכלוסיית העולם קטנה יותר ויש יותר משאבים לאורך יותר זמן.

==מסקנות והמלצות==
הכותבים מגיעים לשתי מסקנות עיקריות:
#יש חשיבות גדולה מאוד למועד החלת השינויים שפורטו בתרחישים 9-10. הקדמה של 20 שנה מאפשרת חיים לעוד מיליארד בני אדם 
#גם אם מחילים את השינויים המתבקשים עכשיו, אוכלוסיית העולם לא תוכל לעלות הרבה מעבר לשבעה מיליארד בני אדם. 

כמו כן מצוינות המסקנות הבאות:
* ניתן להגיע למצב של [[קיימות]] ללא צמצום משמעותי של אוכלוסיית העולם וללא ירידה בתוצר הכולל לנפש. [הערה - גם כאן לא קיימת קיימות לאורך זמן ופיזור התוצר לנפש באופן שווה. כדי לבלום את המניעים להגדלת התוצר יביא לרמת חיים נמוכה הרבה יותר מהרמה המערבית המוכרת כיום].
* המעבר לקיימות דורש החלטה חברתית מודעת להקטין את [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]].
* ניתן לקבל את ההחלטה במינונים רבים אשר יובילו לתוצאה הסופית.
* ככל שיקח זמן רב יותר לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית רמות החיים והאוכלוסייה הסופיות יהיו נמוכות יותר.
* המשך המגמה הנוכחית ורמות החיים וגידול האוכלוסייה הנוכחיים הם הרי אסון.

===צמיחה מקיימת===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[פיתוח בר קיימא]], [[כלכלת מצב יציב]]}}
הכותבים טוענים שחברה מקיימת אינה מחייבת הפסקה של הצמיחה וקיפאון. הם תומכים בצמיחה איכותית במקום כמותית, הפסקת ההתפשטות הפיזיקלית. העולם לא יהפוך להיות קפוא או משותק. הם טוענים גם כי אין חובה להפסיק להשתמש ב[[משאבים מתכלים|משאבים המתכלים]].

===המלצות וקוים מנחים===
*הרחבת אופק התכנון.
*מתן תשומת לב מוגברת לשינויים ב[[הביוספירה|ביוספירה]].
*תגובה מהירה יותר לשינויים ולתקן יותר מהר את הנזקים שנגרמים.
*צמצום השימוש ב[[משאבים מתכלים]] למינימום.
*מניעת ההתדרדרות בכמות ואיכות [[המשאבים המתחדשים]].
*שימוש בכל המשאבים במקסימום יעילות.
*[[ייצוב אוכלוסין]] - האטה ועצירה של [[הגידול המעריכי]] [[גידול אוכלוסין|באוכלוסייה]] וב[[צריכת מוצרים]].

==ביקורת==
החל מפרסום הספר ועד היום, זכה הספר לביקורות רבות, בתקשורת הפופולרית, בספרים ובירחונים מקצועיים. לטענת הכימאי-הפיזיקלי Ugo Bardi, מחבר הספר "[[קללת קסנדרה]]", הביקורת על הספר עברה מספר שלבים ותגובות שכללו תדהמה, ביקורת עניינית, מתקפות פוליטיות ואישיות. עם הזמן רוב הביקורת הפכה לדחייה אוטומטית של הספר על בסיס טענות שגויות לגבי תוכן הספר, לפיהן הספר מכיל תחזית של דלדול של המשאבים המתכלים וקריסת המערכות האקולוגיות עד סוף המאה ה-20.<ref name="turner2008"/> 

המתקפות על הספר נעזרו במה שנתפס בהתחלה כאישוש של הטענות שבו -משברי הנפט של שנות ה-70. המשבר הגיע לשיא ב[[משבר הנפט של 1978]]. בעקבות משברים אלה נתגלו שדות נפט חדשים בים הצפוני ובסעודיה, ומחירי הנפט ירדו. בעקבות דבר זה רבים ראו במחקר ניסיון נפל של כמה מדענים לנבא אפוקליפסה. לקראת סוף שנות ה-80, מה שאנשים רבים זכרו מהספר הוא שהוא ניבה איזו שהוא אסון בעתיד. אם משבר הנפט היה אותו אסון, כפי שנדמה לרבים, ההתגברות על משבר זה הייתה סימן אי נכונות התחזית. <ref name="bardi2011"> Ugo Bardi, [http://cassandralegacy.blogspot.co.il/2011/09/cassandras-curse-how-limits-to-growth.html Cassandra's curse: how "The Limits to Growth" was demonized], 15/09/2011</ref>

בשנת 1997 העיר הכלכלן האיטלקי Giorgio Nebbia כי הראקציה נגד המחקר בספר נובעת לפחות מ-4 חזיתות שונות: האחת היא מצד אלו שראו בספר איום על העסקים והתעשיות שלהם. השנייה היא מצד [[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלנים נאו-קלאסיים]] שראו בספר איום על היכולת שלהם לייעץ בנושאי מדיניות כלכלית. הכנסייה הקתולית הייתה צד נוסף שהתנגד לספר בגלל הרעיונות שבו הנוגעים ל[[גידול אוכלוסין]] ו[[פיצוץ אוכלוסין]]. חזית רביעית הייתה מצד השמאל הפוליטי במדינות מערביות באותן שנים, שראה במחקר מזימה של האליטות השולטות, כדי לשטות בעובדים כך שיאמינו שגן העדן הפרולטרי הוא לא מטרה ברת השגה. רשימה זו אינה כוללת את הימין הפוליטי (שרואה בספר מזימה של השמאל כדי לעודד שליטה ממשלתית), אנשים שמאמינים בצמיחה אינסופית, פוליטיקאים שמחפשים פתרונות קלים לכל הבעיות, ורבים אחרים. עם הזמן המתקפות הרבות על הספר הצליחו להציג אותו בעיני רבים כדוגמה לספר מופרך.<ref name="bardi2011"/> 

===ביקורת מצד כלכלנים===
זמן קצר לאחר פרסום הספר, החלו [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] פוליטיקאים ומדענים בולטים לתקוף אותו. הם תקפו את המתודולוגיה, את המודל הממוחשב, את החישובים, את הרטוריקה ואת האנשים מאחורי הפרוייקט.<ref name="Atkisson2010">Alan Atkisson (2010). [http://www.earthscan.co.uk/Portals/0/pdfs/Believing_Cassandra_Ch1.pdf Believing Cassandra: How to be an Optimist in a Pessimist's World], Earthscan, p. 13.</ref>. הכלכלן הנרי וילץ' (Henry C. Wallich) מאוניברסיטת ייל, הסכים כי [[צמיחה כלכלית|צמיחה]] אינה יכולה להמשיך לנצח, אבל טען כי סוף טבעי לצמיחה עדיף על התערבות. וילץ' טען כי [[טכנולוגיה]] יכולה לפתור את כל הבעיות שמדווז ושותפיה מודאגים לגביהן, אבל רק אם הצמיחה תמשיך בקצב מהיר. על ידי עצירת הצמיחה מוקדם מידי, הזהיר ווילץ' "נדון מיליונים לעוני נצחי".<ref name="Atkisson2010"/> 

הכלכלן [[רוברט סולו]] (Robert M. Solow) מ-MIT, טען ב-1972 כי התחזיות ב"גבולות לצמיחה" מבוססות על נתונים שאין להם בסיס חזק.<ref>Robert M. Solow, Newsweek, March 13, 1972, page 103</ref> ד"ר אלן קנסי (Allen Kneese) וד"ר רונלרד ריקאר (Ronald Riker) מארגון Resources for the Future הצהירו "הכותבים מבססים את הטיעונים שלהם על ידי שהם מאפשרים לחלק מהדברים לצמוח בצורה מעריכית וחלק לא. [[אוכלוסין]], [[הון]] ו[[זיהום]] צומחים בצורה מעריכית בכל המודל, אבל טכנולוגיות להרחבת המשאבים, ובקרה על זיהום גדלות, אם בכלל, בצורה דיסקרטית".<ref>Newsweek, March 13, 1972, page 103.</ref>

[[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלן הנאו-קלאסי]] [[לורנס סאמרס]] שהיה באותה תקופה הכלכלן הראשי של [[הבנק העולמי]] אמר בראיון בשנת 1991: "אין גבול ל[[כושר הנשיאה]] של [[כדור הארץ]] שעלול לחייב בכל עת בעתיד הנראה לעין. אין סיכון לאפוקליפסה עקב [[ההתחממות הגלובלית]] או כל דבר אחר. הרעיון שצריך לשים מגבלות לצמיחה בשל גבולות טבעיים הוא טעות עמוקה, אשר אם פעם תצבור השפעה, תהיה לה עלויות חברתיות מזעזעות". 
 
המבקרים טענו כי כותבי הספר מודים שהם מקבלים את הטענה כי משאבי אנרגיה ומינרלים יכולים לגדול בעתיד, וכנראה יעשו זאת. וכי קצב הצריכה יכול גם הוא לרדת. אי לכך, יש צורך לעדכן את קצב הדלדול התאורטי של כל משאב, כאשר מבוצעים גילויים חדשים, טכנולוגיות חדשות ואופנות חדשות. מחברי הספר ענו לביקורת זו - כדי להתגבר על אי-וודאות זו, הציעו מחברי הספר גבול עליון של זמן אזילת משאבים, שחושב על ידי כך שהם ביצעו תרגיל תאורטי שבו מכפילים את כמות המשאבים המתכלים. אפילו במצב זה, אם מניחים כי קצב הצריכה הממוצע ממשיך לגדול, כמעט כל משאבי המינרלים והאנרגיה החשובים יגמרו בתוך 100 שנים מפרסום הספר (כלומר עד 2070). אפילו אם המשאבים גדולים פי 2 ממה שצפוי, המשך הגידול בקצב הצריכה העולמי עדיין יוביל לכילוי מהיר של מאגרי משאבים אלה. <ref>http://www.clubofrome.org/docs/limits.rtf</ref>

===ביקורת על אזילת משאבים מתכלים===
חלק גדול מהביקורת כלפי "גבולות לצמיחה", כולל פרסומים בספרים ובירחונים מקצועיים, מקורו בטענת "איש קש" נפוצה לגבי תחזית שכביכול מופיעה בו לגבי גמר [[משאבים מתכלים|המשאבים המתכלים]] עד סוף המאה ה-20. היות והתכלות כזו לא התרחשה, סימן כביכול שהספר טעה. 

טענה כזו הושמעה על ידי קבוצת כלכלנים במאמר בניו יורק טיימס (Passel 1972) וחזרה שוב במאמר של רונלד ביילי (Ronald Bailey), העורך המדעי של עיתון פורבס, בשנת 1989. ביילי תקף את [[ג'י פורסטר]] שהגה את המתודולוגיה של [[דינמיקת מערכות]] וכתב כי:<ref>Bailey, Ronald 1989, “Dr. Doom” Forbes, Oct 16, p. 45</ref><ref name="bardi2011"/> 

"הספר גבולות לצמיחה חזה כי בקצב הגידול של 1972, ה[[זהב]] בעולם יגמר עד 1981, ה[[כספית]] עד 1985, הבדיל עד 1987, אבץ עד 1990, [[נפט]] עד 1992, [[נחושת]], עופרת ו[[גז טבעי]] יתכלו עד 1993."

הביקורת של ביילי מוטעית. הוא ביצע ציטוט חלקי מאוד של הספר וביקר אותו מחוץ להקשר. בטבלה 4, בפרק השני של הספר (שמתאר מגבלות שונות על הצריכה) הוא מצא טבלה שבה יש עמודה אחת שמתארת את הזמן שבו בקצב הגידול הנוכחי יתכלו המשאבים (בהנחה שלא יהיו גילויים חדשים). לאחר מכן הציג את הנתון הזה כ"תחזיות" העיקריות של ספר, וביסס את הביקורת שלו על זה, תוך שהוא מתעלם לגמרי משאר הספר.<ref name="bardi2011"/> ביקורת כזו מתעלמת מכך שארגונים רבים כיום מבצעים דבר דומה לגבי משאבים מתכלים (לדוגמה מחשבים כמה זמן יספיקו מאגרים מוכחים של נפט בקצב שאיבה נתון), וכי מדובר במשוואה אחת מתוך מאות משוואות שהוזנו למודל של הספר - משוואות אחרות לדוגמה מניחות שניתן לגלות משאבים נוספים ואילו מנגנון נוסף מתאר תהליך של דלדול איכות העופרות שמתגלות בגלל שהמאגרים הגדולים והעשירים ביותר מתגלים ומופקים תחילה בגלל שהרווחיות שלהם גדולה יותר. הטענה של ביילי שגויה גם מבחינה אחרת שכן שחלקו הגדול של הספר מבוסס על הרצות מודל ממוחשב שמתייחס לדינמיקה שמתרחשת במהלך המאה ה-21. 

למרות שהביקורת של ביילי ניתנת להפרכה בקלות, היא הפכה ל[[מיתוס]] נפוץ אודות הספר. לדוגמה הכלכלן William Nordhaus פרסם מאמר בשם “Lethal Models" משנת 1993, במענה למהדורה השנייה של הספר. אחת התגובות למאמר היא של Robert Stavins, כלכלן מהארווארד שחוזר בו על הטענה השגויה של ביילי.<ref>Nordhaus W. D., 1992, “[http://www.brookings.edu/~/media/Projects/BPEA/1992%202/1992b_bpea_nordhaus_stavins_weitzman.PDF Lethal Models]” Brookings Papers on Economic Activity 2, 1 Passel, P., Roberts, M., Ross L., 1972, New York Times, April 2 </ref> 

עד היום ביקורת זו נפוצה למדי. מתיו סימונס (Matthew Simmons) מעיר בשנת 2000 שהוא קרא את הטענה במאמר ב-Foreign Affairs וכן כטענה לכישלון הספר מאת John Lichtblau, מי שעמד בראש Petroleum Industry Research Foundation בכנס באוניברסיטת ריס באותה שנה.[http://www.resilience.org/stories/2000-09-30/revisiting-limits-growth-could-club-rome-have-been-correct-after-all-part-one] מט רידלי, המחבר של [[האופטימיסט הרציונלי (ספר)|האופטימיסט הרציונלי ]][http://blogs.haaretz.co.il/orikatz/311/] חוזר בספרו על הטענה, ורומז על כך ש"מלתוסיאניים" (תחת הכותרת "גבולות לצמיחה") מניחים שהכמות הנוכחית של חומרי גלם שיש לנו אינה יכולה לגדול. [http://www.rationaloptimist.com/blog/the-strange-lack-of-limits-to-growth.aspx]

מי שהעיר על טעות נפוצה זו בהבנת הספר הוא לדוגמה הפיזיקאי האוסטרלי גראהם טרנר.<ref name="turner2008"/> וכן הכימאי-הפיזיקלי Ugo Bardi, מחבר הספר "קללת קסנדרה". <ref name="bardi2011"/>

===הכללת טכנולוגיה ירוקה ותגובות שווקים במודל עולם 3===
ביקורת אחרת על המודל הייתה כי הוא מתעלם מ[[התפתחויות טכנולוגיות]] היכולות למנוע את [[השפעה סביבתית|הרס הסביבה]] ומהיכולת של [[שוק חופשי|השווקים החופשים]] להתאים את עצמם למצבים משתנים עקב גמישותם.

בתגובה לביקורת זו עודכן המודל ונוספו אליו השפעות הטכנולוגיה שנעשו בשלושים השנים האחרונות: [[הגבלת ילודה,]] טכנולוגיות ירוקות בחקלאות, [[שימור אנרגיה]] וכו'. בנוסף טוענים המחברים כי טכנולוגיה ושווקים הם יצירות המממשות את המטרות של החברה האנושית היוצרת אותם. אם מטרות החברה האנושית הן שימוש בטבע לצרכיה, העשרת האליטות דרך מוסד [[רווח כלכלי|הרווח]] וחשיבה לטווח קצר, הרי כלל הטכנולוגיות שיפותחו וכלל פעילות השווקים החופשיים לא תמנע בהכרח את המשך המגמה הנוכחית של הרס כדור הארץ.

בנוסף, טוענים המחברים, היות ו[[הביוספרה|המערכת האקולוגית]] ממשיכה לתפקד גם כשהיא במגמת קריסה, כשהשווקים יתחילו לקבל 'איתותים' אודות הקריסה, יהיה מאוחר מידי מכדי לתקן את העיוותים וכל גמישות השווקים לא תעמוד להם לעצור את ההתמוטטות.

בשנת 2008, כתב Peter A. Victor כי למרות שמדווז ושותפיה העריכו בצורה חלשה מידי את תפקידו של מנגנון מחירי השוק בביצוע של התאמות, המבקרים שלהם ביצעו הערכת יתר של מנגנון זה. הוא הצהיר כי "גבולות לצמיחה" היה בעל השפעה משמעותית על התפיסה של [[סביבתנות|נושאים סביבתיים]] וציין כי המודלים בספר נועדו להיחשב כתחזיות "רק במובן הצר ביותר של המילה." כפי שכותבי הספר עצמם ציינו. <ref>Peter A. Victor (2008). ''Managing Without Growth'',Edward Elgar Publishing, pp. 92-93, ISBN 978-1-84720-078-5</ref>

==מידת התממשות התחזיות, השפעות ומחקרי המשך==
הספר גבולות לצמיחה פורסם בשנת 1972, והיו לו השלכות נרחבות. הספר תורגם ל-30 שפות, ונמכר במיליוני עותקים. מבחינה מדעית הוא קידם את שימוש במתודולוגיה של [[דינמיקה של מערכות מורכבות]] של [[ג'י פורסטר]] במחקרים ב[[אקולוגיה]] וב[[מחקר סביבתי]]. על ידי שילוב של הנתונים הכלכליים והסביבתיים זה היה המודל העולמי האינטגרטיבי הראשון.<ref name="turner2008"/> 

למרות הדיון הנרחב, והעובדה שהספר עורר הדים רבים, ההמלצות המרכזיות שלו של שינוי מדיניות והתנהגות דרסטיים כדי למנוע קריסה לא ננקטו, והגידול באוכלוסיית העולם, בניצול משאבים ובצמיחה כלכלית המשיכו, כפי שהמחברים עצמם מבחינים בצער בשנת 2004. 

[[קובץ:Commodity price index.png|400px|ממוזער|אינדקס מחירי הסחורות של הבנק העולמי. ב-11 השנים מאז שנת 2000, התייקרו חומרי הגלם פי 3 והאנרגיה התייקרה פי 3.5. בנוסף לעליה במחיר, יש גם עליה בתנודתיות המחירים. ההסבר לכך שמחירי חומרי גלם גבוהים גורמים למיתון כלכלי שמוריד את הביקושים להם עד לשלב נוסף של עליה בביקושים ועלייה נוספת של המחירים. מגמות אלה מתאימות למודל הייחוס של הספר גבולות לצמיחה ולתאוריית [[שיא תפוקת הנפט]] שעוסקת בהתייקרות אנרגטית ובהשלכותיה.]]

במחקר משנת 2009 שפורסם בירחון סיינטיפק אמריקן, מציינים הכותבים כי "הערכים שנחזו על ידי מודל גבולות לצמיחה והנתונים האמיתיים לשנת 2008 הם קרובים מאוד." <ref>Hall, C. & Day, J. Revisiting the Limits to Growth After Peak Oil. American Scientist, 97 (2009): 230 -238.</ref> 

ממצאים אלה עקביים עם מחקר שפורסם בשנת 2010 במגזין Smithsonian, בשם "השוואת גבולות לצמיחה עם שלושים שנים של מציאות", שנכתב על ידי הפיזיקאי האוסטרלי גראהם טרנר. טרנר טען כי השוואת התסריטים במודל לנתוני אמת ב-30 השנים מאז נכתב הספר מצביעה על כך שהתרחיש של "עסקים כרגיל" הוא המתאים ביותר לנתונים שנאספו עד כה. לפי תרחיש זה מתרחשת קריסה של המערכת העולמית באמצע המאה ה-21 כתוצאה ממחסור במשאבים מתכלים. תרחישים אחרים המניחים שיפור המצב על ידי שינויי התנהגות ומדיניות או שיפורים טכנולוגיים לא מתאימים לנתונים שנאספו עד כה.<ref name="turner2008">[http://www.csiro.au/files/files/plje.pdf השוואות גבולות לצמיחה עם שלושים שנים של מציאות], Graham Turner, CSIRO, 2008</ref> [http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3567560,00.html]

בשנת 2011, Ugo Bardi ניתח את "גבולות לצמיחה", את המתודות שלו, ואת הביקורת והקבלה שלו לאורך ההיסטוריה. הוא הסיק כי "האזהרות שקיבלנו ב-1972... הופכות להיות יותר ויותר מדאיגות כשדומה שהמציאות עוקבת בצורה הדוקה אחר העקומות שהתרחיש יצר." <ref>Ugo Bardi. [http://www.springerlink.com/content/978-1-4419-9415-8#section=899088&page=1&locus=4 The Limits to Growth Revisited]. Springer]] 2011 p.3</ref>

בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 החלו להיווצר מקרים בהם ההשפעות הסביבתיות של הצמיחה גורמות לצמצום הכלכלה. הדבר קורה בעיקר בשל ההשפעות של שינויי אקלים. בהתחלה זה קרה במדינות עניות כמו באפריקה מדרום לסהרה או בסוריה. אבל אחר כך תופעות כאלה החלו להתרחש גם במדינות עשירות. כך לדוגמה ההוריקן "הרווי" שעוטצמתו התגברה עקב שינויי האקלים צמצם את כלכלת ארצות הברית לפחות למשך חודש ויתכן ומחק את הצמיחה הכלכלית לרבע שנה{{הערה|Reuters [http://nypost.com/2017/10/06/us-economy-lost-33000-jobs-in-september-as-hurricanes-hit-hiring/ Economy posts first job loss in six years as hurricanes hit hiring] 06.10.2017, New York Post}}.

בשנת 2019 התברר שכלכלת אנגליה הצטמקה בגלל הברקסיט - היציאה המתוכננת של אנגליה מהאיחוד האירופי. יש השערות שמימוש הברקסיט יביא לצמצום יותר משמעותי ולהשפעות חזקות על הכלכלה העולמית{{הערה|Julia Horowitz, CNN Business [https://edition.cnn.com/2019/08/09/economy/uk-gdp-brexit UK economy shrinks for first time since 2012. Brexit could tip it into recession] 9 באוגוסט 2019, CNN}}. אחת הסיבות העיקריות של הברקסיט היא זרם הפליטים שנוצר עקב שינויי האקלים{{הערה|Ian Johnston Environment Correspondent [https://www.independent.co.uk/environment/brexit-climate-change-al-gore-says-global-warming-syria-war-helped-leave-vote-a7645866.html Climate change helped cause Brexit, says Al Gore] 23 במרץ 2017, The Independent}}. ישנם ארצות שרוצות גם לצאת מהאיחוד בגלל אותה הסיבה. אם יקרוס האיחוד האירופי ההשלכות לכלכלה העולמית יהיו עוד יותר קשות. אם אפשר להמשיך בצמיחה הכלכלית ללא פגיעה באקלים המשמעות היא רק שאין טעם להשקיע בגז, פחם ונפט. לעומת זאת אם עקב [[השפעות סביבתיות, חברתיות ובריאותיות של אנרגיות מתחדשות]] זה לא אפשרי, זה יכול להיות סימן לחציית גבול טבעי לצמיחה. כמו כן זה אומר שהשקעה במלחמה ויצירת אי יציבות היא בעייתית כי היא מביאה להתגברות זרם הפליטים ומכאן להתכווצות הכלכלה.

יש הבדל הין התחזיות של מדעני האקלים למה שקורה בפועל לדוגמה עם הברקסיט. לדוגמה תחזית שיצאה ב-2019 אומרת שעד שנת 2100 שינויי האקלים יצמצמו את התמ"ג ב-7.22%{{הערה|
Thomas Franck [https://www.cnbc.com/2019/08/20/climate-change-to-slow-global-economic-growth-new-study-finds.html Climate change to slow global economic growth, new study finds] 20 באוגוסט 2019, CNBC}}. אבל מכיון שהפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים צופה גדילה ב 700% עד 2100{{הערה|הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the
Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp. עמוד 24] 2015}} התוצאה תהיה שבמקום לגדול ב-700 זה יגדל ב-630, כלומר לא נורא כל כך. לעומת זאת מה שקורה בפועל הוא שכבר ב 2019 קיים צמצום כלכלי נטו: כלומר ההפסד גדול מהרווח, יש סבירות ששינויי האקלים לא מאטים את הצמיחה אלה פשוט מונעים אותה ומצמצמים את הכלכלה.

==ראו גם== 
* [[דונאלה מדווז]] - אחת מכותבות הספר וה"רוח החיה" מבין כותביו. 
* [[מעבר לגבולות (ספר)]] - סיכום ספר ההמשך משנת 1992. 
* [[מערכות מורכבות]] - הרקע התאורטי של הספר
* [[עולם 3]] - המודל הממוחשב שפותח ב-MIT והיווה בסיס לכתיבת הספר. 
* [[הגבולות החברתיים לצמיחה]] - ספרו של הכלכלן [[פרד הירש]]
* [[כלכלה אקולוגית]] גישת מחקר של הכלכלה כתת מערכת של המערכת האקולוגית. 
* [[שיא תפוקת הנפט]] - מודל מפורט יותר של התייקרות אנרגטית בתחום ה[[נפט]] בפרט וה[[אנרגיה]] בכלל. 
* [[התמוטטות (ספר)]] - ספרו של [[ג'ארד דיימונד]] שבוחן היסטוריות של חברות שהתמוטטו. 
* [[נאורו]] דוגמה להתמוטטות של אי מודרני. 
* [[גבולות פלנטריים]] - מאמר בעל גישה דומה המסתכל על גבולות אקולוגיים לצמיחה בצורה מפורטת יותר.
* [[כלכלת מצב יציב]] - הצעתו של [[הרמן דיילי]] ל[[כלכלה בת קיימא]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Limits_to_Growth גבולות לצמיחה] בוויקיפדיה האנגלית
*[http://www.amazon.com/gp/product/193149858X/002-8854432-4472056?v=glance&n=283155 גבולות לצמיחה] הספר באתר אמזון
*[http://www.sustainer.org/pubs/limitstogrowth.pdf תקציר הספר (pdf)]
*[http://www.lem.sssup.it/WPLem/files/2006-15.pdf בחינת סוגיות מהספר, 2006] נייר עבודה, Giovanni DOSI (מח' כלכלה וניהול, פיזה), Marco GRAZZI
* [http://www.csiro.au/files/files/plje.pdf A comperison of the limits to Growth with the therty years of realety], Graham Turner, CSIRO Working papers, june 2008 מחקר המשווה את התחזיות של הספר גבולות לצמיחה עם נתונים שנאספו במשך 30 שנה
* [http://cassandralegacy.blogspot.co.il/2011/09/cassandras-curse-how-limits-to-growth.html קללת קסנדרה: כיצד עבר "גבולות לצמיחה" דמוניזציה], 2011 בבלוג "מורשת קסנדרה"
* [http://cassandralegacy.blogspot.co.il/2011/06/limits-to-growth-revisited.html על הספר "בחינה מחדש של גבולות לצמיחה" מאת Ugo Bardi] בבלוג "מורשת קסנדרה", 2011
* [http://www.resilience.org/stories/2000-09-30/revisiting-limits-growth-could-club-rome-have-been-correct-after-all-part-one Revisiting The Limits to Growth: Could The Club of Rome Have Been Correct, After All? (Part One)] Matthew Simmons, Sep 30, 2000 
* [http://www.brookings.edu/~/media/projects/bpea/1992%202/1992b_bpea_nordhaus_stavins_weitzman.pdf בחינה מחדש של "גבולות לצמיחה"] [[וויליאם נורדהאס]], 1992
* [http://econ.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/EXTDEC/EXTDECPROSPECTS/0,,contentMDK:21574907~menuPK:7859231~pagePK:64165401~piPK:64165026~theSitePK:476883,00.html אינדקס מחירי הסחורות של הבנק העולמי]
* [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1556117 בעשרים שנה: צריכת משאבי הטבע בעולם זינקה ב-40%] דו"ח של סוכנות הגנת הסביבה של האו"ם מ-2011 מסכם מגמות של 20 שנה בתחום. צפריר רינת, 03.11.2011, הארץ
* [http://eplca.jrc.ec.europa.eu/uploads/rawmat-Yellishetty-Abiotic-Resource-Depletion-LCA-Where-From-Here.pdf Abiotic Resource Depletion & LCA: Where From Here?], Dr Mohan Yellishetty,מצגת על משאבים מתכלים ומגמות שלהן לפי ניתוח מחזור חיים, נובמבר 2012

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{צמיחה כלכלית}}
{{מערכות מורכבות}}
{{כלכלה נאו-קלאסית}}
{{קיימות}}
{{אוכלוסין}}
{{חקלאות}}
[[קטגוריה:ספרי עיון]]
[[קטגוריה:ספרי מערכות]]
[[קטגוריה:ספרי כלכלה אקולוגית]]
[[קטגוריה:קיימות]]
[[קטגוריה:צמיחה כלכלית]]
[[קטגוריה:אוכלוסין]]
[[קטגוריה:כדור הארץ]]
[[קטגוריה:שיא תפוקה]]
[[קטגוריה:כלכלת מצב יציב]]
[[קטגוריה:תהליכים ארוכי טווח]]
[[קטגוריה:חקלאות]]