הצגת המקור של הדף "בנייה ירוקה"

[[תמונה:Matawa Straw Bale Library IMG 1443.JPG|left|thumb|300px|ספרייה במדינת וושינגטון [[בנייה בחבילות קש|הבנויה מחבילות קש]]. במדינות קרות יותר מקובל להשתמש בשלד פנימי כדי להתמודד עם עומס נוסף הנגרם למבנה בזמן בתקופות מושלגות.]]
'''בנייה ירוקה''' היא אוסף של שיטות תכנון ובינוי שנועדו להקטין את [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] של בניינים ויישובים על ידי הקטנת השימוש שלהם ב[[אנרגיה]], [[מים]] ו[[חומרי גלם]], ועל ידי הקטנת [[השפעה סביבתית|ההשפעה של מבנים על הסביבה]] ובריאות האדם. זאת על ידי שיפורים של המיקום, התכנון, הבנייה, התפעול, התחזוקה וההריסה - [[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים המלא]] של הבניין. 

==השפעה סביבתית של בניינים==
לבניינים יש [[השפעות סביבתיות]] נרחבות, ולכן לבנייה ירוקה יש חשיבות להחלשת השפעות אלה. 

לפי סוכנות ההגנה על הסביבה בארצות הברית, בניינים שם אחראים ל:
* 39% מצריכת ה[[אנרגיה]] ו-68% מצריכת החשמל. 
* 12% מצריכת ה[[מים]]
* 38% מפליטות ה[[פחמן דו חמצני|פחמן הדו חמצני]].<ref>[http://www.epa.gov/greenbuilding/pubs/gbstats.pdf/ ''Buildings and the Environment: A Statistical Summary''] U.S. Environmental Protection Agency, December 2004</ref>

==שימור אנרגיה==
לפי ספרו של הפיזיקאי הבריטי דיוויד מקיי, [[אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם (ספר)|אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם]], צריכת האנרגיה לשם חימום וקירור הבית צורכת 37 קוט"ש ליום לאדם (בהנחה שבדירה גרים בממוצע 2.3 אנשים), שהם 19% מסך צריכת האנרגיה הכוללת של בריטי ממוצע, (בהשוואה לדוגמה ל-20% שהם תרומת נסיעות [[יוממות]] ב[[מכוניות]]). לעומת זאת, הקמת הבית, בהנחה שהבית מחזיק 100 שנים, מצריכה השקעת אנרגיה של 1 קוט"ש ביום לנפש.

[[שימור אנרגיה]] בבניה משתמשת בשילוב של אלמנטים שונים כמו שיפור הבידוד, [[הצללה]], [[תאורת אור יום|תאורה טבעית]], [[מסה תרמית]], [[משאבת חום]], [[גג ירוק]], ועוד כדי לשמור על טמפרטורה נעימה בתוך הבית תוך חסכון גדול באנרגיה. 

פרוייקט [[BedZED]] באנגליה נועד כדי להדגים בניין שצריכת האנרגיה שלו היא אפסית, על ידי שילוב של בידוד, תאורה טבעית, ושימוש ב[[אנרגיות מתחדשות]] כמו [[ביו-מאסה]] ו[[פאנלים סולאריים]]. 

==חסכון במים==
רוב [[טביעת רגל מימית|טביעת הרגל המימית]] של בני אדם היא לא בצריכה ישירה של מים לשתייה, בישול, רחצה ושירותים אלא מים המשמשים לגידול [[מזון]] וכן לייצור [[מוצרים]]. צריכת מים לגידול [[מזון מהחי]] דורשת כמות מים גדולה יותר ולכן, [[צמחונות|תזונה צמחונית]] ו/או [[פשטות מרצון]] הן בעלות ההשפעה הגדולה ביותר על צריכת המים הכוללת שלנו. 

בצריכת המים הישירה, כמות המים הגדולה ביותר משמשת לשם שטיפת אסלות בשירותים. לכן שיטה מרכזית לחסכון במים בבתים היא שימוש ב[[מים אפורים]]. דרך להקטין את הזיהום מהכביסה היא [[כביסה אקולוגית]]. גם [[ניקיון ידידותי לסביבה]] מוריד את צריכת המים, שכן הוא מקטין את עומס [[זיהום המים]], גם [[שמפו טבעי]] מוריד את רמת זיהום המים. 

==איכות חיים והשפעות בריאותיות==
{{להשלים}}

==העלות הכלכלית של בנייה ירוקה==
לפי מחקר שערכה "מועצת העסקים העולמית לפיתוח מקיים" (WBCSD) המחיר של בניין ירוק גבוה רק בכ-5% ממחירו של בניין רגיל. לפי סקר של המועצה גורמים בענף הבנייה העריכו את ההפרש בעלות בכ-17% ואילו את אחוז התרומה ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]] בכ-19% (למעשה כ-40%). <ref>[http://www.greenerbuildings.com/news_detail.cfm?NewsID=35782]</ref>

==בנייה טבעית==
{{הפניה לערך מורחב|בנייה טבעית}}
[[בנייה טבעית]] משתמשת בחומרים טבעיים כמו [[בנייה בחבילות קש]] [[בנייה באדמה]], שימוש ב[[אדמה נגוחה]], [[בנייה בעץ]] ועוד [[חומרים מתחדשים]]. שיטות בנייה טבעית יכולות להוזיל בצורה משמעותית את עלות הקמת הבית, להוזיל את עלויות התחזוקה ולאפשר [[שימור אנרגיה]], לאפשר [[העצמה]] ובנייה בשיטת [[עשה זאת בעצמך]], כדי לחסוך ב[[משאבים מתכלים]] כמו [[בטון]], חצץ, חול ים ועוד. 

החסרונות של בנייה טבעית היא שהיא לא תמיד עומדת בתקנים ולכן קשה יותר להשיג אישורים עבורה. כמו כן קשה לבנות בסוג כזה של בנייה בניינים גבוהים, במדינות [[צפיפות אוכלוסין|צפופות]] הדבר יכול להוות חסרון. אם כי, לפי המתכנן העירוני יודן רופא, שכונת פלורנטין היא אחת הצפופות בארץ עם בתים נמוכים.

==תכנון עירוני בר-קיימא==
{{הפניה לערך מורחב|פרבור}}
ההשפעה הסביבתית של בניינים לא נוגעת רק להשפעות של הדיירים כאשר הם בתוך הבניין אלא להתנהגות הכוללת שלהם בסביבה העירונית. דפוסים של [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] מעודדים שימוש ב[[מכונית]] ומדכאים שימוש ב[[תחבורה בת קיימא]] - [[תחבורה ציבורית]], [[תחבורת אופניים]] ו[[הליכה ברגל]], הם גוררים הגדלה של [[אי שוויון תחבורתי]] וייקור של שירותי רשת נפרשים (כמו חשמל, טלפוניה, ביוב, מים, שיטור). כך לדוגמה הפרישה המשתרעת של הפרברים, ותכנון שלהם כעצי תנועה (כניסה ויציאה אחת מהשכונה) מקשים אל שירות יעיל באמצעות תחבורה ציבורית, ומאריכים מרחקי הליכה. צפיפות הבינוי הנמוכה של הפרברים פירושה כיסוי שטח נרחב ב[[בטון]] וב[[אספלט]] דבר שמקשה על חלחול מים למי-התהום וגורם ל[[זיהום מים]], ופוגע ב[[מערכות אקולוגיות]] על ידי [[קיטוע שטחי מחיה]]. הפרברים והשימוש הנרחב ברכב פרטי גוררים [[השפעות חיצוניות של רכב פרטי|השפעות שליליות רבות]] הן בפרברים עצמם והן בערים שסביבן הם נבנים, כגון [[זיהום אוויר]], [[פקקי תנועה]], [[חניה|מחסור בחנייה]], [[תאונות דרכים]], [[ייקור הדיור]] ועוד. דרך ניתוח של כלל ההשפעות הסביבתיות של עיר היא [[אקולוגיה עירונית]].

כדי להקטין את נזקי הפרבור, קם זרם התכנון של [[עירוניות מתחדשת]] שמשתמש בצעדים כגון [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[שבילי אופניים]], [[בנייה מרקמית]], [[עירוב שימושי קרקע]], [[רחוב ידידותי להולכי רגל]], הגברת הקישוריות בין רחובות ועוד אלמנטים רבים כדי להפוך את הערים לנעימות יותר לבני אדם, להוביל לחסכון באנרגיה ולהקטין את ההשפעות הסביבתיות. בנוסף הדבר אמור לשפר את הבריאות על ידי עידוד של [[תחבורה פעילה]] ולשפר את [[הון חברתי|ההון החברתי]] על ידי שיפור הקשרים החברתיים, [[הורדת פשיעה באמצעות תכנון עירוני]] ושיפור הנגישות לעבודה, השכלה ושירותים עירוניים נוספים.

==ראו גם==
*[[תו תקן לבנייה ירוקה בישראל]]
*[[בנייה בחבילות קש]]
*[[תקן LEED לבנייה ירוקה]]
*[[עירוניות מתחדשת]]
* [[המועצה הישראלית לבנייה ירוקה]]

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.forum15.org.il/%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%94-%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a7%d7%94 בנייה ירוקה] באתר [[פורום ה-15]]
* [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/GreenBuilding/Pages/default.aspx בנייה ירוקה] באתר [[המשרד להגנת הסביבה]]
* [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/GreenBuilding/Pages/greenconstructionisrael.aspx מבנים ירוקים בישראל] באתר [[המשרד להגנת הסביבה]]
* [http://www.architecture.org.il/art_bniya.php#C3 בניה ירוקה- מאמרים ומפרטים טכניים] 
* [http://www.bniya.com/v1/start.php?ln=heb&main_id=18 בנייה ירוקה ב"אתר בנייה"]
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Green_building בניה ירוקה] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://www.greenerbuildings.com www.greenerbuildings.com] מרכז מידע לבנייה ירוקה
* [http://www.green.org.il/yarok/12-012007/html/sachnin.htm כי מסכנין תצא בשורה, "ירוק ברשת"]
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/906575.html שיח ישראלי על אי תנועה] תקן סביבתי לרשויות מקומיות, צפריר רינת, הארץ, 24.9.2007
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/862091.html אם כבר בונים מגדל בניין] אסתר זנדברג, 25.5.2007, הארץ
* [http://www.calcalist.co.il/consumer/articles/0,7340,L-3231428,00.html בנייה מתחשבת בסביבה? לא בישראל] על מיעוט המבנים העומדים בתקן הירוק, דקל גודוביץ, כלכליסט, 4.3.2009
* [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-4068820,00.html הממשלה אישרה בנייה ירוקה? אל תבנו על זה] יעל דראל, ynet 17.5.2011
* [http://www.ecocity.co.il/Lobby.asp?Parent=2 בנייה ירוקה בתל אביב] האתר של אקוסיטי לבנייה ירוקה ובת קיימא בתל אביב
* [http://www.youtube.com/watch?v=Lg9qnWg9kak&feature=player_embedded דירה עם קירות זזים] סרטון ביוטיוב על דירה קומפקטית לחסכון במקום בהונג-קונג
* [http://www.ilgbc.org/download/files/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%20%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA%20%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%AA%20%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94%20%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%94%2012.3.pdf עלויות בניה ירוקה בבנייני מגורים בישראל], מחקרם של חגי קוט וד"ר דוד כ"ץ, המועצה הישראלית לבניה ירוקה, 1.5.2013
* אסתר זנדברג, [https://www.haaretz.co.il/gallery/architecture/environment/.premium-1.2182212 מי באמת מחויב לבנייה ירוקה], הארץ, 5.12.2013
* דותן לוי, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3707673,00.html לשימוש עצמי: קירות קנביס, טיח שיש מארמונות מרוקו ותקרה מקרשים משומשים], כלכליסט, 15.2.2017
* צפריר רינת, [https://www.haaretz.co.il/news/science/zafrir/.premium-1.4192410 כמה אנרגיה יכול בית ירוק לחסוך?], הארץ, 21.6.2017
* [[נעמה ריבה]], [https://www.haaretz.co.il/gallery/architecture/.premium-MAGAZINE-1.5848169 עוד לא מאוחר לתקן את תקן הבנייה הירוקה], דה מרקר, 4.3.2018

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{אקולוגיה עירונית}}
{{אנרגיה}}
{{קיימות}}
[[קטגוריה:בנייה ירוקה|*]]
[[קטגוריה:אקולוגיה עירונית]]
[[קטגוריה:קיימות]]
[[קטגוריה:עיצוב מקיים]]