הצגת המקור של הדף "אינפלציה"

בהגדרה כללית, '''אינפלציה''' (באנגלית: '''Inflation''') היא "התנפחות" ; מצב בו עצם פיזיקלי, חומרי (בעל מסה), עולה במדד הנפח (volume) אך לא במדד המסה (mass); דוגמה מוחשית היא ניפוח בלון; הבלון גודל בנפח אך לא במסה (המרכיבה את הבלון עצמו). בהתבסס על מינוח זה, ייתכנו למונח הגדרות מעט יותר ספציפיות בתחומים שונים כגון בתאוריות פיזיקליות שנות ("אינפלציה קוסמית"). תהליך הפוך לאינצפלציה הינו [[דיפלציה]].

בתורת הכלכלה, אינפלציה היא עליה מתמשכת וכללית ברמת [[מחיר|המחירים]] של [[שירות כלכלי|שרותים]] ו[[מוצר כלכלי|מוצרים]] לאורך [[תהליך|תקופה של זמן]]<ref name="Barro1997">Barro, Robert J. (1997). Macroeconomics. Cambridge, Mass: MIT Press. p. 895. ISBN 0-262-02436-5.</ref>
<ref name="Blanchard2000">Blanchard, Olivier (2000). Macroeconomics (2nd ed.). Englewood Cliffs, N.J: Prentice Hall. ISBN 0-13-013306-X.</ref> אם יש ב[[כלכלה]] [[כסף]] (להבדיל מ[[כלכלת חליפין]] או [[כלכלה אוטרקית]]), כאשר הרמה הכללית של המחירים עולה, כל יחידה של מטבע יכולה לקנות פחות מוצרים ושירותים. לכן אינפלציה מתוארת ואף מוגדרת לעיתים קרובות כירידה ב[[ערך ריאלי|ערכו הריאלי]] של ה[[כסף]]. מדד מרכזי של אינפלציית מחירים היא שיעור האינפלציה (Inflation rate) - מדד רשמי שמתפרסם ברוב המדינות אחת לתקופה (בדרך כלל אחת לחודש) ומתאר את השינוי על פני זמן במדד המחירים הכללי - בדרך כלל [[מדד המחירים לצרכן]]. ההפך מאינפלציה הוא [[דיפלציה]] - ירידה מתמשכת במחירי המוצרים והשירותים. 

אינפלציה היא סוג של מדד [[מאקרו-כלכלה|מאקרו-כלכלי]] שכן היא מתייחסת לפעילות של כלל המשק ולא לפעילות בשוק אחד. כמו כן זהו מדד ממוצע, שכן ייתכן ואזורים שונים באותה מדינה, או אוכלוסיות שונות חוות רמות אינפלציה שונה (לדוגמה עשירים ועניים). לעיתים קרובות אינפלציה יכולה להוות צורה של [[מס]] סמוי שמטילה הממשלה (או מי שמסוגל להדפיס יותר כסף) על האזרחים - [[מס אינפלציה]]. 

אינפלציה משפיעה על ה[[כלכלה]], ה[[חברה]] ו[[הסביבה הטבעית|הסביבה]] במגוון דרכים שחלקן נחשב שלילי וחלקן נחשב חיובי. הצדדים השליליים של אינפלציה נחשבים גידול בעלויות של החזקת כסף, גידול באי וודאות העתידית של האינפלציה בעתיד שעלולה להרתיע משקיעים מלבצע השקעות וחסכונות, ואם האינפלציה מהירה מספיק היא עלולה לגרור מחסור במוצרים בגלל שצרכנים מתחילים לאגור אותם מחשש לעליית מחירים בעתיד. אינפלציה יכולה להעלות גם [[עלויות עסקה]] או את מחיר התחזוקה של מנגנון ה[[שוק]], שכן צרכנים ויצרנים משקיעים זמן רב יותר בעידכון ובהשוואה של מחירים. כמו כן אינפלציה עלולה לגרור אי שקט חברתי ומחסור ב[[אמון]] ב[[מוסדות חברתיים]] ולפיכך פגיעה ב[[הון חברתי]]. הצדדים הנחשבים חיוביים באינפלציה הם מתן אפשרות לבנק מרכזי לווסת את קצב שער הריבית הריאלי (כדי להחליש [[מיתון כלכלי]], וכן שהדבר מעודד השקעות בפרוייקטים שנצבר בהם [[הון]] שאינו [[הון כספי]] כגון בנייה, תשתיות או [[הון טבעי]]. 

==דרכי מדידת האינפלציה==
כיום האינפלציה נמדדת על ידי חישוב השינויים במדדי מחירים מסויימים, בעיקר [[מדד המחירים לצרכן]] ו[[מדד יוקר המחייה]] מכיוון ששני מדדים אלו עוקבים אחרי המחירים המשפיעים על הצריכה של משקי הבית. קיימים מדדי מחירים אחרים, אולם אין להם חשיבות רבה במדידת האינפלציה. נהוג לפרסם את האינפלציה באמצע כל חודש.

===תחזית האינפלציה ומדידת הצפיות לאינפלציה===
בישראל מפורסמת תחזית אינפלציה שנתית על ידי [[בנק ישראל]] אשר קובע גם את יעד האינפלציה. תפקידו העיקרי של הבנק המרכזי בכל מדינה הוא לשמור על יעד האינפלציה, זאת באמצעות קביעת שער ה[[ריבית]].

'''הציפיות לאינפלציה''' נמדדות על ידי החסרת תשואות [[איגרות חוב|איגרות החוב הצמודות]] (לאינפלציה) של הממשלה מתשואות איגרות החוב הלא-צמודות של הממשלה. בהנחה שהמשקיעים מכוונים לאותו רווח, מבטא ההפרש את צפיית המשקיעים לאינפלציה בתקופה של אורך חיי איגרת החוב.

===מחלוקות סביב מדידת אינפלציה===
יצוין שב[[כלכלת ישראל|ישראל]] מחירי הדירות לקניה אינם נכללים ב[[מדד המחירים לצרכן]], למרות ההשפעה הגדולה של מחירי הדיור על המחירים לצרכן. תחת זאת מחושבים מחירי השכירות, וזאת בטענה שדירות הן בעצם צורה של השקעה וכי מחירי השכירות מהווים אינדיקציה למחיר הקניה. טענה זו שרויה במחלוקת שכן מחירי השכירות אינם תמיד עוקבים אחר מדד מחירי הדירות. דוגמה אחת היא קניה של דירות על ידי משקיעים זרים בנסיון לשמור על כסף שלהם, תכופות בלי להשכיר את הדירה. הטענה שדירה היא סוג של השקעה גם היא שרויה במחלוקת שכן דירה ראשונה מספקת שירותים חיוניים של הגנה מפני מזג אוויר, ביטחון ושירותי איחסון ובכך שונה מנכסים אחרים כגון מניות, וכן הטענה שמדובר בסך הכל בסוג של השקעה היתה צריכה להכליל בדבר זה סוגים אחרים של צריכה כגון קניית חליפות לעבודה, השקעה בהשכלה (לרכישת [[הון אנושי]]) השקעה במכוניות כדי להגיע לעבודה ועוד. מאחר שבשנים האחרונות חלה [[הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל|עלייה חדה במחירי הדירות]], הרי שצורת חישוב זו משפיעה בצורה חזקה על מנגנון מדד המחירים לצרכן ועל מדידת האינפלציה. 

מחלוקת נוספת סביב מדידת אינפלציה היא שימוש ב[[פונקציית מחירים הדונית]] לשם התחשבות ב[[שינויים טכנולוגיים]]. הרעיון הבסיסי בפונקציה כזו היא שאם מכונית בעבר עלתה לנו 100 ש"ח וכיום היא עולה לנות 105 ש"ח מדידה נאיבית של אינפלציה תחשב אחוז אינפלציה של 5% על פני תקופה זו, אבל הטענה של מחירים הדוניים היא שאנחנו איננו מעוניינים במכונית אלא בשירותים שהיא מסוגלת להעניק לנו. אם המכונית כיום נוסעת במהירות גדולה יותר ב-10% נניח, אז אנחנו מקבלים את השירות "מהירות" בצורה טובה יותר. כלומר אם המחירים לא השתנו בעצם קיבלנו מחיר טוב יותר עבור אותם ביצועים. הכנסת הרעיון של מחירים הדוניים לחישוב האינפלציה מכניסה מרכיב [[נורמטיבי]] לחישוב הכלכלי שכן יש צורך לקבוע מהם הפרמטרים הטכניים בהם נתחשב - לדוגמה האם מכוניות מהירות יותר הן אכן ברכה, או שהם יוצרות יותר [[רעש]] ומעלות את הסיכוי ל[[תאונות דרכים]] (כלומר כיצד מתחשבים ב[[השפעות חיצוניות]], האם אנשים באמת נהנים מכמות גדולה יותר של טכנולוגיה או שהם מעדיפים [[פשטות מרצון|פשטות]]? האם מתחשבים גם בהשפעות כמו [[פקקי תנועה]] או [[התחממות עולמית]] ומה עושים לגבי [[התרגלות הדונית]]. 

חישוב האינפלציה מסובך עוד יותר בגלל כניסה של מוצרים חדשים (כמו טלפונים סלולריים) שלא היו בעבר. 

אינפלציה אינה חייבת להיות אחידה בכל רחבי המשק. לדוגמה ייקור הדיור באזור תל-אביב ישפיע על רמת המחירים של שירותי דיור וכן על התשומות של חנויות קמעונאות המוכרות מזון ומוצרי צריכה ודבר זה יגרור אינפלציה בקרב תושבי תל אביב. לעומת זאת תושבי קריית שמונה יכולים באותו זמן לחוש ירידה במחירי הדיור שעשויה אף לגרור ירידה במחירי המזון עקב הוזלת תשומות למוכרים באזור (בהנחה שיש [[תחרות משוכללת]]). באופן דומה, הגיוני לצפות שאינפלציה תשפיע בצורה שונה על [[אי שוויון כלכלי|עניים ועשירים]] - ייקור הדיור ב-10% ישפיע בצורה שונה על העשירון העליון והעשירון התחתון - אחוז ההוצאה של העשירים על דיור מסך התצרוכת שלהם הוא נמוך ביחס לממוצע ואילו אחוז ההוצאה של העניים ביחס לממוצע הוא גבוה, כך שצרכנים שונים עשויים לראות התייקרות שונה באותו אחוז אינפלציה ארצי. מסיבה זו, אינפלציה עשויה לגרור גידול או ירידה בפערים הכלכליים - בהתאם לאופיה. 

לפי [[האסכולה האוסטרית]] (Austrian School) אינפלציה היא גידול בכמות הכסף הזמין בכלכלה ([http://wiki.mises.org/wiki/Austrian_School#Inflation קישור לויקי של האסכולה האוסטרלית]) לדעת הכלכלנים מהאסכולה האוסטרית מדידת האינפלציה כמדד מחירים מטעה משום שהיא מודדת את השלכות הגדלת היצע הכסף במקום את הסיבה.

ההשלכות של טעויות במדידת האינפלציה הן נרחבות. השלכה אחת עלולה להיות הצגה לא נכונה של התפתחות העוני והפערים הכלכליים בחברה על פני זמן. השלכה אחרת עלולה להיות הצגה לא נכונה של [[צמיחה כלכלית]]. בשני המקרים הצגת האינפלציה בצורה נמוכה מידי עלולה ליצור מצג לפיו מצבם של העובדים משתפר בקצב גדול יותר מהמציאות, וכן שיש צמיחה כלכלית גבוהה יותר ממה שיש בפועל.

==סיבות לאינפלציה==
===אינפלציה בתאוריה הנאו-קלאסית===
התאוריה המקובלת ב[[חקר הכלכלה]], [[כלכלה נאו-קלאסית]], מסבירה את האינפלציה כנתק בין הספירה הכלכלית ה'[[ריאלית]]' (של המוצרים) לספירה ה'נומינלית' (של ה[[כסף]]). למעשה מצב בו הערכים הכספיים מבצעים 'תזוזה' בייחס לפעילות הכלכלית ה"אמיתית". ניתן לחלק את הגורמים לאינפלציה לשני תחומים: אינפלציה של צד הביקוש (למוצרים) ואינפלציה של צד ההיצע (למוצרים).

'''אינפלציה של צד הביקוש''' מוגדרת כעליית מחירים עקב עליית ה[[ביקוש]] המצרפי ב[[שוק|שוק המוצרים והשירותים]]. ניתן להגדיר זאת כמצב שבו כלל הצרכנים מצפים שהכסף שיש בידם יתן להם כמות גדולה יותר של מוצרים ממה שיש בשוק. לדוגמה אם בשוק יש 10 תפוחים, וכלל הקונים מצפים ש-10 השקלים שבידם יקנו 11 תפוחים, נוצר עודף ביקוש. עודפי הביקוש גורמים ליצרנים להעלות מחירים באופן כולל ולכן לאינפלציה (כל תפוח יעלה יותר ולבסוף יקנו רק 10 תפוחים למרות הציפיה של הצרכנים לדבר אחר). עודפי הביקוש נוצרים בדרך כלל משתי סיבות: עליית ההוצאות הממשלתיות (הדפסת כסף) ועליית השכר. כאשר הממשלה מממנת את הגירעון שלה באמצעות הדפסת כסף, כלומר רישום כמויות חדשות של כסף בספרי החשבונות, גדל היצע הכסף, וערך הכסף יורד. כאשר השכר עולה, השכירים מוציאים יותר כסף על מוצרים והיצרנים מעלים מחירים בהתאם.

'''אינפלציה של צד ה[[היצע]]''' מוגדרת כעליית מחירים עקב עליית עלויות הייצור או פגיעה אחרת בכמות המוצרים שיש - לדוגמה בסך הכל במשק יש 10 שקלים שהיו צריכים לקנות 10 תפוחים, אבל ברק פגע בתפוח על העץ וכעת יש רק 9 תפוחים, ושוב מחירם של התפוחים (המוצר היחיד שלנו במשק מלבד כסף) עולה. מצב זה יכול להיגרם עקב פיחות במטבע, חוקי ייבוא-יצוא, התפתחויות טכנולוגיות ועליות שכר וכן אסונות טבע או בעיות אחרות של המערכות האקולוגיות. כדי לשמר את המרווח (הפער בין מחיר המכירה לעלות הייצור) היצרנים מעלים מחירים, כאשר הסיבה לעליות המחירים היא רוחבית ומשפיע על חלק גדול מהיצרנים (לדוגמה עליית מחירי [[אנרגיה]], עליית שכר מינימום או אסון טבע) תחול עליית מחירים כללית במשק.

אחת הביקורות על התאוריה הנאו-קלאסית היא שלא תמיד ברורה ההבדלה בין צד ההיצע לצד הביקוש והנתק ביניהם (ראו לדוגמה בספר [[הפרכת הכלכלה]]). לדוגמה מצב מתוח מבחינה מדינית עלול להשפיע הן על צד הביקוש (אנשים פחות קונים) והן על צד ההיצע (יצרנים מצפים לכך ולכן מייצרים פחות, ודבר זה מייקר את עלויות הייצור). 

===הסיבות לאינפלציה לפי האסכולה האוסטרית===
כיום במרבית המדינות קיימת מערכת מטבע המבוססת על [[בנק מרכזי]] המלווה [[כסף]] לבנקים מסחריים, דהיינו [[בנקאות רזרבה חלקית]]. במודל זה כסף נוצר על ידי מתן [[אשראי]] מהבנק המרכזי לבנקים המסחריים ולמוסדות הפיננסיים, וכן מתן אשראי מהבנקים המסחריים והמוסדות הפיננסיים לציבור הרחב. 

לפי כלכלנים מהאסכולה האוסטרית אשראי זה הוא הסיבה העיקרית לאינפלציה. הכלכלנים מאסכולה זאת טוענים שהשיטה הנהוגה למדידת האינפלציה מטעה בכך שהיא מעבירה את תשומת הלב לתסמינים - עליית המחירים, ולא לסיבה - יצירת כסף על ידי הגדלת החוב. 

===הדפסת כסף מסחרית===
התאוריה הנאו-קלאסית מתעלמת מכך שמאז המצאת הבנקים, ובאופן גובר מאז תחילת המאה ה-20, רוב הכסף המשמש בפועל את האנשים הוא לא כסף נייר המודפס על ידי הממשלה אלא [[כסף מחובות|כסף שנוצר מחובות]], כחלק מ[[בנקאות ברזרבה חלקית]]. אם הבנק המרכזי מאפשר הגדלה של יחס הרזרבה, נוצר תהליך שבו רוב הכסף "מודפס" על ידי הבנקים. יש תהליכים נוספים של "הדפסת" שווי כסף כמו תלושי קנייה, אגרות חוב קונצרניות, כרטיסי "נוסע מתמיד" סוגים שונים של אשראי ועוד. 

===אינפלציה מתהליכים עולמיים===
עוד הסבר חלופי לאינפלציה מקומית הוא יחסים של ייבוא ויצוא ויחסי שערי מטבע. לרוב אין התייחסות לדבר זה בהסברים המקובלים לאינפלציה בגלל שרוב הספרות הכלכלית נכתבה בהנחה כי משק של מדינה הוא משק סמי-אוטרקי שבו רוב הפעילות הכלכלית היא פנימית. במצב של התייקרות מטבעות ממדינות מהם מתבצע ייבוא של מוצרים חיוניים כמו [[אנרגיה]], מזון, או במצב של פיחות במטבע המקומי גורמים לאינפלציה דה-פאקטו. 

מנגנון נוסף של אינפלציה מקומית הוא הגדלת הביקוש לדיור באזור מסויים, בלי שיש באזור זה עליה בהכנסה. אזורים כמו ערים גדולות בעולם, כמו גם בערים ירושלים ותל אביב בישראל, חוו אינפלציה של מחירי הדיור בגלל כניסה של קונים מארצות אחרות, שהיה להם הרבה כסף יחסית לשוק הדירות המקומי. כך, מחירי הדירות עלו ואיתם יוקר המחייה של דיירים משכירים. לעומת זאת, לא הייתה עליה של השכר והתוצאה היא אינפלציה במשק הדיור. מנגנון של אינפלציה בגלל גידול באי השוויון במשק מתרחש בגלל [[המחלה ההולנדית]]

===אינפלציה בגלל השפעות סביבתיות===
בניתוח הנאו-קלאסי והמקובל הטבע הוא שחקן פסיבי שאינו מגיב ואינו משתנה על פני זמן. לכן כל שינוי כלכלי, לרבות שינוי אינפלציוניי, מיוחסים לפעולה אנושית. 

בפועל, הטבע הוא דינמי, ומספק חלק ניכר מהערך ה"ריאלי" של הכלכלה. אם פעילות הטבע משתנה, קיימים מספר מנגנונים בהם יכולה להתרחש אינפלציה של צד היצע כלומר הקטנת כמות הערך הריאלי (של סחורות ושירותים) כאשר כמות הכסף קבועה, דבר שמוביל לכך שמתקיימת אינפלציה גם ללא עליה בכמות הכסף. הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך:

* בצורת, הצפות או [[שינויי אקלים|בעיה אקלימית]] אחרת הגורמים למחסור במזון בטווח הקצר. 
* [[שינויי אקלים]] שיכולים לגרום לבעיות בריאות ו[[ביטחון תזונתי|בעיות מזון]] בטווח הארוך. 
* בעיות אחרות של [[ביטחון תזונתי]] כמו [[סחף קרקע]] שיכולים לייקר את הפקת המזון. ראו [[משבר המזון העולמי 2007-2008]]
* [[שיא תפוקת הנפט]] ושיאי תפוקה של [[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]] אחרים הגורמים להתייקרות אנרגטית שמייקרת את כלל המוצרים. 
* התייקרות של הפקת מחצבים בגלל [[תפוקה שולית פוחתת]] - ככל שמנצלים יותר עופרות, העופרות עניות יותר במתכת ובמחצבים וקשה יותר להפיק את העופרות. 
* [[משאבים מתכלים|כילוי לא מתחדש]] של מוצרים טבעיים מתחדשים כמו מים ([[זיהום מים]] והמלחתם), מוצרי עץ ([[בירוא יערות]]), [[דיג יתר]], [[חקלאות לא מתחדשת]] ועוד.

===הרס שירותי חינם של הטבע והחברה===
מנגנון דומה הוא הרס של שירותי חינם של הטבע או של הסביבה. דבר זה גורם לכך שכמות הסחורות המבוקשת על ידי האוכלוסייה גדלה, אבל כוח הקניה אינו משתנה. מצב זה שונה מאחרים בגלל שלא מדובר בהתייקרות של סל נתון של מוצרים, אלא של ייצור מחסור שגורם להגדלת הביקוש למוצרי שוק, בנסיון לשמור על רמה נתונה של רווחה. 

דוגמאות ל[[שירותי המערכת האקולוגית]] כוללים שירותי חינם כמו טיהור מים, טיהור אוויר, מיזוג אוויר, החדרת מי תהום ועוד. דוגמאות לשירותים קהילתיים כוללים אכיפה של קהילות נגד פשיעה, ערבות הדדית, תמיכה נפשית, עזרה בגידול ילדים, העברה של מידע על תפקוד מערכות (כמו עצות בנושאי בריאות או גידול ילדים) ועל טיבם ומחירם של מוצרי שוק ועוד. 

==הדברת האינפלציה==
===הדברת האינפלציה לפי האסכולה האוסטרית===
לפי [http://wiki.mises.org/wiki/Austrian_School#Inflation האסכולה האוסטרית] מאחר שהמקור העיקרי והתמידי לאינפלציה הם אופן פעולת הבנק המרכזי ו[[בנקאות רזרבה חלקית]], אופן הדברת האינפלציה הוא חזרה לסטנדרט הזהב (או סחורה אחרת שהממשל אינו מסוגל להנפיק), ביטול השיטה הנהוגה של [[בנקאות רזרבה חלקית]], חזרה לשיטה של בנקאות תחרותית (כל בנק ינפיק את שטרי החוב של עצמו) וכן שטרי החוב יהיו 100% מגובים בזהב או לחלופין ברגע שבנק יגלה סימנים ראשונים לבעיית פירעון של השטרות הוא יאולץ לפשוט רגל, והפרדת המימשל מהשליטה על הכסף.


==השפעות האינפלציה==
האינפלציה נחשבת כתופעה כלכלית וחברתית שלילית מכיוון שהיא שוחקת את כוח הקניה של משקי הבית, גורמת לחוסר יציבות ועוד. אינפלציה דוהרת משפיעה על תחומי הצריכה וגורמת לצרכנים להוציא את הכנסתם מהר ככל האפשר ויוצרת תוהו ובוהו בחיים הכלכליים. במשך רוב תקופות החשיבה הכלכלית ניסו הכלכלנים לשלוט באינפלציה. 

===הקשר בין אינפלציה, אבטלה ומיתון===
במחשבה ה[[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסית]] ישנו קשר הפוך בין אינפלציה ל[[אבטלה]]. אינפלציה (סבירה) מייצגת מצב של [[צמיחה]], עליית ביקושים, התרחבו המשק וכו'. בעוד אינפלציה נמוכה או שלילית מאפיינת תקופות של [[מיתון]], עקב התמעטות הביקושים יורדים המחירים. רעיון זה נולד על ידי הכלכלן הבריטי פיליפס אשר ניסח את [[עקומת פיליפס]]. רעיון הקשר בין אינפלציה לאבטלה, הורחב על ידי [[פול סמואלסון]] ו[[רוברט סולו]] והפך לרעיון לפיו הממשלה יכולה לבחור בין רמת האינפלציה לרמת האבטלה.

==ביקורת על התאוריה של האינפלציה==
במאה האחרונה התגלתה תופעה הסותרת את התאוריה המקובלת על אינפלציה, תופעת ה[[סטגפלציה]], בתופעה זו מיתון מלווה באינפלציה גבוהה, בניגוד לתאוריה.<BR>
הכלכלנית [[אסתר אלכסנדר]] ניסחה תאוריה חלופית של האינפלציה. לפיה אינפלציה גורמת להעברת כח מהשכירים לבעלי ההון עקב קיומם של שני שווקים נפרדים, למוצרי יסוד ומוצרי יוקרה. עודף ביקוש למוצרי יוקרה מעלה את מחירם, יצרני מוצרי היסוד מעלים אף הם מחירים כדי להשוות את שיעור הרווח שלהם לזה של סוחרי היוקרה. לכן יורד כוח הקנייה של השכירים, דבר זה מוביל לירידה בביקוש לסחורות יסוד, עלייה באבטלה ועליית כוח הקניה של בעלי ההון המעלה את הביקוש למוצרי יוקרה וכך הלאה.

בספר [[מרווחי מלחמה לדיבידנדים של שלום]] מוצגת תאוריה אלטרנטיבית נוספת לפיה אינפלציה היא אמצעי של העמקת הצבר. בקצרה ניתן לומר כי בעלי ההון הדומיננטיים מגדילים את כוחם על ידי העלאה מהירה יותר של המחירים שבשליטתם מקצב האינפלציה הכללי.

בנוסף ניתן לסתור את תאוריית הגידול בכמות הכסף. עלייה בכמות הכסף הפנוי עקב עליות שכר או הדפסת כסף לא תגרום בהכרח לעליית מחירים אלא גם ליצירתם של מוצרים חדשים המספקים את הביקושים החדשים.

==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Inflation אינפלציה] בוויקיפדיה האנגלית

;מחלוקות על מדידת האינפלציה:
* [http://www1.bizportal.co.il/article/237930 שלמה מעוז: "הלמ"ס מסתירה את האינפלציה, שיעורה צריך להיות כפול"] ביזפורטל, 16.06.2010
* [http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3595099,00.html איך באמת מחשבים את מדד המחירים לצרכן?] שאול אמסטרדמסקי, כלכליסט, 10.2.2013
* [https://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=RDaA-R0GHaI מה מסתתר מאחורי מדידת האינפלציה בישראל?] מתוך: 'סדר יום' עם קרן נויבך, ראיון עם אייל עופר, מ[[ישראל יקרה לנו]], 15 באפריל 2012
* [http://www.themarker.com/opinion/1.2441319 בנק ישראל טועה: מעמד הביניים חנוק] אייל עופר, ישראל יקרה לנו, בדה-מרקר, 22.9.2014

;סרטים:
* [http://www.youtube.com/watch?v=__5Etq-3ggs הסרט "הסוד מארץ עוץ" על המערכת המוניטרית הקיימת ושורשי האינפלציה]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{כסף}}
[[קטגוריה:ביקורת רדיקלית]]
[[קטגוריה:כסף]]
[[קטגוריה:מושגים בכלכלה נאו-קלאסית]]
[[קטגוריה:תופעות]]
[[קטגוריה:אינפלציה|*]]
[[קטגוריה:תהליכים]]
[[קטגוריה:מאקרו-כלכלה]]