הצגת המקור של הדף "תשתית ביולוגית לגיבוש תחושה מגדרית"

[[קובץ:Pregnant woman.jpg|ממוזער|אשה בהריון; רמות חריגות של הורמונים בסביבה התוך-[[רחם|רחמית]] בה מתפתח התינוק יכולות לגרום לזיכור קמעה של עוברים נקבות או גריעתו קמעה בעוברים זכרים ותופעות כאלה נקשרו לא אחת עם השפעה על התפתחות התחושה המגדרית ובפרט תיווך תהליך גיבושה לאחר הלידה.]]
[[קובץ:Embryo week 9-10.jpg|ממוזער|הדמיה של עובר אנושי בתוך שק השפיר ברחם בשבוע התשיעי-עשירי להיריון; ככלל, בכל הנוגע לתינוקות זכרים, בשלב זה כבר יתבצע הזיכור (ויריליזציה) באופן טבעי.]]

'''ערך זה הוא החלק הראשון בסדרת ערכים בנושא [[התפתחות התחושה המגדרית]]'''

הגישה הרווחת בקרב פסיכולוגים היא כי התפתחות התחושה המגדרית מושפעת ברבים מן המקרים אם לא ברוב המקרים מגורמים [[ביולוגיה התפתחותית|ביו-התפתחותיים]] וכי מערכים מורכבים של גורמים ביולוגיים ופסיכולוגיים במידות שונות, מביאים לגיבושה הסופי{{הערה|שם=APA_QA|[https://www.apa.org/topics/lgbt/transgender.aspx American Psychological Association: Transgender People, Gender Identity and Gender Expression - Why are some people transgender?]}}; גישה רווחת זו מבוססת על מידע שהצטבר בעיקר בתחומים [[גנטיקה]] ו[[אנדוקרינולוגיה]] לפיו ישנן השפעות הורמונליות ממיינות (בעיקר [[אנדרוגן|אנדרוגניות]]) במהלך ה[[התעברות]], על התפתחות [[מוח]] האדם{{הערה|שם=Psych_Modular|[https://books.google.co.il/books?id=evrfDR09mDsC&pg=PA568&lpg=PA568&dq=breedlove+gender+identity&source=bl&ots=lagM3oonos&sig=kTEFs3WCew0GrOa8xFB8OiRKIh0&hl=en&sa=X&ved=2ahUKEwiA4oSCjaHeAhVLBcAKHfmEDTUQ6AEwAnoECAEQAQ#v=onepage&q=breedlove%20gender%20identity&f=false Psychology: A Modular Approach to Mind and Behavior, chapter 15, p 570-574.]}} אשר קשורות הן בעיצוב [[המערכת האנדוקרינית|הצירים האנדוקריניים]] של האדם במהלך חייו (אשר באופן כללי מתבטאים שונה בין [[זכר]]ים ל[[נקבה|נקבות]]{{הערה|Sex and Gender Aspects in Clinical Medicine pp 125-149; "Sex and Gender Differences in Endocrinology", by Alexandra Kautzky-Willer.}}{{הערה|https://www.lourdesnet.org/programs-and-services/endocrinology/male-and-female-specific-endocrinology/}}{{הערה|J Ayub Med Coll Abbottabad. 2005 Apr-Jun;17(2):15-9; "Differences between male and female students in cardiovascular and endocrine responses to examination stress". by Khaksari M1, Mahmoodi M, Rezvani ME, Sajjadi MA, Karam GA, Hajizadeh S.}}) והן בהעלאת או הקטנת הסיכוי לגיבוש תחושה מגדרית "תואמת" (על פי [[מערכת מגדרית|המערכת המגדרית]] המקובלת ב[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] נתונה){{הערה|שם=Psych_Modular}}.
 
עד השבוע השביעי לערך של ה[[הריון]] האנושי, כל עובר הוא [[נקבה|נקבי]]{{הערה|[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK222286/ Exploring the Biological Contributions to Human Health: Does Sex Matter? - Sex Begins in the Womb]}}, אך באופן כללי, אם סט [[כרומוזומי מין|כרומוזומי המין]] של אותו אדם הוא זכרי (XY) הגנטיקה תכתיב ייצור הורמונים [[אנדרוגן|אנדרוגניים]] (כגון [[טסטוסטרון]]) אשר ישפיעו בעת תהליך הזיכור (ויריליזציה) על התפתחות ה[[מוח]] (ובכלל זה הצירים האנדוקריניים) ובכך תתווך הסבירות לגבש תחושה מגדרית מסוימת בהמשך החיים (ככלל תינוק זכרי יגבש תחושה מגדרית גברית){{הערה|שם=Psych_Modular|}}{{הערה|שם=MH|  Front Neuroendocrinol. 2011 Apr; 32(2): 170–182; [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3296090/ "Prenatal endocrine influences on sexual orientation and on sexually differentiated childhood behavior Melissa Hines"].}}.

מכיוון שתהליך הזיכור איננו [[יחס ליניארי|ליניארי]] בכל המקרים וייתכנו לו תווכים שונים, גנטיים ושאינם, הרי שההבדלים בין זכרים לנקבות אינם כבין "שחור ולבן" אלא כבין "שחור אפור ולבן" שכן תיתכן התמיינות רבייתית נקבית, התמיינות רבייתית זכרית, אך ייתכנו גם מגוון צורות של התמיינות ביניים (התמיינות מינית [[אינטרסקסואליות|אינטרסקסואלית]]) אשר גם [[טיפול הורמונלי|התערבות הורמונלית מלאכותית]] בלתי מכוונת אולי תגרום להם{{הערה|Simpson, Joe Leigh; Kaufman, Raymond H. (1998). "Fetal effects of estrogens, progestogens and diethylstilbestrol". In Fraser, Ian S. Estrogens and Progestogens in Clinical Practice (3rd ed.). London: Churchill Livingstone. pp. 533–53.}}. 

ייצור מועט או עודף של הורמונים באופן טבעי עשוי להיגרם הן מתסמונות [[אנאפלואידיה|אנאפלואידיות]] כגון [[תסמונת קליינפלטר]] והן מתסמונות '''נון-אנאפלואידיות''' כגון תסמונת [[תסמונת אדרנוגניטלית]] (Adrenogenital syndrome), תסמונת עודף ארומטאז (Aromatase excess syndrome), תסמונות [[אי רגישות לאנדרוגן]] (Androgen Insensitivity Syndrome ובקצרה AIS) לסוגיהן כגון PAIS ו-CAIS, ועוד. להרחבה ראו [[אינטרסקס]].

קבלת הורמונים באופן מלאכותי עשויה להתקבל מהורמונים סינתטיים שעשו דרכם אל הסביבה התוך רחמית, בעיקר מתרופות ומוצרי [[תמרוק|פארמה]] תעשייתיים אחרים{{הערה|Medscape, Drugs & Diseases > Obstetrics & Gynecology [https://emedicine.medscape.com/article/260725-overview#showall "Teratology and Drug Use During Pregnancy"] Updated: Jul 18, 2017  Author: Brittney D Bastow, MD; Chief Editor: Christine Isaacs, MD  more}}{{הערה|ScienceDirect, Food and Cosmetics Toxicology, Volume 3 Pages 5-895 (1965)}}{{הערה|שם=TFPF|http://believemidwiferyservices.com, Teratogens: Harmful Substances to the Unborn Baby By Penny Lane DNP, CNM on October 21, 2013}} אשר פחות היו זמינים ב[[העת העתיקה|ימי קדם]] - אז סביר להניח ששוני הורמונלי משמעותי הגיע בעיקר ממצב גנטי כפי שתואר.

ספיגה מועטת או עודפת של הורמונים בעובר ברחם באופן טבעי או מלאכותי יכולה לתווך קמעה את ההתמיינות המינית בגרימתה זיכור בנקבות או גריעתו בזכרים (Anti-androgenic effect / Feminizing effect) ובזה גם את ההתפתחות הגופנית בכלל והמוחית בפרט (ועל פי העמדה הרווחת גם הנפשית-מגדרית).

חוקרים מסוימים כגון ה[[נוירוביולוג|ניורוביולוג]] דיק שוואב (Dick Swaab) טענו כי לא ידועה כל השפעה [[פסיכולוגיה|פסיכולוגית]] בתר לידתית משמעותית על היווצרות התחושה המגדרית{{הערה|שם=שוואב_וגרסיה-פלגווארה|[Sexual differentiation of the human brain in relation to gender identity and sexual orientation] Dick F. Swaab, MD, PhD  Alicia Garcia-Falgueras, PhD The Netherlands Institute for Neuroscience, Amsterdam, The Netherlands1, Corresponding author: Dick F. Swaab  Netherlands Institute for Neuroscience,  Meibergdreef 47, 1105 BA Amsterdam ZO, The Netherlands}} בעוד שאחרים סברו שקיימת השפעה מזערית כזו{{הערה|apa,org; Gender bender New research suggests genes and prenatal hormones could have more sway in gender identity than previously thought.  By SADIE F. DINGFELDER  Monitor Staff  April 2004, Vol 35, No. 4  Print version: page 48}} וכיום רווחת גישה דומה לפיה לגורמים ביולוגיים תמיד תפקיד עיקרי אך תיתכן השפעה מזערית-מתונה מגורמים פסיכולוגיים וסוציולוגיים במסלולי חיים מסוימים ובערך ננסה לתמצת מידע שהצטבר על כך.