הצגת המקור של הדף "שכל ישר"

'''השכל הישר'''  (באנגלית: '''Common sense''') הוא מונח המתאר שיפוט שנתפס כנכון ומעשי הנוגע לעניינים יומיומיים, או יכולת בסיסית לתפוס, להבין ולשפוט באופן המשותף כמעט לכל האנשים.  המונח מניח כי הדעה הנפוצה בקרב רוב האנשים, ומה שניתן לנמק בצורה ברורה ובהירה, מייצגים שיפוט נכון ואמיתי, הן בנושאי מדעיים והן ביחס למוסר וערכים חברתיים. מונחים נפוצים הם '''שיקול דעת''', '''הגיון בריא''' ועוד. 

תפיסה זו היא נפוצה למדי בקרב [[שמרנות|שמרנים]] ונתמכה על ידי פילוסופים שונים במהלך אלפי השנים האחרונות, היא גם נימוק נפוץ במערכת המשפט והחוק. עם התפתחות ה[[מדע]] הוטל ספק גדל והולך ביכולת של "השכל הישר" לספק תמונת מצב אמיתית של המציאות - התגלה כי תפיסות נפוצות של אנשים, וכן רעיונות שניתן "להוכיח" בקלות רבה, הם בעצם דעות קדומות או קפיצה למסקנות דוגמאות לכך כללו רעיונות כמו גיל היקום לפי התנ"ך, המצאות כדור הארץ במרכז היקום , כשהוא יציב והשמש זורחת ושוקעת, ורעיונות בתחום המוסר כמו [[צידוקים לעבדות]]  -במיוחד הרעיון כי שחורים הם נחותים. עם [[התפתחות המדע]], [[נכונות להודות בבורות]] יחד עם שימוש זהיר ב[[שיטה המדעית]] הובילו לעוד ועוד גילויים שעמדו בניגוד לשכל הישר של רוב החברה ואפילו רוב המלומדים באותה תקופה, עד שחלקם הפכו בהדרגה לרעיון מיושן שמעטים מחזיקים בו, ובמקומם התפתחו תפיסות חדשות. תפיסות אלה הפכו לפעמים לדבר "מובן מאליו" - לדוגמה הגילוי שכדור הארץ הוא ספרה, כי הוא מקיף את השמש וסובב סביב צירו, כי העולם הוא בן מיליארדי שנים, כי מוצא האדם מהקוף או הרעיון לפיו כל בני האדם שווים ולא רואים בבני אדם שחורים אנשים נחותים שלטובת כולם כדאי שיהיו עבדם. 

החל בשליש הראשון של המאה ה-20 החלו חוקרים בתחום הפסיכולוגיה לעסוק בנושא של תת-מודע - כלומר כיצר יש חלקים בחשיבה ובתפיסה שלנו שנובעים מתהליכים שאליהם אנחנו לא מודעים ואשר משפעים על ההחלטות שאנו לוקחים. רעיונות אלה התחזקו עם התפתחות הפסיכולוגיה ובהמשך גם בתחומים של מדעי החברה בתחומים כמו [[פסיכולוגיה חברתית]] ו[[כלכלה התנהגותית]]. תפיסת השכל הישר לדוגמה טענה כי אדם נורמטיבי לא יהרוג סתם כך אדם אחר שאין לו שנאה כלפיו על רקע אישי, מעמדי או לאומי. למרות זאת הניסוי של מילגרם הראה כי אנשים רבים יכולים "להתעלל" או "להרוג" אדם אחר כאשר מציבים אותם בסביבה חברתית מתאימה כמו דמות סמכותית שלוקחת על עצמה אחריות או תהליך הדרגתי שבו מעלים את עוצמת ה"עונש" בהדרגה. בתחום הכלכלה, אנשים וכלכלנים רבים הניחו לפי "השכל הישר" כי אנשים הם [[ראציוניליים]] כשאר הם רוצים לקנות מוצרים או להחליט על השקעות - ולא עושים זאת בקלות ראש. התחום של כלכלה התנהגותית גילה [[הטיות קוגינטביות]] רבות שקיימות וכי לעיתים קרובות עסקים גדולים יכולים להשתמש במניפולציות שונות כדי לעודד קונים, משקיעים או עובדים לפעול בצורה לא רצוינלית. גם בתחום הפוליטי חוקרים מצאו כי אנשים פחות מתייחסים לנושאים רציונליים כמו המצע של מפלגה או כשרונו של המנהיג ויותר לשאלות כמו מה הגובה של המנהיג, האם הוא יהיה אדם שאני רוצה לשתות איתו בירה או כמה הוא נואם טוב. החל תחום ענק של ייעוץ תדמית בתחום הפוליטי במטרה להפעיל מניפולציות שונות על הבוחרים. כמו כן התגבר הנושא של [[פוליטיקה של זהויות]] כאשר התברר כי בוחרים מצביעים הרבה יותר בגלל [[זהות]] ופחות לפי אידאולוגיה או הבטחות לקווי מדיניות מסויימים.  

גם במאה ה-21, המדע מגלה דברים חדשים ומפתיעים על העולם וחלקם נפוץ בעיקר בקרב מדענים או האליטה המשכילה יותר, והם בחזקת רעיונות מוזרים או כלל לא מובנים על ידי חלקים גדולים מהחברה. דוגמה לכך היא חוסר ההכרות עם [[אקולוגיה]] או [[חוקי התרמודינמיקה]] וההשפעות שלהן על דברים כמו [[כלכלה]] או על [[גידול אוכלוסין]]. למרות השימוש הרב במדע כדי לפתח טכנולוגיות מדענים כמו [[ריצ'ארד פיינמן]] קובלים כי אנו חיים ב[[תרבות מבוססת מדע|תרבות אנטי-מדעית]] שבה אנשים ששים להשתמש בתוצרי המדע (כתחומים כמו מוצרי אלקטורניקה, גשרים, כבישים, מכוניות, חקלאות או רפואה) אבל לא בקיאים ברעיונות התרבותיים שאפשרו את המדע ולא חווים את המדע כדבר שקשור לחוויות יום יום או כדבר שקשור לנושאי עומק כמו נפש האדם או סוגיות חברתיות.{{הערה|ראו [[החדווה שבגילוי דברים]]}}