הצגת המקור של הדף "רעב המוני"

[[קובץ:Percentage population undernourished world map.png|ממוזער|400px|אחוז האנשים ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה]] שסובלים מ[[תת תזונה]] במדינות שונות בעולם. במדינות העשירות תת תזונה היא נחלתם של פחות מ-2.5% ובמדינות העניות ביותר, בעיקר באפריקה, ובהודו ומדינות נוספות הנתון מטפס ל-20%-35% ויותר מכך.]]

'''רעב המוני''' הוא מצב של מחסור חמור במזון בקנה מידה רחב. רעב המוני יכול להיגרם בגלל סיבות שונות כמו כישלון יבולים עקב מחלה חקלאית, בעיית אקלים, מזיקים או אסון סביבתי, [[פיצוץ אוכלוסין]] או בעקבות מדיניות ממשלתית או מגפה או מלחמה. רעב המוני בא יחד עם [[תת תזונה]] איזורית, מוות מרעב וממחלות תת-תזונה, מגיפות, ועליה כללית בתחלואה, תמותה, ומשבר כלכלי וחברתי עמוק. 

מקרים של רעב המוני בקרב [[בני אדם]] התרחשו בכל יבשת בעולם והם כוללים מקרי רעב היסטוריים כמו הרעב הגדול בסין (בשנות ה-50), הרעב הגדול בברית המועצות (בשנות ה-30), [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] (באמצע המאה ה-19), ומקרי רעב רבים ונוספים באסיה, בהודו, ובאפריקה. ברוב המקרים האלה מדובר על כשל של מדיניות ממשלתית, או על אסונות טבע. מקרי רעב קדומים יותר התרחשו בציביליזציות שהתמוטטו כמו [[איי הפסחא]], [[האנסזי]], [[המאיה]], [[ההתיישבות הנורדית בגרינלנד]] ועוד, ונבעו בדרך כלל מ[[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] עקב שילוב של [[בעיות סביבה]] עם תנאים חברתיים שהחריפו בעיות אלה. 

נכון לשנת 2010 מוערך כי קיימים 925 מיליוני אנשים [[רעב עולמי|רעבים בעולם]], שהם 13% מ[[אוכלוסיית העולם]]. המונח "רעבים" מתייחס לאנשים שסובלים מ[[תת תזונה]] כרונית של חלבון וקלוריות. רוב המצבים של [[תת תזונה]] מתמשכת ורעב המוני מתרחשים כיום בדרום מזרח אסיה ובאוקיינוס השקט (578 מיליון רעבים) ובאפריקה מדרום לסהרה. מאז שנות ה-60 של המאה ה-20, מספר הרעבים בעולם ירד מ-900 מיליון אנשים ל-850 מיליון בשנות ה-90 וירד לשפל של פחות מ-800 מיליון רעבים בשנים 1995-1997. מאז קיימת מגמת עלייה במספר הרעבים, כאשר בעקבות [[משבר המזון העולמי 2007-2008]] היו בעולם מעל מיליארד אנשים רעבים. עקב [[גידול אוכלוסין|גידול אוכלוסיית העולם]] פירוש הדבר הוא ירידה איטית באחוזי האוכלוסייה העולמית שסובלת מרעב. 

ביולי 2017 נערך כינוס של האגף למזון ולחקלאות של ארגון האומות המאוחדות. בכנס הודיע ראש האגף שהמגמה החיובית לצמצום [[רעב עולמי|מספר הרעבים בעולם]] בשנים האחרונות שעוד הייתה ב-2015 התהפכה בשנתיים האחרונות. מספר הרעבים בעולם החל שוב לגדול. שתי הסיבות העיקריות לדעתו הן [[שינויי אקלים]] ו[[מלחמות]]. האגף מנה 19 מדינות עם בעיית רעב כבד. בכולם יש מלחמות ורבים נתונים תחת השפעה כבדה של שינויי אקלים. מדובר במדינות כמו ניגריה, סודן סומלי, תימן ועוד. לטענתו 60% מהאנשים הרעבים בעולם חיים במקומות בהם יש סכסוך והשפעות חזקות של שינויי אקלים. מספר האנשים שנהפכו לפליטים גדל פי 2 מ-2007 עד 2015 והגיע ל-60 מיליון{{הערה|Food and Agrficulture organization of the United Nations [http://www.fao.org/about/who-we-are/director-gen/faodg-statements/detail/en/c/902584/ A statement by FAO Director-General José Graziano da Silva] 03.07.2017}} {{הערה| Tharanga Yakupitiyage [http://www.ipsnews.net/2017/07/progress-world-hunger-reversed/ Progress on World Hunger Has Reversed] 03.07.2017 
Inter Press Service News Agency.}}

אמצעים מודרניים של סיוע חירום למקרי רעב המוני פתאומי וחריף כוללים הספקת חומרי מזון עשירים וכן ויטמינים ומינרלים. קיים מודל חילוץ מודרני מרעב שקורא להעניק כסף מזומן או וואצ'רים לרעבים כדי שאלה יוכלו לשלם לחוואים מקומיים במקום המודל הקודם של קניית מזון ממדינות תורמות, דבר שפעמים רבות נדרש על פי החוק. דבר זה מקטין את בזבוז הכסף שכרוך בהוצאות התובלה בהסעת מזון אל איזור הרעב, וחשוב מכך הוא מונע התחלת [[לולאת משוב]] של הסתמכות על סיוע חוץ ומסייע להקמת יציבות מקומית על ידי שפע [[חקלאות מקומית|חקלאי מקומי]]. עם זאת, יציבות כזו תלויה בתנאים מקומיים ל[[חקלאות בת קיימא]] כמו מצב ה[[קרקע]], [[משבר המים העולמי|המים]], [[שינויי אקלים|האקלים]] וכו'. 

מאמצים לטווח הבינוני למניעת רעב כוללים השקעות בשיטות [[חקלאות תעשייתית]] כמו שימוש ב[[דשן|דשנים]] ובהשקייה שמובילים להגדלת הייבולים החקלאיים. עם זאת, בטווח הארוך חקלאות תעשייתית עלולה להוביל ל[[המלחת קרקעות]], [[זיהום מים]] [[בליית קרקע]] ותלות בייבוא [[דשן כימי]] ו[[חומרי הדברה]] ועוד היבטים של חקלאות בלתי מקיימת. 

הוגי [[קיימות]] רבים כגון [[ג'ארד דיימונד]] ו[[לסטר בראון]] מביעים חשש מכך שהמזון הוא "[[חוק המינימום של ליביג|החולייה החלשה]]" ברשימת איומי ה[[קיימות]] על האנושות או על חלקים ממנה, וכי כמו ציביליזציות אחרות (לדוגמה [[התמוטטות שומר|שומר]]) שילוב של [[השפעות סביבתיות|נסיבות סביבתיות]] וחברתיות עלול להוביל ל[[אסון מלתוסיאני]] או משבר אחר בחקלאות שיוביל לרעב המוני בקנה מידה גדול. בין האיומים הסביבתיים נזכרים [[שיא תפוקת הנפט]], [[משבר המים העולמי]] ו[[אובדן קרקע]] וכן פגיעה ב[[שירותי המערכת האקולוגית]].